https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9Dחיל העזר לנשים - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:59:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%9C_%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%A8_%D7%9C%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D&diff=98713&oldid=previmported>Idoiz: תקלדה2026-04-04T12:08:36Z<p>תקלדה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{יחידה צבאית}}<br />
[[קובץ:INF3-117 Forces Recruitment ATS They can't get on without us Artist Dugdale.jpg|שמאל|ממוזער|200 פיקסלים|כרזת גיוס]]<br />
[[קובץ:1940 POSTER ADVOCATING ENLISTMENT IN THE ARMY. כרזה משנות ה-40 המפארת את לובשות המדים הצבאיים.D247-031.jpg|ממוזער|שמאל|200px|כרוז הקורא לגיוס נשות היישוב העברי לחיל העזר לנשים]]<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 4004 A.T.S.JPG|שמאל|ממוזער|150px|חיילות חיל העזר לנשים צועדות בתל אביב, 1942]]<br />
[[קובץ:ATS TD.jpg|שמאל|ממוזער|150 פיקסלים|בכניסה למחנה אימונים]]<br />
[[קובץ:ATS Tr.jpg|שמאל|ממוזער|150 פיקסלים|אימונים במדבר]]<br />
<br />
[[קובץ:Jewish Woman ATS British Military Cemetery Ramlah.jpg|150px|ממוזער|קבר חיילת ה-ATS שרה רחל שושנה בלנק, שנפלה ב-20 בדצמבר 1944, ב[[בית הקברות הצבאי הבריטי ברמלה]]]]<br />
<br />
[[קובץ:Ats1.JPG|שמאל|ממוזער|150px|חיילות חיל העזר לנשים צועדות בירושלים, ספטמבר 1943]]<br />
[[קובץ:PikiWiki Israel 1509 Rehovot חיילות ישראליות בצבא הבריטי.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חיילות ארץ ישראליות בחיל העזר לנשים]]<br />
'''חיל העזר לנשים''' (ב[[אנגלית]]: '''Auxiliary Territorial Service''', בקיצור: '''ATS''') היה חיל ה[[נשים]] של [[הצבא הבריטי]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]].<br />
שורשיו של ה-ATS בחיל העזר לנשים (Women's Auxiliary Army Corps - WAAC) שנוצר כחיל התנדבותי ב-[[1917]] במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]]. החיילות ב-WAAC שירתו במספר תפקידים כפקידות, כטבחיות, כטלפניות וכמלצריות עד לפירוקו של החיל ב-[[1921]].<br />
<br />
ב-[[1938]] החליטה ממשלת בריטניה ליצור חיל חדש לנשים{{הערה|שם=הארץ1|{{הארץ1||חמש שנים לא.ט.ס|19430914|14}}}}, עקב המתיחות המדינית, ומועצה ציבורית שישבה על המדוכה החליטה כי החיל החדש יהיה חלק מן "[[הצבא הטריטוריאלי]]", וכי נשים שתשרתנה בו תקבלנה שני שלישים ממשכורתם של החיילים הגברים. <br />
<br />
==ה-ATS בפעולה==<br />
המתגייסות הראשונות ל-ATS שירתו כטבחיות, כפקידות וכאפסנאיות. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] נשלחו 300 חיילות ל[[צרפת]]. בשנת [[1940]], עם התקדמותו של ה[[וורמאכט]] במלחמה בצרפת, נהדף כוח המשלוח הבריטי אל התעלה, והתפנה ב[[מבצע דינמו]]. כמה טלפניות של ה-ATS היו בין האחרונות שעזבו את הנמל המופגז{{הערה|שם=הארץ1}}.<br />
