imported>Idoiz: וועדה–>ועדה

2026-02-23T17:51:10Z

וועדה–>ועדה

דף חדש

'''זכות הילד לבריאות''' מעוגנת בסעיף 24 ל[[אמנת זכויות הילד|אמנה בדבר זכויות הילד]],<ref name=":0">ס' 24 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> וקובעת שלכל ילד הזכות להנות מרמת הבריאות הגבוהה ביותר הניתנת להשגה, לגישה לשירותי בריאות, טיפול ושיקום ללא הפליה.<ref name=":0" /> הזכות עוגנה מתוך הכרה במצבם הייחודי של ילדים בשנות ילדותם המחייב התייחסות אינדיבידואלית ודיון נפרד משיח [[זכויות האדם]] הכללי.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=חגית ברסטל – כינת|שם="זכויות הילד"|כתב עת=אתר הכנסת}}</ref> שכן מחד, הם תלויים באפוטרופסיהם ומאידך, הם נמצאים בתהליך של התפתחות מתמדת.<ref>סביונה רוטלוי "אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים" '''זכויות הילד והמשפט הישראלי''' 63, 68 (2010).</ref>

== הזכות ==
=== מרכיבי הזכות ===
סעיף 24 ל[[אמנת זכויות הילד|אמנה]] מטיל על המדינות חובה לנקוט באמצעים להפחתת תמותת תינוקות וילדים, להבטיח שירותי בריאות ראשוניים, להיאבק במחלות וברעב, לספק מים ומזון הולמים, להבטיח שירותי בריאות נאותים לאימהות לפני ואחרי הלידה ולהנגיש לכל מגזרי החברה מידע הקשור בבריאות הילד ולסייע ביישומו.<ref name=":0" /> בנוסף, יש לפתח שירותי [[רפואה מונעת]], לקיים הדרכות הורים בנושא בריאות ילדיהם ולהיאבק ב[[נוהגים מסורתיים]] המזיקים לבריאותם של ילדים.<ref name=":0" />

=== עקרונות במימוש הזכות ===
ישנם מספר עקרונות מנחים למימוש כלל הזכויות הקבועות באמנה. הראשון, הוא עיקרון אי ההפליה, לפיו על המדינות להבטיח את הזכויות [[אמנת זכויות הילד|שבאמנה]] לכל ילד בתחום שיפוטן ללא הפליה משום סוג.<ref>ס' 2 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> השני, הוא עיקרון טובת הילד כשיקול עליון בכל פעולה הנוגעת אליו.<ref>ס' 3 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> השלישי, הוא עיקרון ההתפתחות לפיו על המדינות להבטיח את התפתחות הילד למלוא הפוטנציאל שבו.<ref>ס' 6 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> הרביעי הוא עיקרון ההשתתפות, לפיו לילד הזכות להשמיע את דעתו בכל הנוגע אליו.<ref>ס' 12 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> ולבסוף, עיקרון הכשרים המתפתחים לפיו ילדות היא תקופה של התפתחות מתמשכת, וכך גם יכולת הילד לקבל החלטות עצמאיות.<ref>ס' 12 ו-5 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref>

בהערה פרשנית מס' 15 של [[ועדת האו"ם לזכויות הילד]] היא מפרשת את תוכן הזכות לבריאות לאור העקרונות שצוינו.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013).|כיוון=שמאל}} ראשית, על המדינות להבטיח שבריאות הילד לא תיפגע בשל [[אפליה|הפליה]].{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013) para 7-8.|כיוון=שמאל}} שנית, יש ליישם את עיקרון טובת הילד בכל החלטה הנוגעת לבריאותו.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013), para 12-14|כיוון=שמאל}} שלישית, הזכות לבריאות אינה מתמצת אך במתן שירותים רפואיים ועל המדינה לפתח את כלל ממדי התפתחות הילד - הנפשיים, המוסריים, הרוחניים והחברתיים.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013), para 16-17.|כיוון=שמאל}} רביעית, לילד הזכות להביע את דעותיו בכל עניין הנוגע לבריאותו ויש לתת לדעותיו משקל בהתאם לבגרותו.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013), para 19.|כיוון=שמאל}} חמישית, ככל שכשרי הילד מתפתחים כך גוברת זכאותו לאוטונומיה על גופו ובריאותו.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 15 on the right of the child to the enjoyment of the highest attainable standard of health (art. 24) (UN Doc. CRC/C/GC/15, 2013), para 20-22.|כיוון=שמאל}}

