imported>AutoMod: ניקוי תבניות

2025-07-30T10:24:19Z

ניקוי תבניות

דף חדש

{{אישיות משחק
|תמונה=[[קובץ:Yigal Azrati 28 Oct 2011 1.jpg|250px|יגאל עזרתי (אוקטובר 2011)]]
|כיתוב=יגאל עזרתי (אוקטובר 2011)}}
[[קובץ:Yigal Azrati 28 Oct 2011 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יגאל עזרתי במבנה [[התיאטרון הערבי-עברי ביפו]]]]
'''יגאל עזרתי''' (נולד ב-[[6 באוגוסט]] [[1956]]) הוא [[במאי תיאטרון|במאי]], ו[[מחזאי]] [[ישראלי]], משמש כ[[מנהל אמנותי|מנהל האמנותי]] של "התיאטרון מקומי" ושל "[[התיאטרון הערבי-עברי ביפו]]".

==ביוגרפיה==
עזרתי גדל ב[[רמת השרון]], אביו היה סוחר בדים יוצא העיר [[סלוניקי]] ב[[יוון]] ואמו ממשפחה דתית ממוצא אשכנזי, ממייסדי [[כפר אוריה]]. בצבא שירת כלוחם ב[[נח"ל]] וב[[חיל השריון]]{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב אונליין|רותי זוארץ|מייסד התיאטרון הערבי-עברי ביפו מאמין בדו קיום: "יש סיבה לקום בבוקר ולהיאבק בפסימיות"|culture/theater-art/Article-495733|31 באוגוסט 2015}}}}. לאחר השחרור היה חבר בגרעין [[נוער חלוצי לוחם|הנח"ל]] של [[הנוער העובד והלומד]] שאזרח, בינואר [[1977]], את היאחזות סוכות ב[[פתחת רפיח]], שהפכה ל[[סופה (קיבוץ)|קיבוץ סופה]]{{הערה|{{דבר||גרעיני שיר ופרח אזרחו את סופה|19770118|55}}}}. השתתף ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], ולאחר שלושה שבועות של לחימה הצטרף, יחד עם עוד כ-160 חיילי מילואים, לתנועת [[יש גבול]]. תנועת מחאה נגד המלחמה שחבריה סירבו לשרת יותר במלחמה, לאחר ש[[מבצע צבאי|המבצע הצבאי]] המוגבל בהקיפו הפך ל[[מלחמה כוללת]], ונכבשה בירת לבנון [[ביירות]]{{הערה|שם=מעריב1|}}. במהלך [[האינתיפדה הראשונה]], בשנת [[1988]], סירב לשרת בשטחים וישב פעמיים בכלא, כל פעם חודש{{הערה|{{חדשות|[[אורן כהן (עיתונאי)|אורן כהן]]|שני סרבני שטחים מתנועת "יש גבול" חזרו לכלא|19880712|98}}}}.

למד ל[[תואר ראשון]] בחינוך ותיאטרון ב[[אוניברסיטת תל אביב]], ו[[תואר שני]] בתיאטרון עם התמחות בתחום הבימוי, אחר כך לימד בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל אביב, כמו גם ב[[בית הספר]] ל[[דרמה]] ב[[סמינר הקיבוצים]].

בשנת [[1983]] כתב וביים עזרתי את ההצגה הראשונה שלו, "שחקני מילואים", שעלתה ב[[פסטיבל עכו]]{{הערה|{{כותרת ראשית|שוש אביגל|עכו, סוכות חשמ"ד: תיאטרון אחר|19830921|33}}}}. ב-[[1985]] עיבד וביים בפסטיבל עכו את המחזה "שמפרחת", שכתב [[עמוס קינן]], בכיכובה של [[עדי עציון-זק]]. ההצגה זכתה לציון לשבח ולביקורות נלהבות{{הערה|ביקורות:{{ש}}{{כותרת ראשית|שוש אביגל|האחר הממוסד ביותר|19851009|39}}{{ש}}{{מעריב|אליקים ירון|תנ"ך עכשיו|19851002|90}}{{ש}}{{מעריב|צביה גרנות|עדי עציון ־־ אלף נשמות ופרצופים|19851009|155}}}}.

בשנת [[1986]] ביים ועיבד במסגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, עיבוד לטרגדיה הקלאסית "[[איפיגניה באאוליס]]" מאת [[אוריפידס]] בכיכובה של [[איילת מרגלית]]{{הערה|{{מעריב||איפיגניה היפה|19860804|144}}}}.

