imported>AutoMod: הסבה לתבנית (גיידסטאר)

2025-09-07T06:48:23Z

הסבה לתבנית (גיידסטאר)

דף חדש

{{אישיות}}
'''חיים רַבְיָה''' (נולד ב-[[1961]]) הוא [[משפטן]] ו[[עורך-דין]] [[ישראלי]] המתמחה במשפט וטכנולוגיה וב[[קניין רוחני]], והיוצר והבעלים של אתר האינטרנט המשפטי הראשון בישראל, law.co.il. רביה היה עורך-הדין הפרטי הראשון בישראל, ומהראשונים בעולם, שהתמחו בתחום המשפט באינטרנט. מאז אמצע שנות ה-90 היה מעורב ברבים מהליכי החקיקה והמיזמים הבולטים בתחום בישראל.

==ביוגרפיה==

רביה נולד בגבעתיים, בוגר בית הספר התיכון שמעון בן צבי בעיר (1979). בשנים המוקדמות ניהל קריירה עיתונאית: שירת במחלקת החדשות של [[גלי צה"ל]] (1983-1979) בתפקידי כתב בבתי המשפט, כתב לענייני משטרה וכתב לענייני צבא בתקופת [[מבצע שלום הגליל]] (1983-1982). לאחר מכן עבד מספר שנים כעיתונאי ב[[ידיעות אחרונות]], ככתב הצבאי של העיתון [[חדשות (עיתון)|חדשות]] (1984–1986) וכמזכיר מערכת החדשות בגלי צה"ל (1988-1986). חיבר ופרסם ביחד עם [[עמנואל רוזן]] את הספר "לקראת גיוס – מדריך למתגייס ולחייל", שהיה המדריך הראשון למתגייסים לצה"ל וראה אור בשתי מהדורות עיקריות וביותר מ-10 הדפסות.{{הערה|הוצאת כתר, 259 עמ', 1987 ו-1991.}}

רביה הוא בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב (1988) ומוסמך לעריכת דין בישראל (1990). משהוסמך לעריכת דין עבד תחילה כעו"ד במשרד דנציגר-קלגסבלד (1992-1990). לאחר מכן הקים וניהל משרד עורכי דין עצמאי, רביה ושות' (2007-1993), שהתמחה במשפט ואינטרנט{{הערה|{{TheMarker|ליאור הנר|קביעה תקדימית בישראל נגד הספאמר אמיר גנס: לא יוכל להתחבר לשירותי 012|0000017f-db37-df62-a9ff-dff74df50000|6 ביולי 2006}}}} ובכלל זה במסחר אלקטרוני, חוזי טכנולוגיה, הגנת הפרטיות ואבטחת מידע,{{הערה|רביה ייצג את נטוויז'ן, ספקית [[גישה לאינטרנט]], ב[https://www.law.co.il/media/computer-law/nv-idf_v2grbUX.pdf בש"פ 98606/00 נטוויז'ן בע"מ נ' צבא הגנה לישראל] – הליך משפטי ראשון מסוגו שבו נקבע כי תפיסת דואר אלקטרוני העתיד להגיע למחשבי ספק גישה לאינטרנט היא האזנת סתר שיש לבצעה על-פי צו מתאים. ספקי הגישה לאינטרנט אינם ידו הארוכה של החוק ולא ניתן להטיל עליהם לבצע האזנות סתר כאלה. דואר אלקטרוני שנתפס שלא בהליך ראוי יועבר אמנם לרשויות החקירה, אולם לא יוגש כראיה לבית משפט אלא אם התיר חריגה מהוראות חוק האזנת סתר.}} חתימות אלקטרוניות, קוד פתוח וזכויות יוצרים.{{הערה|רביה ייצג את [[אקו"ם]], אגודת קומפוזיטורים, מחברים ומו"לים, ב[https://law.co.il/media/computer-law/emi_music1_OiccudW.pdf רע"א 6565/11 החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ נ' EMI MUSIC PUBLISHING LTD] – פסק-דין של בית המשפט העליון המכיר בזכותה של אקו"ם להעניק רישיונות לביצוע פומבי של יצירות בהקשרים מסחריים או פרסומיים, בפרט באינטרנט, מבלי שהיא מחויבת לקבל את אישור היוצר טרם מתן רישיון כאמור.}} בשנת 2007 מיזג רביה את המשרד עם משרד פרל כהן צדק לצר{{הערה|{{גלובס|נועם שרביט|מיזם האינטרנט של רביה ופרל: משרד עוה"ד פרל-כהן-צדק-לצר ומשרד רביה מתמזגים|1000187742|28 בפברואר 2007}}}} שבו הוא משמש כיום (2018) שותף בכיר וראש קבוצת האינטרנט, הסייבר וזכויות היוצרים.{{הערה|בתקופה זו ייצג רביה את [[איגוד האינטרנט הישראלי]] ב{{פס"ד עליון|קישור=12037820.o07|סוג=עע"ם|עותר=מפקד מחוז תל אביב-יפו במשטרת ישראל ואח'|משיב=איגוד האינטרנט הישראלי ואח'|ניתן ב=24 במרץ 2013}} – תיק שבו מצא בית המשפט העליון כי אין למפקדי מחוזות במשטרת ישראל סמכות להורות לספקי גישה לאינטרנט לחסום גישה לאתרי הימורים, בהיעדר הסמכה מפורשת בחקיקה.}}

