https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9Dחמשת העינויים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:03:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%9E%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%99%D7%99%D7%9D&diff=584023&oldid=previmported>Idoiz: אשה–>אישה2025-12-04T03:41:43Z<p>אשה–>אישה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סוגיה<br />
| שם = מצוות התענות<br />
| תמונה =<br />
| כיתוב =<br />
| מקרא =<br />
| משנה = {{משנה|יומא|ח|ללא=שם}}, {{משנה|תענית|א|ו|ללא=שם}}<br />
| תלמוד בבלי =<br />
| תלמוד ירושלמי =<br />
| משנה תורה לרמב"ם = {{רמב"ם|שביתת עשור|א|ללא=שם|ספר=זמנים}}<br />
| שולחן ערוך = [[אורח חיים (שולחן ערוך)|אורח חיים]], {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים#הלכות יום הכיפורים|סימנים תרי"ב-תרי"ח}}, {{ויקיטקסט|שולחן ערוך אורח חיים תקנד|סימן תקנ"ד}}<br />
| ספרי מניין המצוות = {{ספר המצוות|עשה|קסד}}, {{ספר המצוות|לאו|קצו|ללא=שם}}{{ש}}{{ספר החינוך|שיג}}, {{ספר החינוך|שטז|ללא=שם}}<br />
| ספרות הלכתית נוספת =<br />
}}<br />
'''חמשת העינויים''' הם חמישה איסורי תענוגות החלים ב[[תענית ציבור|תעניות ציבור]] חמורות. עינויים אלה נאסרו ב[[יום הכיפורים]], כחלק ממצוות ה[[תענית]]. לאחר [[חורבן בית המקדש הראשון]] תקנו [[נביא|הנביאים]] את [[צום]] [[תשעה באב]] כמתכונתו של צום יום הכיפורים, ועל כן גם בו חלים חמשת העינויים הללו. בנוסף לכך, גם בחלק מ[[תעניות גשמים|תעניות הגשמים]] הנושאות אופי חמור יותר, חלים כל חמשת העינויים, בעוד בתעניות ציבור קלות ישנו איסור אכילה ושתייה בלבד{{הערה|{{משנה|תענית|א|ו}}.}}.<br />
<br />
חמשת העינויים הם: איסור אכילה ושתייה, איסור [[רחיצה]], איסור סיכה, איסור [[נעליים|נעילת הסנדל]] ואיסור [[תשמיש המיטה]]. בעוד שאיסור אכילה ושתייה ביום הכיפורים הוא [[דאורייתא|איסור תורה]], שהעובר עליו עונשו ב[[כרת]], ביחס לשאר האיסורים קיימת מחלוקת אם הם אסורים מהתורה או מ[[דברי קבלה]], אך מוסכם שאין עונש כרת על העובר על אחד מהם. באשר לתשעה באב, לאחר חורבן בית ראשון תוקף חמשת העינויים היה מתקנת הנביאים. עם בניית [[בית המקדש השני]] בטל הצום, ולאחר [[חורבן בית המקדש השני]] השיבו [[חכמים]] את תקנת הצום על כלל חמשת עינוייו.<br />
<br />
== צום ==<br />
=== מקור המצווה ===<br />
איסור אכילה ושתייה הוא האיסור היחיד המפורש בתורה מבין חמשת העינויים האסורים ביום הכיפורים, ומקורו במספר פסוקים בתורה, רובם ב[[ספר ויקרא]]: {{ציטוטון|וְהָיְתָה לָכֶם לְחֻקַּת עוֹלָם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ תְּעַנּוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|{{תנ"ך|ויקרא|טז|כט}}}}, {{ציטוטון|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הִיא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם חֻקַּת עוֹלָם|{{תנ"ך|ויקרא|טז|לא}}}} וכן: {{ציטוטון|אַךְ בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה יוֹם הַכִּפֻּרִים הוּא מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה'|ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ז}}, {{ציטוטון|שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם|ויקרא פרק כ"ג, פסוק ל"ב}}. ואחד בספר במדבר: {{ציטוטון|וּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ|במדבר פרק כ"ט, פסוק ז'}}.<br />
