https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%A7%D7%93חורבת עקד - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:38:35Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%AA_%D7%A2%D7%A7%D7%93&diff=442825&oldid=previmported>Ovedc: הוספת קישור למעלה בית חורון2026-02-04T05:27:25Z<p>הוספת קישור ל<a href="/index.php/%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%9F" title="מעלה בית חורון">מעלה בית חורון</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אתר ארכאולוגי<br />
| תמונה = [[קובץ:חורבת עקד (מקווה ).jpg|250px|חורבת עקד]]<br />
| כיתוב = שרידים בחורבת עקד<br />
| מיקום = [[פארק קנדה]]<br />
| תקופות = [[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל I]]{{ש}}[[תקופת הברזל בארץ ישראל|תקופת הברזל II]]{{ש}}[[התקופה הפרסית בארץ ישראל]]{{ש}} [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|תקופה ההלניסטית]]{{ש}}[[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]<br />
| חפירות = [[אגף העתיקות]]{{ש}}[[אוניברסיטת תל אביב]]<br />
| ארכאולוגים = [[מרדכי גיחון]]<br />
| מצב = הרוס<br />
| גישה לציבור = כן<br />
| מפה = {{ממי|סוג=אתר ארכאולוגי}}<br />
{{מפה דינמית|זום=12}}<br />
}}<br />
[[קובץ:Kanada-Latrin.png|שמאל|ממוזער|300px|מפת פארק קנדה עם ציון של תל עקד]]<br />
[[קובץ:חורבת עקד (מערת מסתור ).jpg|250px|ממוזער|חורבת עקד, מערת מסתור]]<br />
[[קובץ:חורבת עקד (מחצבה ).jpg|250px|ממוזער|חורבת עקד, מחצבה]]<br />
[[קובץ:חורבת עקד (בור מים ).jpg|250px|ממוזער|חורבת עקד, בור מים]]<br />
'''חורבת עקד''' יושבת בראש גבעה ממזרח ל[[אמאוס]], ונמצאת בשטחו של [[פארק קנדה]].{{הערה|שם=חדשות23|1="חדשות ארכאולוגיות", גיליון ע"ג, עמ' 23, משרד החינוך והתרבות-אגף העתיקות והמוזאונים 1980}} הגבעה מתחברת לגבעות אחרות דרך אוכף ממזרח, אך מורדותיה ממערב, מצפון ומדרום תלולים ומצוקיים. עמידה על ראש הגבעה מספקת תצפית מאוד רחבה - ממזרח על הרי יהודה, מצפון על אזור מודיעין ו[[מעלה בית חורון]], במערב על עמק איילון ומדרום על צפון השפלה. תצפית זו היא כנראה הסיבה לכך שבחרו צבאות שונים מתקופות שונות להקים את בסיסם כאן. האתר בוצר בשלהי [[בית סלאוקוס|התקופה הסלאוקית]] או בימי [[חשמונאים|בית חשמונאי]]. ישנן שתי הצעות לזיהוי, הראשונה, זו המצודה שהקים [[בקכידס]] בתקופה הסלאוקית{{הערה|אורן טל, האריכאולוגיה של א"י בתקופה ההלניסטית, עמ' 146, מוסד ביאליק, ירושלים, 2007}} והשנייה, מרכז מנהלי-ממלכתי שהוקם באזור זה של "[[הר המלך]]". יכול להיות ששני הזיהויים נכונים.{{הערה|שם=אנציקלופדיה}}<br />
<br />
==הצעות זיהוי==<br />