רביה הוא מוסמך בגישור ונוטריון.

==פעילות בתחום המחשוב והאינטרנט==

לאחר היכרות ראשונית עם רשתות מחשב מקוונות, בתקופה שטרם הוצע בישראל אינטרנט מסחרי, ייסד רביה בשנת 1996 את law.co.il, שהיה אתר האינטרנט המשפטי הראשון בישראל ומראשוני אתרי האינטרנט בארץ.{{הערה|סריקות של האתר על ידי זחלני [[ארכיון האינטרנט]] החלו ביום 4.4.1997. באותו שלב רובו המכריע של האתר התנהל באנגלית, וזאת בשל הבעיות הטכנולוגיות שהכבידו בשעתו מאוד על השימוש בעברית בדפים שהוצגו באינטרנט, [[קל וחומר]] על ניהול אתר שכזה בעברית. אחת הדוגמאות הראשונות לשימוש משמעותי בעברית באתר נמצאת בפרסום שנשא את הכותרת (המדברת בעד עצמה) [https://web.archive.org/web/19971015144657/http://www.law.co.il:80/hebarticles/whylaw.htm "האינטרנט ועורכי הדין - למה לי כאב הראש הזה?"], שנכלל בסריקה של האתר מיום 15.10.1997 המצויה בארכיון האינטרנט (אוחזר ביום 4.6.2017)}} האתר עבר במשך השנים כמה סבבים של עיצוב וארגון מחדש (מבחינה ויזואלית וטכנולוגית), הוא פעיל עד היום (2018), מתעדכן בתדירות יומית, ומכיל עשרות אלפי עמודי מידע הכוללים חדשות, מאמרים, פסיקה, חקיקה ומסמכים בתחומי עיסוקו של רביה כעורך-דין.