<br />
=== עונש המפר את התענית ===<br />
המפר את התענית ואוכל או שותה ביום הכיפורים ב[[מזיד]], מלבד שעבר על [[לא תעשה|לאו]] מהתורה, נענש בעונש [[כרת]], שנאמר: {{ציטוטון|כִּי כָל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לֹא תְעֻנֶּה בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה וְנִכְרְתָה מֵעַמֶּיהָ|ויקרא פרק כ"ג, פסוק כ"ט}}. אמנם חובת צום תשעה באב היא מתוקף תקנת הנביאים, ולאחר חורבן בית המקדש השני מתוקף [[תקנת חכמים]], ועל כן המפר אותו, על אף שעבר באיסור, אינו נענש בכרת.<br />
<br />
==== שיעור האכילה המחייב בכרת ====<br />
האוכל ב[[מזיד]] כשיעור [[כותבת הגסה]] (תמר גדול), או שותה כ[[מלוא לוגמיו|'מלא לוגמיו']] בשיעור זמן של [[כדי אכילת פרס]], חייב [[כרת]]{{הערה|{{תנ"ך|ויקרא|כג|כט}}}}. ואם עשה כך ב[[שוגג]], חייב להביא [[קורבן חטאת|קרבן חטאת]]. שיעורים אלה הם מסורת מ[[הלכה למשה מסיני]], שכמות כזו מיישבת את הדעת מעט.<br />
<br />
אמנם גם האוכל או שותה פחות משיעור זה, אפילו אכילה או שתייה מועטת ביותר או שאכל במשך יותר מכדי אכילת פרס, אף שאינו נענש בכרת עבר ב[[לא תעשה|איסור תורה]], שכן [[חצי שיעור]] אסור מן התורה{{הערה|ב{{בבלי|יומא|עג|ב}} – עד, א, מובאת מחלוקת בעניין [[חצי שיעור]] אם איסורו מהתורה ([[רבי יוחנן|ר' יוחנן]]) לפי שגם אכילה מזערית מצטרפת לבסוף לשיעור שחייבים עליו עונש ([[ריטב"א]]). או מדברי חכמים ([[ריש לקיש]]) ונספק שאיסורו מהתורה ({{רמב"ם|שביתת עשור|ב|ג|ספר=זמנים}}, ועוד). ב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] תרומות ו, א, מובא שלעניין יום הכיפורים גם ריש לקיש מודה לרבי יוחנן שחצי שיעור אסור מהתורה, שנאמר (ויקרא כג, לב): "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן הוּא לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם", שיש לשבות מכל דבר שעלול להפר את העינוי ([[הגאון מווילנה|גר"א]]).}}.<br />
<br />
=== חולה שיש בו סכנה ===<br />
כמו רוב מצוות התורה (למעט [[שלוש עברות החמורות|שלוש העברות החמורות]]), גם צום יום הכיפורים נדחה מפני [[פיקוח נפש|סכנת נפשות]]. לפיכך, כל אדם שנשקפת סכנה כלשהי לחייו בעקבות הצום, מחויב לאכול או לשתות ביום הכיפורים לפי הצורך ההכרחי בלבד ולא יותר מכך. הקביעה אם נשקפת סכנה לחייו או לא, נקבעת על ידי רופא שמצד אחד בקי בתחום המחלה שממנה סובל החולה, ומאידך מבין את חשיבות ותוקף חובת הצום ביום הכיפורים, ואף אם הוא נכרי ועונה להגדרה זו - רשאי לקבוע אם על החולה לצום או לא{{הערה|{{משנה ברורה|תריח|א}}.}}.<br />
<br />
האוכל פחות מנפח של [[ככותבת הגסה]] (תמר גדול) תוך שיעור זמן של [[כדי אכילת פרס|אכילת פרס]], וכן השותה משקה פחות מנפח של '[[מלא לוגמיו]]', אף שעבר באיסור תורה, היות שגם [[חצי שיעור]] אסור מן התורה להלכה, מכל מקום, אינו נענש באיסור כרת. לפיכך, ההלכה היא שמי שנצרך לאכול או לשתות ביום הכיפורים מפני סכנת נפשות, במידת האפשר עליו לעשות כן לשיעורים, כלומר פחות משיעור שעליו מתחייב בכרת האוכל ושותה ללא סכנה, על פי הכלל [[הקל הקל תחילה]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריח|ז}} וסעיף ח'.}}.<br />
