~2026-32081-85: /* מפקדי גדוד 433 */ תוספת שם מפקד גדוד 1986-7

2026-05-30T12:09:46Z

מפקדי גדוד 433: תוספת שם מפקד גדוד 1986-7

דף חדש

{{מפנה|עוצבת כפיר|חטיבת חי"ר בשם זהה|חטיבת כפיר}}
{{יחידה צבאית
| שם = חטיבה 500
| סמל = [[קובץ:תג חטיבה 500.svg|170px]]
| כיתוב סמל = תג יחידה של חטיבה 500
| סוג = [[חטיבה|חטיבת]] [[חיל שריון|שריון]]
| תאריך הקמה = 1972
| מפקדים = [[#מפקדי החטיבה|מפקדי החטיבה]]
| כינוי = עוצבת כפיר
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| שיוך = {{דגל|חיל השריון||+}}
| יחידת אם = [[עוצבת הפלדה]]
| תאריך פירוק = 2003
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}{{ש}}
{{דרגה|מלחמת לבנון הראשונה||+}}{{ש}}
[[האינתיפאדה הראשונה]]{{ש}}
[[האינתיפאדה השנייה]]
| ציוד עיקרי = [[טנק]]י [[צנטוריון#השוט בשירות צה"ל|שוט]] ו[[מגח]]
}}
[[קובץ:Magach-7.jpg|ממוזער|שמאל|240px|טנק [[מגח|מגח 7]] של עוצבת כפיר מתאמן ב[[בקעת הירדן]]]]
'''חטיבה 500''', הידועה גם בשם '''עוצבת כפיר''', היא חטיבה ב[[חיל השריון]] הישראלי שפעלה כחטיבה חצי סדירה ב[[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה|מתקן צאלים]] (נקרא אז "מתקן 500" – מכאן שם החטיבה) משנת [[1972]] עד [[מלחמת יום הכיפורים]] ב-[[1973]], ומאז כסדירה עד לשנת [[2003]], כאשר פורקה.

עד שנת [[1974]] השתמשה החטיבה ב[[טנק]]י [[שוט (טנק)|שוט]], ולאחר מכן ועד לפירוקה השתמשה בטנקי [[מגח]].

ב[[מלחמת יום הכיפורים]] נלחמה החטיבה, בפיקודו של אל"ם [[אריה קרן]], במסגרת [[עוצבת הפלדה|אוגדה 162]] של אלוף [[אברהם אדן]] (ברן). במהלך המלחמה צלחה החטיבה את [[תעלת סואץ|התעלה]] והשתתפה ב[[קרב העיר סואץ|קרב סואץ]].

בין [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975|הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975]] ועד [[1980]], עם תחילת הנסיגה בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים]], מיקום החטיבה בשגרה היה באזור [[צומת פרקר]] (ממזרח ל[[מעבר המיתלה]]) ב[[סיני]]. לאחר מכן היא מוקמה בשגרה ב[[בקעת הירדן]] באזור [[בקעות]], שם עסקה באימונים ובמשימות של ביטחון שוטף.

ב[[מלחמת לבנון הראשונה|מלחמת שלום הגליל]] השתתפה החטיבה בלחימה בגזרה המרכזית תחת פיקוד [[עוצבת הפלדה]] (162), לחמה ב[[קרב עין זחלתא|עין זחלתא]].{{הערה|{{nrg|חן קוטסבר|כשראיתי את התמונה שלו קפאתי. הרגשתי כאילו זה קרה אתמול|201/245|22 באוקטובר 2001|archive|}}}} בתום השבוע השלישי למלחמה השתלטה על [[M30 (משריק)#כביש ביירות-דמשק|כביש ביירות–דמשק]] באזור בחמדון והעיירה [[סאופר]] משם גלשה ל[[עאליי]] ול[[ביירות]] והשתתפה במצור על מערב העיר עד לכניעת המחבלים וגירושם ל[[תוניס]]. בשנת [[1984]] נכנסה החטיבה ביחד עם אוגדה 162 ללבנון למשך שנה, והחזיקה את הגזרה המזרחית באזור ה[[בקאע]] ו[[ג'בל בארוכ]].

