https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8טדאוש קנטור - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:47:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%98%D7%93%D7%90%D7%95%D7%A9_%D7%A7%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A8&diff=349291&oldid=previmported>Hila Livne ב־21:49, 14 במרץ 20262026-03-14T21:49:03Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מקורות|נושא=אישים|נושא2=מוזיקה}}<br />
{{עריכה|נושא=אישים|כל הערך=כן}}<br />
{{אישיות משחק<br />
|שם=<br />
|שם בשפת המקור=Tadeusz Maria Kantor<br />
|תמונה=<br />
|כיתוב=<br />
|תאריך לידה=<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום לידה= [[ויילופולה סקשינסקיה]], גליציה, [[ממלכת גליציה ולודומריה]], [[האימפריה האוסטרו-הונגרית]]<br />
|מקום פטירה=<br />
|עיסוק=[[במאי תיאטרון]], יוצר ו[[מפיק אירועים|מפיק]] של מופעי [[הפנינג]], [[צייר]], [[מעצב תפאורה]], אמן [[אסמבלאז']], [[שחקן תיאטרון]], [[סופר]], [[מורה]] ו[[תאוריה|תאורטיקן]] של ה[[אמנות]]<br />
|סוגה מועדפת=<br />
|יצירות בולטות=<br />
|אתר אינטרנט=<br />
}}<br />
[[קובץ:Tadeusz kantor 17.jpg|שמאל|300px|טדאוש קנטור|ממוזער]]<br />
[[קובץ:Popiersie Tadeusz Kantor ssj 20060914.jpg |שמאל|ממוזער|200px|טדאוש קנטור, פסל דיוקן בשדרת המפורסמים ב[[קיילצה]]]]<br />
'''טדאוש מריה קנטור''' (ב[[פולנית]]: '''Tadeusz Maria Kantor'''{{כ}}, [[6 באפריל]] [[1915]], [[ויילופולה סקשינסקיה]] – [[8 בדצמבר]] [[1990]], [[קרקוב]]) היה [[במאי תיאטרון]] ואמן פולני, יוצר ו[[מפיק אירועים|מפיק]] מופעי [[הפנינג]], [[צייר]], [[מעצב תפאורה]], אמן [[אסמבלאז']], [[שחקן תיאטרון]], [[סופר]], [[מורה]] ו[[תאוריה|תאורטיקן]] של ה[[אמנות]].<br />
<br />
היה דמות של "אמן טוטלי", נציג של אחד מסוגי ה[[אמנות קונספטואלית|אמנות הקונספטואלית]].{{הערה|ראו MagazynSztuki}} קנטור הושפע בגישתו האמנותית מן ה[[קונסטרוקטיביזם (תנועה אמנותית)|קונסטרוקטיביזם]] ומן ה[[דדאיזם]], מהציור הבלתי-צורני ומה[[סוריאליזם]]. קנה לעצמו שם בבימויו ובהפקותיו המהפכניות בפולין ומחוצה לה. לימד ב[[האקדמיה לאמנויות היפות על שם יאן מטייקו בקרקוב|אקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב]]; ייסד וניהל את תיאטרון קריקו 2 בקרקוב.<br />
<br />
הנושאים שהופיעו תכופות ביצירתו "היו בעיקר הדיכוי החברתי, הפסולת התרבותית, חוסר האונים והטיפול בדרכים שונות בנוכחות המוות בכל מקום" (הייקה מונדר).{{הערה|Heike Munder 2010|כיוון=שמאל}} הוא ראה בגישתו תגובה הולמת למה שעברה האנושות בימי שתי מלחמות העולם.{{הערה|M.Kobialka מבוא - עמודים VIII-IX }}<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