<br />
כאשר ביקשו נשים רבות נוספות להצטרף למערכה, הוחלט להגדיל את ה-ATS, ובספטמבר [[1941]] מנה החיל 65,000 חיילות. ניתן היה להתנדב בין הגילאים 17 ל-43 על אף שהכללים הוגמשו ולבוגרות ה-WAAC הותר להצטרף עד לגיל 50. העיסוקים שהחיילות הוכשרו להם הורחבו, והן הוכשרו כשלישות, כנהגות, כעובדות דואר וכמפקחות [[תחמושת]].<br />
<br />
ב-[[9 במאי]] 1941 הוכר מבנה הדרגות הייחודי של ה-ATS ומיולי 1941 הוכרו המשרתות בו כחיילות לכל דבר, ולא עוד כמתנדבות.<br />
<br />
אחת החיילות המפורסמות של ה-ATS הייתה יורשת העצר הבריטית, הנסיכה אליזבת (לימים [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת]]). הנסיכה, שטרם מלאו לה עשרים שנה, התגייסה לחיל העזר ובמהלך שירותה למדה לנהוג ב[[אמבולנס]]ים צבאיים וב[[משאית|משאיות]]{{הערה|{{הארץ|אי־פי|כלבי הקורגי, החיקויים והשירות הצבאי: עשר עובדות ידועות פחות על המלכה אליזבת|00000183-201e-da20-a1f3-e6bf0f410000|9 בספטמבר 2022|מנויים=לא}}}}.<br />
<br />
==חוק השירות הלאומי==<br />
בדצמבר [[1941]] קיבל [[הפרלמנט הבריטי]] את חוק השירות הלאומי, שגייס את כל הנשים שאינן נשואות בין הגילאים 20 ל-30 לאחת מזרועות הצבא שהוקמו לנשים. פרט ל-ATS ניתן היה להצטרף ל[[שירות הצי לנשים]] (WRNS), ל[[חיל העזר האווירי לנשים]] (WAAF) ולשירות התעבורה לנשים. אפשרויות אחרות כללו את "[[השירות ההתנדבותי לנשים]]" (WVS), או "[[חיל הארץ לנשים]]" ששימש כעזר בחקלאות. מאוחר יותר גויסו אף נשים נשואות, אם כי נשים הרות או נשים שלהן ילדים קטנים היו עדיין פטורות.<br />
<br />
נשים שלא רצו להתגייס מטעמי מצפון, לא גויסו. כשליש מסרבני המצפון הרשומים במלחמת העולם השנייה בבריטניה ומושבותיה היו נשים. כמה מהן שלא הוכרו כסרבניות מצפון, נשפטו ונאסרו. למרות כל זאת כ-9 מכל 10 נשים בגילאי הגיוס בבריטניה נטלו חלק פעיל במאמץ המלחמתי בשנת [[1943]].<br />
<br />
הנשים לא נדרשו להילחם בקרב, אך בשל המחסור בגברים השתתפו נשות ה-ATS במשימות עזר כגון מפעילות [[מכ"ם]], צוותי תותחים כנגד מטוסים, ו[[משטרה צבאית]]. במאי [[1945]], יום הניצחון על גרמניה, מנה ה-ATS כ-190,000 חיילות.<br />
<br />
==לאחר המלחמה==<br />
לאחר המלחמה המשיכו הנשים לשרת ב-ATS, ובשנת [[1949]] נוצר ה-WRAC {{כ}}(Women's Royal Army Corps), שאליו צורפו החיילות מחילות הנשים השונים. ב-[[1992]] פורק ה-WRAC, והנשים הוטמעו ביחידות השונות של צבא בריטניה.<br />
<br />
==מתנדבות ארץ ישראל==<br />
<br />
[[היישוב]] ראה עצמו כחלק מן המאבק כנגד ה[[נאצים]], והקריאה לנשים לשרת ולהתגייס, כשם שרבים מן הגברים התגייסו, נשמעה החל מתחילת המלחמה, על אף התנגדותם של גורמים דתיים.<br />
<br />