<br />
=== יולדת ===<br />
אישה יולדת נחשבת ל[[חולה שיש בו סכנה]] מעת שהחלו לה [[צירי לידה]], או לאחר הגעה למצב שבו מחללים שבת כדי להביאה ל[[בית חולים]]{{הערה|{{משנה ברורה|תריז|ט}}.}}, ועד כעבור שלוש יממות (72 שעות) מעת הלידה. ולכן מותר לה לאכול ולשתות. ביום הכיפורים במידת האפשר תאכל לשיעורים, ובתשעה באב תאכל כרגיל. בין שלוש יממות מהלידה ועד שבעה ימים מהלידה - אם ברור לה ולרופאים שאין סכנה אם תצום - חייבת לצום. ואם יש ספק כלשהו שמא היא עלולה לבוא לידי סכנה - אסור לה לצום{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריז|ד}}.}}.<br />
<br />
ביחס לצום תשעה באב, עד שלושים יום מהלידה היולדת נחשבת לחולה שאין בו סכנה, ופטורה מהצום{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תקנא|ו}}.}}.<br />
<br />
=== חולה שאין בו סכנה ===<br />
מאחר שמצוות צום יום הכיפורים היא מהתורה, חולה שלא נשקפת כל סכנה לחייו בעקבות הצום, מחויב לצום ביום זה. לעומת זאת, צום תשעה באב הוא תקנת חכמים, וחכמים לא החילו את תקנתם על חולה. לפיכך, אדם שמחמת מחלה או פציעה נאלץ לשכב על מיטתו, פטור מצום תשעה באב, ואינו צריך להשתדל לאכול לשיעורים, אלא יכול לאכול כרגיל.<br />
<br />
=== מעוברות ומניקות ===<br />
בשונה מ[[ארבע תעניות|ארבעת הצומות הקלים]], בצום יום הכיפורים ותשעה באב גם נשים מעוברות (הרות) ומיניקות חייבות{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריז|א}}, {{שולחן ערוך|אורח חיים|תקנד|ה}}.}}. אמנם מכיוון שצום יום הכיפורים מהתורה, וצום תשעה באב מדברי חכמים, קיים הבדל ביניהם ביחס לאישה הרה, שביום הכיפורים אף אם תחוש ברע בעקבות תופעות לווי של ההריון, המתעצמות מחמת הצום, כל שלא נשקפת סכנה לחייה על פי אומדן רופא, אסור לה לשבור את הצום. אך בתשעה באב, אישה במצב כזה מוגדרת כחולה, ועל כן רשאית לאכול ולשתות{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/05-10-04/ פניני הלכה זמנים פרק י' הלכה ד'].}}.<br />
<br />
== רחיצה ==<br />
הרחיצה האסורה ביום הכיפורים היא רחיצה שנועדה לשם תענוג, ולא לשם מניעת צער. לכן כאשר הידיים או אבר אחר בגוף התלכלכך - מותר לשוטפו במים כדי להסיר את הלכלוך. וכן מי שהזיע מאוד עד שהדבר מסב לו צער וסבל, רשאי לשטוף את מקום הזיעה{{הערה|{{משנה ברורה|תריג|ב}}.}}. אך רחיצה של תענוג אסורה בין במים חמים ובין במים קרים{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריג|א}}.}}.<br />
<br />
מן הדין מי שאין דעתו מיושבת עליו עד שישטוף פניו בבוקר, רשאי לעשות כן. אולם [[הרמ"א]] כתב שנהגו להחמיר בזה{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריג|ד}}.}}. אמנם יש אומרים שגם בני אשכנז רשאים להקל בזה, ושעל המחמיר תבוא ברכה{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/15-09-02/ פניני הלכה ימים נוראים פרק ט', הלכה ב'].}}.<br />
<br />
=== רחיצה של מצווה ===<br />
רחיצה לצורך מצווה אינה נחשבת לרחיצה של תענוג, הואיל ואין מטרתה לשם תענוג אלא לשם מצווה. לפיכך הכהנים נוטלים את ידיהם לפני [[ברכת כהנים]]. וכן מותר ליטול ידיים לאחר הקימה בבוקר, אלא שהואיל ומן הדין די בנטילת האצבעות בלבד, אין נוטלים בנטילה זו את כל כף היד אלא רק את האצבעות.<br />
<br />