טדאוש קנטור נולד ב-1915 בכפר קטן בשם [[ויילופולה סקשינסקיה]], מדרום ל[[רופשיץ]] ולסנדז'ישוב מלופולסקי, ב[[גליציה]], באותה תקופה חלק מ[[אוסטרו-הונגריה]]. היה ילדם השני של מריאן לאון קנטור "מירסקי" (1942-1884), אז מורה בבית ספר יסודי, ולימים איש צבא, [[פובליציסט]] ו[[היסטוריון]], ושל הלנה קטז'ינה לבית ברגר, ממוצא [[ציפסרים|ציפסרי]] [[גרמני]]. האם הייתה מיוחסת דרך אביה הגרמני למלחין והמנצח [[קשישטוף פנדרצקי]]. שני ההורים דבקו בדת [[נצרות רומית-קתולית|הנוצרית הרומית-קתולית]] והילד נולד ב[[פרסביטריום]] קתולי, שבה חיה אמו יחד עם אמה האלמנה, קטז'ינה, שהייתה אחות חורגת של הכומר הפרוך של היישוב, יוזף רדונייביץ'.<br />
אחרי שהתגייס לצבא והשתתף ב[[מלחמת העולם הראשונה]] האב לא חזר לבית המשפחה אם כי שמר על קשר עם אשתו ועם הילדים.{{הערה|[http://www.cricoteka.pl/en/main.php?d=tkantor&kat=41 יוזף כרובאק - קרונולוגיה של חיי קנטור באתר "קריקוטק"]}}<br />
טדאוש קנטור עבר בגיל 9 עם אמו ואחותו הגדולה לעיר [[טרנוב]], בה למד בגימנסיה מספר 1 על שם קז'ימייז' ברודזינסקי וסיים שם את מבחני הבגרות. משנות נעוריו התעניין בתיאטרון ובאמנות והוקסם מה[[רומנטיזם]] ומה[[נאו-רומנטיקה|נאו-רומנטיזם]] הפולני, במיוחד מיצירותיו של [[סטניסלב ויספיאנסקי]]. בשנים 1933–1939 למד ציור ועיצוב במה באקדמיה לאמנויות יפות בקרקוב. בשנתיים האחרונות של לימודיו התמקד בקורסים לעיצוב תפאורות ועיצוב הבמה בכיתה של פרופ' קרל פריץ'.{{הערה|שם}} כמו כן היה תלמידו של הצייר וה[[פסל (מקצוע)|פסל]] זביגנייב פרונאשקי.<br />
<br />
==בגרותו האמנותית==<br />
===בימי הכיבוש הנאצי===<br />
אביו, מריאן קנטור מירסקי, כאיש צבא ופטריוט פולני ידוע, נעצר על ידי הנאצים בשנת 1940 ונספה בשנת 1942 במחנה [[אושוויץ|אושוויץ-בירקנאו]] בגיל 68.<br />
<br />
באותן השנים התחיל טדאוש קנטור את הקריירה שלו בתיאטרון הנסיוני "גרופה קרקובסקה" (הקבוצה הקרקובאית) שהוא נמנה עם מייסדיה.<br />
בשנים 1942–1944 בימי הכיבוש הנאצי בפולין ייסד וניהל בקרקוב, בתנאי מחתרת, בדירות פרטיות, את התיאטרון העצמאי (Teatr Niezalezny).<br />
במסגרת זו ביים בסגנון [[אוונגרד]]י את ההצגות "אורפאוס" מאת [[ז'אן קוקטו]], את ה[[טרגדיה]] של [[יוליוש סלובצקי]], "באלאדינה" (Balladyna) {{כ}} (1943), ואת המחזה "שובו של אודיסאוס" מאת ויספיאנסקי (1944).{{הערה| Justyna Majewska ע' 158}} באותם המופעים כבר בלט עניין האמן ב"ארגון המרחב", כשנהג להשתמש בתפאורות הבנויות מחפצים נטושים "מדרגה נמוכה", שלא היה בהם תועלת, או ב"חפצים מוכנים" ([[רדי מייד|ready made]], כמו אצל [[מרסל דושאן]]). השתמש, למשל, למשל בגלגל עגלה מלוכלך, בקרשים או בכיסאות נטושים, וכן בחפצים שהוצמדו לגופות השחקנים כעין תותבות ושינו להם לגמרי את צורתם האנושית.{{הערה|Maja Saraczynska|כיוון=שמאל}} הוא ארגן באותה תקופה את "קבוצת האמנים הצעירים" ואת תערוכתה הקיבוצית הראשונה בשנת 1943.<br />
<br />
===בשנים אחרי מלחמת העולם השנייה===<br />
