imported>EranBot: בוט החלפות: מסוי\1

2026-03-02T02:33:03Z

דף חדש

{{מיון
| תמונה = [[קובץ:3108kittlitzsplover2.jpg|240px|חופמי אפריקני בלבוש קיץ טרי. סמוך ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]]]]
| מין = '''חופמי אפריקני'''
| שם מדעי = Anarhynchus pecuarius
| כיתוב = חופמי אפריקני בלבוש קיץ טרי. סמוך ל[[קייפטאון]], [[דרום אפריקה]]
| סוג = [[חופמי (Anarhynchus)]]
}}
'''חוֹפָמִי אַפְרִיקָנִי''' ([[שם מדעי]]: ''Anarhynchus pecuarius'') הוא [[עוף מים]] קטן ממשפחת ה[[חופמיים]], הנפוצה סמוך ל[[אגם יבש|מלחות]], גדות נהרות חוליות ובוציות, ו[[אלקלי#קרקע אלקלית|קרקעות אלקליות]] עשבוניות עם צמחייה נמוכה. חופמי זה נפוץ בחלקים גדולים של [[אפריקה שמדרום לסהרה]], [[דלתת הנילוס]] ו[[מדגסקר]].

ב[[ישראל]] הוא מזדמן נדיר ביותר עם כ-16 תצפיות עד היום.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israbirding.com/checklist/|כותרת=The Israeli Birding Website - birds of Israel checklist|אתר=www.israbirding.com|תאריך_וידוא=2023-02-19}}</ref>

== טקסונומיה ואטימולוגיה ==
בעבר הוצב המין בסוג ''[[חופמי (סוג)|Charadrius]]'', אך מחקר [[פילוגנטיקה|פילוגנטי]] מולקולרי שפורסם בשנת 2022 מצא כי הסוג היה [[פרפילטיות|פאראפילטי]] (מינים מסוימים היו קרובים יותר למינים מחוץ לסוג מאשר למינים אחרים מתוכו); לכן הסוג פוצל, וקבוצה שכללה את חופמי החוף הועברה לסוג ''[[חופמי (Anarhynchus)|Anarhynchus]]'' שבעבר הכיל רק את המין ה[[חופמי עקום-מקור]],<ref>{{צ-מאמר|מחבר=David Černý, Rossy Natale|שם=Comprehensive taxon sampling and vetted fossils help clarify the time tree of shorebirds (Aves, Charadriiformes)|כתב עת=Molecular Phylogenetics and Evolution|כרך=177|שנת הוצאה=2022-12-01|עמ=107620|doi=10.1016/j.ympev.2022.107620|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1055790322002330}}</ref> ולכן גם שם הסוג משקף מין זה - הוא מגיע מ[[יוונית עתיקה]] מהמילים ana- ({{Lang|el|ἀνα-}}, שפירושו "לאחור" או "הפוך") ו-rhunkhos ({{Lang|el|ῥυγχος}}), שפירושו "[[מקור]]").<ref name="Jobling">{{Cite book|last=Jobling|first=James A.|url=https://archive.org/details/Helm_Dictionary_of_Scientific_Bird_Names_by_James_A._Jobling|title=The Helm Dictionary of Scientific Bird Names|publisher=Christopher Helm|year=2010|isbn=978-1-4081-2501-4|location=London|page=99|language=en}}</ref> שם המין הספציפי – ''pecuarius'' – מגיע מ[[לטינית]], ומשמעותו רועה בקר (מ-pecu בקר, עדר); המרמז על חיבתו לשדות עשבוניים.<ref>{{צ-ספר|שם=The Helm dictionary of scientific bird names [electronic resource] : from aalge to zusii|קישור=http://archive.org/details/Helm_Dictionary_of_Scientific_Bird_Names_by_James_A._Jobling|מו"ל=London : Christopher Helm|שנת הוצאה=2010|ISBN=978-1-4081-3326-2|מחבר=James A. Jobling|עמ=99, 295}}</ref>

חופמי אפריקני מוגדר כ[[טקסון מונוטיפי|מין מונוטיפי]], כלומר לא נמצאו לו [[תת-מין|תת-מינים]] נפרדים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://birdsoftheworld.org/bow/species/#charad1:kitplo1|כותרת=Explore Taxonomy - Birds of the World|אתר=birdsoftheworld.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-02-19}}</ref> עם זאת, ניצפו שינויים מסוימים בפרטים בין האוכלוסיות השונות, בייחוד בזו המדגסקרית.

