https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94טבח באר טוביה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:05:32Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%98%D7%91%D7%97_%D7%91%D7%90%D7%A8_%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94&diff=907423&oldid=previmported>Mh170 ב־07:36, 28 במאי 20262026-05-28T07:36:02Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פיגוע טרור<br />
| שם = טבח באר טוביה<br />
| חלק מ = [[פרעות תרפ"ט]]<br />
| תמונה = [[קובץ:באר- טוביה - הילדים משחקים על חורבות הבתים אחרי מאורעות אב תרפ"ט-JNF006607.jpeg|300px]]<br />
| כיתוב = ילדים משחקים על חורבות הבתים אחרי הפוגרום בבאר טוביה ב[[ה'תרפ"ט|תרפ"ט]]<br />
| תאריך התחלה = [[23 באוגוסט]] [[1929]]<br />
| תאריך סיום = [[26 באוגוסט]] [[1929]]<br />
| תאריך עברי = [[י"ז באב]] [[ה'תרפ"ט]] - [[כ' באב]] [[ה'תרפ"ט]]<br />
| מקום = [[באר טוביה]], [[ארץ ישראל]]<br />
| מטרה = [[יהודים]]<br />
| הרוגים = 2<br />
| פצועים = 4<br />
| מבצע = מאות ערבים<br />
| מספר מפגעים = 200+<br />
}}<br />
'''טבח באר טוביה''' היה פוגרום שערכו מאות ערבים באוגוסט [[1929]] במושבה [[באר טוביה]] כחלק מ[[מאורעות תרפ"ט]]. בטבח נרצחו שני תושבי המקום ונפצעו ארבעה.{{הערה|שם=דואר_היום1}} כל בתי המושבה נשרפו עד היסוד. חברי המושבה התפזרו ביישובים אחרים בארץ, וחלקם עזבו את [[ארץ ישראל]]. היישוב חודש לאחר מספר חודשים על ידי מתיישבים חדשים.<br />
==רקע==<br />
החל משנת [[1888]] היה במקום מושבה יהודית. רוב הזמן קראו לה הן בדיבור והן בכתובים, '''קסטינה''' (Kastina) או '''קוסטינה''' (Kustina){{הערה|שם=דבר1}} בהתחלה הייתה במקום מושבת הברון קסטינה, שהתקיימה בשנים 1888–1890, ולאחר מכן מושבת חובבי ציון באר טוביה (1896–1929).<br />
<br />
לצורך הקמת המושבה נרכשה משבצת קרקע בת כ-5,600 דונם, מרבית השטח מאדמות הכפר הערבי [[קסטינה]] במזרח, אך גם מהכפר [[בית דראס]] במערב. באוגוסט 1888 דווח בהמליץ על ההכנות להתיישבות: "במושבה החדשה אשר בקרבת גדרה הנקראת בשם "באר טוביה", תמצאנה ארבע בארות מים שנסתמו, ובמשך שבועות אחדים יסירו את העפר מעליהן וינקו אותן".{{הערה|שם=המליץ88|{{המליץ||מכתבים מרוסיא|18880802|9}}}}<br />
<br />
בשנת 1921 התגוררו בבאר טוביה 15 איכרים ומשפחותיהם ו-15 חברי קבוצת הפועלים.{{הערה|{{הפועל הצעיר||משקינו החקלאיים|19210823|6}}}} ב-1924 חברי קבוצת הפועלים עברו למושב [[נהלל]] ולקבוצת [[גבע]], וחמשת המשקים שבהם שהו, נמכרו למתיישבים חדשים, בהם ד"ר [[חיים יזרעאלי]], רופא מחוזי מטעם [[המנדט הבריטי]], שהיה אחראי על כל אזור הדרום. אף על פי שהמושבה הייתה קטנה, פעלו במקום בית ספר עם שמונה כיתות ומורה אחד, בית כנסת ועזרה רפואית של חובש. בזמן המתקפה היה בה ישוב יהודי מזה כ-40 שנה, שהיה גם היישוב היהודי הדרומי ביותר בארץ ישראל באותה תקופה.<br />
<br />
==המתקפה על הישוב==<br />
לדברי אנשי המושבה, ההתקפה על המושבה לא הייתה פתאומית. זמן מה לפני התקיפה חל שינוי באווירה. מכוניות (שהיו נדירות באותם ימים) סבבו את היישוב ביום ובלילה כשהן מלאות ערבים. הדבר עורר חששות בקרב אנשי המושבה.{{הערה|שם=דואר_היום1|{{דואר היום||דרישותיה של באר טוביה החרבה מאת הממשלה|19291024|7}}; {{דואר היום||דרישותיה של באר טוביה (המשך הכתבה בעמוד ד')|19291024|23}}}} התושבים פנו לשלטונות המנדט, אך גם שעות לפני המתקפה נענו כי אין חשש למתקפה.{{הערה|שם=דואר_היום1}} לאחר בקשות רבות, שנענו בתחילה בסירוב, שלחו השלטונות שלושה שוטרים ערבים רק בשבת, 24 באוגוסט.{{הערה|שם=דואר_היום1}}<br />