החטיבה השתתפה ב[[מבצע חומת מגן]]. בשנת [[2003]] הוחלט על פירוק החטיבה כחלק מ[[תר"ש קלע]]. בשנת [[2025]] החליט הרמטכ"ל [[אייל זמיר]] על הקמת החטיבה מחדש.{{הערה|{{מעריב אונליין|אבי אשכנזי|הרמטכ"ל אייל זמיר הבין מיד: הצעד הדחוף שחייב להתבצע, ויכריע את גורל המלחמה|journalists/article-1204581|11 ביוני 2025}}|שם=אשכנזי}}

==היסטוריה==
===הקמת החטיבה===
החטיבה הוקמה בקיץ שנת 1972 כחטיבת מילואים ולמפקדה מונה אל"ם [[אריה קרן]]. בחטיבה היו בתחילה שלושה גדודי טנקים: "רומח" (429), "סערה" (430) ו"גור" (433). בכל גדוד היו שלוש פלוגות טנקי שוט ופלוגת [[חיל רגלים ממוכן|חרמ"ש]]. בנוסף כללה החטיבה פלוגת סיור ופלוגת רפואה.

===מלחמת יום הכיפורים ולאחריה===
החטיבה בפיקוד אל"ם [[אריה קרן]] כללה 3 גדודי [[צנטוריון|שוט]]: גדוד 429 בפיקודו של סא"ל [[דן ספיר]] (שנפל בקרב ב-8 באוקטובר), גדוד 430 בפיקודו של סא"ל [[אלישיב שמשי]], וגדוד 433 בפיקודו של סא"ל [[נחום זקן]], פלוגת סיור בפיקודו של סרן יוסף סיידון ופלוגת רפואה בפיקודו של סרן מנחם שטרן. החטיבה לחמה ב[[זירת הדרום במלחמת יום הכיפורים|חזית המצרית]], כחלק מ[[אוגדה 162]] בפיקוד [[אברהם אדן]]. מ-[[8 באוקטובר]] [[1973]] עד [[15 באוקטובר]], בלמה החטיבה כוחות מצריים בגזרת [[תעלת סואץ]] ובמרחב מול העיר [[אסמאעיליה (עיר)|אסמאעיליה]]. ב-[[17 באוקטובר]] השתתפה בהשמדת חטיבת טנקי [[T-62]] מצריים ממזרח לאגם המר, וביום שלאחר מכן צלחה את תעלת סואץ. מה-[[19 באוקטובר]] עד ה-[[24 באוקטובר]], פרצה החטיבה למרחבים הפתוחים במצרים ממערב לתעלה, שם השמידה בסיסי טילים, מחנות צבא וכוחות שריון וחי"ר מצריים, עד שהגיעה לעיר [[סואץ (עיר)|סואץ]], שם הסתבכה ב[[קרב העיר סואץ|קרב על העיר סואץ]]. ב-[[25 באוקטובר]], נערכה החטיבה בגזרה שבין האגם המר הקטן לעיר סואץ, ובכך השלימה את המשימה של [[כיתור הארמייה השלישית של מצרים|כיתור הארמייה השלישית המצרית]], ממזרח לתעלה.

לאחר המלחמה הפכה החטיבה לחטיבה סדירה והוסבה לטנקי [[M60 פטון]]. בתקופה שבין [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975|הסכם הביניים בין ישראל למצרים ב-1975]] ובין [[נסיגת צה"ל מסיני (1982-1980)|נסיגת צה"ל ממערב סיני ב-1980]] ישבה מפקדת החטיבה בצומת פרקר, ממזרח ל[[מעבר המיתלה]].

