imported>יאיר דב: /* "קבר חירם" */

2026-03-31T09:56:46Z

"קבר חירם"

דף חדש

{{מנהיג
|תפקיד1={{תפקידים מוויקינתונים}}
}}
'''חירם הראשון''' או '''חורם הראשון'''<ref>ב[[ספר מלכים]] "חירם" אך ב[[דברי הימים]] "חורם"; הצורה "חו" למילה "אח" מתועדת ב[[פיניקית]]: {{צ-מאמר|שם=Northwest Semitic Texts in Latin and Greek Letters|קישור=https://www.jstor.org/stable/597203|כתב עת=Journal of the American Oriental Society|שנת הוצאה=1968|עמ=286|כרך=88|doi=10.2307/597203|מחבר=[[כורש ה. גורדון|Cyrus H. Gordon]]}}</ref> היה מלך [[צור (לבנון)|צור]] בשנים 980–947 לפנה"ס. הוא ירש את כיסאו של אביו, [[אביבעל]], ולאחר מותו ירש אותו בנו [[בעלעזר הראשון מצור|בעלעזר הראשון]].<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9], יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יז|1.17]]–[[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יח|1.18]] – לפי [[דיוס]] ו[[מנאנדרוס מאפסוס]]</ref>

חירם היה מהמלכים הבולטים של צור – תקופתו נחשבת לתחילת תור הזהב של העיר.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.worldhistory.org/Tyre/|הכותב=Joshua J. Mark|כותרת=Tyre|אתר=World History Encyclopedia|תאריך=23 בנובמבר 2021|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=31.3.2023}}</ref> חירם שיתף פעולה עם מלכי [[ממלכת ישראל המאוחדת]] [[דוד]] ו[[שלמה]] בנו. העוצמה הכלכלית של ממלכתם התבססה, במידה רבה, על שיתוף הפעולה עם מעצמת הסחר הצורית.<ref name=":02" />

== מלכותו ==
לפי [[מנאנדרוס מאפסוס]] ו[[דיוס]], חירם הרחיב את שטח האי מזרחה (לכיוון החוף; לפי [[דיוס]], הדבר חיבר את האי ליבשה), הקדיש עמוד [[זהב]] במקדש [[זאוס]] (הוא [[בעל (אל)|בעל]]), חידש את גגות המקדשים בעצים מהלבנון ובנה את מקדש [[הרקלס]] (הוא [[מלקרת]]) ו[[עשתרת]]. הוא גם יצא למסע נגד ה[[אוטיקה|עתיקאים]] (Ἰτυκαίοις) שלא שילמו [[מס]] לצור.<ref name=":033">[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3], יוסף בן מתתיהו, '''[[נגד אפיון]]''', [[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יז|1.17]]–[[s:קדמות_היהודים_-_נגד_אפיון#יח|1.18]]</ref>

=== הברית עם ממלכת ישראל המאוחדת ===
המלך חירם שיתף פעולה עם מלכי [[ממלכת ישראל המאוחדת]] [[דוד]] ו[[שלמה]] בנו. העוצמה הכלכלית של ממלכתם התבססה, במידה רבה, על שיתוף הפעולה עם מעצמת הסחר הצורית.<ref name=":02">{{צ-ספר|מחבר=[[ע. ג. חורון]]|שם=קדם וערב|מו"ל=דביר|שנת הוצאה=2000|עמ=325–326}}</ref> על הברית בין חירם לדוד ושלמה נזכרת כ"ברית אחים" בדברי הנביא [[עמוס]], כמאתיים שנה לאחר מות חירם.<ref>{{תנ"ך|עמוס|א|ט|י}}; {{צ-ספר|מחבר=[[אליה שמואל הרטום]]|שם=תרי עשר|מו"ל=יבנה|שנת הוצאה=1989|סדרה=סדרת [[תנ"ך קאסוטו|תורה נביאים כתובים – מפורשים פרוש חדש בצרוף מבואות]]|עמ=55|פרק=עמוס}}</ref>

לאחר שכבש [[דוד]] את [[ירושלם]], שלח לו חירם שליחים לכרות עמו ברית וידידות, והעניק לו [[ארז הלבנון|ארזים]], [[חרש עץ|חרשי עץ]] וחרשי אבן, והם בנו לו בית.<ref>{{תנ"ך|שמואל ב|ה|יא}}; {{תנ"ך|דברי הימים א|יד|א}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.7.3.2?lang=he 7.3.2]</ref>