=== התייחסות לאוכלוסיות ספציפיות ===
מעבר לקביעת העקרונות הכלליים קבעה הוועדה עקרונות ודגשים נוספים הנוגעים לאוכלוסיות ספציפיות הדורשות התייחסות מיוחדת:

בנוגע [[התבגרות|למתבגרים]], המאופיינים בשינויים מואצים ובנטייה ללחצים חברתיים,{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 4 on adolescent health and development in the context of the Convention on the Rights of the Child (UN Doc. CRC/GC/2003/4, 2003), para 1-5.|כיוון=שמאל}} הוועדה הדגישה את הצורך בסביבה תומכת ובזכות למידע ככלי מרכזי לשמירה על בריאותם.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 4 on adolescent health and development in the context of the Convention on the Rights of the Child (UN Doc. CRC/GC/2003/4, 2003), para 26-27.|כיוון=שמאל}} נקבע שמתבגרים בעלי בגרות מספקת זכאים לייעוץ ולטיפול רפואי חסוי ועל המדינות להתמודד עם אתגרים ייחודיים לגיל זה, ובהם קידום בריאות הנפש,{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 4 on adolescent health and development in the context of the Convention on the Rights of the Child (UN Doc. CRC/GC/2003/4, 2003), para 28-29.|כיוון=שמאל}} הבטחת נגישות לשירותי בריאות מינית ועיצוב מדיניות לבטיחות בדרכים.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 4 on adolescent health and development in the context of the Convention on the Rights of the Child (UN Doc. CRC/GC/2003/4, 2003), para 21.|כיוון=שמאל}} זאת, באמצעות שירותים זמינים, איכותיים, נגישים וקבילים תרבותית ומגדרית.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 4 on adolescent health and development in the context of the Convention on the Rights of the Child (UN Doc. CRC/GC/2003/4, 2003), para 41.|כיוון=שמאל}}

בנוגע ל[[ילדים עם מוגבלות]], על המדינות להקים מערכות לזיהוי מוקדם של מוגבלויות, להעניק טיפול ושיקום מוקדמים{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 9 on the rights of children with disabilities (UN Doc. CRC/C/GC/9, 2006), para. 56-57. |כיוון=שמאל}} ולפעול למניעת עיקור כפוי של ילדים עם מוגבלות.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 9 on the rights of children with disabilities (UN Doc. CRC/C/GC/9, 2006), para. 60. |כיוון=שמאל}}

בנוסף, הוועדה הדגישה את החובה לנהוג בשוויון בשירותי בריאות [[לילדים בלתי מלווים/ מופרדים]] הנמצאים מחוץ למדינת מוצאם ונעדרים עורף משפחתי ומעמד אזרחי.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 6 on the treatment of unaccompanied and separated children outside their country of origin (UN Doc. CRC/GC/2005/6, 2005), para. 46.|כיוון=שמאל}} על מדינות לטפל בצרכיהם הבריאותיים הייחודיים הנובעים [[טראומה נפשית|מטראומה]], אובדן וחוויות מלחמה,{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 6 on the treatment of unaccompanied and separated children outside their country of origin (UN Doc. CRC/GC/2005/6, 2005), para. 47.|כיוון=שמאל}} ולפתח עבורם שירותי שיקום רגישים לתרבות ומגדר.{{הערה|CRC Committee, General Comment No. 6 on the treatment of unaccompanied and separated children outside their country of origin (UN Doc. CRC/GC/2005/6, 2005), para. 48.|כיוון=שמאל}}