בעקבות [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכם השלום עם מצרים]] חלו שינויים בהרכב החטיבה ובמיקומה: בשנת 1978 הועבר גדוד 429 מהחטיבה ל[[חטיבה 211]] ובהמשך [[מבצע רמון]] עזבה החטיבה את בסיס הקבע שלה בסיני והתמקמה בצפון [[בקעת הירדן]] כחלק מסד"כ פיקוד מרכז ואוגדה 162. במאי 1981 הועבר גדוד 195 מ[[חטיבה 401]] לחטיבה 500 וסד"כ החטיבה חזר לכלול שלושה גדודי טנקים סדירים:{{הערה|אבירם ברקאי, אנחנו על השחור, עמ' 23-24}} גור (433), סערה (430) ואדם (195), פלס"ר ופלוגת רפואה במילואים. לכל אחד משלושת גדודי טנקים הסדירים הייתה פלוגת חרמ"ש במילואים.

===מלחמת לבנון הראשונה (מבצע של"ג 1982)===
החטיבה בפיקוד אל"ם [[דורון רובין]] פעלה בגזרה המרכזית כחטיבה משולבת שכללה שלושה גדודי טנקי [[M60 פטון]] ([[מגח]] 6): גדוד 195 בפיקוד עמי אבן, גדוד 430 בפיקוד יוסי אבירם (שהוחלף עקב התקף לב על ידי הסמג"ד דני סבוראי, שאף הוא הוחלף עקב פציעה על ידי מ"פ ז' אייל גור-אריה), וגדוד 433 בפיקוד [[בני בית אור]] שנפצע והוחלף על ידי סגנו רמי אלדר, גדוד הנדסה 601 בפיקוד פיני דגן, גדוד חי"ר סדיר [[גדוד 932|932]] בפיקוד סנדר בן ארי, [[חטיבה 226|גדוד חיר"מ 9263]] בפיקוד משה סלע; גדוד חיר"מ 466 בפיקוד עמירם זקין, פלוגת טנקים ב' מגדוד 532 בפיקוד משה קינן (וקנין), פלוגת סיור בפיקוד [[חיים שריר]] ופלוגת קשר בפיקוד שרלי קסלסי.

החטיבה לחמה כחלק מ[[אוגדה 162]] בפיקוד [[מנחם עינן]] ב[[הגזרה המרכזית במלחמת לבנון|גזרה המרכזית]] בלבנון ומשימתה השתלטות על כביש ביירות-דמשק באזור דהר א ביידר בתוך 48 שעות, מרחק תנועה של כ־350 ק"מ. הרעיון המבצעי היה לנצל העובדה שבגזרה המרכזית אותרו ריכוזים קטנים של אויב (סורי ואש"ף) ושהאוכלוסייה העיקרית בגזרה הם [[דרוזים]], נוצרים ושיעים שאינם עוינים. ב-[[6 ביוני]] [[1982]] בערב פרצה החטיבה דרך [[גשר עקיה]], ונעה צפונה בצירים הררים ומפותלים, תוך חציית מעברים הכרחיים, אך לא הורשתה על ידי פיקוד הצפון לנוע בקצב הנדרש והאפשרי כדי לבצע משימתה בלו"ז שהוכתב. הסורים, לאחר שאיתרו את המאמץ העיקרי של חטיבה 500 בגזרה המרכזית שלחו ביום שלישי 8 ביוני גדודי טנקים וקומנדו מהבקע דרך ציר ביירות-דמשר לכיוון עין זחלתא על מנת לחסום את החטיבה באזור המעבר ההכרחי של נהר א בידר שמצפון לעין זחלתא. החל מיום שלישי בערב התקיימו קרבות כנגד הקומנדו הסורי שהצליח לעכב התקדמות החטיבה ב-24 שעות. במקביל נוהל קרב שריון בשריון בין הגדודים 195 ו-430 כנגד טנקים ורק"מ סורי במהלכו הושמדו עשרות כלים סוריים. ביום חמישי 10 ביוני בבוקר יצאה החטיבה להתקפה רגלית וממונעת במרחב שבין עין זחלתא לציר ביירות-דמשק והכריעה את האויב הסורי.{{הערה|1={{דבר העובדים|גל פרל פינקל|החטיבה שעמדה במשימה|50700|21 בינואר 2017}}}} אור ליום שישי 11 ביוני הגיעו הכוחות לעמדות המרוחקות כ-5 ק"מ מהציר. הפסקת האש שנכנסה לתוקף ביום שישי בשעה 12 בצהריים לא איפשרה לצאת להתקפה להשלמת המשימה וכוחות החטיבה נערכו בעמדות קילמוטרים ספורים מכביש ביירות-דמשק [[דמשק|בהן החזיקו כשבוע.]]