== תיאור ==
[[קובץ:Kittlitz's plover (Charadrius pecuarius).jpg|ממוזער|זכר בוגר. [[איסימנגליסו]], [[קוואזולו-נטאל]], [[דרום אפריקה]]|ימין]]
חופמי אפריקני הוא עוף מים קטן באורך גוף של 12–14 ס״מ, מוטת כנפיים 40–44 ס״מ,{{הערה|1={{קישור כללי|כתובת=https://www.birds.org.il/he/species-page/180/species-description|כותרת=חופמי אפריקני, Charadrius pecuarius|אתר=מרכז הצפרות הישראלי}}|כיוון=ימין}} ומשקל של 35–40 גרם.<ref name="hockey">Hockey, P.A.R., Dean, W.R.J. and Ryan, P. G. 2005. </ref> לשני ה[[זוויג]]ים יש [[מקור]] שחור, עיניים חומות כהות עם עפעפיים שחורים ורגליים שחורות (אם כי לפעמים הרגליים יכולות להיראות ירקרקות או אפורות). בעונת החיזור, לזכר יש מצח לבן, פס שחור, ולאחריו פס לבן צר, ואילו שאר הכיפה בצבע חום עם שוליים בהירים לנוצות. פס שחור, המופרד מהכיפה ב[[גבת העין (אורניתולוגיה)|פס-גבה]] לבן, עובר מהמקור דרך העין, ומגיע עד העורף. הגב בצבע אפור-חום כהה, ושאר החלקים העליונים חומים עם נוצות בעלות שוליים אדמדמים חוליים. הפנים, הסנטר והגרון העליון לבנים ושאר החלקים התחתונים צהבהבים, והבטן לבנה. לחופמי האפריקני יש נוצות זנב מרכזיות שחורות שהולכות ומתבהרות בהדרגה עד לצידי הזנב; זוג אחד או שניים חיצוניים לבנים לחלוטין.
[[קובץ:3108kittlitzsplover1.jpg|ממוזער|פרט צעיר. ברברספן, [[דרום אפריקה]]]]
לבוש החורף אינו שונה בהרבה מזה של הקיץ, אך פס העין חום יותר, הפס הקדמי בכיפה חסר, והחלקים התחתונים בהירים בהרבה. [[ניצוי]] הנקבה דומה לזה של הזכר, למעט הרצועה השחורה על פני הכיפה הקדמית שהיא צרה יותר. הצעירים דומים לבוגרים, אולם החלקים העליון חומים, העורף צהבהב והחלקים התחתונים לבנים והם חסרים את סימוני הפנים השחורים.<ref name="zef">Zefania S. Székely T. Charadrius spp. </ref>

באופן כללי, לבוגר יש אורך כנף של 100–110 מ"מ, אורך מקור של 15–23 מ"מ ואורך השרשכף (טרסוס) 26–33 מ"מ.<ref>Urban, E.K., C.H. Fry & S. Keith 1986: The birds of Africa, Vol. </ref>

=== קולות ===
הקריאות של החופמי האפריקני מגוונות וכוללות "פיפיפ", "טוהיט", "טיט-פיפ", "טריט-טריטריטריט". הם קוראים קריאות אזעקה בעת סכנה או כשהם מוברחים הכוללות "צ'יררט"<ref name="urban" /> "טריפ", "טריק" "פרררט" או "פיפ-יפ" מתלונן.<ref name="hockey" /><ref>Hayman, P., J. Marchant and T. Prater. 1986. </ref> קריאתו של צעיר היא "פיפ" דק.<ref name="hockey" />