[[קובץ:Cricot_2_theater_Cracow_2.jpg|שמאל|250px|התיאטרון של קנטור - "קריקו 2", ברחוב קנוניצ'נה 5 בקרקוב|ממוזער]]<br />
<br />
אחרי גירוש הנאצים, בשנת 1945 ביים קנטור מחדש את ההצגה "חזרתו של אודיסאוס" בתיאטרון "סטארי" על שם [[הלנה מודז'ייבסקה]]<br />
בקרקוב, בשיתוף פעולה עם אנדז'יי פרונאשקו. ביים ועיצב את הבמה (בדרך כלל בסגנון מופשט) גם בתיאטרון האקדמי "רוטונדה" במופע ה[[סוריאליזם|סוריאליסטי]] מאת יוזף צ'כוביץ', "השווה והלא שווה או ה[[מיסטריום]] אודות החשמלית". בשנים 1945–1948 המשיך להיות פעיל בארגון תערוכות של קבוצת האמנים הצעירים מקרקוב ועיצב תפאורות בתיאטראות שונים בקרקוב וב[[לודז']], בין השאר -במחזות "סיד" מאת [[פייר קורניי|קורניי]],"מותו של [[פאון]]" מאת יוזף צ'כוביץ', [[ז'אן דארק (מחזה)|יואנה הקדושה]]" מאת [[ג'ורג' ברנרד שו|שו]] (1956) ובתיאטרון העם ב[[נובה חוטה]] - את "[[מידה כנגד מידה]]" מאת [[ויליאם שקספיר|שקספיר]] (1956). הנהיג שינויים, ברוח האוונגרד, לרבות הרחבת במה מתפרצת לתוך הקהל, ושימוש בבובות-מנקינים לצדם של השחקנים בני אדם.<br />
<br />
בשנת 1947 מלגה מטעם משרד התרבות והאמנות איפשרה לו לשהות במשך חצי שנה בפריז. תקופה זו הייתה משמעותית בחייו מפני שזימנה לו היכרות בלתי אמצעית עם הזרמים האמנותיים המודרניסטיים - כמו "האמנות הבלתי צורנית" הצרפתית (שנציגיה היו פוטרייה, וולס או מתייה)" ציור הפעולה" ("acting picture") של [[ג'קסון פולוק]], "ציורי החומר" של [[אנטוני טאפייס]], יצירותיהם של [[איב קליין]], אלן קאפרו, [[יוזף בויס]], השפעותיהם של הסוריאליסטים ושל מרסל דושאן, קבוצות כמו "גוטאי" ה[[יפן|יפנית]] או קבוצת "זירו" וכו'.<br />
[[קובץ:Krzeslo Kantora - sculpture.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טדאוש קנטור, "הכיסא של קנטור", פסל עשוי [[בטון]], בעל גובה של 14 מ', המוצב בהוציסקו, בפולין]].<br />
המסע לפריז עזר לו לגבש את גישתו האישית לציור. בשנת 1948 הקים קבוצת אמנים שנקראה "קבוצת קרקוב" (Grupa Krakowska) והשתתף בתערוכה הגדולה של האמנות המודרנית שהתקיימה בקרקוב.<br />
אולם כשהמשטר הקומוניסטי בפולין התחיל לקדם את [[ריאליזם סוציאליסטי|הריאליזם הסוציאליסטי]] כאמנות הרשמית, לא הורשה קנטור להציג יותר את ציוריו למשך שש שנים.{{הערה|שם=lisiak|1=Malgorzata Kitowska-Lisiak|כיוון=שמאל}}<br />
<br />
מאוכזב מהתמסדות ההולכת וגוברת של האוונגרד, בשנת [[1955]] הקים קנטור יחד עם קבוצת אמנים חזותיים, את התיאטרון "קריקו 2" ("Cricot II") שנקרא לפי שם התיאטרון האוונגרדי של האמנים החזותיים "Cricot" שפעל בקרקוב בין שתי מלחמות העולם. הלהקה הופיעה בתיאטראות שונים בפולין ובחו"ל ונודעה במופעי ה"הפנינג" שלה. ההצגה הראשונה הייתה "הדיונון" מאת [[סטניסלב ויטקביץ']] (ויטקאצי). זו הייתה גם הצגה ראשונה של יצירה של ויטקביץ' אחרי האיסור שבימי ה[[סטליניזם]] הצרוף. ב-[[1957]] ההצגה "קרקס" (Cyrk) לפי קז'ימייז' מיקולסקי, צייר וחבר בלהקת "קריקו 2", השתמש קנטור לראשונה ב"אמבלאז'ים" - אריזות - שכיסו את גופות השחקנים.<br />