מאז מחצית שנות ה-90 פרסם רביה בעיתונות ובאתר מאות מאמרים בתחום,{{הערה|1=בין המאמרים שפרסם: [https://www.law.co.il/articles/2015/06/23/biometric-database-debate/ זו לא הביומטריה טמבל, זה המאגר] – 24 ביוני 2016; [https://www.law.co.il/articles/2016/03/02/equal-rules-should-apply-to-stat-and-startups/ דין אחד למדינה – דין אחר לסטארטאפים] – 3 במרץ 2016; [https://www.law.co.il/articles/2015/10/18/obstructing-global-data-flow/ מקל בגלגלי כלכלת המידע] – 19 באוקטובר 2015; [http://www.themarker.com/opinion/1.2713981 פחות פרטיות = יותר תחרות] – 23 באוגוסט 2015; [https://www.law.co.il/articles/2011/12/17/dangerous-enfrocement-powers-to-the-registrar-of-databases/ אכיפה חדשה לתשתית ישנה – טעות] – 18 בדצמבר 2011; [https://www.law.co.il/articles/2008/03/22/default-slug-214/ תנאי שימוש והגנת זכויות יוצרים] – 23 במרץ 2008; [https://www.law.co.il/articles/2007/11/21/default-slug-211/ חוק זכות יוצרים החדש] – 22 בדצמבר 2007; [https://www.law.co.il/articles/2005/08/01/default-slug-189/ המחיר החברתי של אחריות ספקים] – 2 באוגוסט 2005; [https://www.law.co.il/articles/2003/12/01/default-slug-169/ הראיה הטובה ביותר? אין דבר כזה] – 2 בדצמבר 2003; [https://www.law.co.il/articles/2002/07/01/default-slug-136/ אוקספורד נ' מלך הערפדים] – 2 ביולי 2002; [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=171481 סקס, מקום ומס] – 30.9.1999; [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=65355 הצפנה ומסחר אלקטרוני: החוק בישראל] – 1.4.1998.}} ואף הרבה להרצות על נושאים שונים הקשורים לתחום בפני פורומים שונים של אנשי מקצוע בתחום המשפט. בנוסף, ביוני 2002 הוזמן רביה להצטרף לצוות המנחים הקבוע של תוכנית הרדיו "[[אינטרבית]]" (שהייתה ממסגרות התיקשורת הראשונות שעסקו בישראל בנושאי אינטרנט),{{הערה|התוכנית שודרה אחת לשבוע ברשת ב' של [[קול ישראל]], החל בחודש יוני 1996. לימים כשהעלתה התוכנית תכנים לאתר אינטרנט משלה (בתחילה באנגלית בלבד, ובהמשך גם בעברית), תיארה את עצמה כ"...משדר הרדיו הראשון בארץ (ואולי בעולם) שכולו בנושא האינטרנט", וכתוכנית שבמרכזה "...חידושים, אתרים חדשים ו/או מעניינים, שאלות ודילמות הקשורות למדיום שהולך ונעשה יותר ויותר מרכזי" ר' [https://web.archive.org/web/20021225225910/http://shanti.netvision.net.il:80/interbet/whatis2.asp דף האודות של "אינטרבית"], כפי שנכלל בסריקה של אתר התוכנית מיום 25.12.2002 המצויה ב[[ארכיון האינטרנט]] (אוחזר ביום 27.7.2018)}} והחל גם במסגרת זו לפרשן ולהציף את הסוגיות המשפטיות הרלוונטיות בתחום.{{הערה|[https://web.archive.org/web/20021225223654/http://shanti.netvision.net.il:80/interbet/staff10.asp דף צוות התוכנית "אינטרבית"], כפי שנכלל בסריקה של אתר התוכנית מיום 25.12.2002 המצויה ב[[ארכיון האינטרנט]] (אוחזר ביום 27.7.2018)}} לכל הפעילות השיטתית הזו של רביה הייתה תרומה משמעותית להנחלה וביאור של ידע בסוגיות שונות בתחום המחשוב והאינטרנט, בכלל, ושל סוגיות שנמצאות על קו התפר שבין תחום המחשוב והאינטרנט לבין עולם המשפט, בפרט. זאת, בקרב הציבור הרחב, בקרב ציבור אנשי המקצוע בתחום המשפט, ואף בקרב קובעי המדיניות בישראל.

בשנים 2003–2004 שימש רביה כמרצה אורח בפקולטה למשפטים ב[[אוניברסיטת חיפה]] והתמקד בהוראת התחום של ראיות ועבירות מחשב.

רביה היה ממייסדי [[המקור (עמותה)|המקור]] - עמותה לקידום קוד פתוח בישראל, פעל לעידוד השימוש הממשלתי בתכנות [[קוד פתוח]]{{הערה|[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=625411 ויכוח: קוד פתוח, קוד סגור], "האם הממשלה והממסד אמורים להעדיף תוכנות קוד פתוח? תלוי את מי שואלים. דורון אביגד בטוח שלא, עו"ד חיים רביה מנסה להסביר למה הוא טועה בגדול" (גלובס, 13.10.2002). [https://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/open-source-in-governments-and-public-authorities קוד פתוח בממשלות ורשויות ציבור] (מאמר שהכין רביה לקראת דיון בוועדת המשנה לאינטרנט וטכנולוגיית המידע של ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת ב-2 באוקטובר 2002. מתפרסם באתר איגוד האינטרנט הישראלי).}} ותרגם לעברית את נוסח רישיונות [[תוכנה חופשית|התוכנה החופשית]] GPL v.2{{הערה|[https://law.co.il/media/computer-law/gpl-hebrew.html התרגום של GPL V.2, כפי שהוא מתפרסם באתר law.co.il] (אוחזר ביום 19.7.2018)}}{{הערה|[[:en:GNU General Public License#Version 2|מידע על רישיון ה-GPL V.2]] מתוך הערך הרלוונטי בוויקיפדיה האנגלית}} ו-GPL v.3.{{הערה|[https://law.co.il/media/computer-law/gplv3-hebrew.html התרגום של GPL V.3, כפי שהוא מתפרסם באתר law.co.il] (אוחזר ביום 19.7.2018)}}{{הערה|[[:en:GNU General Public License#Version 3|מידע על רישיון ה-GPL V.3]] מתוך הערך הרלוונטי בוויקיפדיה האנגלית}}