== אקולוגיה ==
=== תפוצה ===
החופמי האפריקני נפוץ ברוב חלקי [[אפריקה שמדרום לסהרה]], והוא מצוי גם ב[[מדגסקר]] ובדלתא של [[הדלתא של הנילוס|נהר הנילוס]].<ref name="urban">Urban, E.K., C.H. Fry & S. Keith 1986: The birds of Africa, Vol. </ref> מחקר מצא כי יש הבדל גנטי בין האוכלוסייה היבשתית לבין זו במדגסקר.<ref>{{Cite journal|last=Remedios|first=Natalie Dos|last2=Küpper|first2=Clemens|last3=Székely|first3=Tamás|last4=Zefania|first4=Sama|last5=Burns|first5=Fiona|last6=Bolton|first6=Mark|last7=Lee|first7=Patricia L. M.|date=2020|title=Genetic structure among Charadrius plovers on the African mainland and islands of Madagascar and St Helena|journal=Ibis|language=en|volume=162|issue=1|pages=104–118|doi=10.1111/ibi.12694|issn=1474-919X|doi-access=free}}</ref> באפריקה נפוץ חופמי זה בדרום אפריקה, ונדיר יותר באזורים צחיחים של [[בוטסואנה]] ו[[נמיביה]]. בנמיביה הוא מאכלס בעיקר אזורי חוף, רמות גבוהות ו[[אובמבולנד]].<ref name="tree2">Tree AJ 1997. </ref><ref>Parker V 1999. </ref> הוא פחות נפוץ בדרום ה[[ולד (דרום אפריקה)|ולד]] התחתון של דרום אפריקה ובכיסים בחלקים הפנימיים של [[קוואזולו-נטאל]] ומזרח הכף. בדרך כלל הוא נמנע מהרים או אזורים מיוערים בצפיפות.{{הערה|שם=hockey}}<ref name="tree2" />

מוצא האוכלוסייה המדגסקרית עשוי להיות מהגירה מאוחרת יחסית מאפריקה היבשתית, בעוד שה[[חופמי מדגסקרי|חופמי המדגסקרי]] {{אנ|Madagascar plover}} (''Anarhynchus thoracius'') עשוי היה להתפתח מאוכלוסייה שהיגרה מוקדם יותר. שני המינים מובחנים בבירור ואינם מקיימים [[רביית כלאיים]]. פרטים ממדגסקר בדרך כלל קטנים יותר מחופמים מהיבשת. חופמים אפריקניים כבדים יותר ובעלי כנפיים ארוכות יותר בדרום אפריקה בהשוואה למדגסקר, ולפרטים מצריים יש כנפיים ארוכות יותר ושרשכף קצר יותר מאשר מאלו של מדגסקר.{{הערה|שם=zef}}<ref>Cramp, S. (Ed.) 1983. </ref> עם זאת, הם עדיין נחשבים לבני אותו המין בהיעדר הבדלים ברורים בניצוי.<ref>Benson, C.W., Colebrook-Robjent, J.F., Williams, J.F. 1976, Contribution à l’ornithologie de Madagascar. </ref> במדגסקר, החופמי האפריקני הוא גם יציב וגם נודד בתוך האי,<ref name="zef" /> ונצפה בעיקר מתחת לגובה 950 מטר;<ref>Rand, A.L. 1936. </ref> אם כי הוא תועד גם בגובה של עד 1,400 מטר.<ref name="zef" />

=== תנועות ===
[[קובץ:Kittlitz's plover2.jpg|ממוזער|פרט מ[[דג'ודג'|פארק הציפורים הלאומי של דג'ודג']], [[סנגל]]]]
האוכלוסיות האפריקאיות נמצאות בחלקן באזורי החוף, אך לרוב משוטטות או [[נדידת עופות|נודדות]] כאשר תנועותיהן משתנות משנה לשנה בין השנים בתגובה לכמות הגשם.<ref name="delany">Delany, S., Scott, D., Dodman, T. & Stroud, D. (eds) 2009. </ref> ישנן עדויות מוגבלות לשונות דומה ב[[מדגסקר]]. למשל, באגן מנגוקי התחתון, הם נחשבים ליציבים, בעוד שבאגם צימנמפצוצה, בוגרים מטובעים תועדו שנדדו 113 ק"מ עד לאיפטי.{{הערה|שם=zef}}[[קובץ:Kittlitz's_Plover_-_Mara_-_Kenya_S4E9279_(15456500187).jpg|ממוזער| פרט בבית גידול אופייני. [[מסאי מארה]], [[קניה]]|ימין]]
=== בית גידול ===
ניתן למצוא את החופמי האפריקני הן באזורי היבשה והן באזורי החוף. הוא מעדיף [[בית גידול|בתי גידול]] פתוחים בגבהים נמוכים, לעיתים קרובות קרקע יבשה (בוץ יבש וחשוף) עם עשב קצר מאוד, בעיקר בסמיכות למים. הוא מקנן ליד אגמים, בקרקע אלקלית עשבונית, ב[[לגונה|לגונות]], נהרות, מישורי גאות או [[ביצה מלוחה|ביצות מלח]] ומקווי מים מלאכותיים, כולל [[בריכת אידוי למלח|בריכות אידוי למלח]],.{{הערה|שם=hockey}}{{הערה|שם=zef}}{{הערה|שם=urban}} בדרך כלל נמנע מחופים חוליים או סלעיים. במזרח ומערב [[כף התקווה הטובה]], חלק מהאוכלוסיות עוברות ל[[שפך נהר|שפכי נהר]] בוציים במהלך החורף, כנראה בשל תחרות מצד [[נדידת עופות|העופות הנודדים]] [[האזור הפלארקטי|הפלארקטיים]], אך גם כדי להימנע ממחסור במזון עקב חורפים קשים בפנים היבשת.<ref name="hockey" />