הצגותיו לפי ויטקביץ', "הדיונון" (1956) ו"תרנגולת המים" (1969) נחשבו לאחד מהישגיו הטובים ביותר. בשנת [[1972]] המופע "תרנגולת המים" כמעט שלא זכה לאזכור בתקשורת הכתובה אבל הפך לאירוע המדובר ביותר של ה[[פסטיבל אדינבורו]] באותה שנה.<br />
<br />
בעזרת מלגת פורד נסע ל[[ניו יורק]], בה גילה את ה[[מינימליזם]], ה[[פופ ארט]] של השנים 1965–1970 ואת אמנות ה"הפנינג". כתב את מנשר תיאטרון ההפנינג ועיצב שורה של "אריזות" ("האריזה הגדולה", Emballage Hołdu Pruskiego - "אריזה מחווה פרוסית", "Multipart") ומופעי הפנינג - כמו "שיעור האנטומיה לפי [[רמברנדט]]". יצר גם הפקות בהשראת סיפוריו של [[ברונו שולץ]].<br />
<br />
בין התמונות שצייר ניתן להזכיר את "אשה בדלת","דיוקן של טדאוש בז'וזובסקי", "כובסת". החזיק סטודיו לציור עד [[שנות השמונים]]. אז צייר סדרת תמונות בסימן פרידה, ביניהן: "Niosę obraz, na którym jestem namalowany jak niosę obraz”,•„Mam dość! Wychodzę z obrazu”,<br />
„Czyszczę obraz, na którym jestem namalowany”.<br />
<br />
תקופה מסוימת נמשך ל"[[אמנות קונצפטואלית|קונצפטואליזם]] וברוח זו יצר את "הכיסא הגדול" (Wielkie krzesło) שהוצג לראשונה בשנת 1970 בסימפוזיון בו[[ורוצלב]].{{הערה|שם=lisiak}}<br />
<br />
יצירתו בתחום [[אמנות פלסטית|האמנות הפלסטית]] כמו זו התיאטרלית הושפעה על ידי ההתרחשויות ההיסטוריות בפולין. חוזרים בה נושאים כמו הילדות (בימי [[מלחמת העולם הראשונה]]), כפר הולדתו ויילופולה, ה[[מוות]], הכוח והשרירותיות, ה[[אלימות]] וקיבוע הזיכרון.<br />
קנטור כתב גם את המנשר 70, שבו הגן על רעיון היצירה הכמעט בלתי אפשרית, נעדרת ערכים, מבוססת אך ורק על המעשה היצירתי.<br />
<br />
==שיא הקריירה בשנים 1990-1970==<br />
[[קובץ:Ławiki_i_manekiny_Umarła_klasa_Tadeusz_Kantor_05.JPG|שמאל|250px|בובות מניקינים וספסלים ב"הכתה המתה" של טדאוש קנטור בתערוכה במוזיאון לספרות בוורשה|ממוזער]]<br />
בשנות ה-1970 התחיל קנטור לפתח את מה שהוא כינה "תיאטרון של המוות" שבו התערבבו זכרונות אוטוביוגרפיים, חיים ומוות, כמעין [[סיאנס]] שבו קנטור עצמו הופיע כראש הטקס.{{הערה|Daniel Gerould|כיוון=שמאל}}<br />
בכורת הצגתו ''Umarła klasa'',("הכיתה המתה") בשנת 1975 היה אחד הרגעים המכוננים של חייו כיוצר.<br />
היה זה סיפור על "החולף" ו"הקבוע". בהצגה זו שיחק קנטור עצמו תפקיד של מורה שעמד מול כתה של דמויות מתות לכאורה המעומתות עם בובות-מנקינים המייצגות את ה"עצמי" שלהן בצעירותן.<br />
<br />
באותו עשור יצר קנטור בצרפת את ההצגות "הסנדלרים" מאת ויטקייביץ' (בימוי, סצנוגפריה, תלבושות) שהועלתה בשנת 1972 ב"תיאטרון 71" במאלאקוף על יד פריז, ''Les Mignons et les Guenons''{{כ}}<br />
(''Nadobnisie i koczkodany'' {{כ}} "דמויות עדינות וקופים שעירים") (1973) בפריז ו[[נאנסי]], "הכיתה המתה" (1975) הוצגה בפסטיבל העולמי לתיאטרון בנאנסי, "איה השלג דאשתקד?", "הפנינג" (או "קריקוטאז'") של תיאטרון קריקו<br />
