https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%AA_%D7%96%D7%91טומאת זב - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:55:03Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%AA_%D7%96%D7%91&diff=294010&oldid=previmported>Sapper-bot: הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות2025-12-11T21:43:24Z<p>הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{לא לבלבל עם|טומאת זיבה}}<br />
{{סוגיה<br />
| מקרא = {{תנך|ויקרא|טו}}<br />
| משנה = [[מסכת זבים]]<br />
| ספרי מניין המצוות = ספר החינוך קעח,{{ש}} ספר המצוות עשה קד<br />
}}<br />
ב[[הלכות]] [[טומאה וטהרה]], '''זב''' הוא איש שיצאה הפרשה מסוימת מאיבר המין שלו. כדי להיטהר, עליו להמתין עד שיעברו שבעה ימים רצופים ללא הפרשה זו ("[[שבעה נקיים]]"), ואז עליו [[טבילה (יהדות)|לטבול]] ב[[מעיין]] ולהקריב [[קורבן (יהדות)|קורבן]]. השם '''זב''' משמש גם כשם כללי ל[[מטמאי משכב ומושב]] שהם זב, [[זבה]], [[נידה]] ו[[טומאת יולדת|יולדת]].<br />
<br />
==מהות הזיבה==<br />
לזיבה, יש דמיון מסוים ל[[נוזל זרע]], אבל היא שונה מעט בצבע ובמרקם הפנימי שבין חלקיה, כך שבעוד הזרע הוא כלובן (הכינוי של חז"ל ל[[חלבון הביצה]]) של [[ביצה]] רגילה, הזיבה היא כלובן של ביצה מוזרת{{הערה|{{תלמוד בבלי|נידה|לה|ב}}.}}, כלומר: ביצה שלא הופרתה ולא גדל בה אפרוח<ref>מאירי שם</ref>. דימוי נוסף שנאמר בגמרא הוא שהזוב דומה למי בצק של שעורים. מבואר ב[[ראשונים]]{{הערה|ראו [[אנציקלופדיה הלכתית רפואית]], ערך זב}}, שמדובר בהפרשה מוגלתית, כתוצאה ממחלה מידבקת בדומה למחלה הקרויה בימינו "[[זיבה]]"{{הערה|רבי [[אברהם אבן עזרא]] בויקרא טו, ח, [[רמב"ן]] שם פסוק יא, [[ספר החינוך]] מצווה קעח}}.<br />
<br />
==חילוק בין זב בעל שתי ראיות לזב בעל שלוש ראיות==<br />
חומרת טומאתו תלויה במספר הפעמים ובהפרש הזמן ביניהם: אם ראה פעם אחת – לדעת [[בית שמאי]] הרי הוא בספק זב, ואם יראה ראייה נוספת יטמא למפרע. לדעת [[בית הלל]], וודאי שאינו זב, אף אם יראה ראייה נוספת, אלא דינו כ[[בעל קרי]] בלבד, ואיננו אב הטומאה, אף אם יראה אחר כך ראייה נוספת<ref>ישנו הבדל בינו לבעל קרי רגיל בכך שאפילו אם הוא קטן שאינו מטמא טומאת קרי בדרך כלל, אם ראה ראייה אחת של זיבה, מטמא בקרי</ref>. אם ראה שתי ראיות, תוך יום אחד או תוך יומיים רצופים – דינו כזב לכל דבר, פרט לכך שהוא פטור מקרבן להשלמת טהרתו. אם ראה שלוש פעמים, במשך יום או יומיים או במשך שלושה ימים רצופים – הרי הוא חייב גם בקרבן. נחלקו בית שמאי ובית הלל האם כשראה שלוש ראיות במשך שלושה ימים אך בהפסק של יום אחד באמצע, האם חייב קרבן, לדעת בית שמאי, הרי הוא כזב בעל שלוש ראיות שחייב קרבן ולדעת בית הלל הרי הוא כזב בעל שתי ראיות, ופטור מקרבן. להלכה קיימא לן בשתי המחלוקות כבית הלל{{הערה|{{משנה|זבים|א}} משניות א–ג, {{משנה|מגילה|א|ז|ללא=שם}}.}}.<br />
<br />
==תליית הזיבה בשבעת הדברים ובאונס==<br />