חופמאים אלה הם יבשתיים לחלוטין, אוכלים, מקננים, ונחים רק על הקרקע.<ref name="zef" />

=== תזונה ===
החופמי האפריקני [[שיחור מזון|משחר מזון]] בצורה טיפוסית של ריצה-עצירה-חיפוש, כלומר הוא מתרוצץ, עוצר פתאום לנקר פריט ואז ממשיך לרוץ.<ref name="hockey2">Hockey P.A.R. & Douie, C. 1995. </ref> לפעמים, פרט עומד זקוף כשרגל אחת רוטטת על פני השטח, ואז צונח קדימה כדי לתפוס כל טרף שנמשך אל פני השטח.{{הערה|שם=hockey}}<ref name="tree">Tree AJ. 1974. </ref> התנהגות זו לא דווחה ב[[מדגסקר]]. הם ניזונים ביום ובלילה (בלילות לאור ירח עד 23:00) לעיתים קרובות בקבוצות של 2–5 פרטים או בלהקות מעורבות קטנות יחד עם עופות מים קטנים אחרים כמו מיני [[חופית (סוג)|חופיות]]. בעת חיפוש מזון, הם יכולים להראות התנהגות תוקפנית, במיוחד כלפי בני מינם ומינים בעלי תזונה דומה, כמו [[חופית מגלית|חופיות מגליות]] או [[חופמי צווארון]]. התוקפנות גוברת עם הצפיפות והיא גבוהה במיוחד בחודשי החורף לפני הקינון.<ref name="hockey2" /> הם ניזונים בעיקר מ[[חרקים]], בעיקר [[חיפושיות]], זחלי [[פגית|חרקים]], [[עכבישאים|עכבישים]], [[סרטנאים|סרטנים]] קטנים ו[[רכיכות]]. רוב הטרף שלהם קטן מאוד, אבל תועד גם ליקוט של [[צרצריים|צרצר]] באורך כ-40 מ"מ.{{הערה|שם=urban}}<ref name="tree" />

=== תצפיות בישראל ===
[[קובץ:A history of the birds of Europe (Pl. 709) (6989252508).jpg|ממוזער|איור של זוג חופמים אפריקניים מהמאה ה-19]]
החופמי האפריקני הוא מזדמן נדיר ביותר בארץ בעונות הנדידה ובחורף עם 16 תצפיות עד היום, רובן במחצית השנייה של שנות השמונים.
{| class="wikitable"
|+תצפיות בחופמי אפריקני בישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.israbirding.com/irdc_db/|כותרת=Database of rarity records in Israel|אתר=israbirding}}</ref>
!תאריך
!מיקום התצפית
|-
|25 באוקטובר 1986
|[[שפד"ן]]
|-
|29 באוקטובר 1986
|[[מעגן מיכאל]]
|-
|1 בנובמבר 1986
|[[אילת]]
|-
|20 בנובמבר 1986
|[[באר שבע]]
|-
|8 בפברואר 1987
|שדות ליד [[נחל הירקון]]
|-
|29 באוקטובר 1987
|מעגן מיכאל
|-
|23 בנובמבר 1987
|[[חיפה]]
|-
|12 בנובמבר 1988
|[[כפר מסריק]]
|-
|15 בנובמבר 1988
|[[הקריות]]
|-
|2 בדצמבר 1988
|[[יגור]]
|-
|27 בנובמבר 1989
|מעגן מיכאל
|-
|2 בפברואר 1990
|כפר מסריק
|-
|13 בינואר 1992
|מעגן מיכאל
|-
|1 בדצמבר 1999
|[[כפר רופין]]
|-
|23 באפריל 2000
|כפר רופין
|-
|13 במרץ 2009
|בריכות המלח ליד אילת
|}

