https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9Dחיי אדם - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:26:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%93%D7%9D&diff=45107&oldid=previmported>EranBot: בוט החלפות: \1ווילנ\22026-06-01T01:31:34Z<p><a href="/index.php?title=%D7%95%D7%A7:%D7%94%D7%97&action=edit&redlink=1" class="new" title="וק:הח (הדף אינו קיים)">בוט החלפות</a>: \1ווילנ\2</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר<br />
|שם=חיי אדם<br />
|תמונה=<br />
|כיתוב=<br />
|מאת=[[רב]]י [[אברהם דנציג]]<br />
|איורים=<br />
|צילומים=<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|שפת המקור=עברית<br />
|הוצאה=<br />
|הוצאה בשפת המקור=<br />
|הוצאה בעברית=<br />
|סוגה=[[חיבור הלכתי]]<br />
|תרגום לעברית=<br />
|תורגם לשפות=[[יידיש]]<br />
|מספר עמודים=254<br />
|מסת"ב=<br />
|סדרת ספרים=<br />
|מספר כרכים=1<br />
|הסכמות=* רבי [[חיים בן פרץ הכהן]] אב"ד פינסק<br />
* רבי [[אריה ליב קצנלבויגן]] אב"ד בריסק<br />
* רבי [[אברהם אבלי פאסוועלער]] מווילנא<br />
|כתבי יד=<br />
|פרשנים=<br />
|מקורות לכתיבת הספר=<br />
|ויקיטקסט=[[s:חיי אדם|חיי אדם]]<br />
|היברובוקס=*[http://www.hebrewbooks.org/24600 מהדורת ווילנא, תק"ע]<br />
*[http://www.hebrewbooks.org/49396 מהדורת ווילנא-הוראדנא, תקע"ט]<br />
*[http://hebrewbooks.org/38644 מהדורת זיטומיר, תרי"ח]<br />
*[http://hebrewbooks.org/49395 מהדורת ווילנא, תרל"ו]<br />
*[http://hebrewbooks.org/9025 מהדורת ווארשא, תרמ"ח]<br />
|תאריך הוצאה=[[ה'תק"ע]] (1810)<br />
|תאריך מהדורה ראשונה=[[ווילנא]]}}<br />
'''חיי אדם''' הוא ספר [[הלכה]] שנכתב בסוף [[המאה ה-18]] או בתחילת [[המאה ה-19]] בידי רבי [[אברהם דנציג]].<br />
<br />
== תוכן ומבנה הספר ==<br />
בספר קיצור ההלכות הנהגות ביום-יום וב[[שבת]]ות ו[[חגי ישראל ומועדיו|חגים]]. הספר כולל הסברים רעיוניים ולא רק הלכות (בשונה מ[[שולחן ערוך]] הכולל בעיקרו תמצות ההלכות בלי הרחבה על הסבר טעם ההלכות). רבי אברהם קיבל את הסכמתו של רבי [[חיים מוולוז'ין]] על חיבור ספריו, ובטרם הדפסת ספרו חכמת אדם על שולחן ערוך יורה דעה, המליץ לו לסדר את הכללים בספר, במקביל לסימנים בשולחן ערוך על מנת לאפשר ללומדים לעיין בהלכות בהרחבה.<br />
<br />
הספר עצמו בנוי בחלוקה לפרקים (הנקראים "כללים"). 69 פרקים בהלכות על סדר היום ועוד 155 פרקים בהלכות שבת וחגים.<br />
<br />
הספר נחשב לאחד הספרים היסודיים ב[[אחרונים]] ואף מוזכר פעמים רבות בספר [[קיצור שולחן ערוך]] של רבי [[שלמה גאנצפריד]], בספר "[[בן איש חי (ספר)|בן איש חי]]" של רבי [[יוסף חיים מבגדאד]], ובספר [[משנה ברורה]] של רבי [[ישראל מאיר הכהן]].<br />
<br />
== מעמדו של הספר ==<br />
היו שערערו על מעמדו וסמכותו של הספר, משכיוון שבזמן כתיבתו המחבר עסק במסחר ולא כיהן בפועל כמורה הוראה.<br />
<br />
רבי [[חיים חזקיהו מדיני]] בספרו "שדי חמד" דוחה טענה זו ומונה שורה ארוכה של גדולי תורה שראו ברבי אברהם דנציג פוסק בר סמכא. רבי אברהם דנציג עצמו מסביר את עיסוקו במסחר, ומדוע אין זה אומר שהוא לא ראוי, בהקדמתו לספרו "חכמת אדם"{{הערה|על הקדמה זו מתבסס גם שירו של [[אהרון רזאל]] "דעתי עליה"}}.<br />
<br />
