imported>EranBot: בוט החלפות: \1ימשך\2

2026-02-01T07:49:09Z

דף חדש

{{עריכה|כל הערך=כן|תרגמת|נושא=בריאות}}
{{אנטומיה
|תמונה=Umbilicalcord.jpg
|כיתוב=חבל טבורי של תינוק בן שלוש דקות. מהדק רפואי הוחל.
}}
'''חבל הטבור''' ב[[יונקים]] [[שלייניים]], הוא צינור בין ה[[עובר]] המתפתח לבין ה[[שליה]], השייך פיזיולוגית וגנטית לעובר. בבני אדם, מכיל חבל טבור תקין שני [[עורק]]ים ([[עורק הטבור]]) ו[[וריד]] אחד ([[וריד הטבור]])<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.heart.org/en/health-topics/congenital-heart-defects/symptoms--diagnosis-of-congenital-heart-defects/fetal-circulation|כותרת=Fetal Circulation|אתר=אתר האגודה האמריקאית לחקר הלב|שפה=אנגלית}}</ref>. כלי הדם עטופים ב[[ג'ל וורטון]], המגן עליהם ומבודד אותם מהסביבה. דרך וריד הטבור מספקת השליה לעובר [[דם]] עשיר ב[[חמצן]] וב[[חומרי מזון]]. בכיוון ההפוך, מזרים לב העובר דרך עורקי הטבור דם עני בחמצן ובחומרי מזון אל עבר השליה.

==מבנה והתפתחות==
[[קובץ:8w3d with umbilical cord.gif|שמאל|ממוזער|150px|אולטרה-סאונד של הנרתיק של עובר בגיל 8 שבועות ושלושה ימים. העובר מוקף בקרום הדק של שק השפיר, חבל הטבור נראה במרכז, מחבר את העובר לשיליה.]]
חבל הטבור מתפתח ונוצר משאריות [[שק החלמון]] וה[[אלנטואה]] {{אנ|Allantois}}. חבל הטבור נוצר החל מהשבוע החמישי להיריון, ותופס את מקומו של שק החלבון כמקור לחומרים מזינים עבור העובר. החבל אינו מחובר ישירות למערכת הדם של האם, אלא מתחבר לשליה המעבירה חומרים לדם האמהי וממנו. מנגנון זה מונע ערבוב ישיר של הדם העוברי והדם האמהי.

לעורק טבור מפותח יש שתי שכבות עיקריות: שכבה חיצונית המורכבת מתאי שריר חלקים המסודרים בצורה מעגלית, ושכבה פנימית אשר מראה תאים לא מסודרים. התאים השרירים החלקים של השכבה נבדלים למדי, מכילים רק מספר קטן של [[סרקומר]] ולכן הם לא צפויים לתרום באופן פעיל לתהליך הסגירה לאחר הלידה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=W. W. Meyer, H. J. Rumpelt, A. C. Yao, J. Lind|שם=Structure and closure mechanism of the human umbilical artery|כתב עת=European Journal of Pediatrics|כרך=128|עמ=247–259|שנת הוצאה=1978-07-19|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/668732}}}}

בשלבי התפתחות מאוד מוקדמים, חבל הטבור מכיל שני עורקים ושני ורידים. עד השבוע השישי של ההריון, מתחיל בדרך כלל להיסתם הוריד הימני, ועד השבוע התשיעי הוא נעלם לגמרי. במקרה הפחות שכיח, הוריד השמאלי הוא זה שנסתם ונעלם, ואילו הוריד הימיני נשאר פעיל. מצב זה נקרא וריד טבורי ימני מתמיד, והוא מתרחש באחת מתוך 526 לידות.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.usdoc.co.il/72989/וריד-טבורי-ימיני-מתמיד|כותרת=המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד - וריד טבורי ימיני מתמיד|אתר=www.usdoc.co.il|תאריך_וידוא=2021-12-31}}</ref>

לעיתים, רק שני כלי דם (וריד אחד ועורק אחד) נמצאים בחבל הטבור. נמצא קשר סטטיסטי בין תופעה זו ל[[מום מולד|מומים בעובר]] כגון [[טריזומיה]], אך כממצא בודד אין לכך לרוב משמעות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://maternity.sheba.co.il/%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%A7-%D7%98%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93|כותרת=עורק טבורי יחיד|אתר=אתר שיבא תל השומר|תאריך_וידוא=2024-03-10}}</ref>.

