https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%9Fחטיפת נחשון וקסמן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T23:45:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%AA_%D7%A0%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%A7%D7%A1%D7%9E%D7%9F&diff=34619&oldid=prev~2026-11843-58: מאז המבצע היממ היא יחידת ההשתלטות הלאומית ולא 762026-02-24T00:50:07Z<p>מאז המבצע היממ היא יחידת ההשתלטות הלאומית ולא 76</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{נושא משרה<br />
|שם=נחשון וקסמן<br />
|תמונה=[[קובץ:נחשון וקסמן ז''ל.jpg|250px|ממוזער|מרכז|{{תמונה להחלפה}}]]<br />
|מקום לידה=[[ירושלים]], [[ישראל]]<br />
|מקום פטירה=[[ביר נבאלה]], [[הרשות הפלסטינית]]<br />
|השתייכות={{סמל|צה"ל||+}}<br />
|דרגה={{דרגה|סמל}} [[סמל (צה"ל)|סמל]]<br />
|הנצחה=* בית נחשון<br />
* גן לזכרו ולזכר ניר פורז ביהוד<br />
* סניף בני עקיבא נחשון פתח תקווה<br />
|תאריך לידה=[[3 באפריל]] [[1975]]<br />
|תאריך פטירה=[[14 באוקטובר]] [[1994]]<br />
|מקום קבורה=[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]]<br />
|סיבת המוות=נרצח<br />
|מדינה=ישראל<br />
|סיווג=צבאי<br />
|התחלת שירות=אוגוסט [[1993]]<br />
|סיום שירות=[[14 באוקטובר]] [[1994]]<br />
|סוג שירות=צבאי<br />
}}<br />
'''נחשון וקסמן''' היה [[דרגות צה"ל#סמל|סמל]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] ש[[חטיפה|נחטף]] ב-9 באוקטובר 1994 והוחזק כ[[בן ערובה]] במשך 6 ימים בידי ארגון ה[[חמאס]] ב[[ביר נבאלא]] שמצפון ל[[ירושלים]]. הוא [[רצח|נרצח]] על ידי המחבלים ב-14 באוקטובר 1994 במהלך ניסיון של צה"ל לחלצו.<br />
<br />
== החטיפה ופעולת החילוץ שנכשלה ==<br />
{{יזכור|נחשון-מרדכי%20וקסמן/en_ecda417550fc9456fc8fc4cfa3360931|נחשון-מרדכי וקסמן}} נולד ב-[[3 באפריל]] [[1975]] ב[[ירושלים]] ליהודה ואסתר וקסמן. וקסמן היה בן שלישי מתוך שבעה בנים. <br />
<br />
וקסמן [[גיוס לצה"ל|התגייס]] ב[[אוגוסט]] [[1993]] ל[[חטיבת גולני]] ושובץ ב[[אמצעי לחימה נגד טנקים|פלנ"ט גולני]], הוכשר כלוחם, והשתתף בלחימה ב[[רצועת הביטחון]] ב[[דרום לבנון]].<br />
[[קובץ:Nachson Wachsman Hostage Tape.jpg|שמאל|ממוזער|מתוך קלטת הווידאו שצילם חמאס{{תמונה להחלפה}}]]<br />
