https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA 2026-09-14T13:03:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%AA%D7%99%D7%95%D7%AA&diff=583501&oldid=prev 2025-12-11T21:41:02Z

<p>הסבת תבניות הבהרה לתבנית הסתייגות</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;חוקתיות&#039;&#039;&#039; היא התאימות של [[חוק]]ים ו[[חקיקת משנה]] ל[[חוקה]]. בחינת חוקתיות היא בדיקת המעמד המשפטי של חוקים ותקנות, על מנת לוודא שהם תואמים את החוקה, ואינם מפרים כללים ו[[זכויות יסוד]] הקבועים בה. חוק המפר את החוקה נקרא &quot;לא חוקתי&quot; או &quot;בלתי חוקתי&quot;.<br /> <br /> ברוב המדינות מוגדרת [[חוקה]] המגדירה את עקרונות היסוד של המשטר ואת [[זכויות האזרח]] במדינה. זהו המסמך המשפטי הגבוה והמחייב ביותר במערכת החוקים.<br /> <br /> בחלק מהמדינות מוסמכים בתי משפט לפסול חוק שנחקק על ידי [[הרשות המחוקקת]] בנימוק שאינו חוקתי או בנימוקים אחרים. לעיתים מוסמך לכך [[בית משפט לחוקה|בית משפט מיוחד לחוקה]] שזוהי סמכותו העיקרית. במדינות אחרות הבורר בסוגיות חוקתיות הוא [[בית משפט של מוצא אחרון|בית המשפט העליון]].<br /> <br /> במדינות הבאות לא מוגדרת חוקה: [[הממלכה המאוחדת]], [[ישראל]], [[ניו זילנד]], [[סן מרינו]], [[ערב הסעודית]] ו[[קנדה]].{{הערה|בקנדה קיים אוסף חוקים המכונה &quot;[[חוקת קנדה]]&quot; אולם בית המשפט קבע כי חסרים בו פרטים רבים והוא אינו מספק את הדרישות המשפטיות לחוקה.}} במדינות אלה הוגדר אוסף של חוקי יסוד המשמש את המערכת המשפטית במקום חוקה כבסיס לבדיקת חוקתיות.<br /> <br /> בתי משפט בישראל יכולים לפסול בכל הערכאות, במקרים שהם מוצאים זאת לנכון, חוקים של הכנסת, כאשר יש בהם סתירה ל[[חוק יסוד]], ובפרט [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], וכן על סמך עקרונות נוספים. בפועל, עיקרה מתבצע ב[[בית המשפט העליון]].<br /> <br /> ==ביקורת שיפוטית==<br /> {{ערך מורחב|ביקורת שיפוטית}}<br /> במדינות שבהן מוקנית לבית המשפט או למועצה חוקתית סמכות ביקורת שיפוטית, עשוי כל חוק שנחקק על ידי בית המחוקקים להיות מוכרז כבלתי חוקתי על ידי הגוף המוסמך לברור בענייני חוקה. כאשר גוף זה קובע כי חוק כלשהו סותר את החוקה, הוא מכריז שהחוק אינו חוקתי, ולמעשה פוסל את החוק כולו או חלקו. הליך זה, שבו [[הרשות השופטת]] מבקרת את פעולתן של [[הרשות המחוקקת]] ו[[הרשות המבצעת]], נקרא [[ביקורת שיפוטית]].<br /> <br /> פרט לחקיקה, פעולות אחרות של גופי שלטון עשויות להיות מוגדרות כבלתי חוקתיות, אם הן סותרות את החוקה או את חוקי היסוד. לדוגמה, אם בחוקה קבועה הגנה על חירותו של האזרח, מעצר שרירותי שלו בידי המשטרה עשוי להיחשב בלתי חוקתי.<br /> <br /> המקרה הראשון הידוע של ביקורת שיפוטית הוא בהגדרת החוקה של [[הרפובליקה הפרתנופית]] משנת [[1799]], בה הוגדר גם [[בית משפט לחוקה]]. רפובליקה זו הייתה קיימת רק במשך 6 חודשים, ולאחר מכן נכבשה בידי [[ממלכת סיציליה]].<br /> <br /> [[פסק דין מרבורי נגד מדיסון]] הוא פסק דין תקדימי של [[בית המשפט העליון של ארצות הברית]], שהתקבל ב-[[24 בפברואר]] [[1803]], ובו נקבעו עקרון הביקורת השיפוטית והדרישה שכל חוק שמתקבל בקונגרס יחויב לעלות בקנה אחד עם החוקה. התקדים גם קבע את בית המשפט העליון כמוסד המבקר את החוקים הפדרליים על בסיס פרשנותו לחוקה.