https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9Fחזון יוחנן - היסטוריית גרסאות2026-09-14T04:40:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%96%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F&diff=69645&oldid=previmported>Idoiz: נכתב – יוחנן מפטמוס2025-11-27T13:40:25Z<p>נכתב – <a href="/index.php/%D7%99%D7%95%D7%97%D7%A0%D7%9F_%D7%9E%D7%A4%D7%98%D7%9E%D7%95%D7%A1" title="יוחנן מפטמוס">יוחנן מפטמוס</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|ספר ההתגלות|ספר ההתגלות היזידי|ספר ההתגלות היזידי}}<br />
{{ספר<br />
| תמונה = Trierer Apokalypse fol 1v.jpg<br />
| כיתוב = מלאך נגלה לעיני יוחנן מפטמוס, ציור מהמאה ה-9<br />
| ספרים = -<br />
}}<br />
[[קובץ:Hans_Memling_068.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חזון יוחנן, ציור מהמאה ה-15]]<br />
'''חזון יוחנן''', הנקרא לעיתים גם '''ההתגלות של יוחנן''' או '''ספר ההתגלות''', הוא ה[[ספר]] האחרון ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]]. הוא מתאר את אירועי [[אחרית הימים]] שיתרחשו לפי האמונה ה[[נצרות|נוצרית]] לפני ש[[ישו]] [[הביאה השנייה|ישוב]] לעולם וידון את כל החיים והמתים ב[[יום הדין]]. משמו היווני של הספר, "אפוקליפסי טו יואני" (Αποκάλυψη του Ιωάννη, "חזון יוחנן" ב[[יוונית]]), נגזרת המילה המודרנית "'''[[אפוקליפסה]]'''", המציינת את סוף העולם. לתוכנו של הספר ולצורת כתיבתו השפעה פרסית.{{הערה|שאול שקד. איראנו-יודאיקה; לחקר פרס והיהדות: קובץ מחקרים בתחומי המגע בין יהודים ותרבות פרס במשך הדורות. מכון בן צבי. ירושלים: תשמ"ב. אנגלית: עמ' 12-76.}}<br />
<br />
המחקר המודרני רואה בספר מסר אפוקליפטי מהמאה הראשונה לספירה, אשר נועד להזהיר את הקהילות הנוצריות המוקדמות מפני היטמעות בתרבות הרומית. <br />
<br />
==מחבר הספר==<br />
לפי המסורת הנוצרית, מחבר הספר הוא [[יוחנן כותב הבשורה]], המזוהה על פי המסורת הנוצרית עם [[יוחנן בן זבדי]], אחד מ[[שנים-עשר השליחים]], שכתב גם את [[הבשורה על-פי יוחנן]] ואת איגרות יוחנן שבברית החדשה. לפי המסורת, הוא חיבר את הספר בעת גלותו על האי [[פטמוס]] שב[[הים האגאי|ים האגאי]], בימי הקיסר הרומי [[דומיטיאנוס]], בשנת 95 לערך. בפרט תומך בגישה זו [[אירנאיוס]], מ[[אבות הכנסייה]] הקדומים ביותר.<br />
<br />
עם זאת, ביקורת המקרא, בהתבסס על ניתוח הכתובים של הבשורה על פי יוחנן מחד וההתגלות מאידך, שוללת את הגישה הנוצרית המסורתית ומבחינה בין מחבר הבשורה על פי יוחנן ובין מחבר חזון יוחנן, הנקרא ב[[ביקורת המקרא]] "'''[[יוחנן מפטמוס]]'''". המחבר, נציג כיתה נוצרית מוקדמת אפוקליפטית, כיוון את הניסוחים הקשים המופיעים בטקסט, כמו "הָאֹמְרִים יְהוּדִים אֲנַחְנוּ וְאֵינָם כִּי אִם־כְּנֵסֶת הַשָּׂטָן", כלפי כיתות נוצריות מוקדמות מתחרות. ככל הנראה התנגד לקבלת נוכרים שלא נימולו ולא קיבלו את שמירת המצוות על ידי [[פאולוס|הנוצרים הפאולינים]] כחברים בקהילתם: החיבור נכתב בשלביו המוקדמים ביותר של [[הפילוג היהודי-נוצרי]], והכיתה היוחננית עדיין התקיימה בעולם מושגים יהודי.{{הערה|ראו למשל: David Frankfurter, Jews or Not? Reconstructing the "Other" in Rev 2:9 and 3:9.{{כ}}The Harvard Theological Review, כרך 94, אוקטובר 2001, עמ' 403-425.}}<br />