ב-[[9 באוקטובר]] [[1994]] המתין וקסמן ב[[צומת הטייסים]] ליד [[יהוד]] ל[[טרמפ]] שייקח אותו לבית של ידידה שלו ב[[רמלה]]. הוא עלה למכונית ובה ארבעה מחבלים מארגון חמאס, אשר התחפשו ל[[יהודים]] דתיים. המחבלים לקחו את וקסמן ל[[ביר נבאלא]] שמצפון ל[[ירושלים]] כ[[בן ערובה]]. למחרת יום חטיפתו ב-[[10 באוקטובר]] [[1994]] העבירו החוטפים ל[[רצועת עזה]] [[קלטת וידאו]] שבה צולם וקסמן כש[[אקדח]] מוצמד לרקתו, מבקש מ[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[יצחק רבין]] שישחרר את השייח' [[אחמד יאסין]] ועוד 200 [[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]]. לפי המסר שהעביר וקסמן, אם לא תיכנע [[ישראל]] לדרישה, [[הוצאה להורג|יוציאו אותו להורג]] ביום שישי בשעה 20:00.<br />
<br />
[[קובץ:NachshonWachsmanHouse.jpg|ממוזער|שמאל|220px|הבית בו הוחזק נחשון וקסמן בכפר [[ביר נבאללה]] שמדרום ל[[רמאללה]]]]<br />
הקלטת הופצה ברצועת עזה במטרה להקשות על צה"ל באיתור מיקומו האמיתי של וקסמן, ואכן [[אמ"ן|גורמי המודיעין]] השקיעו מאמצים לאתרו ברצועה ללא הצלחה ובכך התבזבז זמן יקר בניהול האירוע. [[גדעון עזרא]], מפקד מרחב [[יהודה ושומרון]] ב[[שירות הביטחון הכללי|שב"כ]], שלל את האפשרות שנחשון וקסמן נמצא בעזה, והחל, בסיוע המשטרה, בבדיקת האפשרות שהרכב נשכר ביהודה ושומרון. בבדיקה נמצא כי אחת הסוכנויות השכירה רכב לאזרח ממזרח ירושלים. בבדיקה באותה סוכנות הסתבר כי הרכב הוחזר לסוכנות והיה שטוף וללא סימנים מיוחדים כלשהם. אבל בדיקת זהותו של השוכר העלתה כי מדובר בחבר או באח של אחד מאותה חוליית חוטפים שנתפסה קודם לכן. האיש נעצר ביום חמישי בלילה מבלי לעורר מהומה ורעש. בחקירתו דיבר באופן חופשי. התברר שהוא שכר את הדירה ב[[ביר נבאלא|ביר נבאלה]] שבה הוחזק נחשון וקסמן. הוא גם היה זה שנהג ברכב והעביר את הקלטת מירושלים לעזה כדי להטעות את כוחות הביטחון לכיוון עזה. המידע הזה<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=94833529#9.6531.6.default|הכותב=אפי מלצר ורון כתרי|כותרת=המלחמות לא הפכו ליותר פשוטות|אתר=מבט מל"מ|עמודים=9|מידע נוסף=גיליון 58|תאריך=ינואר 2011}}</ref> הועבר רק ביום שישי, [[14 באוקטובר]] 1994. בעמדת הפיקוד שהו בעת הפעולה הרמטכ"ל, [[אהוד ברק]], סגנו, [[אמנון ליפקין-שחק]], [[ראש אמ"ן]], [[אורי שגיא]], [[אלוף פיקוד המרכז]] [[אילן בירן]], [[ראש השב"כ]], [[כרמי גילון]], ומפקד [[אוגדת אזור יהודה ושומרון|אוגדת איו"ש]], [[שאול מופז]] אשר פיקד על המבצע{{הערה|[[דרור מורה]], "'''שומרי הסף'''", [[הוצאת ידיעות ספרים]], תל אביב, [[2014]]}}.<br />
<br />
בעקבות המידע המודיעיני שהשיגו אנשי השב"כ בחקירת הנהג, הוצגו למופז שתי תוכניות פריצה לבית המחבלים, האחת של ה[[ימ"מ]] והאחרת של סיירת מטכ"ל. מופז בחר בתוכנית של סיירת מטכ"ל.<br />
<br />
בשעה 19:00, עם רדת החשיכה, הגיע כוח החילוץ של [[סיירת מטכ"ל]], בפיקודם של [[שחר ארגמן]], מפקד היחידה, ו[[רס"ן]] מיכאל כפרי, ו[[צוות (צבא)|צוותי]] ה[[לוחם|לוחמים]] בפיקודם של [[דרגות צה"ל#סרן|סרן]] [[ניר פורז]], [[רון שרף]], סרן [[ליאור לוטן]] ו[[ניצן אלון]], לווילה שבפאתי הכפר.<br />