בשונה מרוב הורידים בגוף (למעט [[ורידי הריאה]]), נושא וריד הטבור דם עשיר בחמצן. בדומה, עורקי הטבור גם הם יוצאים מן הכלל, ונושאים דם עם רמות חמצן נמוכות. דבר זה נובע מכיווניות זרימת הדם ביחס ללב העובר: וריד הטבור נושא דם לעבר הלב של העובר, בעוד שהעורקים הטבוריים נושאים את הדם מהלב אל עבר השליה.

קצב זרימת הדם דרך חבל הטבור הוא כ-35 מ"ל לדקה בשבוע ה-20 להריון, וכ-240 מ"ל לדקה בשבוע ה-40 להריון. קיים מתאם בין קצב זרימת הדם לבין משקל העובר.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Torvid Kiserud, Ganesh Acharya|שם=The fetal circulation|כתב עת=Prenatal Diagnosis|כרך=24|עמ=1049–1059|שנת הוצאה=2004-12-30|doi=10.1002/pd.1062|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/15614842}}}} אורך חבל הטבור בילוד לאחר הריון מלא הוא כ-50 ס"מ, וקוטרו כ-2 ס"מ.

==תפקוד==
===חיבור למערכת הדם העוברי===
[[קובץ:The Umbilical Cord.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חתך של חבל הטבור. למעלה מימין ומשמאל למעלה: עורק הטבור, התחתון: וריד הטבור, באמצע: שריד של אלנטואה.]]
חבל הטבור מתחבר לעובר דרך הבטן, בנקודה שבה לאחר ההפרדה יהפוך ל[[טבור]]. בתוך העובר, וריד הטבור ממשיך לכיוון הסדק הרוחבי של הכבד, שם הוא מתפצל לשניים. שלוחה אחת מצטרפת ל[[וריד שער הכבד]] בצד השמאלי, אשר נושא דם לתוך הכבד. השלוחה השנייה המכונה [[הצינור הוורידי]] {{אנ|Ductus venosus}} עוקפת את הכבד ומתחברת אל ה[[וריד נבוב]] התחתון, אשר נושא דם אל הלב. שני עורקי הטבור מסתעפים מ[[עורק הכסל הפנימי]] ועוברים משני צדי [[שלפוחית השתן]] לתוך חבל הטבור, ומשלימים את המעגל בחזרה לשליה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://web.archive.org/web/20120123194946/http://education.yahoo.com/reference/gray/subjects/subject/139|כותרת=Peculiarities in the Vascular System in the Fetus - Gray's Anatomy of the Human Body - Yahoo! Education|אתר=web.archive.org|תאריך=2012-01-23|תאריך_וידוא=2018-12-24}}}}