כוח אוגדתי נוסף, כוח בני עליו פיקד אל"ם בני טרן מפקדה הקודם של החטיבה בהרכב של גדוד 433, פלוגת חי"ר מגדוד 932 ומחלקת הנדסה פעל במקביל לחטיבה והשתלט על הכפר במחרי.

ב-[[19 ביוני]] חודשה הלחימה, החטיבה ביצעה איגוף מערבי ונלחמה בכוחות סוריים במרחב שבין רואיסת נעמן-מנצורייה-בחמדון.

ביום חמישי 24 ביוני אחר הצהריים השתלטה החטיבה על ציר ביירות-דמשק במרחב בחמדון-רואיסת צופר והשלימה משימתה.

בהמשך השתתפה החטיבה בלחימה ב-"קו התפר" שבין הנוצרים למוסלמים בבירות באזור הפרלמנט, המוזיאון וההיפודרום, השתתפה במצור על מערב בירות ונערכה לקרב לכיבוש מערב העיר שבסופו של דבר לא יצא לפועל מכיוון שהושג הסדר מדיני, המחבלים פונו מבירות באוניות לתוניס והכוחות הסוריים שבביירות עזבו את העיר לכיוון הבקע תחת עינם הפקוחה של כוחות צה"ל.

מפרוץ הלחימה ב־6 ביוני 1982 ועד לסוף אוקטובר 82 נפלו מקרב לוחמי החטיבה 53 לוחמים ומפקדים.

===מבצע חומת מגן 2002===
בעקבות [[הפיגוע במלון פארק]] ב[[נתניה]], בו נרצחו 30 אזרחים ישראלים, יצא צה"ל ל[[מבצע חומת מגן]]. חטיבה 500, בפיקוד [[עוזי מוסקוביץ']], סייעה בכיבוש הערים הפלסטיניות [[ג'נין]] ו[[שכם]], גדוד 195 בפיקוד [[גיא חסון]], סייע ל[[חטיבה 310]] ולגדוד שריון 445 מ[[חטיבת יפתח]] בפיקודו של חיים בר סלע בכיבוש [[בית לחם]]. גדוד גור 433, בפיקודו של המג"ד אבי פרסטנפלד והסמג"ד [[אוהד נג'מה]], כבשו זמנית את [[רמאללה]] ואף לכדו יחד עם [[יחידת דובדבן]] את המבוקש [[מרואן ברגותי]].

===פירוק החטיבה 2003 ===
ב[[יולי]] [[2003]] פורקה החטיבה כחלק מ[[תר"ש קלע]]. מרבית לוחמיה הוסבו ללוחמי חי"ר ושובצו בין [[חטיבת כפיר|גדודי ה-90]], ומקצתם עברו הסבה ל[[חיל ההנדסה הקרבית]]. [[פלס"ר שריון|פלוגת הסיור]] עברה ל-[[פלס"ר 401]] במקום פלוגת ה[[מילואים]] שהייתה באותו תפקיד.

סמל החטיבה אומץ על ידי [[המרכז הלאומי לאימונים ביבשה]] (מל"י). [[גדוד 195]] הוקם מחדש כאחד הגדודים של [[בית הספר לשריון]] ובמסגרתו מתקיימות הטירונות וההכשרה המקצועית הבסיסית ("מקצועות") של חטיבות הטנקים ופלוגות החי"ר המסייעות של שריון. שמה של החטיבה ניתן ב־2005 ל[[חטיבת כפיר|חטיבה 900]], חטיבת חי"ר בפיקוד מרכז.