<br />
ב-23 באוגוסט 1929 מאות פורעים ערבים תקפו את המושבה, חלקם ערבים מ[[אל-מג'דל (אשקלון)|מג'דל]].{{הערה|[https://beer-tuvia.org.il/היסטוריה/ היסטוריה] באתר מועצת באר טוביה}} חלק מהערבים התוקפים עבדו במקום.{{הערה|שם=ולינסקי|{{הארץ||בבאר טוביה היה פוגרום|0000017f-efa3-d0f7-a9ff-efe70ed80000|4 בספטמבר 2009}}}} בקשות העזרה שהופנו למושבות הסמוכות נענו בשלילה. 130 התושבים התבצרו בבניין אבן של רפת. במושבה היה ארגז חתום בידי הממשלה שהיו בו בתחילה 36 רובים, אך הם הלכו והתמעטו, ועד לפרעות נותרו בו 5 רובים. השוטרים הערבים לא נתנו רשות לאיכרים היהודים להשתמש ברובים.{{הערה|שם=דואר_היום1}} בזמן הפרעות, הסתתרו השוטרים הערבים, וחמישה צעירים יהודים החליטו להשתמש ברובים כדי להגן על בני המושבה הנצורים.{{הערה|שם=דואר_היום1}} כך הם הגנו על עצמם במשך שלושה ימים.<br />
<br />
ב-26 באוגוסט נערכה התקפה על באר טוביה.{{הערה|[[הלל כהן]], '''תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי''', עמ' 18.}} באותו בוקר נרשם ביומן המבצעים של מפקד משטרת מחוז לוד: "באר טוביה מותקפת על ידי אלפיים ערבים. היהודים מרוכזים בבית אחד והמושבה בוערת. דרושות משאיות 7 טון להעביר האנשים ל[[רחובות]]".{{הערה|[[הלל כהן]], '''תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי''', עמ' 60–61.}}<br />
<br />
במהלך המתקפה נרצח ד"ר חיים יזרעאל{{הערה|שם=דואר_היום1}}. בן המושבה, בנימין-צבי רוזן (הרשל רוזין), שהתבצר בבית הכנסת כי חשב ששם לא יפגעו בו, נרצח גם הוא.{{הערה|[https://www.gal-ed.co.il/nachal/info/n_show.aspx?id=34602 בנימין-צבי רוזן ז"ל]}} הפורעים עטפו את גופתו בספרי תורה שהוציאו מבית הכנסת, ושרפו אותה ברחוב המושבה.{{הערה|שם=דואר_היום1}}{{הערה|שם=ולינסקי}} הבוזזים חיללו את בית הכנסת וקרעו את ספרי התורה שהיו בו.{{הערה|שם=דואר_היום1}}{{הערה|סמוך להתחרשות דיווח "דואר היום" כלל בנפגעים גם את יעקב רקובר ונאמר כי "נעלם" [https://www.nli.org.il/he/newspapers/?a=d&d=dhy19290902-01.1.1&e=-------he-20--1--img-txIN%7ctxTI--------------1]}}<br />
<br />
ביום השלישי{{מקור}} שלחו השלטונות הבריטיים מטוס סיור שפיזר את הפורעים לכל עבר, אך הם הספיקו לשרוף את כל צריפי המושבה עד היסוד.{{הערה|שם=ולינסקי}} נאמר שהלהבות נראו עד [[רחובות]]. אז שלחו הבריטים שלוש משאיות, עליהן העמיסו את כל האנשים במקום, בלי להתיר להם אפילו לקבור את המתים, ופינו אותם לרחובות. רק לאחר עשרה ימים באו למקום כמה מאנשי המושבה וקברו את הקורבנות, אך חורבנה המוחלט מנע מאנשיה לחזור למקום, חלקם נפוצו ברחבי הארץ וחלקם ירדו מהארץ.<br />
<br />
==לאחר הטבח==<br />