===שינויים לאחר הלידה===
בהיעדר התערבויות חיצוניות, חבל הטבור נסגר באופן פיזיולוגי זמן קצר לאחר הלידה, מצב זה מוסבר על ידי נפיחות וקריסה של ה[[ג'ל וורטון]] בתגובה לירידה בטמפרטורה ועל ידי התכווצויות של כלי הדם בעקבות התכווצות שרירים חלקה. למעשה, נוצר הידוק טבעי על מנת לעצור את זרימת הדם. 18 מעלות צלזיוס, ההידוק הטבעי יימשך שלוש דקות או פחות. ב[[לידה במים]], שבה טמפרטורת המים קרובה לטמפרטורת הגוף, הסגר הטבעי יכול להימשך 5 דקות ויותר. הסגר של עורק הטבור על ידי התכווצות כלי הדם מכיל מספר רב של כיווצים אשר גדלים במספר עם הזמן. ישנם מקטעים מורחבים בחבל הטבור שבהם לכוד דם נוזלי במקביל לתהליך ההידוק הטבעי.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=A. C. Yao, J. Lind, T. Lu|שם=Closure of the human umbilical artery: a physiological demonstration of Burton's theory|כתב עת=European Journal of Obstetrics, Gynecology, and Reproductive Biology|כרך=7|עמ=365–368|שנת הוצאה=1977|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/264063}}}} הן ההתכווצות החלקית הן הסגירה המוחלטת נוצרים על ידי תאי שריר של השכבה החיצונית המעגלית. לעומת זאת, השכבה הפנימית משמשת בעיקר כ[[רקמת פלסטיק]] אשר יכולה בקלות להיות מועברת בכיוון הציר ולאחר מכן למלא את החלל הצר כדי להשלים את הסגירה.

נראה כי התכווציות כלי הדם וסגירתם מתרחשים בעיקר על ידי [[סרוטונין]] ו[[תרומבוקסאן]] {{אנ|Thromboxane A2}}.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Adrian Quan, Susan W. S. Leung, Terence T. Lao, Ricky Y. K. Man|שם=5-hydroxytryptamine and thromboxane A2 as physiologic mediators of human umbilical artery closure|כתב עת=Journal of the Society for Gynecologic Investigation|כרך=10|עמ=490–495|שנת הוצאה=2003-12|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14662162}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=R. P. White|שם=Pharmacodynamic study of maturation and closure of human umbilical arteries|כתב עת=American Journal of Obstetrics and Gynecology|כרך=160|עמ=229–237|שנת הוצאה=1989-1|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2912087}}}} אצל ילדים, הווריד הטבורי והצינור הוורידי נסגרים ומתנוונים על שאריות סיבים הידועות בתור [[רצועת הכבד העגולה]] {{אנ| Round ligament of liver}} ו[[הרצועה הוורידית]] {{אנ| Ligamentum venosum}}, בהתאמה. חלק מכל עורק הטבור נסגר (מתנוון לתוך מה שמכונה רצועת הטבור התיכונה), ואילו החלקים הנותרים נשמרים כחלק ממערכת הדם.

==משמעות קלינית==
===בעיות וחריגות===
[[קובץ:Knotted cord.jpg|שמאל|ממוזער|200px|קשר בחבל הטבור של תינוק שזה עתה נולד.]]
מספר חריגות יכולות להשפיע על חבל הטבור, אשר יכול לגרום לבעיות המשפיעות על האם והילד.{{הערה|{{צ-מאמר
| שם=Umbilical Cord Complications: Overview, Cord Length, Single Umbilical Artery
| מחבר = Marie Helen Beall
| שנת הוצאה=2018-06-01
| קישור=https://emedicine.medscape.com/article/262470-overview
}}}}
* דחיסה של חבל הטבור יכולה להיגרם,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://icd.who.int/browse10/2010/en#/P02.5|כותרת=ICD-10 Version:2010|אתר=icd.who.int|תאריך_וידוא=2018-12-25}}}}למשל, מהסתבכות של החבל, קשר מסוים ו[[כריכת חבל הטבור]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.merckmanuals.com/home/women-s-health-issues/complications-of-labor-and-delivery/abnormal-position-and-presentation-of-the-fetus|כותרת=Abnormal Position and Presentation of the Fetus - Women's Health Issues|אתר=Merck Manuals Consumer Version|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-12-25}}}}
*[[וולמנטוס אינסרשן]] {{אנ|Velamentous cord insertion}}.
* עורק טבור בודד.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.usdoc.co.il/72989/עורק-יחיד-בחבל-הטבור|כותרת=המרכז הירושלמי לעל קול וארבע מימד - עורק יחיד בחבל הטבור|אתר=www.usdoc.co.il|תאריך_וידוא=2018-12-25}}}}
*[[צניחת חבל הטבור]].
*[[ואזה פרביה]].