== קינון ==
[[קובץ:Typical_cryptic_nest_of_a_Kittlitz's_Plover.png|ממוזער|קן חבוי טיפוסי של חופמי אפריקני; מ[[מדגסקר]]]] המין חברתי בעונת החורף ונשאר בלהקות קטנות של כ-20 פרטים, אולם הוא דווח גם בלהקות גדולות יותר של 100–300 פרטים במהלך הנדידה.{{הערה|שם=hockey}}{{הערה|שם=urban}}<ref>del Hoyo, J., Elliott, A., and Sargatal, J. 1996. </ref>

=== רבייה וטריטוריות ===
לחופמי האפריקני מערכת יחסים גמישה ומשך קשר זוגי קצר יותר מאשר מיני חופמי אחרים. חושבים כי הוא בעיקר [[פוליגמיה|פוליגמי]] והזיווג מתרחש בדרך כלל כ-2–4 שבועות לפני שהזוג משתלט על הטריטוריה שלהם.<ref name="Parra"> Parra, J.E., Beltrán, M., Zefania, S., Dos Remedios, N. and Székely, T., 2014. </ref> ה[[הזדווגות]] וגידול הצעירים מתרחשים שניהם בטריטוריות שיכולות לתפוס 3,600–4,200 מ"ר. ההורים מגוננים מאוד על הטריטוריות שלהם עד שהגוזלים בוקעים. כאשר איומים פולשים לטריטוריה שלהם, ההורים רצים אחריהם, עוצרים לפניהם, מתייצבים ביציבה זקופה כשרגליהם כמעט ישרות וראשם מופנה למעלה.{{הערה|שם=urban}}

=== חיזור ===
ה[[חיזור]] הראשוני מתרחש על קרקע נייטרלית.{{הערה|שם=tree}} הוא מורכב מטקס חפירה, שבו הזכר מניח את החזה שלו על החול, ואז מסתובב על החזה בעוד זנבו מורם, ובועט החוצה חול בתנועות חוזרות של רגליו. בדרך כלל, הזכר נוטל יוזמה לבנות מספר [[קן|קינים]] בצורת גרידות בקרקע (אם כי לפעמים שני ההורים מתחלפים בעשייתם){{הערה|שם=urban}} ואז הנקבה בוחרת את הקן הסופי.<ref name="clark">Clark, A. 1986a: Some observations on the breeding behaviour of Kittlitz’s Sandplover, Ostrich 53: pp. 120-2.</ref> שני ההורים אוספים חלוקי נחל או שוברים פיסות צמחייה מתה כחומר קן לריפוד הקן.<ref name="zef2">S. Zefania, R. ffrench-Constant, P.R. Long, T. Székely: Breeding distribution and ecology of the endangered Madagascar plover Charadrius thoracicus. </ref>
=== קינון ודגירה ===
החופמי האפריקני הוא מקנן קרקע, המתרבה לאורך כל השנה, אם כי ישנן עונות שיא משתנות במקומות גאוגרפיים שונים. ההזדווגות מתרחשת בדרך כלל 6–11 ימים לפני הטלת הביצים על או ליד הקן.{{הערה|שם=clark}} הקן בצורת גרידה פשוטה בקרקע, הממוקם בדרך כלל במרחק של 50–100 מטר ממים על קרקע פתוחה ויבשה בגובה נמוך, משם קל לזהות איומים. קוטרו בערך 10–15 ס"מ והוא מרופד בקונכיות, חלוקי נחל, גללי בעלי חיים ושברי צמחייה. הם מקננים בדרך כלל בבודדים או בלהקות קטנות כאשר הקנים שלהם נמצאים במרחק של יותר מ-40 מטר זה מזה, אולם לעיתים הם קרובים עד 8 מטר.{{הערה|שם=hockey2}}{{הערה|שם=tree}} מדי פעם הם מבצעים שימוש חוזר בקן הישן, כנראה על ידי אותו זוג.