בספטמבר 1929 התקיים משפטם של 34 איכרים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.archives.gov.il/details/0007yg5?query=0007yg5&searchType=ArchiveSimple&searchMethod=allTerms&currentPage=1&pageSize=50&sortBy=score&isExtendedLayout=true&isGridLayout=false&hasSpecialCollectionsLobbyQuery=false&hasGenealogy=false&position=1&pageId=1813|הכותב=ארכיון המדינה|כותרת=ארכיון המדינה - Beer Tovia - באר טוביה|אתר=ארכיון המדינה|תאריך=2025-01-09|תאריך_וידוא=2026-01-07}}</ref> מהכפר הערבי הסמוך [[בית דראס]] ש[[משטרת המנדט]] מצאה בביתם חפצים שנשדדו מבאר טוביה. הם קיבלו עונש של חצי שנת מאסר, ואחד מהם שבכליו נמצא אקדח נידון לשנת מאסר.{{הערה|שם=דבר1|{{דבר||עונש לבוזזי באר טוביה|19290911|41}}}} כן הוטל עונש כספי קיבוצי על תושבי 13 כפרים ערבים סמוכים שהשתתפו בפרעות.{{הערה|{{דואר היום||מחריבי באר טוביה מתלוננים בפני ועדת החקירה|19291216|17}}}}<br />
<br />
נציגי המושבה החרבה זעמו על תגובת השלטונות ובתי המשפט. דוד ולצר, שכנא איזנשטט ואהרון קורציק כתבו מכתב קבילה [[הנציב העליון|לנציב העליון לארץ ישראל]].{{הערה|שם=דואר_היום1}} הם קבלו על העדר גביית עדות מעדים יהודים, דרשו כי יפוטרו הפקידים שלא מילאו את תפקידם בהגנת היישוב היהודי, דרשו את הענשת השוטרים הערבים שהפריעו לדבריהם להגנת היישוב ואת החמרת עונשם של הפורעים הערבים מבית דראם.{{הערה|שם=דואר_היום1}} הם דרשו פיצוי כספי לאלמנתו וליתומיו של ד"ר יזרעאלי, פיצוי לפצועים ולנכים, פיצוי לפליטי היישוב ופיצויים על נזקים לרכוש. כמו כן הם דרשו מינוי פקידים ושוטרים יהודים שיגנו על התושבים במחוז עזה לשם הבטחת ההגנה על התושבים היהודים.{{הערה|שם=דואר_היום1}}<br />
<br />
במסגרת התביעה במשפטיהם של תוקפי באר טוביה, העיד בין היתר חלים בסטה, [[נצרות קופטית|מצרי קופטי]] ששירת כקצין כפרים במשטרת [[רמלה]] ושלח את אנשיו להגן על היישובים היהודיים בסביבה. בין היתר, עצר לחקירה ערבים שהיו מעורבים במתקפות על היישובים היהודיים, וחלקם היו פצועים, ובתגובה לכך, בתחילת נובמבר 1929 פנו ערבים מרמלה לנציב העליון בדרישה לפיטוריו באשמה שהפגין יחס קשה ל"ניזוקי המהומות", אולם הוא לא פוטר.{{הערה|הלל כהן, '''תרפ"ט – שנת האפס בסכסוך היהודי-ערבי''', עמ' 64–65.}}<br />
<br />
הסופר [[משה סתוי]] (סטבסקי) היה פועל במושבה, וכתב על חורבן המושבה את הפואמה "לאחותי באר-טוביה" בה הוא מתאר את החורבן ומנבא עתיד טוב יותר.{{הערה|בת עמי עמיר, [https://www.ravdori.co.il/stories/באר-טוביה-סיפורה-של-מושבה/ באר טוביה – סיפורה של מושבה], אתר "הקשר הבין דורי", 29 ביולי 2018}}{{הערה|{{כתובים||לאחותי באר־טוביה|19290913|7}}}}<br />
<br />
לאחר חורבן המושבה, "קרן העזרה", שהוקמה על ידי יהודי ארצות הברית ובריטניה לאחר מאורעות תרפ"ט, (לימים חברת אמיק"א), פיצתה את המתיישבים תמורת העברת בעלותם על הקרקע לידי [[קרן קיימת לישראל|קק"ל]]. הוחלט כי במקום יוקם [[מושב עובדים]]. בתהליך מיון קפדני גובש ארגון של 44 משפחות שהורכב מ-3 קבוצות: אנשי הגליל העליון; יוצאי מרחביה; ותיקי מלחמת העולם הראשונה מאנשי הגדוד העברי שנשארו בארץ. במרץ 1930 הגיע ל[[באר טוביה]] כח חלוץ של המתיישבים החדשים ובקיץ אותה שנה עלו 44 המשפחות על הקרקע.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פיגועי טרור בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מאורעות תרפ"ט]]<br />
[[קטגוריה:1929 בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:מעשי טבח בארץ ישראל|באר טוביה]]<br />
[[קטגוריה:מעשי טבח ביהודים]]<br />
[[קטגוריה:באר טוביה]]</div>imported>Mh170