<br />
==תוכן==<br />
חזון יוחנן מתחיל בדבריו של ישו, שנגלה אל המחבר, המכוונים לשבע הכנסיות (קהילות) של [[אסיה הקטנה]]: [[אפסוס]], [[סמירנה]],{{הערה|נקראת כיום [[איזמיר]]}} [[פרגמון]], [[תיאטירה]],{{הערה|נקראת כיום [[אקהיסאר]] (Akhisar)}} [[סרדיס]], [[פילדלפיה (אסיה הקטנה)|פילדלפיה]]{{הערה|נקראת כיום אלאשהיר (Alaşehir)}} ו[[לאודיקה על הליקוס]]:{{הערה|נקראת כיום אסקיהיסר (Eskihisar) ליד [[דניזלי]]}}<br />
{{ציטוט|תוכן="ויאמר [[אלפא ואומגה|אני האלף ואני התו]] הראשון והאחרון, ואת אשר אתה ראה כתב על־ספר ושלחהו אל־הקהילות אשר באסיא לאפסוס ולזמירנא ולפרגמוס ולתיאטירא ולסרדיס ולפילדלפיא וללודקיא"|מקור={{ברית חדשה|חזון|א|11|ללא=שם}}}}<br />
דברים אלה מופיעים בשלושת הפרקים הראשונים של הספר.<br />
<br />
בשאר הספר מתוארים אירועי [[אחרית הימים]], [[ארמגדון]] ([[תל מגידו|הר מגידו]]), [[יום הדין]] ומלכות האל ([[מלכות שמיים]]) שתבוא אחריו, והוא רווי שפה ציורית, סמלים ומטאפורות, המקשים על פירושו. רבים מהסמלים המוזכרים בו מוכרים מאוד בתרבות הפופולרית, וכוללים את:<br />
* [[ארבעת פרשי האפוקליפסה|ארבעת הפרשים]], המסמלים – על פי המסורת הנוצרית וכנרמז מהכתוב – [[מגפה]], [[מלחמה]], [[רעב]] ו[[מוות]];<br />
* [[הקרבת השה]];<br />
* [[נהר האש]];<br />
* [[אשת קץ הימים]];<br />
* [[שני העדים]];<br />
* [[שבע הקערות]] של זעמו של האל, המציינות שבע פורענויות שהאל ימטיר על הארץ החוטאת;<br />
* [[שבעת החותמות|שבעת החותמות;]]<br />
* [[שבעת השופרות]];<br />
* [[בבל הגדולה]];<br />
* [[החיה]], ומספרה: [[666 (מספר)|666]];<br />
* וכן [[המלאך מיכאל]].<br />
==מחלוקת על הכללתו בקאנון==<br />
בשל אופיו המיסטי של חזון יוחנן, במרוצת השנים התנגדו רבים להכנסתו לקאנון הכתובים הנוצריים. עוד ב[[המאה ה-4|מאה ה-4]] [[יוחנן כריסוסטומוס]] טען נגד הכללת הספר בברית החדשה, מחשש שמא לשונו הציורית תשמש קרקע פורייה לפירושים לא-נכונים של הנצרות וקביעותיה. גם הנוצרים שבסוריה שללו את אלוהיותו של חזון יוחנן, בעיקר משום שה[[מונטניזם|מונטאניסטים]] הסתמכו עליו. מאוחר יותר, ב[[המאה ה-9|מאה ה-9]], הוא נמנה עם ה"ספרים שבמחלוקת" ב"[[סטיכומטריה]]" {{אנ|Stichometry of Nicephorus}} של [[ניקפורוס הראשון, פטריארך קונסטנטינופול]]. גם כיום, אף שחזון יוחנן הוא חלק מהקאנון הנוצרי, הוא לא נקרא כחלק ממחזור הקריאה ב[[הכנסייה האורתודוקסית|כנסייה האורתודוקסית]].<br />
<br />
בתקופת [[הרפורמציה]], הן [[מרטין לותר]] והן [[ז'אן קלווין]] התלבטו בעניין יחסם לספר. קלווין גרס כי חזון יוחנן הוא אכן ספר אלוהי וקאנוני, אך נמנע מלכתוב עליו פירוש. לותר סבר בתחילה כי הספר אינו אלוהי ואינו נבואי, אך שינה את דעתו.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
*[[הבשורה על-פי יוחנן]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [http://www.kirjasilta.net/ha-berit/Haz.html החזון] {{עברית}} (תרגום [[פרנץ דליטש]])<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הברית החדשה}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ספר ההתגלות|*]]<br />
[[קטגוריה:הברית החדשה]]</div>imported>Idoiz