=== הקמה מחדש ===
בשנת [[2025]] החליט הרמטכ"ל [[אייל זמיר]] על הקמת החטיבה מחדש.{{הערה|שם=אשכנזי}} החטיבה תוקם על בסיס פלוגות השריון במילואים שהשתייכו לחטיבות השריון הסדירות שהוחלפו במהלך [[מלחמת חרבות ברזל]] בלוחמים סדירים. החטיבה צפויה לקלוט טנקי [[מרכבה סימן 4]] מהחטיבות הסדירות שהוחלפו ב[[מרכבה סימן 4 ברק]].{{הערה|{{ynet|יואב זיתון|טנקיסטיות מתמרנות, חטיבה סימן 4 חדשה-ישנה ופלוגות חי"ר קטלניות|[news/article/yokra14637010|6 בינואר 2026}}}}

== הנצחה ==
===אנדרטה לזכר הנופלים ביער המגינים ===
בשנת 2004 הוקמה ביער המגינים הסמוך ליישוב [[כרמי יוסף]] [[אנדרטה לחללי חטיבה 500|אנדרטה ל-111 מנופלי החטיבה]]. בכל יום זיכרון מתקיים באתר טקס לזכר הנופלים בנוכחות מאות משתתפים, לוחמים ובני משפחות הנופלים.

===חדר זיכרון לנופלים במל"י 500===
לאחר פירוק החטיבה הוקם בבסיס מל"י 500 בצאלים חדר זיכרון לחללי החטיבה ומל"י 500.

== יחידות החטיבה ==
הרכב החטיבה היה מבוסס על [[גדוד]]י שריון, גור (433), סערה (430), אדם (195) ופלס"ר 500.<gallery widths="180px" heights="180px" perrow="4">
קובץ:Saara-gdud.svg|גדוד 430 סערה
קובץ:Gur-gdud.svg|גדוד 433 גור
קובץ:Adam_Battalion.svg|גדוד 195 אדם
קובץ:IDF Palsar 401 old.jpg|סיכת פלס"ר 500
</gallery>

==== גדוד 433 (גור) ====
{{להשלים|נושא=צבא וביטחון}}
בסיס האם של גדוד גור 433 משנות ה-80 ועד לפירוק החטיבה בשנת 2003 היה מחנה תרצה בצפון בקעת הירדן. הבסיס כונה בעבר "הקיבוץ" בשל המראה "הקיבוצי" החריג לבסיס גדוד שריון מבצעי: הגגות האדומים, הצמחייה הרבה ברחבי הבסיס והמדשאות הנרחבות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://amudanan.co.il/w/P637796|כותרת=מחנה תרצה - אריות הירדן - עמוד ענן|אתר=amudanan.co.il|תאריך_וידוא=2023-03-12}}</ref>

===== מפקדי גדוד 433 =====
{| class="wikitable"
|+
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[נחום זקן]]
|1972-1974
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
|[[חיים כץ (קצין)|חיים כץ]]
|1978-1980
|בתקופתו עבר הגדוד מסיני לבקעה
|-
|[[ספי שאומן]]
|1980-1981
|
|-
|[[בני בית אור]]
|
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
1986-1987 אמיר עמיחי
|[[אלי רייטר]]
|
|
|-
|[[גיל מעוז]]
|
|
|-
|[[אבי פרסטנפלד]]
|2000-2002
|
|}