הממצא הארכאולוגי באתר מעיד כי האתר נחרב בימי [[פולמוס וארוס|מלחמת ורוס]] (4-5 לפנה"ס), בזמן זה היה האזור בסיס של [[אתרונגאיוס]] ושל המורדים היהודיים אותם הנהיג או בימי [[המרד הגדול]] (70 לספירה).{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=אפרים שטרן (עורך ראשי), האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל, כרך 4, עמ' 1252, החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה 1992}} חוקרים אשר חפרו באתר זה, מציעים כי לרגלי הגבעה עבר נתיב ראשי או משני של הדרך העתיקה ירושלים-אמאוס.{{הערה|שם=חדשות23}}<br />
האתר נבנה שוב ואף שימש כבסיס ללוחמיו של [[בר כוכבא]].<br />
<br />
==האתר בימי מרד בר כוכבא==<br />
לוחמי בר כוכבא, כהכנה למרד, הכשירו בתחתית גבעה זו בין השנים 132–136 לספירה, מערות סתר תת-קרקעיות שנקשרות ל[[בור מים|בורות מים]], [[מערת קבורה|מערות קבורה]] ולשאר חציבות קיימות. הם שיפצו גם את ה[[ביצורים]] שבראש הגבעה. גבעה זו, שעליה נמצאת חורבת עקד, שימשה נקודת תצפית ופשיטה של לוחמיו של בר כוכבא אל הדרכים מיפו לאמאוס וירושלים. מכיוון שמבצר זה קטן וביצוריו חלשים, מסיקים החוקרים שהוא לא שימש כבסיס מרכזי במרד בו כוכבא.{{הערה|שם=מיטבעה|[[אריה קינדלר]], "מיטבעה ניידת של בר כוכבא בח’רבת עקד", בתוך: אהרון אופנהיימר ואוריאל רפפורט (עורכים), '''מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים''', ירושלים, תשמ"ד, עמ' 173}}<br />
<br />
על פי תוצאות החפירות השונות שנערכו באתר, החופרים מניחים כי בשלבי הלחימה האחרונים נמלטו המגינים אל תוך המערות וחיפשו בהן מסתור.{{הערה|שם=אנציקלופדיה}} במקום לא התיישבו מחדש לאחר שנחרב בשנית, נראה שכמה מן הכניסות למערות המסתור התת-קרקעיות נחסמו על ידי הרומאים כדי למנוע את השימוש בהן בעתיד כמקומות מחבוא.{{הערה|שם=אנציקלופדיה}}<br />
<br />
==המטבעות שנמצאו במקום==<br />
המטבעות שנמצאו במקום, שמתוארכים לשנה ג' ואילך של [[מרד בר כוכבא]], מעידים כי הרומאים שוב כבשו את המקום בשנת 134 לספירה או בשלהי המרד (שנת 136 לספירה). כל מטבעות בר כוכבא אשר נמצאו בחורבת עקד, טבועים על גבי מטבעות אשר הוצאו משימוש.{{הערה|שם=מיטבעה}} באחת מהמערות נתגלה ריכוז גדול של שברי מטבעות, שהם בלאי של תהליך הכנה לטביעה מחודשת. מכאן למדים שהמטבעות הוטבעו בתוך מערה זו או בסביבתה. הצעה נוספת היא שמערה זו שימשה כמקום אחסון ל[[מטבעה|מיטבעה]] ניידת של בר כוכבא. ההנחה הזו מסבירה את הרעיון של טביעה מחודשת על מטבעות ישנים. כך אנשי בר כוכבא לא נזדקקו לתנור התכה הדרוש לטביעת מטבעות חדשים.{{הערה|שם=מיטבעה}}<br />
<br />
==החפירות שנערכו במקום==<br />
===עונת חפירות ראשונה - 1976===<br />