(Cricot) שהוצג ב[[רומא]] בשנת 1979. הצגותיו משנות ה-1980 שיקפו חוויות אישיות מאוד של מחברם - "וייפולה-וייפולה" שהועלתה על במה ב[[פירנצה]] ב-1980, "שיתפגרו האמנים" ("Niech zczezną artyści") {{כ}} (1985), '"לא אחזור לעולם"(1988).<br />
בחלקם, הופיע בעצמו על הבמה, כמו ב"כתה המתה".<br />
עם שחקנים צרפתים יצר גם כן, ב[[פסטיבל אביניון]], את המופע "או, לילה ענוג" (''Ô douce nuit''). הוא הוצג גם ב-1990 באקדמיה הנסיונית לתיאטרון של מישל קוקוסובסקי. לאחר מכן ניהל ב[[טולוז]] ובקרקוב את החזרות למופע "היום יומולדת שלי".<br />
<br />
בשנות ה-1990 יצירותיו נודעו גם בארצות הברית, הודות להצגתן ב"מועדון התיאטרון הניסיוני לה מאמה" של [[אלן סטוארט]]. מהן שאבו השראה יוצרי תרבות מקומיים כמו המשוררת ג'אנינה בראסקי מניו יורק.<br />
<br />
קנטור היה נשוי פעמיים: בין השנים 1945–1961 לאווה יורקביץ', ממנה התגרש, והחל משנת 1961 לציירת מריה סטנגרה.<br />
<br />
טדאוש קנטור נפטר בקרקוב בדצמבר 1990, באופן פתאומי, אחרי חזרה של ההצגה "היום היומולדת שלי". הוא הובא לקבורה בבית קברות רומי-קתולי בקרקוב בנוכחות קהל רב.<br />
<br />
==מנשריו על אמנות התיאטרון==<br />
*The Autonomous Theatre 1963 (התיאטרון האוטונומי)<br />
*Theatre Happening: The Theatre of Events 1967 (תיאטרון ההפנינג:תיאטרון המאורעות)<br />
*The Informal Theatre 1969 (התיאטרון הלא צורני)<br />
*The Zero Theatre 1969 (תיאטרון האפס)<br />
*The Theatre of Death 1975 (תיאטרון המוות)<br />
<br />
==הצגות בבימויו בתיאטרון קריקו 2==<br />
*The Cuttlefish - Mątwa 1956 (הדיונון) מאת סטניסלב ויטקביץ'<br />
*1957 Cyrk - (קרקס) לפי קז'ימייז' מיקוּלסקי<br />
*The Country House - W małym dworku 1961 (הבית בכפר) מאת ויטקביץ'<br />
*The Madman and the Nun - Wariat i zakonnica 1963 (המשוגע והנזירה) מאת ויטקביץ'<br />
*The Water Hen - Kurka wodna 1965 (תרנגולת המים) מאת ויטקביץ'<br />
*Dainty Shapes and Hairy Apes, or the Green Pill - Nadobnisie i koczkodany 1972 דמויות עדינות וקופים שעירים או הגלולה הירוקה) מאת ויטקביץ'<br />
*The Dead Class - Umarła klasa 1975 (הכתה המתה)<br />
*Wielopole, Wielopole 1980 (ויילופולה, ויילופולה) -הוצג לראשונה ב[[פירנצה]]<br />
*1982 ?Where Are the Snows of Yesteryear (איה השלג דאשתקד?)<br />
*Let the Artists Die - Niech sczezną artyści 1985 (שיתפגרו האמנים) הוצג לראשונה ב[[נירנברג]]<br />
*I Shall Never Return - Nigdy już tu nie powrócę 1989 (לא אחזור לעולם)<br />
*Today is my Birthday - Dzisiaj są moje urodziny 1990 (היום יש לי יומולדת)<br />
<br />
==פרסים ואותות כבוד==<br />
* 1954 - צלב הזהב להצטיינות של פולין<br />
