https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%97%27%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F 2026-09-13T14:35:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%97%27%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9F&diff=919128&oldid=prev 2025-10-01T09:01:38Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדינה<br /> | שם בשפת המקור = الخِلافةُ الرَّاشِدَة{{ש}}الخِلافةُ الرَّاشِدِيَّة{{ש}}دَوْلَةُ الخِلافةُ الرَّاشِدَة<br /> | סוג מדינה = לשעבר<br /> | ישות קודמת = [[מוחמד במדינה]]<br /> | ישות יורשת = [[בית אומיה]]<br /> | מפה = [[קובץ:Rashidun_Caliphate.svg|לא ממוסגר]]<br /> | כיתוב מפה = הח&#039;ליפות בהיקפה הגדול ביותר<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;ח&#039;ליפות הראשידון&#039;&#039;&#039; (בערבית: &#039;&#039;&#039;ٱلْخِلَافَةُ ٱلرَّاشِدَةُ&#039;&#039;&#039;; בתעתיק: אל־חִ&#039;לַאפַה א־רַּאשִׁדַה) הייתה ה[[ח&#039;ליפות]] הראשונה לאחר מות [[מוחמד]] בשנת 632 לספירה. הח&#039;ליפות נשלטה על ידי ארבעת הח&#039;ליפים הראשונים, ה[[ראשידון]].<br /> <br /> == הח&#039;ליפות ==<br /> הח&#039;ליפות קמה בעקבות פטירתו של מוחמד ביוני 632. [[עומר בן אל-ח&#039;טאב|עומר]] ו[[אבו עוביידה בן אל-ג&#039;ראח]] הכריזו על נאמנותם ל[[אבו בכר]], וה[[אנצאר]] ו[[שבט קורייש]] הלכו בעקבותיהם. אבו בכר קרא לעצמו &quot;ח&#039;ל֫יפַת רסול אללה&quot; (خَلِيفةُ رَسُولِ اللهِ, &quot;מחליפו של שליח האלוהים&quot;) או פשוט &quot;[[ח&#039;ליפה|ח&#039;ל֫יפַה]]&quot;. בעברית מקובל גם התעתיק (השגוי) &quot;ח&#039;ליף&quot;. אבו בכר הכניע את השבטים הערביים, שטענו שלמרות שהם נשבעו אמונים למוחמד וקיבלו על עצמם את האסלאם, הם לא התחייבו ליורשיו של מוחמד ולאבו בכר. לאחר מכן השלים את כיבוש [[חצי האי ערב]], שבו הוחל בימי מוחמד, וכוחות הח&#039;ליפות פלשו לתחומי [[האימפריה הביזנטית]]. שלטונו של אבו בכר הסתיים במותו באוגוסט 634.<br /> <br /> הח&#039;ליף השני, [[עומר בן אל-ח&#039;טאב]], תפס את מקומו של אבו בכר בהתאם להוראתו. עומר הביא את הח&#039;ליפות להתרחבות גדולה, כאשר בימי שלטונו הח&#039;ליפות כבשה יותר משני שלישים מ[[האימפריה הביזנטית]] ואת מרבית [[האימפריה הסאסאנית]]. עומר נרצח בנובמבר 644 בידי עבד פרסי. הח&#039;ליף השלישי, [[עות&#039;מאן בן עפאן]], נבחר על ידי ועדה בת שישה אנשים שמונתה בידי עומר.&lt;ref&gt;{{Cite encyclopedia|date=1960–2007|title=Shūrā|encyclopedia=Encyclopaedia of Islam, Second Edition|doi=10.1163/1573-3912_islam_COM_1063}}&lt;/ref&gt; תחת עות&#039;מאן, הח&#039;ליפות השלימה את כיבוש פרס בשנת 651 והמשיכה בכיבוש שטחי האימפריה הביזנטית. לעות&#039;מאן קמה התנגדות שהאשימה אותו ב[[נפוטיזם]], והוא נרצח בסופו של דבר על ידי המורדים ביוני 656.<br /> <br /> הח&#039;ליף הרביעי, [[עלי בן אבי טאלב]], בן לשבט [[האשמיה|האשם]] שממנו בא מוחמד, העביר את בירת הח&#039;ליפות ל[[כופה]] שבעיראק. קרובו של עות&#039;מאן ומושל סוריה [[מועאויה הראשון]], שהאמין שעות&#039;מאן נהרג שלא כדין ויש להעניש את רוצחיו, לא קיבל את שלטונו של עלי ויצא נגדו. בנוסף, פלג שלישי המכונה [[ח&#039;וארג&#039;]], שהיו תומכיו לשעבר של עלי, מרדו הן נגד עלי והן נגד מועאויה לאחר שסירב לקבל את הבוררות ב[[קרב צפין]]. המלחמה הובילה להפלת ח&#039;ליפות ראשידון ולהקמת [[בית אומיה|הח&#039;ליפות האומיית]] ב-661 על ידי מועאויה.