כששמע חירם שנמשח [[שלמה]] תחת דוד אביו, שלח לו שליחים בשל ידידותו עם דוד. שלמה שלח לחירם שדוד, כידוע לחירם, לא יכל לבנות בית לה', וכעת בימי השלום תחת שלמה, ניתן לבנות את הבית. שלמה ביקש מחירם לצווֹת לכרות לו ארזים מהלבנון ולשלוח לו את עבדיו, בתשלום, כי אין בישראל איש היודע לכרות עצים כמו הצידונים (ה[[פיניקים]]). כששמע חירם שמח, בירך את ה' על שנתן לדוד את שלמה החכם לשלוט, ושלח לשלמה שיעשה את כל חפצו בארזים וב[[ברוש]]ים: עבדיו יורידו אותם מהלבנון לים, שם יועלו על [[דוברה|דוברות]] ויושטו לאן ששלמה יבקש (לפי [[דברי הימים]], ל[[יפו]]), ושלמה ישלם לחירם; ואכן חירם עשה כאשר דיבר, ושלמה שילם לו ב[[חיטה]] ו[[שמן]] רבים.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ה|טו|כה}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.6?lang=he 8.2.6]–[https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.7?lang=he 8.2.7], [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9], [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3]; ראו בניסוח אחר ב{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|ב|טו}}</ref> [[יוסף בן מתתיהו]] כתב שבימיו נשמרו האגרות שהחליפו ביניהם המלכים הן בספרי היהודים והן אצל הצורים, בארכיון הציבורי בעיר.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.8?lang=he 8.2.8]</ref> חירם ושלמה כרתו ברית ושרר ביניהם שלום, ושלמה שלח חלק מ[[מס]]יו ללבנון. את העצים והאבנים ל[[בית המקדש הראשון|בית המקדש]] פיסלו בנאי שלמה, בנאי חירם ואנשי [[גבל]].<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ה|כו|לב}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.2.9?lang=he 8.2.9]</ref>

לפי [[דברי הימים]], [[חירם ממטה נפתלי|חירם]] (בן לאם משבטי ישראל הצפוניים ולאב צורי חרש [[נחושת]]) שהיה אחד מבוני המקדש הבכירים,<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ז|יג|מה}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ד|יא|טז}}; ראו גם בגרסה מעט שונה אצל [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.3.4?lang=he 8.3.4]</ref> נשלח על־ידי חירם המלך.<ref>{{תנ"ך|דברי הימים ב|ב|יב|יג}}</ref> המחקר מאשר כי [[בית המקדש הראשון|מקדש שלמה]] נבנה על־ידי אדריכלים פיניקיים, בתבנית זהה לזאת ששימשה מקדשים פיניקיים,{{הערה|[https://www.ancient.eu/Phoenician_Architecture/ ארכיטקטורה פיניקית] באתר World History Encyclopedia}} ואף שהפיניקים השפיעו על חיבור הפרקים המתארים את בניית המקדש ([[מלכים א']], פרקים {{תנ"ך|מלכים א|ו|קצר=כן|ללא=ספר}}–{{תנ"ך|מלכים א|ז|קצר=כן|ללא=ספר}}).<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[יצחק אבישור]]|שם=כתובות פיניקיות והמקרא|מו"ל=א. רובינשטיין|שנת הוצאה=1979|עמ=142|קישור=https://archive.org/details/ketovotfiniiyote0001avis}}</ref>

לאחר שחירם המלך מילא את הבטחתו בנוגע לעצים ולזהב ונשלמה בניית מקדש שלמה וארמון המלך, נתן שלמה לחירם עשרים ערים ב[[הגליל|גליל]]. חירם לא היה מרוצה מהערים, וקרא להן "ארץ [[כבול (יישוב)|כבול]]".<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ט|יא|יג}}; ראו גם {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|ב}}, [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.5.3?lang=he 8.5.3]</ref> בין חירם לשלמה היה גם שיתוף פעולה בתחום הימי; [[ספן|מלחי]] חירם השיטו את אניות שלמה מ[[אילת]] ל[[אופיר]] ושבו עם [[זהב]] רב ואוצרות אחרים,<ref>{{תנ"ך|מלכים א|ט|כו|כח}}, {{תנ"ך|מלכים א|י|יא|ללא=ספר}}; {{תנ"ך|דברי הימים ב|ח|יח}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|י|ללא=ספר}}; [[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.6.4?lang=he 8.6.4]</ref> ואניות [[תרשיש (עיר)|תרשיש]] של שלמה הפליגו עם אניות חירם והביאו גם הן אוצרות רבים.<ref>{{תנ"ך|מלכים א|י|כב}}, {{תנ"ך|דברי הימים ב|ט|כא}}</ref>