* 1976 - פרס לשם כבוד של הפסטיבל ה-17 לדרמה פולנית בת זמננו בוורצלב, על ההצגה "הכיתה המתה"<br />
* 1976 - הפרס בוי-זלנסקי על ההצגה "הכיתה המתה"<br />
* 1977 - הפרס "נורוויד" של המבקרים על ההצגה "הכיתה המתה"<br />
* 1978 - [[פרס רמברנדט]] - על תרומותיו לאמנות - מטעם קרן גתה ב[[בזל]]<br />
* 1980 - [[פרס אובי]] ב[[ארצות הברית]] על ההצגה "הכיתה המתה"<br />
* 1981 - הפרס לתיאטרון של משרד התרבות והאומנות של פולין - על מפעל חייו כמעצב תפאורות<br />
* 1986 - פרס המבקרים של ניו יורק על ההפקה הטובה ביותר ב[[תיאטראות ברודוויי|ברודוויי]] - על בימוי ולהקת משחק<br />
* 1986 - פרס Targa Europea באיטליה - (הנועד לנציגים בולטים של התרבות והמדע באירופה)<br />
* 1989 - עיטור [[מסדר האמנויות והספרות|המסדר לאמנות ולספרות של צרפת]] בדרגת מפקד<br />
* 1990 - הצלב הגדול של [[מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]] - על השפעתו על האמנות בת זמננו באירופה ועל תרומותיו לפריחת חיי התרבות בגרמניה<br />
<br />
==הנצחה==<br />
*1980 - בקרקוב פועל המרכז לתיעוד יצירתו של טדאוש קנטור "'''קריקוטקה'''", מיסודו של האמן עצמו<br />
(Ośrodek Dokumentacji Twórczości Tadeusza Kantora „Cricoteka). הוא כולל מוזיאון, ארכיון, גלריה ומרכז מחקר,<br />
ב-[[12 בספטמבר]] [[2014]] עומד להיפתח בנוכחות [[נשיא פולין]] [[ברוניסלב קומורובסקי]] משכנה החדש של ה"קריקוטקה" ברחוב נדבישלנסקה ברובע [[פודגוז'ה]] בקרקוב, שנבנה החל משנת 2006 בתחנת כוח לשעבר. במתכונתה החדשה ה"קריקוטקה" תכלול גם שני מרחבי תערוכות, [[אולם תיאטרון]] ובית קולנוע.<br />
*ברחוב סיינה 7/5 בקרקוב פועל "סטודיו גלריה טדאוש קנטור"<br />
*2005,2006 - במרכז ברביקן בלונדון התקיימה התערוכה "התיאטרון הבלתי אפשרי" (The Impossible Theatre)<br />
2007-2008 - תערוכה בשם "A Theatre without Theatre (תיאטרון ללא תיאטרון) התקיימה ב[[ברצלונה]] וב[[ליסבון]]<br />
<br />
==ספרות==<br />
*Justyna Majewska art. ''Kantor Tadeusz Maria'', בספר '' Żydzi Polscy, Historie niezwykłe'' Demart SA, Warszawa 2010 עמודים 158–159 {{פולנית}}<br />
*Noel Witts ''Tadeusz Kantor, Routledge, Oxon 2010''<br />
*2009 Michal Kobialka ''Further On, Nothing: Tadeusz Kantor's Theatre'' University of Minnesota Press<br />
*Daniel Gerould art. Tadeusz Kantor in ''The Cambridge Guide to Theatre'' 1990 p.539-540<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* Wiesław Borowski ''Tadeusz Kantor'' 1982<br />
* Mieczysław Porębski ''Deska'' / Wooden Board 1997<br />
* ''W cieniu krzesła'' / In the Shadow of the Chair 1997<br />
</div><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20120501143455/http://www.cricoteka.pl/en/"קריקוטקה" - אתר המרכז לתיעוד אמנותו של טדאוש קנטור]<br />
* וייסלב בורובסקי - מפגשיו של טדאוש קנטור עם החיים ועם האמנות - "ג'ורנל אוף דרמטיק תאורי אנד קריטיסיזם" סתיו 1995 ע' 237–242<br />