ה[[תטולה]] מכילה 1–3 ביצים (בדרך כלל 2) המוטלות במרווחים של 1–2 ימים.{{הערה|שם=urban}} הביצים אובליות, צבען אפור כהה-חום עם כתמים שחורים.{{הערה|שם=zef}}[[קובץ:Ringed_Kittlitz's_Plover_chick_in_Madagascar.png|ממוזער|אפרוח מטובע, [[מדגסקר]]]]הדגירה מתחילה לאחר השלמת התטולה{{הערה|שם=tree}} ומתבצעת על ידי שני ההורים – בדרך כלל על ידי הזכר בלילה ועל ידי הנקבה במהלך היום – למשך תקופה של 21–27 ימים.{{הערה|שם=zef2}} כאשר הורה עוזב את הקן במהלך היום או כאשר טורף ניגש אל הקן, ההורה בדרך כלל מכסה את הביצים עד שני שלישים או לחלוטין בחול תוך 3–90 שניות על ידי תנועה מספר פעמים סביב הקן ובעיטה ברגליו לסירוגין. גם [[אפרוח]]ים שבקעו לאחרונה או חלקית מתכסים בחול. לפעמים הביצים עשויות להישאר ללא השגחה עד 5–7 שעות. כאשר ההורה חוזר לקן, הוא חושף את הקן לפני המשך הדגירה.{{הערה|שם=urban}}

=== טיפול הורי ===
לאחר שהאפרוחים בקעו, שני ההורים מסירים קליפות ביצים מאתר הקן. צעירים שבקעו זה עתה הם פלומתיים, חלקם העליון אפור עד לבן, הגב מנומר ועם פס כהה במרכזו וחלקם התחתון לבן.{{הערה|שם=zef2}} הפרחונים עוזבים את הקן תוך כמה שעות מהבקיעה או שהם עשויים להישאר בקן עד 24 שעות. הפרחונים יכולים להאכיל את עצמם מ-24 שעות לאחר הבקיעה; הורה אחד בדרך כלל מוביל אותם לאזורי חיפוש מזון במרחק של עד 1 ק"מ מהקן. החופמים האפריקניים מפגינים טיפול חד-הורי, שבו רק הורה אחד (זכר או נקבה) נשאר עם הצעירים ומטפח אותם במרווחים תכופים עד שהם יכולים לעוף בין 26–32 ימים. ההורה קורא לגוזלים כאשר מתקרבת סכנה. ההורים מגנים באופן אקטיבי על צאצאיהם מפני בני מינו או פולשים על ידי העמדת פנים של פגיעה כדי למשוך יותר תשומת לב על עצמם על ידי שכיבה שטוחה על הקרקע, נפנוף בכנפיים בצורה חסרת אונים, הנפת הזנב או בריחה לעבר פולש; או ריצה עם ראש נמוך, זנב צנוח וכנפיים פרושות; או מצג שווא של דגירה. הצעירים עוטים ניצוי בוגר לאחר שנה, וחלקם עשויים להתחיל להתרבות בגיל זה.{{הערה|שם=urban}}<ref name="zef2" />

== שימור ==
[[קובץ:Charadrius pecuarius.jpg|ממוזער|פרט מ[[גן חיות|גן החיות]] ב[[אאוגסבורג]], [[גרמניה]]]]

=== סטטוס ומגמות ===
ה-[[IUCN]] מסווג את החופמי האפריקני ב[[מצב שימור]] "[[ללא חשש]]". המין מצוי בשפע באפריקה ונפוץ מקומי במדגסקר, ויש לו טווח תפוצה נרחב מאוד. למרות שלא ידוע הרבה על מגמות אוכלוסייה עקב קשיים בהערכת ההשפעה של שינויים בבתי גידול, נראה כי כל ירידה נמצאת מתחת לסף שיזוהה כמאיים.<ref>{{Iucnredlist}}</ref>

החופמי האפריקני מצוי מאוד באופן מקומי ב[[מזרח אפריקה|מזרח]], [[אפריקה הדרומית|דרום]] ו[[מרכז אפריקה]], עם גודל אוכלוסייה המוערך ב-100,000–400,000 פרטים. מעריכים כי ב[[מערב אפריקה]] קיימים 20,000–50,000 פרטים. במדגסקר האוכלוסייה מוערכת בכ-10,000–20,000 פרטים, מה שהופך את המין לנפוץ מקומי.{{הערה|שם=delany}}