<br /> <br /> ישנן מדינות ללא חוקה מוסדרת, בהן [[ישראל]] ו[[קנדה]], שהגדירו אוסף של [[חוקי יסוד]] ובית המשפט העליון משתמש בו כבסיס לדיונים בנושאי חוקתיות. גם [[מערכת המשפט הבריטית]] הגדירה אוסף של חוקי יסוד המשמש לבדיקת חוקתיות, אולם בבריטניה אין ל[[בית המשפט העליון של בריטניה|בית המשפט העליון]] סמכות לפסול חוקים, אלא רק לבחון את החוקים, להציע תיקונים ולהחזיר אותם לדיון בפרלמנט.{{הערה|{{הארץ|רויטל חובל|החוק הקנדי, המודל הבריטי ו-20 שנה של ויכוחים בישראל: מדריך לחוק עוקף בג&quot;ץ|1.6006900|16 באפריל 2018}}.}} למרות זאת, בריטניה מחויבת ל[[האמנה האירופית לזכויות אדם|אמנה האירופית לזכויות אדם]] (גם אחרי שפרשה מ[[האיחוד האירופי]]) ו[[בית הדין האירופי לזכויות אדם]] יכול לקבוע שחוקים בריטיים סותרים את האמנה ובכך לבטל את תוקפם בפועל. כדי למנוע מצבים כאלה, בפרלמנט הבריטי קיימת ועדה לזכויות אדם, שמייעצת לפרלמנט כיצד להתאים הצעות חוק לאמנה.{{הערה|שם=:0|{{זמן ישראל|תני גולדשטיין|בשום דמוקרטיה אין לשלטון את הכוח שתעניק כאן פסקת ההתגברות|351649|16 בנובמבר 2022}}}}<br /> <br /> במספר מדינות, בהן [[שווייץ]] (ברמה הפדרלית) ו[[הולנד]] בית המשפט העליון רשאי לקבוע כי חוק הוא לא חוקתי, אך אין לו סמכות לפסול חוקים על בסיס זה. שווייץ, הולנד ואחרות מחויבות לאמנה האירופית לזכויות אדם. כך שגם אזרחים בשלוש המדינות הללו יכולים לערער על חוקי המדינות שלהם לבית המשפט האירופי לזכויות אדם, ואם זה מוצא שהם סותרים את האמנה הוא מורה לרשויות בארצם לפעול בסעיפים הסותרים לפי האמנה ולא לפי החוקים.&lt;ref name=&quot;:0&quot; /&gt;<br /> <br /> ==בישראל==<br /> ב[[החלטת הררי]] משנת [[1950]] הוחלט כי חוקתה של מדינת ישראל תחוקק פרקים פרקים, בחוקים מיוחדים שייקראו &quot;חוקי יסוד&quot;. עד לשנת [[1992]] נחקקו מספר חוקי יסוד העוסקים בעיקר בהסדרת הסמכויות של רשויות השלטון: [[הכנסת]], [[בתי המשפט בישראל|בתי המשפט]] ו[[ממשלת ישראל|הממשלה]]. הוצעו מספר הצעות לחוקי יסוד העוסקים ב[[זכויות האדם|זכויות אדם]], אך אלו לא צלחו בשל חוסר הסכמה לגבי הזכויות שייכללו בהם. למעט המקרה הייחודי ב[[בג&quot;ץ ברגמן]], לא נפסלה [[חקיקה ראשית]] הסותרת [[חוק יסוד]].<br /> <br /> עד ל[[המהפכה החוקתית|מהפכה החוקתית]] לא נהגה בישראל ביקורת שיפוטית סדירה על חוקי הכנסת.<br /> * ב[[בג&quot;ץ ברגמן]] עלתה דרישה לבטל את הסעיף ב[[חוק הבחירות לכנסת]] שקבע כי רק מפלגות המיוצגות כבר בכנסת תזכינה ל[[מימון מפלגות בישראל|מימון מפלגות]], זאת בטענה כי הוראה זו מנוגדת לאמור בסעיף 4 ל[[חוק יסוד: הכנסת]] &quot;הכנסת תיבחר בבחירות... שוות&quot;. בית המשפט ציין כי הוא איננו מכריע בשאלה האם מסורה לו הסמכות לקיים ביקורת שיפוטית, וכן אינו מכריע בשאלה האם לחוק היסוד עליונות על חוק רגיל (יש לציין שחוק היסוד הנדון היה משוריין בסעיף 46), זאת מכיוון שהיועץ המשפטי לממשלה הסכים להניח לצורך הדיון, ללא הכרעה, כי התשובה לשאלות אלה חיובית. משכך פסק בית המשפט כי הוראת החוק בדבר מימון המפלגות סותרת את הוראת השוויון שבחוק היסוד והורה לכנסת שלא לנהוג על פיו, ולחלופין, לחוקקו מחדש ברוב מוחלט. בשנים שלאחר פסק דין ברגמן, ניתנו עוד מספר פסקי דין שהתייחסו לנושאים אלו, והלכו בעקבות פסק הדין: בפסקי דין אחדים פסל בג&quot;ץ חוקים שסתרו את עקרון השוויון שב[[חוק יסוד: הכנסת]] ולא התקבלו ברוב של 61 חברי כנסת.