מכיוון שטומאת זיבה חלה רק כאשר הזיבה נגרמת כתוצאה מ'''מחלה''' ודווקא בכלי הזרע ולא בחולשה כללית של הגוף וגם לא כאשר הזיבה נגרמת כתוצאה מגורם חיצוני (שאינו מחלה), לכן, ישנן שבעה דברים שתולים בהם את הזיבה, והם: אם הוא '''חולה''' או אם ידוע שגופו נחלש כתוצאה מ'''אכילה''' או '''שתייה''' מרובה, או של דברים הגורמים לזרע לזוב, או '''במשא''' שהתאמץ לסחוב דברים כבדים או '''שקפץ''', או '''שהרהר''' בענייני יחסי מין או '''שראה''' אישה יפה במיוחד, אף אם לא הרהר אודותיה. אין הוא נחשב לזב. קיימות אף דעות מקלות יותר של [[רבי יהודה]] ו[[רבי עקיבא]], רבי יהודה סובר שאף הרואה בהמה חיה או עוף מתעסקין ביחסי מין או שראה בגדים נאים צבועים של נשים ניתן לתלות בכך את הזיבה, ורבי עקיבא מקל אף יותר וסובר שכל שהזב אכל או שתה משקה כל שהוא באותו יום בו ראה את הזיבה, ניתן לתלות באכילה או שתייה מועטת זו את הזיבה.<br />
<br />
כלל זה קיים רק לגבי ראיה שנייה. ראיה ראשונה, גם אם הייתה באונס, מצטרפת לספירת שתי ראיות לטמא כזב, ואף היא עצמה מטמאה כבעל קרי, ככל ראייה ראשונה אלא שאינה מצטרפת לקרבן אם היו שתי ראיות אחריה. לגבי ראייה שלישית, קיימת מחלוקת במשנה, לדעת [[רבי אליעזר בן הורקנוס|רבי אליעזר]] היא אינה מחייבת בקרבן אם הייתה באונס. ולדעת חכמים ראייה שלישית מחייבת בקרבן אף אם הייתה באונס. גם רבי אליעזר וגם חכמים מודים שראייה באונס סותרת את מניינו של הזב לשבעה נקיים.<br />
<br />
===תליית הזיבה בקרי===<br />
תלייה נוספת, נפסק במשנה כי {{ציטוטון|הרואה קרי אינו מטמא בזיבה מעת לעת}}, דין זה נאמר בראיה הראשונה בלבד. אך לאחר שכבר "נזקק לזיבה", והוא כבר חלה במחלת הזיבה, אין תולים את הזיבה בקרי אלא במחלת הזיבה, דין זה הוא דווקא לגבי [[יהודים|יהודי]] אבל [[גר]] כתוב במשנה: {{ציטוטון|גר שראה קרי ונתגייר – מיד הוא מיטמא בזיבה}}. בראשונים מובאות מספר הסברים אפשריים לכלל זה:<br />
לאחר יציאת [[נוזל זרע]] מגוף האדם, יוצא גם זרע גרוע שאינו יוצא יחד עם הזרע עצמו, ולכן ייתכן שהנוזל שיצא אינו זיבה אלא המשך של נוזל הזרע שיצא באותה יממה – הסבר ה[[רמב"ם]].<br />
<br />
לפי הסברם של ה[[ר"ש משאנץ]]{{הערה|שם=רש}} ופירוש רש"י לנזיר{{הערה|שמקובל שחיברו ה[[ריב"ן]]}}, וכן הסביר הלחם משנה בדעת הרמב"ם. דווקא בראייה ראשונה של הזב, אנו אומרים כן, אך לאחר שכבר "נזקק לזיבה", והוא כבר חלה במחלת הזיבה, הגיוני יותר לומר שהזיבה קשורה למחלתו ולא לקרי שראה באותו יום{{הערה|לפי דבריו זה הוא פירוש רב פפא במסכת נזיר "איידי חולשא הוא דחזי", כלומר לכן בנזקק לטומאה אין תצולים את הראיה בקרי, כי מסתבר לומר שחולשת הזיבה גמרה לו את הראייה}}, ולכן גם קובעת המשנה כי {{ציטוטון|גר שראה קרי ונתגייר – מיד הוא מיטמא בזיבה}}, כי גרותו של גר נחשבת כמחלה המחלשת את הגוף וגורמת לזיבה מפני ש"דואג בקבלת המצוות" כך שלא סביר לתלות את הזיבה מחמת הקרי{{הערה|ובכך הוא מסביר את הדיון בין רבא לרב פפא במסכת נזיר, {{ציטוטון|אמר לו רבא והתנן גר שנתגייר מטמא מיד בזיבה א"ל אין לך חולי גדול מזה".}}.}}.<br />
*לאחר יציאת הזרע מגוף האדם, האדם נחלש, וממילא שוב יש לתלות את יציאת הזיבה ב"חולי", שהוא אחד משבעה הדברים שבהם בודקים את הזב ותולים בהם את הזיבה – הסבר המובא ב[[שמשון משאנץ|ר"ש]], ודיעה זו גם מובאת במסכת נזיר (ס"ו) בפירוש רש"י ותוספות כדעתו של [[רב פפא]], ולפי פירוש התוספות בנזיר, ההסבר אינו מספק נימוק מה הוא ההבדל בין יהודי לגר, שהרי בשניהם קיימת חולשה זו, מסקנת הגמרא היא שמדובר ב"גזירת הכתוב" (ראו בקטע הבא).<br />