באמצע שנת [[1941]] פנו ארגוני נשים ובהם נציגות [[ויצו]], מועצת הפועלות (היום [[נעמת]]) ו[[ההסתדרות הציונית הדסה|הדסה]] אל הבריטים, בבקשה לפתוח את ה-ATS בפני מתנדבות יהודיות מארץ ישראל. אחת הפעילות המרכזיות ביוזמה זאת הייתה [[הדסה סמואל]] כלתו של [[הנציב העליון]] [[הרברט סמואל]].{{הערה| [http://www.aisisraelstudies.org/papers/granit-hacohen2008.pdf Female or Feminist Initiative – Hadassah Samuel and Yishuv Women Recruit to the British Forces in WW2] ד"ר ענת גרנית-הכהן, אוניברסיטת בר-אילן}} לפנייה זו הצטרפה [[הסוכנות היהודית]]. באוקטובר 1941 התקבלה התשובה כי ניתן לגייס 5,000 נשים, מהן 2,000 באופן מיידי. הסוכנות התנתה כי הבנות תגויסנה ליחידות אורגניות עבריות, דבר שלא נענה אלא באופן חלקי. כן הותנה כי יינתן להן תג מיוחד, וכי יהיה שימוש בשפה ה[[עברית]] כשפה רשמית שנייה בקרב המתגייסות.<br />
<br />
בדצמבר 1941 התפרסמה הקריאה הרשמית לנשים להתגייס, ובינואר [[1942]] התגייס מחזור ראשון של 60 נשים, שיועדו להיות קצינות ומש"קיות, ואומן במחנה [[צריפין|סרפנד]]. למתגייסות חובר [[המנון ה-ATS|המנון]] עברי.<br />
<br />
לאחר מחזורי הגיוס הראשונים הסתבר כי על מנת להשיג את היעד של פלוגות נשים עבריות יש צורך להגביר את קצב הגיוס, וביוני 1942 הכריזו המוסדות הלאומיים על חובת גיוס לכל הנשים בין הגילאים 20 ל-30, שאין להן ילדים. עקב ההתנגדות בחוגים דתיים לגיוס הבנות, לא תרם גם צו זה לגיוס מלא לשורות ה-ATS.<br />
<br />
ניסיונות הגיוס כללו מסע משאיות שבהן נהגו בנות ה-ATS בוגרות קורס נהיגה ביוני 1942, ומצעד גדול שהתקיים ב[[ירושלים]] ב-[[9 בספטמבר]] [[1943]]. כדי שלא להרגיז את הערבים, תיארה הצנזורה הבריטית את החיל כאילו משרתות בו נשים מ[[פולין]], מ[[צ'כיה]] ומ[[גרמניה]],{{הערה|1=סדרת "[[עמוד האש (סדרת טלוויזיה)|עמוד האש]]", פרק י"ב ("הפתרון הסופי") דקות 37 - 39.}} על אף שרוב מכריע של הנשים היו יהודיות.<br />
<br />
למרות הרצון להקים פלוגות ATS עבריות, הוקמו רק פלוגות מעטות כאלה, ורוב הנשים פוזרו ביחידות ה-ATS השונות במזרח התיכון.<br />
<br />
בסך הכול שירתו במהלך המלחמה ב-ATS כ-3,500 נשים מארץ ישראל, בנוסף ל-700 ששירתו ב-WAAF. בין הנשים 50 קצינות, וקצינה בשם רחל מקלב-מזור הגיעה לדרגת "סיניור קומנדנט"{{הערה|{{המשקיף||דרגת "סניור קומנדור" לקצינה רחל מקלב|19450713|61}}.}} המקבילה לדרגת [[דרגות צה"ל#קצינים|רב-סרן]] ב[[צה"ל]]. החיילות שירתו בתפקידי נהגות ואחיות ובתפקידי פקידות וחימוש. בתקופת [[קרב אל-עלמיין השני]] הובילו הנהגות היהודיות מן ה-ATS חיילים וחימוש עד לעמדות הצבא הקדמיות.{{הערה|1=[[נתן דונביץ']], "ארבע שנים ל-ATS" "[[הגלגל]]", 13 בדצמבר 1945.}}<br />
<br />
עם הקמת [[צה"ל]], בימי [[מלחמת העצמאות]], השתלבו רבות מבוגרות ה-ATS בשורותיו בתפקידי פיקוד. בין בוגרות ה-ATS שהשתלבו בתפקידי פיקוד בצה"ל, [[חנה לוין]] ששימשה ב-ATS כקצינת תנאי שירות בדרגת סגן, השתלבה בצה"ל כקצינת גיוס ראשית בדרגת רב-סרן, ולאחר שחרורה מצה"ל הייתה לראש העיר [[ראשון לציון]], [[אסתר הרליץ]] שהייתה לימים ל[[ח"כ|חברת הכנסת]] וכן [[סטלה לוי]] לימים [[קצינת ח"ן ראשית]] ו[[ח"כ|חברת הכנסת]].<br />