בשנת 1976 נערכה [[חפירת הצלה]] במערה ליד חורבת עקד בשל פעולות שוד והרס עתיקות. החפירה נערכה במימון [[אגף העתיקות]] ו[[הקרן הקיימת לישראל]]. בתוך המערה, ששימשה כנראה למגורים, ניתן לראות שרידי בנייה. הממצא המעורב באתר הכיל קרמיקה מ[[תקופת הברזל|תקופות הברזל]], [[התקופה הפרסית בארץ ישראל|פרסית]], [[התקופה ההלניסטית בארץ ישראל|ההלניסטית]] [[התקופה הרומית בארץ ישראל|והרומית הקדומה]]. נתגלו מספר מטבעות, אחד מימי החשמונאים וארבעה מימי מרד בר כוכבא. במערה נתגלתה מחילה שאורכה 15 מ' שמגיעה לבור מים גדול ומטויח.{{הערה|"חדשות ארכאולוגיות", גיליון ס"א-ס"ב, עמ' 61, משרד החינוך והתרבות-אגף העתיקות והמוזאונים 1977}}<br />
<br />
===עונת חפירות שנייה - 1979===<br />
עונת החפירות אשר התקיימה בשנת 1979, הייתה במסגרת שיתוף פעולה בין מוסדי בין המגמה לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטת תל אביב עם הפקולטה לאדריכלות של [[אוניברסיטת פירנצה]]. בעונה זו, נחשף קטע של ה[[חומה]] באורך 30 מ' בדרום-מערב פסגת הגבעה. החומה נבנתה מאבנים אשר מסותתות סיתות גס וביניהן יש מילוי. עובי החומה הוא כ-2.5 מ' וגובהה נשתמר לכדי 3 מ'. ייתכן שיש בה שני שלבי בנייה, כאשר המאפיין של השלב הראשון הוא טיוח של ה[[מישק]]ים בין האבנים הגדולות, אשר מולאו בחצץ ואבנים.{{הערה|שם=חדשות23}}<br />
<br />
ליד קטע זה של החומה נחשף שער אשר בנוי מאבנים מסותתות. רוחבו של השער הוא כ-2 מ', אורכו כ-4 מ' והוא נשתמר לגובה 1.70 מ'. לאחר המעבר של השער נפתחים שני חדרים צרים וארוכים, שהם חדרי משמר או חדרי מדרגות למגדלי השער. הממצא בקטע זה כלל חרסים, ראשי חצים, קליע עופרת ומטבעות, אשר בעזרתם קובעים את זמן הקמת הביצור בתקופה הסלאוקית ואת חורבנו הסופי בימי מלחמת בר-כוכבא. המטבע הקדום ביותר הוא מימי [[אנטיוכוס השלישי]] והמאוחר ביותר של בר כוכבא. ראשי חץ ואבני [[בליסטרה|בליסטראות]] שנמצאו במקום מעידים על המלחמה שבה נחרב היישוב.{{הערה|שם=חדשות24|1="חדשות ארכאולוגיות", גיליון ע"ג, עמ' 24, אגף העתיקות והמוזאונים - משרד החינוך והתרבות 1980}}<br />
<br />
מגדל עגול נחשף ממערב לשער וייתכן שגם ממזרח לו היה מגדל דומה. מגדלים אלה נהרסו כנראה במלחמת החורבן. התיקון של הפריצה בחומה ממזרח לשער והקמת מבנה בולט במקום המגדל המזרחי מייחסים החופרים לתקופת בר כוכבא. ממערב לשער נתגלו ההמשך של החומה וקטעי מבנים סמוכים לחומה מבפנים. בקצה המערבי של הפסגה נחשפו קטעי ביצורים שנשמרו לגובה רב. החומה נחשפה כאן לאורך 20 מ' וממנה בולט החוצה מגדל עגול, ופנימה מגדל רבוע. המבנה שנשתמר לגובה של 3 מ', הוא היסוד המוצק של המגדל. הוא כולל נדבכי אבן, שהונחו בתוך חומר מלכד וצופו בחזית באבנים גדולות ומסותתות. אבני המפולת של בניין העל פזורות סביב ונראה שמגדל זה נהרס עד היסוד, כפי שמעידה שכבת שרפה ובה ראשי חצים, ראשי [[חנית]], [[רומח]], אבני בליסטראות ומטבעות בר כוכבא.{{הערה|שם=חדשות24}}<br />
<br />
לקראת סוף העונה נחשפו בשטח שמצפון למגדל רצפות, קירות וקטעי חומה בנויים אבני גזית מסותתות. במרכז האתר נתגלו שרידי בנייה דלים והרבה חציבות בסלע ובורות. ייתכן שאבני גזית ב[[שימוש משני]] בטראסות החקלאיות שבאזור, מקורן בבניינים שבפסגה. בתקופת החיים האחרונה במקום נעשו עבודות שיפוץ במערות ונחפרו מנהרות ופתחי בריחה על ידי לוחמי בר כוכבא. ה[[תארוך]] הוא על פי המטבעות אשר נמצאו שם.{{הערה|שם=חדשות24}}<br />