==== גדוד 430 (סערה) ====
{{להשלים|נושא=צבא וביטחון}}

===== מפקדי גדוד 430 =====
{| class="wikitable"
|+
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|[[אלישיב שמשי]]
|
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
|[[אהוד גרוס]]
|
|לימים [[קצין חינוך ראשי]]
|-
|[[זאב ליבנה]]
|
|
|-
|רן מסד
|
|
|-
|[[שלמה ינאי]]
|1978 – 1979
|לימים מח"ט 401, ו[[אלוף פיקוד דרום]].
|-
|גיורא בן ארי
|
|
|-
|יוסי אבירם
|
|מפקד הגדוד בתחילת [[מלחמת לבנון הראשונה]]
|-
|דני סבוראי
|1982
|בעקבות התקף לב של יוסי אבירם מונה סבוראי לממלא מקום מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] עד לפציעתו
|-
|[[ניר גלילי]]
|1984
|בשהייה בלבנון
|-
|מנשה שגיב
|1984 – 1986
|
|-
|[[אודי אדם]]
|1988 – 1990
|
|-
|[[יוסי סילמן]]
|1990 – 1992
|
|-
|[[דני דוידי]]
|1994 - 1996
|
|-
|[[גיא גולדשטיין]]
|
|
|-
|רענן ברנר
|
|בעת הנסיגה מלבנון
|-
|אלי אהרונסון
|2001 – 2003
|מפקד הגדוד ב[[מבצע חומת מגן]]
|-
|צחי שגב
|2003 – 2004
|בתקופתו פורק הגדוד
|}

==== גדוד 195 (אדם) ====
{{להשלים|נושא=צבא וביטחון}}

בסיס האם של גדוד אדם 195 היה [[מחנה תבץ]] בצפון [[בקעת הירדן]] ליד היישוב [[משכיות]].

לאחר מלחמת ששת הימים, הוקם גדוד 195 תחת [[חטיבה 401]]. גדוד 195 הוקם בצאלים, התחיל כגדוד חרמ"ש המלווה בפלוגת טנקים, גדוד שהתבסס על יוצאי [[נח"ל מוצנח]] ו[[ישיבת הסדר|ישיבות הסדר]], כאשר [[דוד רון]] התמנה לסמג"ד והיה שותף להקמת הגדוד ולאחר הקמתו מונה אריה ווינברג למפקד הגדוד.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=איתן הבר, זאב שיף ודני אשר|שם=המלחמה: מלחמת יום הכיפורים, 1973|מו"ל=[[כנרת, זמורה ביתן, דביר]], [[ידיעות ספרים]]|שנת הוצאה=2013|עמ=41|קישור=https://archive.kippur-center.org/books/kippurwarbook-2013.pdf|דאנאקוד=362-4973|ISBN=978-965-545-796-4}}}} לאחר מכן, הוסב הגדוד מגדוד חרמ"ש לגדוד טנקי [[מגח|מג"ח]]. במאי 1981 עבר מחטיבה 401 לחטיבה 500. לאחר פירוק חטיבה 500, הגדוד הוקם מחדש כגדוד המכשיר את לוחמי השריון בבית הספר לשריון ([[חטיבה 460]]).

הגדוד נקרא על שם {{יזכור|אדם%20ויילר/en_ac35c10de9bb83e947eb2b67ac7c8ed6|רס"ן אדם ויילר}} שהיה מ"פ בגדוד ונהרג ב-1970 במהלך [[מלחמת ההתשה]]. לאחר נפילתו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] של אחיו של אדם, {{יזכור|גדעון%20ויילר/en_eaf6aed8bf4bf6fc3cda1b890b3b51f0|רס"ן גדעון ויילר}} (ששירת גם הוא בגדוד) שונה שם הגדוד, ל"גדוד אדם וגדעון ויילר".

===== מפקדי גדוד 195 החל מאוגוסט 1981 =====
{| class="wikitable"
|+
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|עמי אבן
|אוגוסט 1981 – ספטמבר 1982
|מפקד הגדוד ב[[מלחמת לבנון הראשונה]], על לחימתו קיבל [[צל"ש אלוף]].
|-
|-
|[[איתמר יער]]
|ספטמבר 1982 – ?
|
|-
|שמעון בן מימון
|
|
|-
|דני סבוראי
|
|
|-
|גבי רז
|פברואר 1987–1988
|
|-
|אייל גור אריה
|
|
|-
|[[רוני בני]]
|
|-
|אורי כהן
|1993–1995
|
|-
|[[עוזי מוסקוביץ']]
|1993–1995
|לימים [[ראש אגף התקשוב]]
|-
|[[גיא חסון]]
| 2001 - 2003
|מפקד הגדוד ב[[מבצע חומת מגן]]; לימים [[קצין שריון ראשי]]
|-
|}