===הידוק והצמדה===
[[קובץ:Umbical cord clamp 2005.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מהדק חבל הטבור.]]
ניתן להדק את חבל הטבור בטווח של דקות ספורות לאחר הלידה. לאחר ההידוק מבצעים את פעולת החיתוך של חבל הטבור, תהליך זה חסר כאב בשל היעדר עצבים. החוט הוא מאוד קשה, כמו גיד עבה, לכן חיתוכו דורש מכשיר חיתוך חד מאוד. בעוד ניתוק טבורי עלול להתעכב עד לאחר שהחוט מפסיק לפעום (5–20 דקות לאחר הלידה), אין בדרך כלל הפסד משמעותי של דם ורידי או עורקי בעת חיתוך החוט. העדויות הנוכחיות אינן תומכות, או מפריכות, את עיכובו של חיתוך החוט, על פי הנחיות הקולג' האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים (ACOG).

[[קובץ:Caesarean section operation -cutting the umbilical cord-8Feb2011.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חבל הטבור עומד להיחתך במספריים בניתוח קיסרי.]]
ישנם מלחציים לחבל הטבור אשר כוללים סכין. מלחציים אלו בטוחים יותר ומהירים יותר, הם מאפשרים תחילה הידוק של חבל הטבור ולאחר מכן חיתוך. לאחר שחבל הטבור עבר את פעולת ההידוק והחיתוך, מלבישים לרך הנולד קליפס מפלסטיק על אזור ה[[טבור]] שעבר את פעולות ההידוק ומחכים עד שהאזור יתייבש ויהיה אטום לחלוטין. אורך הקטע של חבל הטבור שנשאר מחובר לתינוק משתנה בהתאם ל[[מיילדת]], ברוב בתי החולים אורך הקטע לאחר הידוק וחיתוך הוא מינימלי.

===ניתוק מוקדם מול מושהה===
[[קובץ:Detached Umbilical Cord.jpg|שמאל|ממוזער|150px|חבל טבור מנותק באורך של 7 ס"מ.]]
[[קובץ:Human-Male-Newborn-Infant-Baby.jpg|שמאל|ממוזער|150px|תינוק בן יום עם גדם של חבל הטבור עדיין מחובר עליו.]]
סקירת ארגון קוקרן{{אנ|Cochrane (organisation)}} ב־2013 הגיעה למסקנה כי הידוק מושהה של חבל הטבור (בין דקה אחת לשלוש דקות לאחר הלידה) "עשוי להיות מועיל כל עוד יש גישה לטיפול בצהבת המחייבת [[פוטותרפיה (טיפול רפואי)|פוטותרפיה]]".{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susan J. McDonald, Philippa Middleton, Therese Dowswell, Peter S. Morris|שם=Effect of timing of umbilical cord clamping of term infants on maternal and neonatal outcomes|כתב עת=The Cochrane Database of Systematic Reviews|עמ=CD004074|שנת הוצאה=2013-07-11|doi=10.1002/14651858.CD004074.pub3|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23843134}}}}בסקירה זו הידוק מושהה בניגוד למוקדם, לא הצביע על שום הבדל בסיכון דימום מסיבי של האם לאחר הלידה, תמותת הילוד או ציון נמוך ב[[מבחן אפגאר]].
מצד שני, הידוק מאוחר של חבל הטבור גרמה לעלייה במשקל הלידה של כ 100 גרם בממוצע וריכוז ה[[המוגלובין]] 15 גרם לליטר עם חצי מהסיכון ללקות בחוסר ברזל בשלושה ובשישה חודשים, אך עם סיכון מוגבר ללקות בצהבת הדורשת פוטותרפיה.

