https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94_275חטיבה 275 - היסטוריית גרסאות2026-09-13T07:32:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%98%D7%99%D7%91%D7%94_275&diff=994809&oldid=previmported>Shayshal2: /* במלחמת יום הכיפורים */2026-04-05T16:18:09Z<p><span class="autocomment">במלחמת יום הכיפורים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{יחידה צבאית<br />
| סמל = Hatmar Beluza haTaala Sinai 275.svg<br />
| כיתוב סמל = [[תג יחידה]]<br />
| תאריך הקמה = יוני 1969<br />
| מקים היחידה = [[שמואל פרסבורגר]]<br />
| דרגת המפקד = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}<br />
| שיוך = {{סמל|עוצבת סיני||+}} (אוגדה 252)<br />
| תאריך פירוק = יוני 1974<br />
| מלחמות = {{דרגה|מלחמת ההתשה||+}}{{ש}}{{דרגה|מלחמת יום הכיפורים||+}}<br />
}}<br />
'''חטיבה מרחבית 275''', שנודעה גם כ'''חטמ"ר בלוזה''', הייתה [[חטיבה מרחבית]] שפעלה תחת [[עוצבת סיני]] והייתה אחראית לגזרת צפון סיני.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
החטיבה הוקמה ביוני 1969 עם התגברות [[מלחמת ההתשה]], כשהוחלט להפריד את גזרת התעלה לשתי חטיבות, חטיבת שריון בדרום התעלה וחטיבת חי"ר בצפונה. מפקד החטיבה הראשון היה אל"ם [[שמואל פרסבורגר]].{{הערה|{{ביטאון יד לשריון|תא"ל (מיל.) [[אלישיב שמשי]] וסא"ל (מיל.) דודו הלוי (מראיינים)|המעוזים במלחמת ההתשה: מיבחן האש של הקו הצבאי והקו המדיני|03|16|ינואר 1999, עמ' 12–16}}}}<br />
<br />
גבול הגזרה הצפוני של החטיבה עבר בחוף [[הים התיכון]] עד קו "בודפסט"–"אורקל", גבול הגזרה הדרומי בקו מדרום לתעוז "מרור", והמערבי בקו [[תעלת סואץ]]. בגזרת החטיבה היו ה[[קו בר-לב|מעוזים]] הבאים: [[מעוז בודפסט|בודפסט]], [[אורקל (מעוז)|אורקל]] (מוצב פלוגתי, מחולק לשלושה מוצבי משנה), [[לחצנית (מעוז)|לחצנית]], [[מעוז דרורה|דרורה]], כתובה, מילנו (מחולק לארבעה מוצבי משנה) ומפרקת, ולצידם טרקלין שלא בקו התעלה. התעוזים במרחבה היו: "יורם", "מרתף" ו"מרור". מטרת החטיבה בשגרה הייתה להגן בגזרתה ולבלום ולהכיל כל ניסיון להפרת שביתת האש.{{הערה|{{מערכות1|יונתן הראל|שער חזית הדרום: חטיבה 275 ביומיים הראשונים למלחמה|499|2023|28078}}|שם=הראל}} גזרת החטיבה חולקה לשתי גזרות [[גדוד]]יות: דרומית, באחריות מג"ד שריון, וצפונית — בעיקרה במלחות — באחריות מג"ד חי"ר שכוחותיו היו במעוזים.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אלחנן אורן|שם=תולדות מלחמת יום הכיפורים|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=[[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|המחלקה להיסטוריה]]|שנת הוצאה=2013|עמ=109–110|קישור=https://www.idf.il/media/n3wjxyfa/תולדות-מלחמת-יום-הכיפורים-7-8-עותק-1.pdf}}|שם=תולדות}}<br />
<br />