== ביטויי הזכות בפרקטיקה הבינלאומית ==
דוגמה לפרקטיקה בינלאומית שמסתמכת על הזכות היא החלטה מ-2019 של הוועדה המפקחת על [[אמנת זכויות הילד|האמנה]] בדבר זכויות הילד בתלונה נגד [[שווייץ]]. הרקע להחלטה היה הורים אזרחי [[רוסיה]] עם שני ילדים במצב רפואי מורכב שהגיעו לשווייץ והגישו בקשה למקלט וטיפול רפואי דחוף עבור ביתם. ילדתם החירשת נזקקה לניתוח [[שתל שבלולי|שתל שבלול]] שניתן להשתילו רק בשנותיה הראשונות והילד, אובחן [[הפרעת דחק פוסט-טראומטית|כפוסט-טראומטי]] קשה עקב האירועים שחווה ברוסיה.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 74/2019, Z.S. and A.S. v. Switzerland, UN Doc. CRC/C/89/D/74/2019 (2022).|כיוון=שמאל}} שווייץ דחתה את בקשותיהם וגירשה אותם לרוסיה.

ההורים טענו שהחלטת שווייץ לגרשם חזרה מבלי לתת לביתם טיפול רפואי ובידיעה שלא מובטח שתקבלו ברוסיה מהווה הפרת זכותה להתפתחות שכן, אי מתן הטיפול בזמן יפגע ביכולותיה השפתיות. בנוסף, נטען להפרת זכות הילד להשתתפות ואחר ולא ניתנה לו ההזדמנות להביע את דעתו לגבי החזרה לרוסיה. הוועדה, קיבלה את טענות המשפחה להפרת זכות הילדים לבריאות{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 74/2019, Z.S. and A.S. v. Switzerland, UN Doc. CRC/C/89/D/74/2019 (2022) para. 7.6|כיוון=שמאל}} ואף דחתה את טענת שווייץ בעניין הגבלת הגיל לצורך מימוש זכות ההשתתפות.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 74/2019, Z.S. and A.S. v. Switzerland, UN Doc. CRC/C/89/D/74/2019 (2022) para. 7.8|כיוון=שמאל}}

דוגמה נוספת נמצאת בחוות דעתו המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בעניין שינויי האקלים מ-2025.{{הערה|שם=:1|Obligations of States in Respect of Climate Change, Advisory Opinion, 2025 I.C.J. (July 23).|כיוון=שמאל}} בחוות הדעת הודגש שהגשמת זכות הילד לבריאות תלויה בתנאים הסביבתיים שבהם חי. לפיכך, ובהינתן ששינויי האקלים מהווים איום ישיר על בריאותם של ילדים, על המדינות למנוע נזק סביבתי לצורך הגשמת זכות הילד לבריאות.<ref name=":1" />

ביטוי פרקטי לחוות הדעת נמצא בפרשת סאצ'י,{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 107/2019, Chiara Sacchi et al. v. Germany, 22 September 2021, UN Doc. CRC/C/88/D/107/2019.|כיוון=שמאל}} שבה ילדים מרחבי העולם טענו נגד [[גרמניה]], [[צרפת]], [[טורקיה]], [[ברזיל]] ו[[ארגנטינה]], שלא עמדו בחובתן לצמצום פליטות [[גז חממה|גזי חממה]] ומניעת [[נזקי אקלים|נזקי האקלים]] ופגעו בבריאותם.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 107/2019, Chiara Sacchi et al. v. Germany, 22 September 2021, UN Doc. CRC/C/88/D/107/2019 para 2.2.|כיוון=שמאל}} כנגדם, המדינות טענו שאין סמכות שיפוט על ילדים מחוץ לתחומן הטריטוריאלי. הוועדה קבעה תקדים לפיו ככל ומתקיים קשר סיבתי בין פליטות שמקורן בשטח המדינה לבין פגיעה בזכויותיהם של ילדים המצויים מחוץ לשטחה, ולמדינה יש שליטה אפקטיבית על מקורות הפליטות, מתקיימת [[סמכות שיפוט אוניברסלית|סמכות שיפוט חוץ-טריטוריאלית]] ביחס לאותם נפגעים.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 107/2019, Chiara Sacchi et al. v. Germany, 22 September 2021, UN Doc. CRC/C/88/D/107/2019 para. 9.10.|כיוון=שמאל}} אולם, למרות הקביעה התקדימית, התלונה נדחתה בשל [[אי-מיצוי הליכים משפטיים]] פנימיים במדינות הרלוונטיות בטרם הפנייה לוועדה.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Communication No. 107/2019, Chiara Sacchi et al. v. Germany, 22 September 2021, UN Doc. CRC/C/88/D/107/2019 para. 9.20|כיוון=שמאל}}