בשנת 2012, הקולג 'האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים אישר באופן רשמי עיכוב הידוק חבל הטבור למשך 30–60 שניות בתינוקות שנמצאים מתחת לרמת השליה בכל המקרים של [[לידה מוקדמת]] המבוססת בעיקר על ראיות לכך שהיא מפחיתה את הסיכון ל[[דימום מוחי תוך-חדרי]] בילדים אלו ב 50% .{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Committee on Obstetric Practice, American College of Obstetricians and Gynecologists|שם=Committee Opinion No.543: Timing of umbilical cord clamping after birth|כתב עת=Obstetrics and Gynecology|כרך=120|עמ=1522–1526|שנת הוצאה=2012-12|doi=10.1097/01.AOG.0000423817.47165.48|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/23168790}}}}
באותה הצהרה של הוועדה, ACOG מזהה גם כמה יתרונות אפשריים אחרים לתינוקות לפני לידה, כולל "שיפור במחזור המעבר, יצירה טובה יותר של תאי דם נפחים, וצורך מופחת בעירוי דם".

בחודש ינואר 2017, חוות הדעת המתוקנת של הוועדה, הרחיבה את המלצותיה בנוגע לפרק הזמן בו הולד מוגדר כתינוק. תוך העלאת נתונים המצביעים על תועלת ההגדרה, רמות גבוהות של [[המוגלובין]] ומאגרי ברזל טובים יותר בחודשים הראשונים לחייו. היתרונות הללו עלולים להביא לתוצאות התפתחותיות משופרות.
הקולג' האמריקאי של מיילדות וגניקולוגים (ACOG), זיהה עלייה קטנה בשכיחות של צהבת בתינוקות עם חיתוך מושהה בחבל הטבור, ומדיניות מומלצת על פיקוח וטיפול בצהבת ילדים. בנוסף הארגון ציין גם כי אין קשר בין חיתוך מושהה של חבל הטבור וסיכון מוגבר ל[[דמם שלאחר לידה]].{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=J. A. Simaan, D. M. Aviado|שם=Hemodynamic effects of aerosol propellants. II. Pulmonary circulation in the dog|כתב עת=Toxicology|כרך=5|עמ=139–146|שנת הוצאה=1975-11|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/1873}}}}

מספר מחקרים הראו יתרונות של הידוק מושהה של חבל הטבור, [[מטא-אנליזה]] מראה כי עיכוב הידוק חבל הטבור בילודים למשך מינימום של 2 דקות לאחר הלידה מועיל לתינוקות במצב ה[[המטוקריט]], ריכוז הברזל בגוף וירידה בסיכון ל[[אנמיה]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eileen K. Hutton, Eman S. Hassan|שם=Late vs early clamping of the umbilical cord in full-term neonates: systematic review and meta-analysis of controlled trials|כתב עת=JAMA|כרך=297|עמ=1241–1252|שנת הוצאה=2007-03-21|doi=10.1001/jama.297.11.1241|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/17374818}}}} (סיכון יחסי של 0.53 ברמת ביטחון של 95 אחוזים). (ירידה בסיכון לאמוניה נמצאה גם במחקר משנת 2008).
נמצא כי אי הידוק מושהה של חבל הטבור (פחות מ 3 דקות) שיפר את המדדים הגיל ארבע שנים.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Ola Andersson, Barbro Lindquist, Magnus Lindgren, Karin Stjernqvist|שם=Effect of Delayed Cord Clamping on Neurodevelopment at 4 Years of Age: A Randomized Clinical Trial|כתב עת=JAMA pediatrics|כרך=169|עמ=631–638|שנת הוצאה=2015-7|doi=10.1001/jamapediatrics.2015.0358|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/26010418}}}} בעוד שעיכוב מושהה של חבל הטבור, מעל שלוש דקות, הקטין את השכיחות לאנמיה בקרב תינוקות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://medicalxpress.com/news/2017-01-umbilical-cord-clamping-infant-anemia.html|כותרת=Can delayed umbilical cord clamping reduce infant anemia at age 8, 12 months?|אתר=medicalxpress.com|שפה=אנגלית|תאריך_וידוא=2018-12-30}}}}