==פעילות ציבורית==

רביה שימש כיושב ראש ועדת מחשוב הארצית ב[[לשכת עורכי הדין]] (2008-2007), וקודם לכן חבר נשיאות ועדת המחשוב בלשכת עוה"ד (2005-2000) ונציגה לדיוני הכנסת בנושא חוק החתימה האלקטרונית. באותה תקופה שימש רביה גם כחבר הוועדה לגיבוש [[קוד אתי]] לפרסום מידע כלכלי באינטרנט בראשות פרופ' [[אסא כשר]] ([[רשות ניירות ערך]]).{{הערה|{{הארץ|גליה ימיני|ועדה בראשות אסא כשר המליצה לרשות ני"ע: אתרים כלכליים יפרסמו פרופיל אתי|0000017f-e795-dea7-adff-f7ff12330000|19 בדצמבר 2005}}}}

רביה היה חבר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות הפועלת ליד [[משרד המשפטים]] מכוח חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א – 1981 (2006-2000), ושימש כחבר הצוות לבחינת הסדרת מאגרי המידע בחקיקה הישראלית בראשות המשנה דאז ליועץ המשפטי לממשלה, יהושע שופמן (2007-2006).{{הערה|ר' [https://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Pages/ZevetMaagareyMeida.aspx דף המידע על הצוות לבחינת החקיקה בתחום מאגרי המידע], כפי הוא מפורסם באתר של [[משרד המשפטים]]}}

בשנת 2016 יזם רביה, ביחד עם [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]], את הקמתה של קבוצת מומחים מגוונת (משפטנים, אנשי אקדמיה, ומומחי טכנלוגיה, שהגיעו מהשירות הציבורי, מהחברה האזרחית ומ[[המגזר הפרטי]] והתעשייה), שפעלה במשך כשנתיים במתכונת של "שולחן עגול", במטרה להכין הצעה לחוק הגנת פרטיות חדש שיהלום את צורכי הזמן. תוצר עבודתה של קבוצת המומחים היה מסמך שהציג בצורה מנומקת ומבוארת הצעת נוסח לחוק הגנת פרטיות חדש, אשר פורסם ביוני 2019.{{הערה|ר' [https://www.idi.org.il/media/12964/privacy-protection-bill-2019-5779-a-proposed-draft.pdf מסמך הצעת חוק הגנת הפרטיות, התשע"ט-2019] מאת רחל ארידור הרשקוביץ ו[[תהילה שוורץ אלטשולר]], שהתפרסם באתר של [[המכון הישראלי לדמוקרטיה]] ביוני 2019. על היוזמה והתהליך שעמדו מאחורי הכנת המסמך, ר' בעמודים 8–10 למסמך}}

עם התפרצות [[מגפת הקורונה בישראל]], והבעיות הקשות בתחום הגנת הפרטיות אשר ניגלו ונוצרו במהלכה - ובראשן, הפגיעה הקשה בזכות לפרטיות של מי שאובחנו כחולי קורונה ומי שבאו (או נחשדו כי באו) איתם במגע - פעל רביה ביחד עם אנשי אקדמיה, טכנולוגיה, חברה, מידע ומשפט נוספים, כדי להתריע על המצב בפני רשויות המדינה השונות (לרבות ראש הממשלה, שר הבריאות, שר המשפטים והיועץ המשפטי לממשלה), וכדי להביאו לידיעת הציבור.{{הערה|ר' [https://www.themarker.com/law/1.8676534 מומחי פרטיות מידע במכתב לראש הממשלה: "חשש מדריסת המשטר הדמוקרטי"], כתבה שפורסמה ביום 15.3.2020 באתר [[דה מארקר]] (אוחזר ביום 1.9.2020); ור' גם את: מכתב הפעילים במאבק מיום 22.3.2020 [https://www.law.co.il/media/computer-law/letter_to_moh.pdf בעניין פרטיות חולי קורונה המאושפזים בבתי חולים ובתי מלון]; מכתב הפעילים במאבק מיום 16.4.2020 [https://www.law.co.il/media/computer-law/police_use_of_drones_letter.pdf בעניין שימוש ברחפנים לצורך התחקות אחרי חבי בידוד]; ומכתב הפעילים במאבק מיום 22.4.2020 [https://www.law.co.il/media/computer-law/ppa-justice.pdf בעניין מעמדה הנשחק של הרשות להגנת הפרטיות]}} בהמשך וכחלק מהמאבק הציבורי הזה פעל רביה, ביחד עם פרופ' [[מיכאל בירנהק]], לניסוח הצעת חוק לקביעת אמות מידה שיאפשרו פיתוח חלופות אזרחיות לאמצעים המעקב הטכנולוגיים של השב"כ, אמצעים שפותחו לצורכי לוחמה בטירור אך גויסו על ידי רשויות המדינה לשימוש במסגרת התהליך שנועד לקטוע את שרשרת ההדבקה בנגיף הקורונה. הצעת החוק, שקיבלה את תמיכתם של פעילים בולטים נוספים במאבק הציבורי הזה, הוגשה ל[[ועדת החוץ והביטחון|וועדת החוץ והביטחון]] של הכנסת ביולי 2020.{{הערה|ר' את מסמכי [http://fs.knesset.gov.il/23/Committees/23_cs_bg_576524.pdf המכתב מיום 12.7.2020 בעניין הגשת הצעת החוק לוועדה, בצירוף נוסח הצעת החוק] (שכונתה: הצעת חוק הפעלת מערכת אזרחית לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף-2020), כפי שהם מוצגים באתר [[הכנסת]]}}

