https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A1_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5טוביאס יעקובוביץ - היסטוריית גרסאות2026-09-15T06:39:47Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%90%D7%A1_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5&diff=461732&oldid=previmported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך2026-01-18T11:02:06Z<p>סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען<br />
| תמונה = Rabbi_Dr._Tobias_Jakobovits.jpg<br />
| כיתוב= התמונה צולמה בתקופת הכיבוש הנאצי כשנאסר עליו לשאת כיפה<br />
}}<br />
[[קובץ:Tovias. jpg.jpg|ממוזער|[[שלט זיכרון]] לטוביאס יעקובוביץ ולאשתו ברטה שהוצב על ידי [[המוזיאון היהודי בפראג]] על קיר הדירה שבה התגוררה המשפחה בעשור השלישי והרביעי של שנות האלפיים, השלט צולם בשנות ה-90 של המאה ה-20.]]<br />
ד"ר '''טוביאס''' ('''טוביה''') '''יעקובוביץ''' (ב[[גרמנית]]: '''Tobias Jakobovits'''{{כ}}; [[23 בנובמבר]] [[1887]] – [[29 באוקטובר]] [[1944]]) היה [[רב]], [[היסטוריון]] ו[[ספרן]] [[יהדות צ'כוסלובקיה|יהודי-צ'כי]], היסטוריון של [[יהדות צ'כיה]], מומחה ל[[כתב יד (העתק)|כתבים]] עבריים עתיקים, יעקובוביץ היה הספרן הראשי של הקהילה היהודית ב[[פראג]] בתקופה שבין שתי [[מלחמות העולם]] והמנהל המקצועי של [[המוזיאון היהודי בפראג]] תחת הכיבוש הנאצי{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=המוזיאון היהודי בפראג|כתובת=https://www.jewishmuseum.cz/predmet-mesice/169/150/Holy-Scripture-from-the-collections-of-the-Central-Jewish-Museum-1942-1945/|תאריך=2007}}}}. הוא נשלח למחנה הריכוז [[אושוויץ]] בסתיו 1944 ונרצח שם יחד עם רעיתו.<br />
<br />
== קורות חיים ==<br />
טוביאס יעקובוביץ נולד ב-23 בנובמבר 1887 בלאקומפק ([[לקנבך]]), אז במערב [[הונגריה]], היום ב[[אוסטריה]]. הוא אחד מילדיו של הרב שלמה סלומון יעקובוביץ ורעייתו עמליה (בשם נעוריה שוורץ). טוביאס יעקובוביץ עצמו זכה בחינוך דתי וחילוני גם יחד ברוח התרבות של מרכז אירופה. הוא למד תחילה ב[[ישיבה]] ב[[ברטיסלאבה]] (כיום בירת [[סלובקיה]]) והשלים את לימודיו הרבניים ב[[בית המדרש לרבנים בברלין]].<br />
<br />
בשנת [[1912]] התיישב בפראג והועסק כעוזר הספרן הראשי של הקהילה היהודית. משנת [[1917]] כיהן גם כרב בעיר ברובע מיכלה {{אנ|Michle}} בתוך [[פראג 4|הרובע העירוני הרביעי בעיר]] {{אנ|Prague 4}}. עם זאת המשיך בלימודיו. הוא למד פילולוגיה שמית [[אוניברסיטת קארל בפראג|באוניברסיטה הגרמנית על שם קרל פרדיננד]] בפראג וסיים בשנת [[1920]] את עבודת הדוקטורט שלו ([[Ph.D]]) בנושא "הרעיון ה[[משיח]]י ב[[תלמוד]]".<br />
<br />
שנת [[1922]] הייתה ציון דרך חשוב בחייו של טוביאס יעקובוביץ בכמה מובנים. הוא זכה באזרחות [[צ'כוסלובקיה|צ'כוסלובקית]], הועלה לתפקיד הספרן הראשי של [[הקהילה היהודית בפראג]], וגם התחתן. הוא נשא לאישה את ברטה פטוחובסקי (Bertha Petuchovsky), בתו של הרב פטוחובסקי שטוביאס למד אצלו ב[[ברלין]]. בשנת [[1924]] נולד בנם הבכור [[יוסף יעקובוביץ]] ולאחר שנתיים נוספות נולד בנם השני [[משה יעקובוביץ]] (מנפרד). במקביל פעל יעקובוביץ גם באיגוד הרבנים של [[בוהמיה]] (ב[[צ'כית]]: ''Svaz rabínů v Čechách'', ב[[גרמנית]]: ''Rabbinerverband in Böhmen''). יעקובוביץ עבד גם כמורה לדת בבתי ספר יהודיים גרמניים.<br />
<br />