השפעות שליליות של ניתוק מושהה של חבל הטבור כוללות עלייה בסיכון ל[[פוליציטמיה]]. עם זאת, נראה כי מצב זה נמצא בלתי מזיק במחקרים. תינוקות שניתוק חבל הטבור התבצע 60 שניות לאחר הלידה נמצאו בסיכון גבוה יותר לצהבת הדורשת טיפול פוטותרפיה.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://brooksidepress.org/Products/Military_OBGYN/Textbook/LaborandDelivery/delivery_of_the_baby.htm|כותרת=Delivery of the Baby|אתר=brooksidepress.org|תאריך_וידוא=2018-12-30}}}}

עיכוב מושהה של חבל הטבור אינו מומלץ כתגובה למקרים בהם התינוק אינו נושם טוב וצריך החייאה. במקום זאת, ההמלצה היא מיד לנתק את חבל הטבור ולבצע [[החייאה]]. כאשר חבל הטבור נראה כפועם אין זה סימן לכך שהתינוק מקבל מספיק חמצן. עם זאת, במידת האפשר, יש לבצע החייאה עם חבל הטבור עדיין מחובר, כדי לקבל הן היתרונות של החמצן מהחוט והן מן ההתערבות.

===אי ניתוק חבל הטבור===
חלק מההורים בוחרים לא לבצע חיתוך של חבל הטבור ולהשאיר אותו מחובר, מצב זה נקרא "הלידה" או חוסר ניתוק של חבל הטבור. כל חבל הטבור נותר שלם עד שהוא מתחיל להתייבש ולהתנתק בין האם לתינוק (בדרך כלל ביום השלישי לאחר הלידה).{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Susan Crowther|שם=Lotus birth: leaving the cord alone|כתב עת=The Practising Midwife|כרך=9|עמ=12–14|שנת הוצאה=2006-6|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16830839}}}}
===צנתור חבל הטבור===
וריד הטבור מחובר ישירות למחזור המרכזי, מצב זה יכול לשמש מסלול ל[[צנתר]] ורידי, המסייע בהעברת אינפוזיה ותרופות. צנתר וריד הטבור הוא אלטרנטיבה אמינה כדי להגיע לאיברים פנימיים מבלי לחתוך ולחשוף אותם. בנוסף, צנתר וריד הטבור מאפשר הזרקה תוך גרמית דרך צינורית, ייתכן במצב של החייאה או טיפול אינטנסיבי של התינוק.
===דגימת דם===
מ 24 עד 34 שבועות של ההיריון, הדם יכול להילקח מחבל הטבור על מנת לבדוק חריגות (במיוחד עבור תנאים תורשתיים). הליך אבחון גנטי זה ידוע כ[[דגימת דם טבורי עורית]]. {{אנ|Percutaneous umbilical cord blood sampling}}
===אחסון הדם הטבורי===
הדם בתוך חבל הטבור, המכונה [[דם טבורי]], הוא מקור עשיר ונגיש של תאי גזע פרימיטיביים ולא מובחנים (מסוג CD34 חיובי ו- CD38 שלילי). תאי דם טבורי אלה יכולים לשמש להשתלת [[מח עצם]].
ישנם הורים הבוחרים להעביר את הדם הטבורי של התינוק באמצעות הידוק וחיתוך מוקדם של חבל הטבור כדי לאחסן בהקפאה לטווח ארוך בבנק הדם הטבורי, אם הילד יצטרך אי פעם את תאי הגזע שנמצאים בחבל הטבור (לדוגמה, להחליף מח עצם אשר נהרס בעת הטיפול ב[[לוקמיה]]). פרקטיקה זו שנויה במחלוקת, כאשר המבקרים טוענים כי נסיגה מוקדמת של דם טבורי בזמן הלידה דווקא מגבירה את הסבירות למחלות ילדות, בשל כמות הדם הגבוהה שנלקחה (ממוצע של 108 מ"ל) ביחס לאספקה הכללית של התינוק (בדרך כלל 300 מ"ל). המכללה המלכותית לרופאת נשים וגינקולוגים הצהירה ב -2006 כי "עדיין אין ראיות מספיקות על מנת להמליץ על איסוף דם טבורי מסחרי ואחסון של תאי גזע ".
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים קבעה כי יש לעכב את השימוש בבנקים לדם טבורי לשימוש עצמי (מאחר שרוב התנאים הדורשים לשימוש בתאי גזע כבר קיימים בדם הטבורי), בעוד שיש לעודד את הבנקאות לשימוש כללי. בעתיד, תאי גזע שנלקחים ומקורם בדם טבורי עשויים להיות מתאימים לחולים אחרים, בדומה לדם ולרקמות המושתלות.