מרבית שטחה של החטיבה חפף לשטח ביצתי קשה למעבר, והיו בה שני צירים עבירים עיקריים: לאורך התעלה מ[[קנטרה]] עד הקילומטר העשירי בו היה הגבול מול מצרים, ולחוף הים התיכון עד [[בודפסט (מעוז)|בודפסט]].{{הערה|אברהם זוהר, '''לוחמי קו המים והאש: 'מלחמת ההתשה' ('חרב אל אסתנזאף'): 1967-1970: אוגדה 252, כוחות מיוחדים וחיל האוויר בזירת סיני ומצרים''', המכון לחקר מלחמות ישראל, 2011, עמ' 202}}<br />
<br />
מפקדת החטיבה שכנה ב[[בלוזה]].{{הערה|{{אתר צה"ל||מארב הקומנדו המצרי בין רומני לבלוזה, 7 באוקטובר 1973|18015|15 בנובמבר 2021}}|שם=קדיש}} החטיבה כללה גדוד שריון סדיר מחטיבות הקו ([[חטיבה 14]] או [[חטיבה 401]]) ואת גדוד התותחנים 404.{{הערה|{{צ-ספר|שם=עוצבות חש"ן במלחמת יום הכיפורים תשל"ד: חזית הדרם – כח קלמן/ששון|מו"ל=מפג"ש – תח"ש|שנת הוצאה=תשרי תשל"ה אוקטובר 1974|עמ=1–11|קישור=https://yomkipurwar.mod.gov.il/events/Pages/eventItem.aspx?itemid=1582504_1&type=papers,pictures,movies,maps,tapes,files&pageindex=2&pagefirst=50}}|שם=חשן}}<br />
<br />
===במלחמת יום הכיפורים ===<br />
ב־6 באוקטובר 1973 עמדו לרשות החטיבה הכוחות הבאים: [[גדוד 9|גדוד שריון 9]] מ[[חטיבה 14]] בפיקוד סא"ל [[יום-טוב תמיר]] (מפקדת גדוד ישבה בחצב, שתי פלוגות בקטיה, פלוגה בצ'רצ'יל ומחלקה באורקל) שהכילה בסך הכל 34 טנקי [[מג"ח]]. גדוד חי"ר 68 מ[[חטיבת ירושלים|חטיבה 16]], במעוזים בגזרת החטיבה. [[גדוד 404|גדוד תותחנים 404]] שכלל שלוש סוללות 155 מ"מ בפריסה בתעוזים יורם, בודפסט ומרתף. בבודפסט היו גם שני קני 120 מ"מ להפעלה בידי אנשי הסוללה. וכן פלוגה א' של [[סיירת שקד]] (424) בתעוז מרתף עם מחלקת חרמ"ש על גבי 4 נגמ"שים של [[גדוד 184]] תחת פיקודה.{{הערה|שם=קדיש}}{{הערה|שם=הראל}}{{הערה|שם=תולדות}} על החטיבה פיקד אל"ם [[פנחס נוי|פנחס נוי (אלוש)]].<br />
<br />
ב־13:12 הועבר קוד הפעלת [[פקודת שובך יונים]] מהאוגדה לחטיבה ואל"ם נוי הורה לגדוד 9 לצאת אל המעוזים. ב־13:22 התקבלה הוראה מהאוגדה לא להזיז את הטנקים של גדוד 9 מחשש ליצירת הסלמה, ולהפעיל את שובך יונים רק על בסיס דילוג של יתר היחידות. הטנקים יועדו לנוע ב־16:00.{{הערה|שם=הראל}}<br />
<br />
עם התחלת ההפגזה המצרית בשעה 14:00 הורה אל"ם נוי לגדוד 9 להתקדם לעבר קו התעלה. הכוחות המצריים החלו בצליחה עם תחילת ההפגזה כשהם תופסים את המרחב סביב המעוזים והרמפות שנועדו לשריון והפעילו מארבי [[נ"ט]] ששחקו את הגדוד, כאשר בבוקר 7 באוקטובר נותרו לגדוד רק 4 טנקים שמישים. בצהריים ניתנה פקודה ללוחמי גדוד 68 שבמעוזים הפקודה לסגת.{{הערה|שם=הראל}}<br />
<br />
ב־16:45 דווח כי לגזרה מגיע גדוד שריון 196 מ[[בית הספר לשריון]], בפיקודו של [[גבי עמיר]]. כוח זה פוצל לשתי פלוגות, נוספה להן פלוגת חרמ"ש, ויחד הפכו ל"כוח לפידות" בפיקוד [[יעקב לפידות]]. חיילי גדוד 9 הנותרים הצטרפו לכוחות אלה. [[חטיבה 460]] הגיעה לגזרה בין 22:00–23:00 ושולבה מיד בקרב. בבוקר המחרת היו 11 טנקים של גדוד 196 באזור "מרתף" וארבעה באזור "מפרקת", לאחר שנפגעו בלחימה הלילית.{{הערה|שם=הראל}}<br />