בשנת [[1987]] בייים ב[[תיאטרון הספרייה]] מחזה מקורי מאת [[אוריה באר]] "כאילו בחלום"{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|מחזה מקורי ראשון בתיאטרון הספריה|19870212|155}}}}, ואחר כך ביים את המחזה "אדי ופוס" ב"צוותא בהשתתפות עדי עציון ו[[גיל אלון]]{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|שידוך חדש,אדי ופוס|19870323|166}}{{ש}}{{חדשות|יוסי עוזרד|הצגה - אדי פספוס|19870507|132}}{{ש}}{{מעריב|אליקים ירון|שחקנית שהיא תיאטרון|19870422|147}}{{ש}}{{מעריב|אליקים ירון|אמש בתיאטרון - תפריט דליל|19870218|148}}}}, אות המחזה "אני גבר", בכיכובם של נילי צור וצפריר קוחנובסקי (שגם כתב את המחזה){{הערה|{{מעריב|תלמה אדמון|קשה להאמין שהוא שיכור|19871106|173}}}}.

בשנת [[1988]] נסע להשתלמות בבימוי תיאטרון ב[[לונדון]]. לאחר לימודיו, ביים שם את ההצגות "אינטימיות", "איש המרתף", "ברגמן" ו"מיס ג'ולי"{{הערה|שם=מעריב1|}}. לאחר שחזר לישראל בסוף [[1989]], ביים במסגרת פסטיבל עכו עיבוד למחזה "אכזר מכל המלך" מאת [[נסים אלוני]]{{הערה|{{מעריב|אליקים ירון|מנת אשליות כסם של חיים|19891015|265}}}}.

בשנת [[1990]] עזרתי ייסד, יחד עם [[גבי אלדור]] את "תיאטרון מקומי". תיאטרון בעל אוריינטציה חברתית-פוליטית: העוסק בדמוקרטיה, מיעוטים, זכויות אזרח ודו-קיום יהודי-ערבי. הקבוצה ממחפשת שפה תיאטרונית ייחודית המשלבת בין תנועה וחומרים פוליטיים-חברתיים. המחזה הראשון שהעלה התיאטרון היה [[תיאטרון תיעודי]] שכלל שחזור "משפט גבעתי ב'", של חיילי גבעתי שהכו פלסטיני למוות, שהוצג בפסטיבל עכו בשנת 1990, בהשתתפות [[יוסי ידין]] ו[[יוסף כרמון]]{{הערה|{{מעריב|חיים נגיד|תיאטרון האימה|19901001|167}}}}. ב-[[1991]] העלה "תיאטרון מקומי" את ״הערב רוקדים״, בהשתתפות [[ח'ליפה נאטור]] ו[[רונית אלקבץ]], מחזה בו סיפרו שחקנים יהודים וערבים את תולדותיהם של בית קפה ואולם ריקודים ביפו, מהמאה ה-19 ועד היום{{הערה|{{חדשות|תמי לוביץ|עוד חדשות - תרבות- גנזי ואלקבץ, 25,632 לילות של ריקודים|1991/09/15|22}}}}. המחזה הוצג במרג סוזן דלל ובפסטיבל עכו{{הערה|{{חדשות||"הערב רוקדים" - מרגז סוזן דלל|19911018|259}}}}{{הערה|{{חדשות|שוש אביגל|פסטיבל עכו - מגיע פרס ראשון|19910925|120}}}}. ההצגה עלתה עשרות פעמים במשך שנתיים עד קיץ 1993{{הערה|{{חדשות|שוש אביגל|מה יש - ״הערב רוקדים״ - הצגה אחרונה|19930806|240}}}}.