בעוד שהאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מעודדת את הבנקאות הפרטית, למעט במקרה של צורך רפואי קיים, האקדמיה מציינת כי מידע על היתרונות וההגבלות הפוטנציאליים של בנק הדם הטבורי וההשתלה צריכים להיות משביעי רצון כך שההורים יוכלו לקבל החלטה מושכלת.
השימוש בתאי גזע מדם טבורי בטיפול במצבים כגון פגיעה מוחית{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://clinicaltrials.gov/ct2/show/NCT00593242|כותרת=Cord Blood for Neonatal Hypoxic-ischemic Encephalopathy - Full Text View - ClinicalTrials.gov|אתר=clinicaltrials.gov|שפה=en|תאריך_וידוא=2018-12-30}}}}ו[[סוכרת מסוג 1]]{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Michael J. Haller, Hilla-Lee Viener, Clive Wasserfall, Todd Brusko|שם=Autologous umbilical cord blood infusion for type 1 diabetes|כתב עת=Experimental Hematology|כרך=36|עמ=710–715|שנת הוצאה=2008-6|doi=10.1016/j.exphem.2008.01.009|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18358588}}}}כבר נחקרו בבני אדם, ומחקרים מוקדמים יותר נערכים לטיפולי שבץ{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Martina Vendrame, Carmelina Gemma, Keith R. Pennypacker, Paula C. Bickford|שם=Cord blood rescues stroke-induced changes in splenocyte phenotype and function|כתב עת=Experimental Neurology|כרך=199|עמ=191–200|שנת הוצאה=2006-5|doi=10.1016/j.expneurol.2006.03.017|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16713598}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Martina Vendrame, Carmelina Gemma, Dirson de Mesquita, Lisa Collier|שם=Anti-inflammatory effects of human cord blood cells in a rat model of stroke|כתב עת=Stem Cells and Development|כרך=14|עמ=595–604|שנת הוצאה=2005-10|doi=10.1089/scd.2005.14.595|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16305344}}}}ואובדן שמיעה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Roberto P. Revoltella, Sandra Papini, Alfredo Rosellini, Monica Michelini|שם=Cochlear repair by transplantation of human cord blood CD133+ cells to nod-scid mice made deaf with kanamycin and noise|כתב עת=Cell Transplantation|כרך=17|עמ=665–678|שנת הוצאה=2008|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18819255}}}}
דם טבורי המאוחסן בבנקים פרטיים שמור בדרך כלל לשימוש של הילד התורם בלבד. לעומת זאת, דם טבורי המאוחסן בבנקים ציבוריים נגיש לכל מי שיש לו סוג רקמות תואם והוכחת הצורך.

השימוש בדם טבורי מבנקים ציבוריים הולך ומתרחב. כיום השימוש העיקרי הוא בטיפול בהפרעות דם כגון לוקמיה, כאשר תרומות משוחררות להשתלה באמצעות רישום אחד.(נרשמו בינואר 2013 יותר ממיליון תרומות). נעשה שימוש בדם הטבורי כאשר החולה אינו מוצא תורם מח עצם תואם; "הרחבה" זו של מאגר התורמים הביאה להרחבת הבנקים הציבוריים.