בשנת [[1928]] הוא הפסיק את תפקידו כרב בפראג, אבל במשך שנתיים הוא מילא את תפקיד הרב, החזן והמורה לדת בעיירה אוּלִיזְ'קֶה יַנוֹבִיצֶה (Uhlířské Janovice) הסמוכה לפראג. בתקופה זו פרסם מחקרים רבים על הגנאלוגיה וההיסטוריה של יהודי צ'כיה. תחת ניהולו עסקה הספרייה באיסוף ספרי קודש נדירים, כתבים בנושאי יהדות והיסטוריה של היהודים באירופה כולה ו[[ספרות יהודית]]. הוא היה הראשון לערוך קטלוג ידני של כל הספרים והכתבים שנמצאו בספריה. בעבודת עריכה רבת היקף זו ניכרים הן ידיעתו את השפה העברית, הן הידע המקיף שלו בהיסטוריה הכללית והיהודית והן שליטתו בשפות זרות נוספות ובספרות.<br />
<br />
במחצית השנייה של שנות השלושים החל צלה של המלחמה הקרבה להאפיל על משפחתו של טוביאס יעקובוביץ. באמצע שנת 1939 שלח יעקובוביץ את בנו הבכור יוסף לארץ-ישראל, וכמה חודשים לאחר מכן שלח גם את בנו הצעיר משה. הוא מילא את תפקיד הספרן הראשי של הקהילה היהודית עד 1939. לאחר כיבוש העיר על ידי הנאצים{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=תחת שלטון הנאצים בפראג|כתובת=http://www.amalnet.k12.il/meida/masa/articles/jews0145.asp}}}} במרץ [[1939]] הספרייה נסגרה, אבל יעקובוביץ המשיך להיות מועסק על ידי הקהילה כארכיבאי וכחוקר. אף על פי שהוצעה לו משרה כהיסטוריון ב[[ארצות הברית]], העדיף יעקובוביץ להישאר בפראג ולתרום את הידע שלו בעיר הכבושה.<br />
<br />
בשנת [[1942]] טוביאס יעקובוביץ צורף לצוות [[המוזיאון היהודי בפראג]], תחת הכיבוש הנאצי, כמומחה להיסטוריה ולכתבים עתיקים. הוא הפך למנהל המקצועי של המוזיאון, וכך, על אף שיוסף פולק יצר את הקונספט של המוזיאון, האחריות הרשמית להפעלת המוזיאון התבססה על יעקובוביץ. הנאצים תכננו להפוך את המקום ל"מוזיאון המרכזי של הגזע היהודי הנכחד"{{הערה|[http://www.yadvashem.org/odot_pdf/Microsoft%20Word%20-%201880.pdf פראג] באתר [[יד ושם]]}} ולהציגה כך בפני בני העם ה"[[הגזע הארי|ארי]]". להגשמת מטרה זו, הם ריכזו בו אוצרות יהודיים רבים ומגוונים, שנשדדו על ידם ברחבי אירופה הכבושה. יעקובוביץ ועמיתיו עסקו במיון מאות אלפי הפריטים היהודיים – חפצי קודש, ספרים וכתבי יד – שהגיעו מכל רחבי אירופה. יעקובוביץ היה [[אוצר (מקצוע)|אוצר]] התערוכה הראשונה שהתקיימה תחת הכיבוש הנאצי בבית הכנסת הגדול בפראג באוקטובר 1942. התערוכה התבססה על פרויקט אותו הוא ערך בשנת 1927, והיא כללה כתבי יד וספרים עבריים ויהודיים נדירים. קצין ה[[אס אס]] [[הנס גינתר (קצין אס אס)|הנס גינתר]] מ"[[הלשכה המרכזית להגירת יהודים]]" (ב[[גרמנית]]: Zentralstelle für jüdische Auswanderung), שהיה הממונה על פעילות המוזיאון, סירב לכלול בתערוכה כתבים, שהוצגו לפני המלחמה, וששיקפו את החיים השקטים ואת שיתוף הפעולה בין היהודים לבין האומה הגרמנית.<br />
<br />
בשנים 1942–1944 השתתף יעקובוביץ בדיון הנוגע בשיפוץ בית הכנסת [[אלטנוישול]] והתאמתו למטרות מוזיאוניות. הוא דרש שכל דבר הקשור לבית הכנסת יוצא מהבניין. בשנת 1943 השתתף בכתיבת מדריך למוזיאון היהודי המרכזי, שבו תיאר את ההיסטוריה של בתי הכנסת בהם השתמש המוזיאון. יעקובוביץ היה בעל עמדה אופטימית בקשר לגורל היהודים שנשלחו על ידי ה[[נאציזם|נאצים]] למחנות במזרח, והביע תקוה שמטרת המוזיאון תהיה לשמור חפצים יהודים בזמן המלחמה, עד שאלה יוכלו לשוב לבעליהם ולקהילות היהודיות ברחבי אירופה.<br />
<br />
טוביאס וברטה יעקובוביץ נשלחו ל[[אושוויץ]] ב-27 באוקטובר 1944 ונרצחו שם ביום 29 באוקטובר 1944.<br />
<br />
בניהם [[העלייה החמישית|עלו לארץ ישראל]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]]. צאצאיהם חיים היום בישראל.<br />
<br />
== חיים אישיים ==<br />