בשנת [[1998]] אוחד "תיאטרון מקומי" עם התיאטרון "אל-סאראייא" ביפו, שייסד השחקן [[אדיב ג'השאן]], ליצירת "התיאטרון הערבי-עברי ביפו", המשלב בתוכו שתי קהילות תחת קורת גג אחת. העמותה הערבית מאחדת אנשי תיאטרון ויוצרים ערבים. אך שתי להקות אלה מפיקות יחדיו ובנפרד הצגות בשפה העברית והערבית. תיאטרון זה מאפשר לקבוצות אתניות שונות לבוא לידי ביטוי אמנותי. כמו כן מועלות הצגות שבהן אמני תיאטרון, עבריים וערבים משתפים פעולה מלאה מבחינה אמנותית, על הבמה ומחוצה לה. התיאטרון נתמך על ידי [[עיריית תל אביב]] ומשרד התרבות. התיאטרון ממשיך לפעול שנים רבות, הודות לרוח המיוחדת והאמונה שתיאטרון אחר, המאחד קהילות, הוא הכרח מוסרי ואמנותי, שלא היה ממשיך להתקיים, בגלל אילוציו הכלכליים. בתיאטרון הערבי-עברי "רב תרבותיות" היא עובדה ואידאולוגיה. המעורבות התרבותית מתבטאת בשיתוף פעולה עם תושבי יפו, ביצירת קהל עברי וערבי, כולל נשים ותלמידי בתי ספר ערביים ועוד. התיאטרון מעלה עשר הפקות בשנה וכן חמש הפקות לילדים, שלוש או ארבע מתוכן בערבית עם שחקנים ערבים. ייחודו הוא בהעלאת מחזות שנכתבו במקור בערבית ותורגמו לעברית{{הערה|{{הארץ|ציפי שוחט|לא עושים הצגות|1.3347750|29 במרץ 2009}}}}.

בשנת 2016 היה בין יוזמי פסטיבל יאפא לתרבות ערבי ומשמש [[מנהל אמנותי|מנהלו האמנותי]], יחד עם ראודה סלימאן{{הערה|{{שיחה מקומית|[[אורלי נוי]]|פסטיבל יאפא לאופטימיות: "אנשים חזרו לחיות ביחד, וחוזרים גם לתיאטרון"|פסטיבל-יאפא-לאופטימיות-אנשים-חזרו-לחי|17 במאי 2022}}{{ש}}{{Time Out ישראל|ראודה סלימאן|אין לי ארץ אחרת: פסטיבל יאפא הוא עיר מקלט לתרבות ערבית|פסטיבל-יאפא-2021|5 ביולי 2021}}}}.

==חיים אישיים==
עזרתי היה נשוי לסופרת [[אילנה ברנשטיין]], אותה הכיר בגרעין הנח"ל בקיבוץ סופה, הם התגרשו לאחר מספר שנים{{הערה|שם=מעריב1|}}.

עזרתי מתגורר בתל אביב עם בן זוגו אורי ושתי בנותיהם.

==מעבודות הבימוי שלו==
* "שמפרחת" (ההצגה זכתה לציון לשבח, [[פסטיבל עכו]] 1985)
* [[העלמה יוליה]]
* "איש המרתף" (ההצגה הועלתה ב[[לונדון]])
* "פרוטוקולים" (משפט גבעתי, ההצגה הועלתה בפסטיבל עכו 1990)
* "הערב רוקדים" (בשיתוף [[גבי אלדור]], זוכי פרס ראשון בפסטיבל עכו 1991 וארבעה ציונים לשבח). ההצגה הועלתה למעלה מ-200 פעם.
* "השולחן הכחול", מאת גבי אלדור, זוכי פרס המבקרים ב[[פסטיבל חיפה להצגות ילדים]], 1995
* "[[המלך ליר]]", 1994–1996. שתי גרסאות שונות למחזה מאת [[שקספיר]]
* "אדון V" (מסע בעקבות [[מרדכי ואנונו]]"), מאת יגאל עזרתי. שחקן: [[יונתן צ'רצ'י]]. ציון לשבח ב[[פסטיבל]] [[תיאטרונטו]] 1997. הופיעה בלונדון, ב[[פסטיבל אדינבורו]], ב[[ארצות הברית]], ב[[קהיר]] וב[[קלן]] שב[[גרמניה]]. עלה שוב ב-2004{{הערה|{{הארץ|ציפי שוחט|ההצגה על ואנונו תועלה שוב לרגל שחרורו מהכלא|0000017f-e697-d62c-a1ff-feff0be20000|19 באפריל 2004}}}}.
* "סמטת הכיסאות הלבנים" מאת גבי אלדור, זכתה בפרס ההצגה הטובה בפסטיבל עכו 1997, והופיעה בגרמניה ובפסטיבל תיאטרון בינלאומי ב[[קרקוב]]{{הערה|{{הארץ||התיאטרון הערבי-עברי ביפו ישתתף בפסטיבל תיאטרון בינלאומי בקרקוב|0000017f-dbc2-db5a-a57f-dbea7ba60000|1 באפריל 2003}}}}.
* "יפורט בחסוי – עצירים מינהליים" (ב[[תיאטרון צוותא]] 1998)
* "הקמצן", על פי [[מולייר]]. הוצגה כ-150 פעמים.
* "[[משרתם של שני האדונים]]", על-פי [[קרלו גולדוני]], בשיתוף עמותת תיאטרון מרוקאי
* "רצח פוליטי (3 שנים לרצח)" (ב[[תיאטרון הבימה]] 1998{{הערה|[http://archive.habima.co.il/showPage/?itemId=754 רצח פוליטי (3 שנים לרצח)], באתר ארכיון "הבימה"}}