<br />
במהלך שהות הסיירת במקום נצפה אחד ממשתפי הפעולה עם החוטפים כשהוא נכנס לבית ויוצא כעבור כעשרים דקות. לאחר יציאתו נעצר משתף הפעולה, נחקר ומסר שווקסמן מוחזק בחיים. בשלב זה הוחלט לתת ל[[סיירת מטכ"ל]] את הפקודה לפרוץ אל הבית.<br />
<br />
[[קובץ:NirPorazDoor.jpg|ממוזער|שמאל|220px|הדלת ממנה פרצו [[ניר פורז]] וצוותו למטבח, במרחק קצר מהחדר בו הוחזק וקסמן]]<br />
הכוח התפצל לשלושה צוותים שתוכננו לפרוץ לבית, כל אחד מכיוון שונה: צוות ניר מהמטבח דרך המרפסת בקומה השנייה, צוות לוטן מהכניסה הראשית בקומה התחתונה, וצוות אלון מהגג. הצוותים תוכננו לפרוץ במהירות לבית תוך ניצול גורם ההפתעה. על פי ספרו של ראש השב"כ, [[כרמי גילון]], "שב"כ בין הקרעים", עקב שימוש במטען חלש מדי לפריצת דלתות הברזל של הבית, התעכבה הפריצה לחדר שבו הוחזק וקסמן, בקומה השנייה של הבניין. מיד כשנשמעו הפיצוצים בנקודות הפריצה, אחד המחבלים ירה בוקסמן שבע יריות, אחת בראשו ושש בחזהו, והוא נהרג במקום.{{הערה|[[אביחי בקר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=567556&highlight=%EB%FA%E1%E5%FA#post4386456 נחטף ישראלי מה עושים?], [[הארץ]], {{כ}} 9 בפברואר 2001, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]]}}<br />
<br />
[[קובץ:NirPorazKitchen.jpg|ממוזער|שמאל|220px|המטבח אליו פרצו [[ניר פורז]] וצוותו לבית, במבט מהבית לכיוון הגעת הצוות]]<br />
[[קובץ:NachsonWachsmanRoom.jpg|ממוזער|שמאל|220px|החדר בו הוחזק נחשון וקסמן על ידי שני מחבלי [[חמאס]]]]<br />
אחרי שפרץ עם צוותו למטבח, הגיע [[ניר פורז]] ראשון למגע עם המחבלים, נורה מטווח קצר ונפצע אנושות. שלושת המחבלים שהו בשני חדרים שונים, כאשר שניים נמצאים יחד עם וקסמן בחדר אחד, והמחבל הנוסף שוהה בחדר מרוחק יותר מכיוון הפריצה. המחבלים ניהלו [[קרב יריות]] פנים אל פנים עם צוותו של פורז וצוותו של ליאור לוטן, שהתעכב אחרי שנתקל בדלת ברזל נוספת בקומה השנייה, אחרי שפרץ את הכניסה הראשית בקומה התחתונה. אחרי קרב שכלל זריקת רימונים, שלושת המחבלים חוסלו וגופתו של וקסמן חולצה. פורז נפצע בסמוך לכניסה לחדר בו הוחזק וקסמן, ולאחר מכן מת מפצעיו. שבעה חיילים נוספים נפצעו במהלך הפריצה. לסרן [https://web.archive.org/web/20160303235445/http://www.aka-idf.idf.il/iturim/asp/displayOneSoldier.asp?docId=29187 ניר פורז] ולסרן [[ליאור לוטן]] הוענק [[עיטורי צה"ל#צל"ש הרמטכ"ל|צל"ש הרמטכ"ל]] על חלקם בפעולה זו{{הערה|[[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]], עמ' 412-408}}.<br />