אדם שנטמא ב[[טומאת קרי]], אינו רשאי לטבול ביום הכיפורים אף אם הוא [[טבילת עזרא|מקפיד בכך במשך כל השנה]], הואיל וטבילה זו היא מנהג חסידות ולא מצווה.<br />
<br />
== סיכה ==<br />
בנוסף לאיסור רחיצת הגוף במים לשם תענוג, נאסרה גם סיכת הגוף בשמן או חומר סיכה אחר לשם תענוג. ואסור לסוך אפילו אצבע אחת לשם תענוג{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריד|א}}}}.<br />
<br />
=== סיכה למניעת צער ===<br />
בתלמוד הבבלי מבואר שהסובל מגירוד בעורו, רשאי לסוך אותו בשמן נוזלי{{הערה|{{בבלי|יומא|עז|ב}}.<br />
<br />
חכמים גזרו על חולה שצערו מועט, שלא ישתמש בתרופות בשבת וביום הכיפורים שמא יבוא לידי '[[שחיקת סממנים]]'. לפיכך, ההיתר למי שסובל מגירודים לסוך את עורו, הוא בתכשיר כזה שגם בריאים לעיתים סכים בו את גופם, שסיכה זו אינה נחשבת כפעולה רפואית. ובמידה והגירוד מצער מאוד, יש מתירים לסוך את העור בשמן רפואי שמיוצר בבתי חרושת.}}. ונחלקו [[האחרונים]] האם רק סיכה של תענוג אסורה, אך סיכה למניעת צער מותרת, בדומה לרחיצה{{הערה|[[ב"ח]] וחתנו ה[[ט"ז]].}}. או שגם סיכה שאינה לשם תענוג אסורה, הואיל וההנאה מן הסיכה מרובה וגם כשאדם סך לשם מטרה אחרת יש לו הנאה מרובה מהסיכה, ורק למטרה רפואית התירו לסוך, כך דעת רוב האחרונים{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריד|א}}, ונושאי כליו שם (מגן אברהם, משנה ברורה, ועוד).}}.<br />
<br />
שימוש ב[[סבון נוזלי]] מותר, הואיל ואין בו שמן הנספג בגוף, ובנוסף לכך הוא לא נועד לשם תענוג אלא להסרת ריח רע או לכלוך{{הערה|[https://ph.yhb.org.il/15-09-04/ פניני הלכה ימים נוראים פרק ט', הלכה ד', הערה 6].}}.<br />
<br />
== נעילת הסנדל ==<br />
איסור 'נעילת הסנדל' כולל נעילת סנדלים או נעליים{{הערה|הסיבה לקריאת שם האיסור 'נעילת הסנדל' על אף שהאיסור כולל גם נעילת נעליים, הוא משום שבשונה מלשון המקרא בו נקרא מעטה כף הרגל בשם 'נעל' בלבד, בלשון חכמים הוא מכונה בעיקר בשמו היווני - 'סנדל'.}}. המוסכם על כל הדעות בראשונים הוא שמנעל העשוי מעור אסור ללבישה ביום הכיפורים. אך נחלקו על מנעל קשה מעץ, האם נעילתו נחשבת לתענוג שאסור, ורק מנעל משעם או גומי, שבהליכה בו מרגישים את קושי הקרקע, מותר{{הערה|כפי שיטת [[רש"י]], [[רמב"ם]] ו[[תוספות]].}}, או שכיוון שמנעל מעץ הוא קשה, אין נעילתו נועדה בעיקר למניעת צער ההליכה ב[[רגליים יחפות]], ולכן היא מותרת{{הערה|כשיטת [[רמב"ן]], [[רא"ש]] ו[[רשב"א]].}}. כדעה האחרונה נפסק להלכה ב[[שולחן ערוך]]{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריד|ב}}.}} וברוב ספרי [[האחרונים]]{{הערה|נושאי הכלים שם.}}.<br />
<br />
=== גדר האיסור כיום ===<br />
יש אומרים שגם בימינו מותר ללכת במנעל שאינו מעור ביום הכיפורים, כפי שנפסק להלכה בשולחן ערוך{{הערה|[[חזון עובדיה (ספר)|חזון עובדיה]] על הלכות יום הכיפורים, עמ' שי"ג.}}. ולדעת רבים, הסיבה שנפסקה ההלכה שרק מנעל מעור אסור בנעילה ביום הכיפורים היא משום שכל שאר המנעלים היו נחשבים למנעלים מאולתרים ובלתי נוחים, שנועדו כדי לתת מענה חילופי לנעל מעור שהייתה פריט לבוש יקר בימים עברו. אולם כיום, שישנם מנעלים איכותיים לא פחות ממנעלי עור, מחומרים אחרים, הרי שאיסור נעילת הסנדל קיים לגביהם כמו לגבי מנעלי עור{{הערה|ספר 'באהלה של תורה' חלק ב, סימן פ"א. הלכות חג בחג כב, כה, בשם [[יוסף שלום אלישיב|הרב יוסף שלום אלישיב]]. [https://ph.yhb.org.il/15-09-05/ פניני הלכה ימים נוראים פרק ט', הלכה ה'].}}. ויש אומרים שמעיקר הדין הדבר מותר, אך ראוי להחמיר בזה{{הערה|הליכות שלמה פרק ה', הלכות ט"ז-י"ז. ועוד.}}.<br />