מתוך ובהמשך למאבק הציבורי הזה, הוקמה ביולי 2020 עמותת [[פרטיות ישראל]],{{הערה|{{גיידסטאר|580705309|פרטיות ישראל (ע"ר)}}}}{{הערה|אתר [https://www.privacyisrael.org.il/ עמותת פרטיות ישראל]}} שרביה הוא אחד ממיסדיה (ביחד עם פעילים בולטים נוספים כגון: פרופ' [[ניבה אלקין-קורן]], פרופ' [[מיכאל בירנהק]], פרופ' [[קרין נהון]], פרופ' [[אור דונקלמן]], ד"ר [[ארנה ברי|ארנה ברי קרן]], עו"ד [[יורם הכהן]] ועוד).{{הערה|{{TheMarker|רפאלה גויכמן|עמותה חדשה תנסה למלא את החלל בתחום הגנת הפרטיות בישראל|0000017f-f506-d318-afff-f767b5d30000|24 ביוני 2020}}}}

==אותות הוקרה==

בשנת 2013 הוענק לרביה אות הוקרה על חדשנות וחלוציות בתחום האינטרנט בישראל על ידי [[לשכת מנתחי מערכות מידע בישראל]], וזאת על תרומתו לקידום ההתמחות במשפט האינטרנט בקרב עורכי דין בישראל. בנימוקים לקבלת האות צוין כי "עו"ד רביה לקח חלק בגיבוש מרבית החקיקה הטכנולוגית בישראל ויזם והוביל כמה מההליכים המשפטיים החדשנים בתחומים אלה. החל משנת 1996 הוא פרסם יותר מ-200 מאמרים בתחום, ולמעשה היה עורך הדין הפרטי הראשון בישראל שעסק בתחום".{{הערה|{{גלובס|חן מענית|מחר: טקס חילופי מנהל רשות המסים בין ארבלי ומשה אשר|1000828814|11 במרץ 2013}}}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://www.law.co.il אתר law.co.il]
* [https://www.law.co.il/lawyers/haim-ravia/ אודות עו"ד רביה מתוך אתר law.co.il (עברית)]
* [https://pearlcohen.com/professionals/haim_ravia/ אודות עו"ד רביה מתוך אתר משרד פרל כהן צדק לצר ברץ (אנגלית)]
* [https://www.youtube.com/watch?v=nwTBDU81_PU זכויות יוצרים וכל השאר (וידאו)] - הרצאה שנתן עו"ד רביה במסגרת Startup Seeds (2009)
* [https://web.archive.org/web/20170805222935/http://actv.haifa.ac.il/programs/Item.aspx?it=1004 רישיונות קוד פתוח (וידאו)] – תוכנית בהנחיית רביה מהערוץ האקדמי מיסודה של אוניברסיטת חיפה (2008)
* [http://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/NosimMishpatim/Documents/DochDB.pdf דו"ח הצוות לבחינת החקיקה בנושא מאגרי המידע] (ועדת שופמן)
* {{גלובס|אלה לוי-וינריב|עו"ד חיים רביה: "המדינה רומסת את הזכות לפרטיות"|1000554298|23 באפריל 2010}} (ראיון ב"גלובס")

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:רביה, חיים}}
[[קטגוריה:בוגרי תיכון שמעון בן צבי (גבעתיים)]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת תל אביב: משפטים]]
[[קטגוריה:עורכי דין ישראלים]]
[[קטגוריה:חוקרי משפט ישראלים]]
[[קטגוריה:חיילי גלי צה"ל]]
[[קטגוריה:סגל ידיעות אחרונות]]
[[קטגוריה:סגל חדשות]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1961]]
{{ללא בוט|171}}

חיים רביה - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: הסבה לתבנית (גיידסטאר)