היה נשוי לברטה (לבית פטוחובסקי) ולהם שני ילדים:<br />
<br />
* י[[יוסף יעקובוביץ|וסף]].<br />
* [[משה יעקובוביץ|משה]] - מפקד האחרון של יישובי גוש עציון בזמן מלחמת העצמאות.<br />
<br />
אחיינו (בן אחיו הבכור – יואל יוליוס יעקובוביץ) היה ה[[לורד]] הרב ד"ר [[עמנואל יעקובוביץ|ישראל עמנואל יעקובוביץ]], ה[[רב ראשי|רב הראשי]] של איחוד הקהילות היהודיות של [[חבר העמים הבריטי]]. בין השנים [[1966]] לבין [[1991]].<br />
<br />
== מחקריו וכתביו ==<br />
<br />
כהיסטוריון ערך מחקרים על [[יהדות אירופה]] בכללה ועל יהדות צ'כיה ובוהמיה בפרט{{הערה|{{קישור כללי|כותרת=המוזיאון היהודי בפראג, Judaica Bohemiae XVIII/1, 2|כתובת=https://www.jewishmuseum.cz/en/e-shop-en/publications/234-judaica-bohemiae-xviii1-2/}}}}. מחקריו פורסמו במספר ספרים, שרובם יצאו לאור במסגרת הוצאה של "[[ספר השנה של חברת ההיסטוריה של היהודים בצ'כוסלובקיה]]" וב"[[ירחון ההיסטורי והמדעי של היהדות]]".<br />
<br />
===ספרים ===<br />
*Dejiny vzniku knihovny isr. nabozenske obce v Praze – '''1927'''<br />
*Entstehungsgeschichte der Bibliothek der israelitischen Kultusgemeinde in Prag - '''1927'''<br />
*'''1931''' – Die Judenabzeichen in Böhmen<br />
*Die Erlebnisse des Oberrabbiners Simon Spira-Wedeles in Prag, 1640-1679 - '''1932'''<br />
*Jüdisches gemeindeleben in kolin '''1938'''<br />
<br />
===מאמרים===<br />
*Die Jüdischen Zünfte in Prag - '''1936'''<br />
*Das Prager und böhmische Landesrabbinat Ende des siebzehnten und Anfang des achtzehnten Jahrhunderts - '''1933'''<br />
*Die Brandkatastrophe in Nachod und die Austreibung der Juden aus Böhm.-Skalitz, 1663-1705 - '''1938'''<br />
*Der alte jüdische Friedhof in Prag : ein Führer durch den Friedhof und seine wichtigsten Denkwürdigkeiten aus dem XIV.-XIX. הוצא לאור על ידי המוזיאון היהודי 1960<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* BUŠEK, Michal (ed.), ''"Naděje je na další stránce": 100 let knihovny Židovského muzea v Praze'', Praha: [https://www.jewishmuseum.cz/en/info/visit/ Židovské muzeum v Praze], 2007, s. 24–29<br />
* VESELSKÁ, Magda, ''Archa paměti: Cesta pražského židovského muzea pohnutým 20. stoletím'', Praha: Academia a [https://www.jewishmuseum.cz/en/info/visit/ Židovské muzeum v Praze], 2012, s. 53–121.<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{הספרייה הלאומית|Jakobovits, Tobias, 1887-1944}}<br />
* קטרינה צַ'פקובה, {{אנצ ייווא|Jakobovits_Tobias}}<br />
* {{ספרייה יהודית|jakobovits-tobias}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:יעקובוביץ, טוביה}}<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך יהודים צ'כים]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים אוסטרים]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים יהודים צ'כים]]<br />
[[קטגוריה:ספרנים ומידענים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים בשואה: צ'כוסלובקיה]]<br />
[[קטגוריה:משפחת יעקובוביץ]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריונים שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:אנשי חינוך שנספו בשואה]]<br />
[[קטגוריה:רבנים שנספו במחנה ההשמדה אושוויץ]]<br />
[[קטגוריה:ילידי 1887]]<br />
[[קטגוריה:צ'כים שנפטרו ב-1944]]</div>imported>AutoMod