=== דמוגרפיה ===
החופמ האפריקני מאריך ימים עם תוחלת חיים של כמעט 10 שנים, אם כי יש עדויות לכך שפרטים עשויים לחיות הרבה יותר מזה.<ref name="Jones">Jones, W., Eberhart-Hertel, L.J., Freckleton, R.P., Hoffman, J.I., Krüger, O., Sandercock, B.K., Vincze, O., Zefania, S. and Székely, T. (2022), Exceptionally high apparent adult survival in three tropical species of plovers in Madagascar. </ref>

=== איומים ===
החופמי האפריקני מאוים בעיקר מאובדן בתי גידול עקב היעלמות [[ביצה (סביבה טבעית)|שטחי ביצה]].<ref name="ntiamoa">Ntiamoa-Baidu, Y. 1991. </ref> לדוגמה, אחד מאתרי הביצות המרכזיים בדרום אפריקה, [[ואלוויס ביי|מפרץ ואלוויס]] ב[[נמיביה]], היה נתון לייבוש והרס עקב בניית כבישים, הפרעות מתיירים והסבת שטחי ביצות לפיתוח פרוורים ונמלים.<ref>Wearne, K.; Underhill, L. G. 2005. </ref> ב[[גאנה]], אדמות ביצות מאוימות על ידי שחיקת החוף והתפתחויות הכוללות ניקוז והסבת שטחים ביצות.<ref name="ntiamoa" />

חלק מהאוכלוסייה הנודדת דרך מזרח [[האוקיינוס האטלנטי]] פגיע למלריה של עופות והם יהיו מאוימים מאוד במקרה של התפרצות של מחלה זו. סיכון נוסף מגיע מהתרפצות של בוטוליזם עופות, אשר החופמי האפריקני רגיש אליו.<ref>Mendes, L.; Piersma, T.; Lecoq, M.; Spaans, B.; Ricklefs, E. 2005. </ref><ref>Blaker, D. 1967. </ref>

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{מידע טקסונומי}}
* [https://www.youtube.com/watch?v=rBJz-cj5XD8 סרטון תיעוד של טקס החפירה במהלך החיזור של החופמי האפריקני], באתר [[יוטיוב|youtube]]

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}

[[קטגוריה:טקסונים שתוארו בידי קונרד יאקוב טמינק]]
[[קטגוריה:מדגסקר: עופות]]
[[קטגוריה:חופמיים]]
[[קטגוריה:ארץ ישראל: חופמיים]]
[[קטגוריה:בעלי חיים שתוארו ב-1823]]
[[קטגוריה:סנגל: עופות]]
[[קטגוריה:סיירה לאון: עופות]]
[[קטגוריה:ליבריה: עופות]]
[[קטגוריה:חוף השנהב: עופות]]
[[קטגוריה:גאנה: עופות]]
[[קטגוריה:טוגו: עופות]]
[[קטגוריה:בנין: עופות]]
[[קטגוריה:ניגריה: עופות]]
[[קטגוריה:קמרון: עופות]]
[[קטגוריה:גבון: עופות]]
[[קטגוריה:הרפובליקה של קונגו: עופות]]
[[קטגוריה:הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו: עופות]]
[[קטגוריה:קניה: עופות]]
[[קטגוריה:אוגנדה: עופות]]
[[קטגוריה:רואנדה: עופות]]
[[קטגוריה:בורונדי: עופות]]
[[קטגוריה:טנזניה: עופות]]
[[קטגוריה:מלאווי: עופות]]
[[קטגוריה:זמביה: עופות]]
[[קטגוריה:זימבבואה: עופות]]
[[קטגוריה:מוזמביק: עופות]]
[[קטגוריה:דרום אפריקה: עופות]]
[[קטגוריה:אנגולה: עופות]]
[[קטגוריה:נמיביה: עופות]]
[[קטגוריה:מצרים: עופות]]
[[קטגוריה:אתיופיה: עופות]]
[[קטגוריה:סודאן: עופות]]
[[קטגוריה:דרום סודאן: עופות]]
[[קטגוריה:בורקינה פאסו: עופות]]

חופמי אפריקני - היסטוריית גרסאות

imported>EranBot: בוט החלפות: מסוי\1