<br />
בערב 6 באוקטובר הוקמה על בסיס מפקדת החטיבה אוגדה משימתית בפיקוד תא"ל [[קלמן מגן]], שנועד להתמנות למפקד אוגדה 252 ב־8 באוקטובר. הכוח נקרא בתחילה על שמו 'כוח קלמן' או 'כוח מגן', ולאחר מכן נקרא כוח נמר. הכוח קיבל את הפיקוד על הכוחות שהיו בגזרה, בהם גדודים 9, 68 ו־196 שהועמדו קודם לכן לרשות החטיבה לצד חטיבת השריון 460 שנשלחה לתגבר את הגזרה.{{הערה|שם=מפות}}<br />
<br />
ב־7 באוקטובר, עם הגעת [[אוגדה 162]] לתעלה, צומצמה גזרת הכוח. חטיבה 460 הועברה לאוגדה 162.{{הערה|שם=מפות}} כח קלמן קיבל את גדוד הצנחנים 564 של [[חטיבה 247]], פלוגת [[נח"ל]] מגדוד 906, ופלוגה מוקטנת מ[[סיירת שקד]]. בשעות הצהריים הגיעה [[חטיבה 204]] לגזרה והוטל עליה להיערך בקו בלימה באזור רומני. גדוד הטנקים של החטיבה הועבר לחטיבה 460.{{הערה|שם=חשן}} חטיבה 204 קיבלה את האחריות לגזרה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://yomkipurwar.mod.gov.il/events/Pages/eventItem.aspx?itemid=1352482_1&type=papers,pictures,movies,maps,tapes,files&pageindex=1&pagefirst=0|כותרת=חטיבה 275 – סכום מלחמת יום הכיפורים|אתר=[[ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון]] – 50 שנה למלחמת יום הכיפורים}}|שם=סכום}}<br />
<br />
ב־8 באוקטובר הגיע לגזרה [[חטיבה 11|חטיבת המילואים הממוכנת 11]]. החטיבה נערכה מדרום לחטיבה 204 וקיבלה אחריות על הגזרה העיקרית של כח קלמן מול מערכי קנטרה. לחטיבה צורף גדס"ר 279 של אוגדה 162 בהרכב 13 טנקי מגח M-60 ו־7 טנקי [[שוט (טנק)|שוט]]. החטיבה בלמה באותו היום ניסיון התקדמות של כוחות שריון וחי"ר מצריים ובמקביל שיפרה עמדות לפנים. בקרב הושמדו כ־38 טנקים.{{הערה|שם=חשן}}<br />
<br />
בימים 7–14 באוקטובר עסק הכוח במגננה, ובלם מתקפות מצריות בגזרתו. ב־10 בחודש חבר כוח מחטיבה 204 אל מעוז בודפסט לאחר כארבעה ימים שבהם היה המעוז נצור.{{הערה|שם=מפות}}<br />
<br />
לאחר שמפקד אוגדה 252 אלוף [[אברהם מנדלר]] נהרג, קיבל ב־13 באוקטובר מגן את הפיקוד על אוגדה 252. למפקד כוח נמר מונה רמ"ט [[פיקוד הדרום]] תא"ל [[ששון יצחקי]]. למחרת בלם הכוח התקפה מצרית לעבר בלוזה. ב־15 באוקטובר תוגבר כוח נמר ב[[חטיבה 274]] שהפעילה טנקי [[טיראן (טנק)|טיראן]], וגזרתו הורחבה עד גבעות "הברגה". באותו היום נפרצה שוב דרך הגישה למעוז בודפסט בקרב קשה. הכוח המשיך לבלום התקפות מצריות, הרחיב את קווי ההגנה וייצב אותם. ב־18 בחודש התרחבה שוב גזרת הכוח עד ציר "טליסמן". למחרת תקפה חטיבה 274 את [[הקרבות על רכס "חמוטל" במלחמת יום הכיפורים|חמוטל]], אך ההתקפה נכשלה. ב־21 באוקטובר תקפה החטיבה שוב את אותו היעד, וגם התקפה זו לא צלחה, וחמוטל נותר בידי המצרים עד הפסקת האש. ב־22 באוקטובר הורחבה גזרת כוח נמר עד רכס חמדיה. באותו היום השתלט כוח מחטיבה 11 על התעוז מרור, וחטיבה 274 בלמה התקפה מצרית באזור חמוטל.{{הערה|{{צ-ספר|שם=מלחמת יום הכיפורים: מפות ומבצעים|מו"ל=[[המחלקה להיסטוריה (צה"ל)|המחלקה להיסטוריה]], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]]|שנת הוצאה=התשפ"ד – 2023|עמ=62|קישור=https://www.idf.il/media/eq0l5q33/מלחמת-יום-הכיפורים-קובץ-קל-לאינטרנט-עם-תמונת-עטיפה-אסף.pdf|עריכה=מאור לוי}}|שם=מפות}}<br />