==חבל הטבור אצל בעלי חיים==
בעוד שבגוף האדם מכיל חבל הטבור וריד טבורי אחד, בקרב יונקים מסוימים, כמו פרות וכבשים, הוא מכיל שני ורידים טבוריים.
בבעלי חיים מסוימים, האם תכרסם את חבל הטבור, ובכך תפריד בין השליה לבין הצאצאים.
לעיתים קרובות תבלע האם את חבל הטבור יחד עם השליה, כדי לספק מזון ולהיפטר מרקמות שהיו מושכות אליהן אוכלי נבלות או טורפים. בשימפנזים מותירה האם את חבל הטבור מחובר ומטפלת בצאצא שלה, וכיום לאחר הלידה חבל הטבור מתייבש ומתנתק (מקרה זה תועד לראשונה על ידי זואולוגים בטבע בשנת 1974).
מינים מסוימים של כרישים – [[פטישניים]], [[כרישיים]] ו[[כרישון חמוסי]], משריצים ולכן חבל הטבור שלהם מחובר לשלייה.

==רעלנים מסרטנים בחבל הטבור==
במחקרים אמריקאים ובינלאומיים רבים נמצאו כימיקלים גורמי סיכון לסרטן בדגימות שנלקחו מחבל הטבור. מקורם של אותם כימיקלים - פלסטיק מסוימים, לוחות מעגלים המחשב, אדי ניחוחות סינתטיים בין היתר. נמצאו למעלה מ -300 חומרים רעילים כימיים, כולל [[ביספנול A]], [[טטרברוביספנול A]] {{אנ|tetrabromobisphenol A}}, חומצה [[פרפלואוקטנומית]]{{אנ|perfluorooctanoic acid}}. מחקרים באמריקה הראו רמות גבוהות יותר באפריקאים אמריקנים, היספנים אמריקאים ואמריקנים אסיאתיים, כך סבורים, לחיות באזורים של זיהום גבוה יותר.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Wu-Shiun Hsieh, Pau-Chung Chen, Chia-Yang Chen, Guang-Wen Lien|שם=Perfluorinated Compounds in Umbilical Cord Blood and Adverse Birth Outcomes|כתב עת=PLOS ONE|כרך=7|עמ=e42474|שנת הוצאה=2012-08-03|doi=10.1371/journal.pone.0042474|קישור=https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0042474}}}}

==תמונות נוספות==
<gallery>
קובץ:Gray28.png|תרשים הממחיש שלב מאוחר יותר בהתפתחות חבל הטבור.
קובץ:Gray38 – Illustration of a fetus in utero between the fifth and sixth months.png|העובר ברחם, בין החודשים החמישי לשישי.
קובץ:Gray39.png|תוכנית של מחזור השליה.
קובץ:Gray476.png|לב העובר האנושי כאשר קיר הגוף הקדמי הוסר כדי להראות את הסינוס ונוסוס.
קובץ:HumanNewborn.JPG|ולד, חבל הטבור עדיין לא נחתך.
קובץ:Caesarian_shown_cropped.jpg|תינוק שנולד, זמן קצר לאחר ניתוח קיסרי.
קובץ:Merlin_Lotus_Birth_2006.jpg|לידת מים, חבל הטבור והשליה.
קובץ:Newborn umbilical suction.jpg|תינוק בן 45 שניות, עם חבל הטבור מהודק.

</gallery>

==ראו גם==
* [[כריכת חבל הטבור]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{בריטניקה}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
{{היריון ולידה}}
{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:בריאות האישה]]
[[קטגוריה:היריון ולידה]]

חבל הטבור - היסטוריית גרסאות

imported>EranBot: בוט החלפות: \1ימשך\2