<br />
=== נעילה לשם מניעת צער או סכנה ===<br />
כשם שהתירו חכמים רחיצה וסיכה שמטרתן למנוע צער ולא לשם תענוג, כך התירו נעילת הסנדל שמטרתה מניעת צער או סכנה. לפיכך, אדם שהוא חולה, וכן אישה יולדת, שההליכה ברגליים יחפות או במנעל שמרגישים בו את הקרקע מסבה להם צער, רשאים לנעול מנעל רגיל. וכן אדם שהולך במקום שחיות רעות כנחש ועקרב עלולים לעוקצו, רשאי לנעול מנעל שימנע את אפשרות העקיצה. וכך הדין גם ביחס לאדם שהולך במקום שרגליו עלולות להתלכלך בבוץ באם לא ינעל נעליים{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תריד|ג}} וסעיף ד'.}}.<br />
<br />
== תשמיש המיטה ==<br />
משמעות איסור תשמיש המיטה הוא איסור קיום [[יחסי אישות (הלכה)|יחסי אישות]] בכל משך הצום. וביום הכיפורים, כדי שלא יבואו להיכשל בדבר, קבעו חכמים שינהגו בני הזוג את [[נידה#איסורים והרחקות בימי הנידות|דיני ההרחקה]] הנוהגים בעת שהאישה [[נדה]]: לא ייגעו זה בזה, לא יישנו באותה המיטה, ולא יושיטו דברים זה לזה במישרין. לדעת רוב הפוסקים גם הרחקות אלו נוהגות בכל היממה של צום יום הכיפורים, אמנם דעת [[הט"ז]] היא שאיסור הנגיעה (שאינה של חיבה) וההושטה הוא רק בלילה, שאז הוא עיקר חשש המכשול{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|תרטו|א}}, ונושאי כליו.}}.<br />
<br />
== תוקף ארבעת העינויים ==<br />
נחלקו [[הראשונים]] האם ארבעת העינויים הנוספים על איסור האכילה והשתייה תוקפם מ[[דאורייתא|התורה]] או מ[[דרבנן|דברי חכמים]]. מפשט הגמרא ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] משמע שארבעת העינויים נלמדו מ[[מדרש|דרשת חכמים]] בפסוקים, ותוקפם מהתורה. וכך נקטו מספר ראשונים{{הערה|בעל ה[[שאילתות דרב אחא|שאילתות]], [[הלכות גדולות]], [[יראים]] ועוד.}}. מנגד, רוב הראשונים סוברים שתוקפם של ארבעת העינויים מדברי חכמים, ודרשת הפסוקים היא [[אסמכתא (דרשה)|אסמכתא]] בלבד{{הערה|[[רבנו תם]], [[רשב"א]], [[רא"ש]], [[מנחם המאירי|מאירי]] ועוד.}}.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [[אליעזר מלמד|הרב אליעזר מלמד]], [https://web.archive.org/web/20180606115618/http://ph.yhb.org.il/category/ימים-נוראים/ט-שאר-עינויים/ פניני הלכה הלכות ימים נוראים], באתר [[פניני הלכה]]<br />
* הרב אוהד פיקסלר, [https://www.etzion.org.il/he/תוקף-העינויים-ביום-כיפור תוקף העינויים ביום הכיפורים], באתר [[ישיבת הר עציון]]<br />
*[http://etzion.gush.net/vbm//archive/yomyom/dafyomyomi/2014-01-20.php חמשת עינויי יום הכיפורים], באתר בית המדרש הווירטואלי {{קישור שבור}}<br />
*[[דוד חי הכהן|הרב דוד חי הכהן]], [http://www.netivotiby.co.il/archive_id.asp?id=613 חמשת העינויים], באתר [[ישיבת נתיבות ישראל]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{יום הכיפורים}}<br />
[[קטגוריה:יום הכיפורים]]<br />
[[קטגוריה:תשעה באב]]<br />
[[קטגוריה:הלכה]]<br />
[[קטגוריה:חגים ומועדים]]<br />
[[קטגוריה:תעניות]]<br />
[[קטגוריה:חייבי כרת]]<br />
[[קטגוריה:חייבי חטאת]]</div>imported>Idoiz