<br />
חטיבה 275 קיבלה פיקוד על גזרתה ב־21 באוקטובר, לאחר ש[[חטיבה 11]] יצאה ממנה.{{הערה|שם=סכום}} החטיבה כללה 3 פלוגות חרמ"ש מחטיבה 11, מחלקת 90 מ"מ מחטיבה 204, מחלקת טנקי שרמן מחטיבה 11, מח"לקת נגמ"שים מבט"ר, פלוגת נח"ל ופלוגת מוקטנת מ[[סיירת שקד]].{{הערה|שם=חשן}}<br />
<br />
ביוני 1974 נסגרה חטמ"ר 275. [[חטיבה 5]] קיבלה את האחריות לגזרתה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עדי טל-בוזין|שם=יובלים – עדויות מימים רחוקים 1975-1972: חטיבה מרחבית 275|מקום הוצאה=נתניה|שנת הוצאה=תשפ"ד 2023|עמ=271}}}}<br />
<br />
במסגרת [[הסכם הביניים בין ישראל למצרים 1975|הסכם הביניים בין ישראל למצרים]] שנחתם בספטמבר 1975 נקבע כי צה"ל ייסוג מאזור בלוזה.{{הערה|{{מעריב|[[יעקב ארז (עיתונאי)|יעקב ארז]]|צה"ל נערך ממזרח לבלוזה וטסה|19750829|103}}}} המחנה פונה בפברואר 1976 והועבר לידי [[כוח החירום של האומות המאוחדות]],{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|צה"ל יפנה היום את איזור טסה|19760219|5}}}} שמיקם בו את מפקדתו המרכזית.{{הערה|{{על המשמר||איזור גשר פירדן לידי המצרים–היום|19760126|15}}}}<br />
<br />
== יחידות ==<br />
לחטיבה הייתה [[פלוגת חיל קשר]], פלח"ט חי"ק 211.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=עדי טל-בוזין|שם=יובלים – עדויות מימים רחוקים 1975-1972: חטיבה מרחבית 275|מקום הוצאה=נתניה|שנת הוצאה=תשפ"ד 2023|עמ=123}}}}<br />
<br />
== מפקדי החטיבה ==<br />
{|class="wikitable"<br />
|-<br />
!שם<br />
!תקופת כהונה<br />
!הערות<br />
|-<br />
|אל"ם [[שמואל פרסבורגר]]<br />
|יוני 1969 – מאי 1970<br />
|<br />
|-<br />
|אל"ם [[לוי חופש]]<br />
|מאי 1970–1971<br />
|לימים מפקד [[חטיבת הצנחנים]]<br />
|-<br />
|אל"ם [[משה גת (קצין)|משה גת]]<br />
|1971–1973<br />
|-<br />
|אל"ם [[פנחס נוי]]<br />
|ספטמבר 1973–<br />
|<br />
|-<br />
|אל"ם [[שי תמרי]]<br />
|1974<br />
|לימים מפקד [[עוצבת עמוד האש]]<br />
|}<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* {{צ-ספר|מחבר=עדי טל-בוזין|שם=יובלים – עדויות מימים רחוקים 1975-1972: חטיבה מרחבית 275|מקום הוצאה=נתניה|שנת הוצאה=תשפ"ד 2023}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{עוצבת סיני}}<br />
{{חטיבות בצה"ל|חטמ"ר}}<br />
{{ללא בוט|283}}<br />
[[קטגוריה:מפקדי חטיבה 275|*]]<br />
[[קטגוריה:חטיבות מרחביות]]<br />
[[קטגוריה:עוצבת סיני]]<br />
[[קטגוריה:חטיבות צה"ל שפורקו]]</div>imported>Shayshal2