<br />
לפי הסבר של הר"ש משאנץ, חולשה זו אינה פוטרת את הזב מכיוון שהנוזל שיצא ממנו אינו "זיבה", (בשונה מההסבר הקודם המסביר כי מדובר ב[[נוזל זרע]] ולא בנוזל זיבה), אלא מפני שמדובר באונס, ולכן תלייה זו היא רק בראייה השנייה שאינה מטמאה באונס, אך בראיה ראשונה שמטמאה באונס נטמא גם אחרי שראה קרי. ולכן אם הראיה השנייה היא של גר, שראייתו הראשונה הייתה בעודו גוי, מכיוון שהראיה הראשונה אינה מטמאה בטומאת זיבה, נחשבת הראיה השנייה שלו כראיה ראשונה.<br />
*[[גזירת הכתוב]]: לפי מסקנת התלמוד ב[[מסכת נזיר]], כפי פירוש התוספות, מדובר בגזירת הכתוב כפי המפורש בברייתא: נאמר בתורה {{ציטוטון|וְהָיָה לִפְנוֹת עֶרֶב יִרְחַץ בַּמָּיִם|{{תנך|דברים|כג|יב}}}} – כלומר – גם לאחר שפנה היום, יש להמתין עד הערב ולאחר מכן בעל הקרי יכול לטבול גם אם ראה בינתיים זיבה, רבי יוסי שמצמצם את הזמן שניתן לתלות את הזיבה בקרי לומד זאת מהפסוק הקודם בו נאמר {{ציטוטון|כִּי יִהְיֶה בְךָ אִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה טָהוֹר מִקְּרֵה לָיְלָה}}, כלומר זמן הקרי נמשך רק לילה אחד ולא שניים.<br />
<br />
בכל מקרה, מכיוון שגזירת הכתוב היא שטומאת קרי גורמת לקולא – שניתן לתלות בה את הזיבה שביום או מעת לעת שאחריה, מובן שדין זה קיים רק ביהודי שבו נאמרו פסוקים אלו ולא ב[[גוי]], ומכאן השוני בין יהודי לגוי{{הערה|שם=רש|הר"ש משאנץ על מסכת נזיר ג ב.}}.<br />
<br />
[[רבי יוסי]] מחמיר ומתיר לתלות את הזיבה בזרע רק באותו יום עצמו אך ההלכה לא נפסקת כמותו{{הערה|{{משנה|זבים|ב|ג}}.}}.<br />
<br />
== טהרת הזב ==<br />
=== טבילה ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|טבילה במעיין}}<br />
חידוש מיוחד קבעה התורה בעניינו של הזב, שעליו לטבול ב[[מעיין]] דווקא, ולא די ב[[מקווה]]{{הערה|{{תנך|ויקרא|טו|יג}} וכן {{רמב"ם|מקוואות|א|ה}}.}}. ובזה התייחד זב שאפילו [[זבה]] אינה טעונה טבילה במעיין ואילו זב טעון טבילה במי מעיין.<br />
<br />
=== קורבנות הזב ===<br />
למחרת יום טבילתו, עליו להביא קרבן להשלמת טהרתו{{הערה|{{תנך|ויקרא|טו|יד}}.}}: זוג עופות, אחד ל[[קורבן חטאת]] והשני ל[[קורבן עולה]], בדומה לקרבן הזבה. עד הבאת הקורבנות הוא מנוע מלהיכנס ל[[בית המקדש]] ומלאכול קורבנות, כמו כל "[[מחוסר כיפורים]]".<br />
<br />
==דיני טומאה וטהרה==<br />
{{הפניה לערך מורחב|טומאה היוצאת מגופו}}<br />
התורה קבעה על הזב והדומים לו ([[נידה]], [[זבה]], [[טומאת יולדת|יולדת]]) סדרת [[חומרא|חומרות]] מיוחדות. חומרות אלו אינן קיימות אפילו ב[[טומאת מת]]{{הערה|משכב והיסט – {{משנה|זבים|ד|ו}}. מעיינות – {{תלמוד בבלי|חולין|פח|א}}.}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
{{מיזמים|ויקיטקסט=קטגוריה:טומאת זב}}<br />
*{{ויקישיבה|זב}}<br />
* הערך "[https://web.archive.org/web/20190702121917/https://www.temple.org.il/post/2017/11/19/-d7-96-d7-91-1 זב]" באתר [[מכון המקדש]]<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{ש}}{{טומאה וטהרה}}<br />
{{הסתייגות|הלכתית}}<br />
[[קטגוריה:טומאת זיבה]]<br />
[[קטגוריה:פרשת מצורע]]</div>imported>Sapper-bot