<br />
וקסמן הובא למנוחות לאחר הירצחו ב-14 באוקטובר 1994 ב[[בית הקברות הצבאי בהר הרצל]], והועלה לדרגת סמל לאחר מותו.<br />
<br />
==בעקבות החטיפה והחילוץ הכושל==<br />
[[קובץ:Gananzhacha2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גן הנצחה ב[[יהוד]] לזכרם של נחשון וקסמן ו[[ניר פורז]]]]<br />
לאחר מותו של וקסמן הגישה משפחתו תביעה ב[[ארצות הברית]] (וקסמן היה אזרח ארצות הברית, מאחר שאמו אסתר נולדה ב[[ניו יורק]] ועלתה לארץ בסוף שנות ה-60) נגד שלטונות [[איראן]] בטענה לאחריותם לפעולות [[חמאס]] ונפסק בשנת [[2009]] כי על איראן לשלם פיצויי נזיקין בגובה של 25 מיליון [[דולר אמריקאי]]{{הערה|{{ynet||פסיקה בארה"ב: איראן תפצה את משפחת וקסמן|3693260|27 במרץ 2009}}}}.<br />
<br />
בעקבות ניסיון החילוץ שנכשל הופקו בצה"ל לקחים, שהובילו, בין היתר, להקמת מדור "מדרון מושלג" ב-[[1995]]. מדור זה יועד להכשיר לוחמים בפריצה חמה וקרה, ובהמשך המדור הפך לפלוגה מבצעית ביחידת [[יהל"ם]] של [[חיל ההנדסה הקרבית]].<br />
<br />
לזכרו של נחשון הוקם "בית נחשון" בשכונת [[הר נוף]], בירושלים, המהווה את מרכז הפעילות של עמותת "[[שלוה (ארגון)|שלוה]]" המסייעת ל[[אדם עם מוגבלות|בעלי מוגבלות]].<br />
<br />
ב-[[2 באוקטובר]] [[2010]] הוקרן ב[[ערוץ 2]] סרטם של [[לוי זיני]] ו[[אייל בלחסן]], "נחשון וקסמן – הספירה לאחור", העוסק בפרשת החטיפה וניסיון החילוץ.<br />
<br />
באפריל [[2010]] שוחרר זיאד נג'יב, הפלסטיני שבביתו הוחזק וקסמן. נג'יב שהה ב[[ירדן]] בעת החטיפה, היה מבוקש, ונעצר כאשר ניסה לשוב לכפרו{{הערה|{{ynet|עלי ואקד|שוחרר הפלסטיני שבביתו הוחזק נחשון וקסמן|3871814|6 באפריל 2010}}}}.<br />
<br />
במסגרת [[עסקת שליט]] שוחרר וגורש ל[[טורקיה]] המחבל זכריה נג'יב, שחטף את וקסמן, והיה מנהיג המחבלים שהובילו את וקסמן לאחר חטיפתו לבית ב[[ביר נבאלה]]. נג'יב נהרג בידי [[צה"ל]] ב[[מבצע ניתוח מקומי]] ב[[בית החולים שיפא]] ב[[עזה]] ב[[מלחמת חרבות ברזל]]{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|אחד המעורבים בחטיפת וקסמן, מחבל שרצח 4 באדורה: אלה אנשי חמאס שחוסלו בשיפא|news/article/hk0kuqr1a|30 במרץ 2024}}}}.<br />
<br />
בעקבות הכישלון במבצע ואירועים שליליים נוספים בהם הייתה מעורבת סיירת מטכ"ל, הוחלט להעביר את האחריות לחילוצים מורכבים והשתלטויות ממנה לימ"מ.<br />
<br />
המחזה "[[עשר דקות מהבית]]" של [[מאיה ערד יסעור]] שעלה ב[[תיאטרון הבימה]] בשנת [[2015]] עוסק בשיקולי [[יצחק רבין]] בזמן חטיפת נחשון וקסמן.<br />
<br />