<br />
=== מתנדבות פלסטיניות ===<br />
במסגרת הלחימה הפלסטינית בנאצים, קרוב ל־200 נשים ערביות פלסטיניות שירתו ב-ATS וב-WAAF, לצד חברות יהודיות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://files.ybz.org.il/periodicals/Cathedra/171/Mustafa%20Abassi%20(Cathedra%20171)%20LR.pdf|הכותב=[[מוסטפא עבאסי]]|כותרת=פלסטינים נלחמים בנאצים: סיפורם של המתנדבים הפלסטינים במלחמת העולם השנייה|עמודים=17}}</ref><br />
<br />
{{ויקישיתוף בשורה|שם=Category:Auxiliary Territorial Service (British Mandate of Palestine)|תצוגה=תצלומים היסטוריים של חיל הנשים הארצישראלי}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[חיל נשים]]<br />
* [[חיל העזר האווירי לנשים]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[ברכה חבס]], '''בנות חיל''': ספר אי-טי-אס, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1964.<br />
* ענת גרנית-הכהן, '''אישה עברייה אל הדגל''', ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, תשע"א 2011.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Auxiliary Territorial Service|שם ויקישיתוף=חיל העזר לנשים}}<br />
* {{הארכיון הציוני}}<br />
* [http://www.amalnet.k12.il/meida/history/1939_45/hisi2010.htm המתנדבות לצבא הבריטי], עמלנט {{עברית}}<br />
* [http://veterans.haifa.ac.il/index.php?option=com_content&view=article&id=103%3Awomen&catid=5%3Ayehidot&Itemid=6 חיל העזר לנשים], באתר איגוד החיילים המשוחררים בישראל<br />
* תמר לובושינסקי-קטקו, [https://web.archive.org/web/20160312003502/http://www.aka-idf.idf.il//yohalan/main/main.asp?catID=26223 דמות הלוחמת היהודית במלחמת העולם השנייה], באתר [[יוהל"ם]]<br />
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 68 שנה: ביקור בפלוגת הנשים העבריות הראשונה|1.1191671|3 במרץ 2010}}<br />
* [http://www.nationalarchives.gov.uk/theartofwar/prop/home_front/INF3_0114.htm כרזת גיוס ל-ATS באתר הארכיונים הלאומיים הבריטיים]<br />
* {{ארכיון צה"ל|סיפורו של חייל יהודי – אסתר הרליץ|TheJewishFighters/FighterEster}}<br />
* {{המרכז ללימודי רוח|היסטוריום: רגע היסטורי למורים ותלמידים|התגייסי גם את!|historiyom/htgyysy-gm-t}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007503142005171|בריטניה הגדולה, צבא. חיל העזר לנשים}}<br />
* {{הקלטה}} [https://www.kan.org.il/Podcast/item.aspx?pid=15478 איפה הן, הבחורות ההן], במסגרת הסכת עולמי עם [[יצחק נוי]], [[כאן ב|תאגיד השידור הישראלי - כאן]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{התנדבות היישוב לצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:יחידות צבא בריטניה]]<br />
[[קטגוריה:היישוב היהודי בארץ ישראל בימי מלחמת העולם השנייה]]<br />
[[קטגוריה:צבא: נשים]]<br />
[[קטגוריה:נשים בממלכה המאוחדת]]</div>imported>Idoiz