<br /> <br /> ח&#039;ליפות ראשידון מאופיינת בתקופה של עשרים וחמש שנה של התרחבות צבאית מהירה ולאחריה תקופה של חמש שנים של סכסוכים פנימיים. צבא ראשידון מנה בשיאו מעל 100,000 איש. עד שנות ה-650 כללה הח&#039;ליפות בנוסף ל[[חצי האי ערב]] את ה[[לבנט]] ואת [[עבר הקווקז]] בצפון; את [[צפון אפריקה]] מ[[מצרים]] ועד ל[[תוניסיה]] של ימינו במערב; ואת הרמה האיראנית וחלקים מ[[מרכז אסיה]] ו[[דרום אסיה]] במזרח.<br /> [[קובץ:Rashidun_coin_Pseudo-Byzantine_types.jpg|ממוזער|250x250 פיקסלים| מטבע של ח&#039;ליפות ראשידון, 647–670 בקירוב, חיקוי מטבעות ביזנטיים, ובו דמות ביזנטית ([[קונסטנס השני, קיסר האימפריה הביזנטית|קונסטנס השני]]) אוחזת [[שרביט]] ומצלב גלובוס]]<br /> [[קובץ:Rashidun_Caliphate_(greatest_extent).svg|ממוזער| ח&#039;ליפות ראשידון בהיקפה הגדול ביותר]]<br /> <br /> ==הח&#039;ליפות בתקופת הראשידון==<br /> [[קובץ:Conquête de l&#039;Islam à la chute des Rashidun he.svg|ממוזער|התרחבות הח&#039;ליפות בתקופת הראשידון|350px]]<br /> <br /> ===התיישבות===<br /> גאוגרפית, הח&#039;ליפות התרחבה מאוד בתקופת שלושת הח&#039;ליפים הראשונים. מצבה הכלכלי של [[האימפריה המוסלמית]] השתפר בעקבות מסעות [[כיבוש]]ים רחבי היקף ומוצלחים והטלת מיסי ה[[ג&#039;זיה]] ([[מס גולגולת]]) על מי שאינם מוסלמים ([[ד&#039;מי]]).<br /> <br /> אזור [[בצרה (עיראק)|בצרה]] היה כמעט ולא מיושב כשנכבש על ידי המוסלמים. במהלך שלטונו של עומר, הצבא המוסלמי הקים באזור בסיס ממנו יצא להתקפות נגד האימפריה הסאסאנית. מאוחר יותר הגיעו למקום גם מתיישבים שהקימו [[מסגד]].<br /> <br /> במהלך כיבוש [[מצרים]] שהחל ב-[[641]], השתמש ה[[צבא]] המוסלמי באזור פֻסטאט כבסיס. לאחר כיבוש [[אלכסנדריה]] חזרו המוסלמים והתיישבו באזור. האזור נוצל למרעה, אולם מאוחר יותר הוקמו שם גם מבנים.<br /> <br /> אזורים מיושבים אחרים הורחבו מאוד. ב[[מוסול]] בנה אחד ממפקדי צבאו של עומר [[מצודה]], מספר [[כנסייה|כנסיות]], [[מסגד]] ומקום כינוס ל[[יהודים]] שהתגוררו שם.<br /> <br /> ===התפתחות פנימית===<br /> <br /> במהלך שלטונו ביסס אבו בכר את אוצר המדינה (בית אל-מאל). עומר הרחיב את היקף פעילות האוצר, והורה על הקמת ארגון שינהל את כספי המדינה.<br /> <br /> הח&#039;ליפים הורו על בניית דרכים ו[[גשר]]ים לאזורים שנכבשו, בתמורה לנאמנות הפוליטית של הנתינים באזור. בשל הזרימה של כספים לאוצר המדינה, המוסלמים שיפצו [[באר מים|באר]]ות ישנות בשטחים שכבשו וחפרו חדשות. בנוסף, בנו המוסלמים בריכות ותעלות מים, שמרביתן היו פתוחות לשימוש הציבור הרחב.<br /> <br /> במהלך תקופת [[בצורת]], הורה עומר על בניית תעלה במצרים, שחיברה בין ה[[נילוס]] לים. התעלה, שנבנתה תוך שנה, סייעה להעברת [[תבואה]] ל[[חצי האי ערב]] דרך הים. עד אז הועברו הסחורות רק דרך היבשה. לאחר ששני [[שיטפון|שיטפונות]] הכו בעיר מכה, הורה עומר על בנייתם של שני [[סכר]]ים שם, ובנייתו של סכר נוסף בקרבת העיר מדינה.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> <br /> == הערות שוליים ==<br /> {{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:ערב הסעודית: היסטוריה]]<br /> [[קטגוריה:שושלות ח&#039;ליפים]]<br /> [[קטגוריה:האימפריה המוסלמית]]<br /> [[קטגוריה:מדינות לשעבר במזרח התיכון]]<br /> [[קטגוריה:מונרכיות ערביות]]</div>

imported>יוניון ג'ק