==ביים בתיאטרון הערבי-עברי ביפו==
* "היתומים של יפו"
* "הערב שוב רוקדים" (בשיתוף גבי אלדור)
* "ועדת האמת והפיוס" (עכו 2000)
* "[[פר גינט]]" (2003){{הערה|{{הארץ||בכורה לעיבוד של יגאל עזרתי ל"פר גינט"|0000017f-dbe2-d3ff-a7ff-fbe2bea10000|21 באוקטובר 2003}}}}
* "חזרה לסערה" - עיבוד על פי: "הסערה" מאת [[ויליאם שייקספיר]], מאת [[אמה סזר]] (2005){{הערה|{{הארץ|ציפי שוחט|חזרה לסערה|0000017f-e352-d75c-a7ff-ffdf3fe90000|25 בספטמבר 2005}}{{ש}} [[צבי גורן]], [https://www.habama.co.il/Pages/Event.aspx?Subj=1&Area=1&EventId=11526 "חזרה לסערה" –נוכחות כובשת של אשר צרפתי], באתר "הבמה", 24 בנובמבר 2005}}
* "סעדון המשוגע" מאת [[לנין א-רמלי]] (2006){{הערה|{{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|סיור בארץ לא נודעת|0000017f-f153-d487-abff-f3ffd1a10000|10 במאי 2006}}}}
* "קרקס קוראז'" (עיבוד של "[[אמא קוראז']]") (2008){{הערה|{{הארץ|מיכל בעדני-בן שישו, [[עכבר העיר]]|עושים קרקס מהטרגדיה|0000017f-f85d-d47e-a37f-f97d3b270000|17 בפברואר 2008}}}}
* "אום כולת'ום" (2014){{הערה|{{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|"אום כולת'ום": דיווה מזרח-מערב|0000017f-f974-dcea-a7ff-fdfe00510000|17 בספטמבר 2014}}{{ש}} [[צבי גורן]], [https://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=1&Area=1&ArticleID=22982 אום כולת׳ום - השירה שבאישה], באתר "הבמה", 29 בספטמבר 2014}}
* "סעדון אלמג'נון" (בית הספר לאמנויות הבמה ב[[סמינר הקיבוצים]] בשיתוף עם [[תיאטרון יפו]], 2016){{הערה|{{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|"סעדון אל מג'נון": משוגע מי שלא משוגע|0000017f-e0c6-df7c-a5ff-e2fee3900000|17 בנובמבר 2016|מנויים=לא}}}}
==פרסים והוקרה==
* פרס רוזנבלום לאמנויות הבמה (2004)
* [[פרס קיפוד הזהב]] על [[מפעל חיים]] (2021){{הערה|{{הארץ|חגית גינזבורג|"הסוף" זכתה בפרס קיפוד הזהב להצגות פרינג'|0000017f-dbb0-d856-a37f-fff06c480000|26 בנובמבר 2021|מנויים=לא}}}}
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Yigal Azrati}}
* [http://www.arab-hebrew-theatre.org.il/ אתר התיאטרון הערבי - עברי ביפו]
* {{הארץ|איתמר קציר|איך מנהלים תיאטרון ערבי-עברי בימים של פילוג, הסתה ושנאה?|00000190-011a-d084-abfd-475bf56d0000|11 ביוני 2024}}
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:עזרתי, יגאל}}
[[קטגוריה:במאי תיאטרון ישראלים]]
[[קטגוריה:מחזאים ישראלים]]
[[קטגוריה:חברי גרעיני נח"ל]]
[[קטגוריה:בוגרי תיכון רוטברג (רמת השרון)]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב: תיאטרון]]
[[קטגוריה:סגל סמינר הקיבוצים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס רוזנבלום]]
[[קטגוריה:להט"בים ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1956]]

יגאל עזרתי - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: ניקוי תבניות