https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%99%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%91%D7%95יד סולדת בו - היסטוריית גרסאות2026-09-13T10:51:22Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%99%D7%93_%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%93%D7%AA_%D7%91%D7%95&diff=468666&oldid=previmported>Virant: /* הגדרתו ודרגתו */ תיקון קישור לדף הפירושונים "בן איש חי"2026-02-03T12:39:17Z<p><span class="autocomment">הגדרתו ודרגתו: </span> תיקון קישור לדף הפירושונים "בן איש חי"</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Hot drink in a cup.png|ממוזער|משקה שהיד סולדת בו]]<br />
'''יד סולדת בו''' (בלשון הירושלמי{{הערה| כך גרס [[רבינו חננאל]] (שבת מ ע"ב) ב{{ירושלמי|1=מעשרות|2=א|3=ד}}}} '''יד שולטת''') הוא מונח הלכתי המייצג מידת חום שממנו נרתעת היד. מונח זה קובע הלכות העוסקות בבישול (כמו [[מלאכת מבשל|בישול בשבת]], [[בשר בחלב|בישול בשר בחלב]] ו[[בישולי גויים]]).<br />
<br />
==מקור השם==<br />
[[הראבי"ה]]{{הערה|חלק א שבת סימן רב עמוד 285}} פרש שמקור השם "סולדת" הוא מלשון הכתוב: "ואסלדה בחילה"{{הערה|איוב פרק ו פס' י}}, כלומר שנבעת מחמת החום, ומושך את ידו לאחור מדאגה שלא תיכווה. וכתב בספר יד יהודה{{הערה|יורה דעה סימן קה בפירושו הארוך ס"ק ט}} שאינו נכווה מיד מהחום אלא לאחר שנשאר בו זמן מה, ולכך מיד לאחר שנותן בו את ידו מושכה לאחור כדי שלא תיכווה אם יחזיקנה זמן מה.<br />
<br />
==הגדרתו ודרגתו==<br />
בגמרא{{הערה|{{בבלי|שבת|מ|ב}}}} מבואר שדרגת החום של יד סולדת בו היא {{ציטוטון|1=כל שכריסו (=בטנו) של תינוק בן יומו נכווית ממנו}}{{הערה|[[פרי מגדים]], משבצות זהב, יו"ד סוף סימן סח}}. ביאר [[הריטב"א]], שלפי שקשה לשער אותו ביד, שיש אדם שידו סולדת ברתיחה מועטת, ויש שאינה סולדת אלא ברתיחה רבה, לפיכך שיערו בכריסו של [[ינקות|תינוק]].<br />
<br />
יש שכתבו שבחום שכריסו של תינוק נכווית ממנו, גם יד של כל אדם בינוני נכוית{{הערה|איסור והיתר כלל לד אות כ}}. ויש שכתבו ששיעור חום של יד סולדת הוא כשהיד חוזרת לאחוריה מחמת רוב חומה, ולא אמרו שיעור כריסו של תינוק, אלא לעניין אחר{{הערה|[[מנחם המאירי|המאירי]] שבת מ ע"ב}}.<br />
<br />
להלכה, יש שכתבו שאין אנו בקיאים בשיעור יד סולדת, ולכן יש להיזהר ולהחמיר בדבר עד שיעור שיצא הספק מלבו.<br />
<br />
אולם, יש שכתבו שכאשר ניתן לאכול את המאכל, או לשתות משקה בבת אחת - אין הוא בחום של יד סולדת{{הערה|[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]] שנה ב' פרשת בא אות ה; שו"ת [[מהרש"ם]].}}.<br />
<br />
=== שיעורו במידות זמנינו ===<br />
לפי מידות זמנינו (ב[[מעלות צלזיוס]]) נתנו [[אחרונים]] כמה שיעורים בקביעת יד סולדת לחומרה:<br />
* לדעת הרב [[שלמה זלמן אוירבך]]{{הערה|בקובץ נועם כרך ז}} חום שמגיע 46 מעלות נחשב חום שהיד סולדת בו. הרב אוירבך הסתמך על הגמרא האומרת שבית השחיטה צונן{{הערה|בבלי חולין ח ע"ב}}, נמצא שעד [[טמפרטורה]] זו אין ספק שאין זה חום שהיד סולדת בו, על פי מדידות שערך מצא שחום אותו מקום בשעת השחיטה אינו עולה על 46 מעלות.<br />
* לדעת הרב [[אברהם ישעיהו קרליץ]] ה'חזון איש', מידת חום שיד סולדת בו היא 40 מעלות<ref>{{צ-ספר|מחבר=הרב בנימין זילבר|שם=ברית עולם|עמ=מלאכת אופה אות צ"ב}}</ref>.<br />
* פרופ' [[זאב לב]] כתב בשמו של [[צבי פסח פרנק|הרב פרנק]], שעד 52 או 54 מעלות אין זה חום שהיד סולדת בו. ובשמו של רבי [[אהרן קוטלר]] כתב שעד 51.7 מעלות אין זה חום שהיד סולדת בו{{הערה|המעין יג, ג עמ' 41–46}}.<br />
<br />
לעצם הגדרת סלידת היד, הביא פרופ' לב שתי אפשרויות: האחת, היד נרתעת מיד לאחוריה. דבר זה מתרחש בחום הקרוב ל-60 מעלות. השנייה, אפשר להחזיק את היד בתוך המים למשך שניות בודדות, אבל כעבור 5–10 שניות היד נרתעת לאחוריה. דבר זה מתרחש בחום הקרוב ל-50 מעלות.<br />
<br />
==בישול בשבת==<br />
[[מלאכת מבשל]] - על פי ה[[הלכה]] אסור לבשל בשבת דבר שלא התבשל כולו (בהגדרה ההלכתית: "שלא נתבשל כל צורכו"). איסור זה חל כאשר מחממים מאכל בחום שהיד סולדת בו בלבד, שיעור חום זה נקבע לפי השיעורים שלעיל.<br />
<br />
[[בישול אחר בישול]] - אין איסור לבשל מאכל מבושל. כאשר מדובר במאכל לח, לפי חלק מהראשונים יש בו איסור בישול כאשר נצטנן משיעור חום שיד סולדת בו{{הערה|ראו {{שוע|אורח חיים|שיח|ד}}}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הסתייגות|הלכתית}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הלכה]]<br />
[[קטגוריה:בישול בשבת]]<br />
[[קטגוריה:בישול]]<br />
[[קטגוריה:שיעורי חז"ל]]</div>imported>Virant