==== פלס"ר 500 ====
{{להשלים|נושא=צבא וביטחון}}
{{הפניה לערך מורחב|פלס"ר שריון}}

תפקידה הייעודי של פלוגת הסיור (פלס"ר) בחטיבות השריון היה איסוף מודיעין קרבי מתוך שטח האויב, בזמן אמת ובצורה נסתרת, להתגנב לפני כלל הכוחות ולפני פרוץ המלחמה. היחידה ביצעה גם משימות חי"ר וסיור (רגלי ורכוב), משימות פשיטה ופעילויות איכות בבט״ש.

===== מפקדי פלס"ר 500 =====
{| class="wikitable"
|+
!שם
!תקופת כהונה
!הערות
|-
|יוסי סיידון
|
|מפקד הפלס"ר ב[[מלחמת יום הכיפורים]]; סיידון נפצע ביום ה-6 למלחמה. הוא חזר לתפקידו לאחר כחודשיים ושימש בו עד שנת 1976.
|-
|אמציה אהרונסון
|
|סמ"פ ומפקד בפועל מלחמת יום הכיפורים; בעקבות פציעתו של יוסי סיידון ביום ה-6 מלחמה מילא אמציה את מקומו עד סיומה ועד לחזרת סיידון כחודשיים לאחר מכן בתקופת ההתארגנות בציר צאלה בסיני.
|-
|נמרוד כהן
|
|בשנת 1976 מוזגה הפלס"ר עם פלוגת נגמ"שים, שבמקור השתייכה לגדוד סיור (פלוגת "ארנב") וסופחה לחטיבה בקרבות הבלימה וצורפה אליה לאחר המלחמה. במהלך זה מונה נמרוד כהן למפקד הפלוגה בפורמט החדש.
|-
|נחמיה פרידמן
|
|בשנת 1979 מונה פרידמן למ"פ למשך כשנתיים
|-
|חיים שריר
|
|שימש בתפקיד כ-5 שנים, כולל ב[[מלחמת לבנון הראשונה]] (מבצע שלום הגליל) ובשתי תקופות תעסוקה בלבנון.
|-
|[[ירון פינקלמן]]{{הערה|{{וואלה|[[אמיר בוחבוט]]|אדום עולה: רוב המח"טים החדשים – יוצאי הצנחנים|2794422|21 באוקטובר 2014}}}}
|[[1999]]–[[2001]]
|לימים מפקד פיקוד הדרום
|-
|אמנון הירש
|
|שימש כמ"פ משך שנים אחדות ובתקופתו עברה הפלוגה את אירועי האינתיפאדה בתעסוקות באזור ג'נין, [[בית לחם]], [[צומת נצרים]] וב[[ח'אן יונס]]. עקב הקמת פלס"ר סדירה במסגרת חטיבה 500 הועבר הפלס"ר ל[[חטיבה 656|חטיבת המילואים 565]].
|}