<br />
===עונת חפירות שלישית - 1980===<br />
עונת חפירות נוספת התקיימה ב-1980 בהנהלתו של פרופ' [[מרדכי גיחון]] מטעם המגמה לארכאולוגיה קלאסית באוניברסיטת תל אביב.<br />
<br />
בעונה זו נחפרו המגדלים העגולים למחצה, הבולטים משני צידי שער הגזית שבדרום האתר. המגדלים, שקוטרם כ-4 מ', הושתתו על הסלע הטבעי ועל המילוי. המגדל המזרחי נבנה על בסיס בן שלוש מדרגות. נחשפו שכבות עליונות של המגדל המערבי. שני המגדלים נהרסו במרד הראשון ושופצו בתקופת בר כוכבא. החומה שליד השער בנויה אבני גזית גדולות. עובי החומה כ-4.25 מ' והיא נחפרה לאורך של כ-15 מ'. נחשפו כ-12 מ' של חומת תמך המקבילה לחומת העיר מבפנים, ממערב לשער. חומה זו מתוארכת לזמנה של מלחמת בר כוכבא. בחפירות אלו נתגלה מגדל נוסף הבולט מקו החומה החוצה (בצורת חצי עיגול) ופנימה (ריבוע).<br />
<br />
בחלק התחתון של החומה נתגלו שני פשפשים צרים שבהם התגלו מטבעות רבים מימי [[אלכסנדר ינאי]].{{הערה|שם=חדשות28|1="חדשות ארכאולוגיות", גיליון ע"ו, עמ' 28, משרד החינוך והתרבות-אגף העתיקות והמוזאונים 1981}}<br />
<br />
במורד הגבעה נמשכה חשיפת המנהרות המיוחסות לימי מלחמת בר כוכבא. בעונה זו נחפרה באופן חלקי הכניסה למערכת שממנה מתפתלת מנהרה חצובה באורך 20 מ', המוליכה אל בור מים שחלקו העליון היה ארובת אוויר או פתח חירום. הבור נסתם על ידי הרומאים באבני גזית. הכניסה נפתחה גם אל אולם, שעדיין לא נחפר, שהיה קשור במנהרה לבור נוסף. ייתכן שקירות התמך ומחיצה בתוך האולם והגישות אליו גם הם מימי מלחמת בר כוכבא ולפחות חלקם שימשו להסתרת חומר החציבה. יש סימנים לכך שראשיתן של המערכות התת-קרקעיות הייתה בתקופה קדומה יותר. נמצאו מטבעות מן התקופות הסלאוקית, החשמונאית, ימי [[בית הורדוס]] ותקופת בר - כוכבא, אך בעיקר מימי אלכסנדר ינאי. במערות ובראש הגבעה נמצאו ראשי חץ, חלקי נשק ואבני בליסטראות ו[[קלע]].{{הערה|שם=חדשות28}}<br />
<br />
===עונת חפירות רביעית - 2012===<br />
עונת חפירות זו התרחשה לאחר [[סקר ארכאולוגי|סקר]] שנעשה באתר בשנת 2011 על ידי בנימין הר-אבן ויבגני אהרונוביץ מיחידת קמ"ט ארכאולוגיה ביהודה ושומרון.<br />
החפירות בעונה זו נערכו על ידי חנניה היזמי, מיכל הבר ויבגני אהרונוביץ ממשרד המטה לארכאולוגיה של יהודה ושומרון.<br />
עונת 2012 התמקדה בעיקר בחלק הדרומי של האתר. החפירה כללה חשיפת קטעים של קיר האתר הדרומי והמזרחי, הכוללים שישה מגדלים, שמגיעים בסה"כ לאורך של כ-170 מ'.<br />
מטרותיה של עונת חפירות זו היו להבין טוב יותר את ההרכב של מערכת המיגון של האתר בכל שלביה השונים, לחשוף ראיות נוספות שיוכיחו או יפריכו את ההנחה שהאתר קשור לבקכידס ולחשוף ראיות נוספות שיוכיחו או יפריכו את ההנחה שהאתר קשור לימיו האחרונים של מרד בר כוכבא.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*{{האנציקלופדיה לחפירות|4|1254-1252|'''חורבת עקד'''|[[מרדכי גיחון]]}}<br />