: [https://journals.ku.edu/index.php/jdtc/article/download/3173/3112 Wiesław Borowski ''Meetings of Tadeusz Kantor with life and art, Journal of Dramatic Theory and Criticism fall 1995'']<br />
* [http://www.magazynsztuki.pl/tadeusz-kantor/ ביוגרפיה קצרה במגזין שטיקי"]<br />
* [https://web.archive.org/web/20131225173952/http://www.flashartonline.com/interno.php?pagina=articolo_det&id_art=677&det=ok&title=TADEUSZ-KANTOR הייקה מונדר - "הדמיורג הגדול" - על טדאוש קנטור, בכתב העת פלאש ארט און לייןFlashArt online nr.275, november- december 2010]<br />
* [https://web.archive.org/web/20140808201659/http://jewish-theatre.com/visitor/article_display.aspx?articleID=478 ביוגרפיה קצרה מאת מלגוז'אטה קיטובסקה לישאק - Malgorzata Kitowska-Lysiak מהמכון לתולדות האמנות של אוניברסיטה הקתולית של לובלין-המקור ברשות המכון "אדם מיצקביץ'", באתר "הכל על התיאטרון היהודי"] {{פולנית}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20140906155612/http://agon.ens-lyon.fr/index.php?id=2060 מאיה סאראצ'ינסקה - "קנטור והחפצים:מביו-חפץ לחפץ-על, ומחפץ-העל אל היצירה האמנותית" בכתב העת "אגון", באתר בית הספר הגבוה ENS לספרות ולמדעי הרוח של ליון]<br />
:Maja Saraczyńska, «Kantor et l’objet : du bio-objet au sur-objet ; du sur-objet à l’œuvre d’art», Agôn [En ligne], L'objet, le corps : de la symbiose à la confrontation, Dossiers, N°4 : L'objet, mis à jour le : 09/01/2012,<br />
* Marie-Thérèse Vido-Rzewuska The Father Figure in Tadeusz Kantor's Work Journal of Dramatic Theory and Criticism, Fall 1995 p 233-236.<br />
* [http://www.cesnur.org/2004/bauer_kantor.htm ג'. אדגר באואר -התאטרולוגיה הקנוטית ו"המציאות ברמה נמוכה", מאמר מוצג בכנס הבינלאומי של המרכז CESNUR לחרק הדתות החדשות, באוניברסיטת לטביה, ריגה, 2004]<br />
: J.Edgar Bauer - Tadeusz Kantor: Kenotic Theatrology and the "Reality of the Lowest Rank" 2004<br />
* {{Find a Grave}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007263685905171|טדאוש קנטור (1915-1990)}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:קנטור, טדאוש}}<br />
[[קטגוריה:במאי תיאטרון פולנים]]<br />
[[קטגוריה:ציירים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:פסלים פולנים]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר הכבוד של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה]]<br />
[[קטגוריה:סגל האקדמיה לאמנויות היפות בקרקוב]]<br />
[[קטגוריה:מעוטרי מסדר האמנויות והספרות]]<br />
[[קטגוריה:פולנים ממוצא גרמני]]<br />
[[קטגוריה:פולנים שנולדו ב-1915]]<br />
[[קטגוריה:פולנים שנפטרו ב-1990]]</div>imported>Hila Livne