העיר צור נודעה בייצור צבעי ה[[ארגמן]] וה[[תכלת]] מ[[ארגמון קהה קוצים|ארגמונים]] הנפוצים באזור;<ref>מאיר הלל בן־שמאי, [[iarchive:2_20200322_20200322_1243/Encyclopaedia_Hebraica_Vol5/page/n335|"ארגמן צורי"]], בתוך '''[[האנציקלופדיה העברית]]''', כרך ה' (אסלמית, אמנות – ארֶצו), תשי"ח, טורים 659–660</ref> [[פרש (מקצוע)|פרשי]] שלמה, בימי המלך חירם, היו לבושים בארגמן צורי.<ref>[[יוסף בן מתתיהו]], '''[[קדמוניות היהודים]]''', [https://www.sefaria.org.il/The_Antiquities_of_the_Jews.8.7.3?lang=he 8.7.3]</ref>

== "קבר חירם" ==
{{ערך מורחב|קבר חירם}}
[[קובץ:KingHiramTombTyreLebanon.jpg|ממוזער|המונומנט המיוחס לקבר חירם]]
בקרבת [[קאנא]] נמצא מונומנט אבן שמסורת עממית מייחסת אותו ל[[קבר חירם]]. למעשה, הקבר מתוארך ל[[התקופה הפרסית בארץ ישראל|תקופה הפרסית]],<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.livius.org/articles/place/hannaouiye-tomb-of-hiram/|כותרת=Hannaouiye, "Tomb of Hiram"|אתר=Livius.org|תאריך_וידוא=19.11.2022}}</ref> ויש המייחסים את המסורת המקשרת לחירם למטיילים אנגלים או צרפתים מ[[המאה ה־19]].<ref>{{Cite book|last=Renan|first=Ernest|title=[[Mission de Phénicie]]|publisher=Imprimerie Impériale|year=1864|location=Paris|author-link=ארנסט רנן}} [https://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k5529563s/f603.item p. 599–600]</ref>

== באגדות יהודיות ==
על פי סיפור שמביא [[יוסף בן מתתיהו]], חירם ושלמה החליפו זה עם זה חידות, וכאשר אחד פתר את חידות השני, שילם לו השני כסף, וכאשר אחד לא הצליח לפתור, הוא שילם לשני כסף; כך החליפו ביניהם שני המלכים כספים. לחירם היה איש בשם אבדמון (Ἀβδήμονος) שהצליח לפתור את חידות שלמה, וגרם לו לשלם לחירם.<ref name=":033" />

על פי ה[[אגדה (יהדות)|אגדה]]{{הערה|1={{מדרש רבה|ויקרא|יח|ב}}.}} היה חירם אביו החורג של [[נבוכדנצר השני|נבוכדנצר]] מלך בבל. ב{{בבלי|בבא בתרא|עה|א}}, מסופר כי בשלב מסוים גבה לבבו של חירם והוא ייחס לעצמו תכונות אלוהיות.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}
* {{הקלטה}} [https://ilanabc.co.il/עשרת-הצדיקים-ב/ פרק 17 – דברי הימים: ימשיך כבודו – על עשרת הצדיקים שנכנסו לגן עדן. חלק ב'] ב[[פודקאסט]] דברי הימים בהגשת אילן אבקסיס
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007274976105171|חירם מלך צור}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{ספר מלכים}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אישים בספר מלכים]]
[[קטגוריה:מלכי הגויים בתנ"ך]]
[[קטגוריה:אישים הקשורים לבית המקדש]]
[[קטגוריה:צור]]
[[קטגוריה:מלכים פיניקים]]
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך המוזכרים במקורות חיצוניים]]
[[קטגוריה:צדיקים שנכנסו בחייהם לגן עדן]]
[[קטגוריה:אישים שחיו במאה ה-10 לפנה"ס]]

חירם הראשון מצור - היסטוריית גרסאות

imported>יאיר דב: /* "קבר חירם" */