<br /> * בפסק הדין נגב תחנת שירות לאוטומובילים נגד מדינת ישראל נטען על ידי המערער כי התקן שעליו עבר אינו תקף שכן הממונה על התקינה שקבע אותו לא הוסמך כנדרש ב[[חוק יסוד: הממשלה]]. עם זאת, סמכותו של השר להאציל את סמכות זו לממונה על התקינה נקבעה ב[[חוק התקנים]]. בית המשפט הכריע לטובת חוק התקנים, על פי הכלל לפיו חוק פרטני גובר על חוק כללי. בית המשפט לא העניק כל חשיבות לעובדה שכנגד החוק הפרטני עמדה הוראת חוק יסוד. (חוק יסוד: הממשלה איננו משוריין.)<br /> * ב[[בג&quot;ץ קניאל]] עלתה דרישה לפסול את [[חוק בדר-עופר]] בטענה כי הוא עומד בסתירה להוראת השוויון שבחוק יסוד: הכנסת (חוק יסוד משוריין). חוק בדר עופר חוקק ברוב מוחלט, אך נטען כי מכיוון שלא נחקק כחוק יסוד, הרי שדינו להתבטל בפני חוק היסוד. בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי לא מצא הוראה המחייבת כי השינוי ייעשה דווקא בהליך חקיקה של חוק יסוד.{{הערה|[[גדעון ספיר (משפטן)]], &#039;&#039;&#039;[[המהפכה החוקתית - עבר, הווה ועתיד]]&#039;&#039;&#039;, הוצאת ידיעות אחרונות, 2010. עמ&#039; 41-47}}<br /> <br /> בשנת 1992 נחקקו שני חוקי יסוד העוסקים ב[[זכויות האדם]]: [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]], ו[[חוק יסוד: חופש העיסוק]]. חוקים אלו צורפו לחוקי היסוד הקיימים. חוקים אלו כללו &quot;פסקת הגבלה&quot; לפיה אין לפגוע בזכויות המעוגנות בהם, אלא &quot;בחוק, לתכלית ראויה, ומטעמים של [[טובת הכלל]]&quot; (חוק יסוד: חופש העיסוק) או &quot;בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש&quot; (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). חוק יסוד: חופש העיסוק אף כלל &quot;הוראת שריון&quot; לפיה אין לשנותו אלא ברוב מוחלט של חברי הכנסת.<br /> <br /> ב[[פסק דין בנק המזרחי]], משנת [[1995]], נפסק לראשונה כי חוקי היסוד מהווים תחליף לחוקה במדינת ישראל וכן נקבע שבית המשפט העליון יכול לבטל חוקים של הכנסת שסותרים את חוקי היסוד. התהליך של חקיקתם של חוקי היסוד ופרשנותם בפסק דין המזרחי מכונה &quot;[[המהפכה החוקתית]]&quot;.<br /> <br /> החל מפסק דין זה, הוסדר במידה רבה האופן בו בית המשפט בישראל מבצע בחינה של החוקים שחוקקה [[הרשות המחוקקת]].<br /> <br /> בשנת 2012 פסק בג&quot;ץ ש[[חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם]] (&quot;חוק טל&quot;) אינו חוקתי, ובכך מנע את הארכת תוקפו על ידי הכנסת. באופן דומה, בשנת 2017 נפסק ב[[בג&quot;ץ התנועה למען איכות השלטון נגד הכנסת (חוק הגיוס)|בג&quot;ץ חוק הגיוס]] שהתיקונים בחוק שירות ביטחון המאפשרים אי-גיוס בני ישיבות לצה&quot;ל אינם חוקתיים הואיל והם פוגעים פגיעה משמעותית בשוויון ובזכות החוקתית ל[[כבוד האדם]].<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[משפט חוקתי]]<br /> * [[תיקון חוקה שאינו חוקתי]]<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> {{הסתייגות|משפטית}}<br /> [[קטגוריה:ישראל: משפט חוקתי]]<br /> [[קטגוריה:משפט חוקתי]]<br /> [[קטגוריה:חוק ומשפט]]</div>

imported>Sapper-bot