אביו של וקסמן נפטר ב-[[25 ביוני]] [[2020]], ואמו נפטרה ב-[[3 במרץ]] [[2025]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[משה זונדר]], "'''סיירת מטכ"ל'''", [[הוצאת כתר]], [[2000]]<br />
* [[רונן ברגמן]], "'''מדינת ישראל תעשה הכל'''", הוצאת [[כנרת זמורה ביתן]], [[2009]]<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
[[קובץ:מרכז שלוה בירושלים.JPG|ממוזער|250px|בית נחשון המשמש כמרכז [[שלוה (ארגון)|עמותת "שלוה"]]]]<br />
* {{יזכור|נחשון-מרדכי%20וקסמן/en_ecda417550fc9456fc8fc4cfa3360931|נחשון וקסמן|מלא=כן}}<br />
* {{הווידאופדיה|BYI-BfIMq5U|נחשון וקסמן}}<br />
* [[לוי זיני]] ואייל בלחסן, [https://www.mako.co.il/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-26fae4956a45b21006.htm נחשון וקסמן – הספירה לאחור], באתר [[mako|mako TV]], {{כ}} 27 בספטמבר 2010<br />
* [http://www.mako.co.il/mako-vod#/mako-vod-mako/documentary-s1/VOD-26fae4956a45b21006.htm נחשון וקסמן – הספירה לאחור], אתר [[ערוץ 2]], 2 באוקטובר 2010<br />
* [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=671317 {{כ}}15 שנים לניסיון החילוץ של נחשון וקסמן: מפקד המבצע משחזר], מתוך חמש עם [[רפי רשף]], באתר [[נענע10]], 14 באוקטובר 2009<br />
* {{nrg|[[עמיר רפפורט]]|ניצן אלון: "יש הסלמה. זאת לא אינתיפאדה"|456/224|29 במרץ 2013|1|2}}.<br />
* {{mako|[[אוהד חמו]] וחדוה וולפין פרנקו|חטיפת נחשון וקסמן: בחזרה לבית שבו הזמן עצר מלכת|eb9f4f1fe98c541004|news-military/security|4 במאי 2014}}<br />
* {{ערוץ7||החטיפה שזעזעה את המדינה: 25 שנה לרצח נחשון וקסמן|415324|14 באוקטובר 2019}}<br />
* {{מעריב אונליין|אילנה שטוטלנד|מרגע ההיעלמות ועד הדמעות של רבין: אמו של נחשון וקסמן חוזרת לשבוע הקשה בחייה|news/israel/Article-724535|19 באוקטובר 2019}}<br />
* [https://open.spotify.com/episode/66vAfkM1KTWLOwTIj9wwWb ערב אחד באוקטובר-המבצע לחילוץ נחשון וקסמן], [[פודקאסט|ראיון פודקאסט]] עם לוחם שהשתתף בחילוץ, [[ספוטיפיי]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{פיגועי טרור בולטים נגד ישראלים בשנות ה-90 של המאה ה-20}}<br />
{{מיון רגיל:וקסמן, נחשון}}<br />
<br />
[[קטגוריה:חטיפת חיילי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:מבצעי צה"ל ללחימה בטרור]]<br />
[[קטגוריה:פיגועי טרור בישראל ב-1994]]<br />
[[קטגוריה:פעולות סיירת מטכ"ל]]<br />
[[קטגוריה:רצח חיילי צה"ל]]<br />
[[קטגוריה:יהודה ושומרון: פיגועים]]<br />
[[קטגוריה:הרג חטופים, שבויים, ובני ערובה]]<br />
[[קטגוריה:מקרי חטיפה שבוצעו על ידי חמאס|וקסמן, נחשון]]<br />
[[קטגוריה:מבצעים לחילוץ בני ערובה ישראלים|וקסמן, נחשון]]</div>~2026-11843-58