==מפקדי החטיבה==
{| class="wikitable"
|-
!שם ||תקופת כהונה ||הערות
|-
| [[אריה קרן]] || [[1972]]–[[1974]] || מפקדה הראשון כולל ב[[מלחמת יום הכיפורים]]
|-
| [[דן ורדי]] || [[1974]]–[[1975]] || לימים מפקד [[עוצבת הפלדה]]
|-
| [[ששון שילה]] || [[1975]]–[[1976]] ||
|-
| [[גיורא חייקה]] || [[1976]]–[[1978]] || לימים מפקד [[מל"י]]
|-
| [[שי תמרי]] || [[1978]]–[[1979]] || לימים מפקד [[עוצבת עמוד האש]]
|-
| [[חגי כהן]] || [[1979]]–[[1981]] ||
|-
| [[בני טרן]] || [[1981]]–[[1982]] ||
|-
| [[דורון רובין]] || [[1982]] || מפקדה ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]. לימים ראש [[מחלקת ההדרכה]]
|-
| [[דורון יזרעאלי]] || [[1982]]–[[1984]] ||
|-
| [[אבי רומנו]] || [[1984]]–[[1985]] || בתקופת השהייה בלבנון
|-
| [[עמית ברוך]]|| [[1985]]–[[1986]] ||
|-
| [[משה עברי סוקניק]] || [[1986]]–[[1988]] || לימים [[נספח צה"ל]] ב[[ארצות הברית]]
|-
| [[אורי אגמון]] || [[1988]]–[[1989]] || לימים מפקד [[עוצבת סיני]]
|-
| [[ניר גלילי]] || [[1989]]–[[1991]] || לימים מפקד [[מל"י]]
|-
| [[יפתח רון-טל]] || [[1991]]–[[1993]] || לימים [[מפקד זרוע היבשה]]
|-
| [[אודי אדם]] || [[1993]]–[[1995]] || לימים [[מפקד פיקוד הצפון]]
|-
| [[יחיאל גוזל]] || [[1995]]–[[1997]] || לימים [[נספח צה"ל]] ב[[צרפת]]
|-
| [[יוסי סילמן]] || [[1997]]–[[1999]] || לימים מפקד [[עוצבת סיני]]
|-
| [[סמי תורג'מן]] || [[1999]]–[[2001]] || לימים מפקד [[זרוע היבשה]] ו[[מפקד פיקוד הדרום]]
|-
| [[עוזי מוסקוביץ']] || [[2001]]–[[2003]] || לימים [[ראש אגף התקשוב]]
|-
| [[אבי אשכנזי (קצין)|אבי אשכנזי]] || [[2003]] || לימים מפקד [[מל"י]] ומפקד [[אוגדה 252]]
|}

== לקריאה נוספת ==
* [[נחום זקן]], '''סואץ אינה סטלינגרד, סיפורו של גדוד 433 במלחמת יום הכיפורים''', [[מערכות]], 2021
*אלישיב שמשי, '''סערה באוקטובר''', [[הוצאת משרד הביטחון]] (גדוד סערה במלחמת יום הכיפורים), [[1986]]
* [[אלישיב שמשי]], '''נוע כבר, לכל הרוחות!''' על מהירות בשדה הקרב, [[הוצאת מערכות]] ו[[מודן הוצאה לאור|מודן]], [[2011]], עמ' 167 - 186 - הפרק מתאר את תפקוד מערך הרפואה של החטיבה ב[[קרב העיר סואץ|קרב סואץ]]
* [[אבירם ברקאי]], '''[[אנחנו על השחור|אנחנו על השחור: סיפורה של חטיבה 500 במבצע שלום הגליל]]''', [[הוצאת כנרת זמורה ביתן]], [[2016]]

==קישורים חיצוניים==
*[https://web.archive.org/web/20131213152420/http://www.yadlashiryon.com/show_item.asp?itemId=656&levelId=64596&itemType=0 חטיבה 500 - עוצבת "כפיר"] באתר "יד לשריון"
* {{מאקו|שי לוי|"הטנק התפוצץ לי מול העיניים כמו פטריה של אש"|73f38bf0776b731006|pzm-magazine/army-stories|4 ביוני 2012}}
* {{מאקו|שי לוי|השאירו חותם ונעלמו: יחידות צה"ל שפורקו|e163ac703e61d31006|pzm-magazine/army-stories|26 בפברואר 2013}}

== הערות שוליים ==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:500th Armored Brigade (Israel)}}
{{הערות שוליים}}
{{עוצבת הפלדה}}
{{חטיבות בצה"ל|מוסתר=כן}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:חטיבות שריון שפורקו|500]]
[[קטגוריה:יחידות צה"ל שהוקמו במלחמת חרבות ברזל]]

חטיבה 500 - היסטוריית גרסאות

~2026-32081-85: /* מפקדי גדוד 433 */ תוספת שם מפקד גדוד 1986-7