== אתגרים ביישום הזכות ==
למרות העיגון הרחב של זכות הילד לרמת הבריאות הגבוהה ביותר האפשרית, מימושה תלוי בזמינות משאבים<ref>ס' 4 לאמנה בדבר זכויות הילד, כ"א 31, 221 (נחתמה ב-1990) </ref> והיא מעוצבת בעמימות וממושגים כגון "רמת חיים נאותה" ו"מירב המידה הניתנת" שאינם מדדים אופרטיביים מחייבים. לפיכך, יישום הזכות כפוף ל[[שיקול דעת]] מדיני וקביעת סדרי עדיפויות תקציביים, המאפשר למדינות לשמור על "גבול" המשאבים המקסימליים הזמינים נמוך.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Suman Khadka|שם=Social Rights and the United Nations–Child Rights Convention (UN-CRC): Is the CRC a Help or Hindrance for Developing Universal and Egalitarian Social Policies for Children’s Wellbeing in the Developing World|כתב עת=Int’l J. Child. Rts|כרך=21|שנת הוצאה=2013|עמ=616, 618-620}}|כיוון=שמאל}}

דוגמה לכך היא שיעור תמותת תינוקות שנותר גבוה אף שמדינות רבות מנסות לצמצמו. בדו"ח הסוקר את פעולות הפיקוח של ועדת זכויות הילד נראה שהוועדה ממליצה תכופות על נקיטת צעדים בנושא זה אך המלצותיה כלליות וחסרות מדדים מחייבים ותקצוב עקבי. לפיכך, נוצר קושי לפקח על [[ציות]] המדינות לחובותיהן, והעמימות מאפשרת למקבלי ההחלטות להצדיק את התקצוב הנמוך בתחום זה בשל "חוסר במשאבים זמינים". כך, נותרת שפת הזכויות של [[אמנת זכויות הילד|האמנה]] כ[[הצהרה רטורית]] שאינה מצליחה לגשר על הפער שבין היעדים המוצהרים לבין המציאות הקשה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Jaap E. Doek|שם=Children and Their Right to Enjoy Health: A Brief Report on the Monitoring Activities of the Committee on the Rights of the Child|כתב עת=Health and Human Rights|כרך=5|שנת הוצאה=2001|עמ=155, 157}}|כיוון=שמאל}}

== זכות הילד לבריאות בדין הישראלי ==
=== ביטויים בחקיקה הישראלית ===
[[חוק ביטוח בריאות ממלכתי]] הוא הבסיס למימוש זכות הילד לבריאות ומבטיח לכל תושב בישראל, לרבות ילדים, [[סל שירותי הבריאות|סל שירותי בריאות]], שיקום ומניעה מסובסד באמצעות [[קופת חולים|קופות החולים]].<ref>ס' 3 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994.</ref> חוק זה מעגן את פעילותן של [[טיפת חלב|טיפות חלב]] וקובע את זכותם של ילדים לחיסונים, מעקבי גדילה והתפתחות, הדרכות הורים, ומעקבי הריון.<ref>פרט 1 לתוספת השלישית לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.</ref>