{{ציטוט|תוכן=והנה ידעתי כי יתלחשו עלי ... הלא זה האיש ידענו בו שהיה מסוחרי ארץ... ותורתו אימת נעשית והתורה העידה לא מעבר לים הוא שאינה מצויה לא בתגרנין ולא בסחרנין דע לך אחי כי נסיעתי למרחקים לא היה לקבץ עושר חלילה רק לפרנס ב״ב... אף חכמתי עמדה לי כי בנסיעתי לדרך דעתי עליה ובישיבתי בחנות דעתי עלי׳ ותיתי לי שאפילו בשעת מו״מ פעמים הרבה היה דעתי עליה בהרהור... וקיימתי בעצמי אל תעזביה ותצרך.|מקור=חוכמת אדם הקדמה}}<br />
<br />
המהדורה הראשונה הודפסה בשנת [[ה'תק"ע]] בעילום שמו של המחבר.<br />
<br />
המהדורה השנייה הודפסה בשנת [[תקע"ט]], לאחר שמצבו הכלכלי של הרב דנציג הורע והוא נאלץ להתמנות למורה הוראה ב[[וילנה|ווילנה]]. במהדורה זאת גילה את שמו.<br />
<br />
מאז החיבור זכה לעשרות מהדורות, בחלקן המדפיסים הרשו לעצמם לשנות ולהגיה כהבנתם{{הערה|[[אורי דסברג]], [https://web.archive.org/web/20150929203423/http://www.moreshet.co.il/sedra/UploadFiles/shabat/1180.pdf "אל תוסיפו ואל תגרעו" - על התגלגלות המהדורות השונות של הספר], עלון "[[שבת בשבתו]]" ואתחנן, תשס"ז. על פי [[אברהם יהודה גולדראט|א. י. גולדראט]], "על הספר "חיי אדם" ומחברו", '''סיני''' עא}}.<br />
<br />
הספר היה מספרי לימוד ההלכה המרכזיים של [[יהדות אשכנז]] [[יהדות אורתודוקסית|האורתודוקסית]] במאות [[המאה ה-19|ה-19]] ו[[המאה ה-20|ה-20]].<br />
<br />
החל מהמחצית השנייה של המאה ה-20 ספר ההלכה המרכזי הוא ה[[משנה ברורה]] שריכז את ספרי ההלכה שנכתבו לפניו וכולל ציטוטים רבים מספר "חיי אדם".<br />
<br />
במערכת החינוך הממלכתית-דתית בישראל שימש כספר לימוד מרכזי בהלכה בשנים 1962–1972 ולאחר מכן הוחלף על ידי [[קיצור שולחן ערוך מקור חיים]], קיצור שולחן ערוך והמשנה ברורה, על רקע טענות שהוא ספר קשה ומבלבל עבור בני נוער ואף לא עדכני מספיק ביחס להתפתחות הטכנולוגית{{הערה|[https://www.daat.ac.il/daat/toshba/hamishim/33.htm תוכנית הלימודים בדינים] באתר דעת}}.<br />
<br />
הרב [[ברוך הלוי אפשטיין]] שיצא נגד ספרי קיצורי הלכות אמר בספרו "מקור ברוך" לגבי שם הספר: ״חיי אדם״: המחבר בחר בשם טוב לספרו מכיוון שאף לא אחד יעשה קיצור מספרו, שהרי אף לא אחד יקרא לספרו "קיצור חיי אדם". למעשה, ספר בשם "קצור מספר חיי אדם" יצא לאור כבר ב[[ה'תרי"ד|תרי"ד]] ([[1854]]) ב[[דפוס ראם|דפוס יוסף ראובן ראם]] שב[[וילנה]].<br />
<br />
על שם הספר נקראו רחובות ב[[נחלת יצחק (מזרח תל אביב)|שכונת נחלת יצחק]] ב[[תל אביב]] וב[[גאולה (שכונה)|שכונת גאולה]] ב[[ירושלים]].<br />
<br />
== משפחתו ==<br />
ה"חיי אדם" עמד בקשרי חיתון עם ה[[הגאון מווילנה|גאון מווילנה]] לאחר שבנו נשא את נכדתו של הגאון בת לבנו הרב יהודה ליב קרמר.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקיטקסט בשורה}}<br />
* {{היברובוקס||חיי אדם|24600|וילנה תק"ע}}<br />
* {{היברובוקס||חיי אדם|49396|וילנה תקע"ט}}<br />
* [https://ashoova.co.il/ask/k-category/ספר-חיי-אדם-לרבי-אברהם-דנציג/ '''חיי אדם'''], וילנא תר"ד, באתר אשובה<br />
* {{אנצ דעת|60|רבי אברהם דנציג}}<br />
* {{אוצר החכמה|[[אברהם יהודה גולדראט]]|ספר מרגליות|157005|עמוד דיגיטלי=252|עמ=רנה - רעח|מקום הוצאה=ירושלים|שנת הוצאה=תשל"ג|מו"ל=[[מוסד הרב קוק]]|כותרת=על הספר "חיי אדם" ומחברו}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007412287305171|אברהם בן יחיאל מיכל דאנציג (1748-1820.), חיי אדם}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספרי הלכה: אחרונים]]</div>imported>EranBot