*"[[חדשות ארכאולוגיות]]", גיליון ס"א-ס"ב, 1977, עמ' 61<br />
*"חדשות ארכאולוגיות", גיליון ע"ג, 1980, עמ' 23–24<br />
*"חדשות ארכאולוגיות", גיליון ע"ו, 1981, עמ' 28<br />
*אורן טל, הארכאולוגיה של ארץ ישראל בתקופה ההלניסטית: בין מסורת לחידוש, מוסד ביאליק, ירושלים, 2007, עמ' 146–147<br />
* [[עמוס קלונר]], [[אהרון אופנהיימר]], [[מרדכי גיחון]] ו[[יגאל ידין]], [http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_26.1(2).pdf מערות המסתור בשפלת יהודה - מימי בר כוכבא?], באתר [[יד יצחק בן-צבי]], 16 בפברואר 1982.<br />
* [[אריה קינדלר]], "מיטבעה ניידת של בר כוכבא בח’רבת עקד", בתוך [[אהרון אופנהיימר]] ו[[אוריאל רפפורט]] (עורכים), '''מרד בר כוכבא – מחקרים חדשים''', ירושלים, תשמ"ד, עמ' 172–181<br />
*Mordechai Gichon, "Arrow-heads from Horvat ’Eqed", [[Israel Exploration Journal]] 41, pp. 242–258<br />
*Emanuel Damati, 'Four Bar Kokhba Coins from Khirbet El-Aqd', [http://www.ins.org.il/heb/ Israel Numismatic Journal], IV (1960), pp. 27–29<br />
*Hananya Hizmi, "From the Maccabees to Bar Kokhba : Evidence of Fortification and Revolt at Khirbet el-’Aqd. The Results of the Renewed 2012 Excavations", חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבתה ז, עמ' 6–24<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Horvat Eqed}}<br />
* [http://inature.info/wiki/%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%A7%D7%A0%D7%93%D7%94_/_%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7_%D7%90%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F חורבת עקד], באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל"<br />
* {{צ-ספר|מחבר=מורן חג'בי|שם='''חורבת עקד''' - מקרה מבחן לאתרים מבוצרים משלהי ימי הבית השני בארץ יהודה|שנת הוצאה=תשע"ד|קישור=https://www.academia.edu/19517758/Horvat_Eqed_A_Case_Study_in_the_Examination_of_Fortified_Sites_in_The_Land_of_Judea_at_the_end_of_the_Second_Temple_Period_Hebrew_English_Abstract_|מהדורה=עבודת מחקר לקבלת [[תואר מוסמך]] ב{{ה|מחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן}} }}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007270401005171|חורבת עקד (ישראל)}}<br />
* {{יוטיוב|PCMXaBgCf3w&t|שם='''חורבת עקד ועמק איילון – אתרים היסטורים בישראל'''}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:עקד, חורבה}}<br />
[[קטגוריה:שפלת יהודה: אתרים ארכאולוגיים]]<br />
[[קטגוריה:אתרים הלניסטיים בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:עמק איילון]]</div>imported>Ovedc