בנוסף, [[חוק זכויות החולה]], הקובע את זכויותיהם של יחידים וילדים המקבלים טיפול רפואי, מעגן את הזכות לטיפול רפואי שוויוני<ref>ס' 1, 3,4 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996.</ref> וקובע עקרונות של [[הסכמה מדעת]] ו[[סודיות]].<ref>ס' 13, 10 לחוק זכויות החולה.</ref> [[חוק הנוער (טיפול והשגחה)|חוק הנוער]] מסמיך את המדינה להתערב במקרי הזנחה והתעללות המסכנים את בריאות הילד לשם הגנה על טובתו.<ref>ס' 11(א) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960.</ref> חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע שעל הורי הקטין לפעול בשמו במטרה לקידום טובתו<ref>ס' 17 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962.</ref> ומעגן את זכות הילד להישמע.<ref>ס' 6 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.</ref>

=== ביטויים בפסיקה הישראלית ===
הזכות לבריאות טרם הוכרה כזכות חוקתית עצמאית אולם נקבע שהיא נגזרת של ה[[הזכות לכבוד האדם|זכות לכבוד האדם]], לחיים והגנה על הגוף.<ref name=":2">בג"ץ 7245/10 '''עדאלה נ' המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' משרד הרווחה,''' פס' 36 לפסק דינה של השופטת ברק ארז (נבו 04.06.2013)</ref> בעניין עדאלה בו אושרה חוקיות הפחתת [[קצבת ילדים (ישראל)|קצבאות הילדים]] להורים הנמנעים מחיסון ילדיהם, בית המשפט קישר בין התמריץ הכלכלי לחיסונים לבין קידום זכות הילד לבריאות וראה ב[[חקיקה]] זו כמילוי חובתה של המדינה לפתח שירותי רפואה מונעת כמתחייב מסעיף 24 [[אמנת זכויות הילד|לאמנה]].<ref name=":2" /> בנוסף, בעניין סולומטין הוכרה חובת המדינה להבטחת שירותי בריאות לכל ילד בתחומה וגם ל[[מבקשי מקלט בישראל|חסרי המעמד]], כצעד חיוני למימוש הזכות. בכך, הפך עקרון טובת הילד ואי ההפליה משיקול הצהרתי לזכות משפטית.<ref>בג"ץ 11044/04 '''דימיטרי סולומטין נ' שר הבריאות''', פס' 31 לפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה (נבו 27.06.11)</ref>

=== יישום האמנה בישראל ===
ישראל נחשבת כמדינה מובילה בהגנה על זכויות ילדים. החקיקה בנושא מקיפה את כלל תחומי החיים, ובכללם בריאות, ובתי המשפט תרמו רבות בפיתוח נורמות הגנה על זכויות ילדים. אך המשפט, חרף השפעתו הרבה, איננו מספיק.<ref>דורית ביניש "דברי הקדמה" '''זכויות הילד והמשפט הישראלי''' 7 (תמר מורג עורכת, 2010)</ref> ניסיון העבר מוכיח שגם כאשר קיימת חקיקה מפורשת נדרש פיקוח שיבטיח את יישומה.<ref name=":3">סביונה רוטלוי "אחריות המדינה בקידום זכויות ילדים" '''זכויות הילד והמשפט הישראלי''' 63, 71 (2010).</ref> בישראל, אין גוף ממלכתי האחראי ליישום, קביעת מדיניות ולאכיפת זכות הילד לבריאות. בפועל, המדינה אמנם מכירה בזכות זו אך נמנעת מפיקוח על יישומה ובעיקר כשנדרשת הקצאת משאבים מצידה.<ref name=":3" />

בנוסף, אין חוק ספציפי המעגן את זכות הילד לבריאות והיא מוסדרת בתחיקת טלאים<ref>דורית ביניש "דברי הקדמה" '''זכויות הילד והמשפט הישראלי''' 8 (תמר מורג עורכת, 2010)</ref> היוצרת עמימות מושגית לגבי עקרונות היסוד המנחים את החוקים השונים ופוגעת ביישום אחיד של עקרונות [[אמנת זכויות הילד|האמנה]].<ref>משרד המשפטים, הוועדה לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה, '''דו"ח הוועדה: חלק כללי 87''' (2003).</ref> גם החקיקה הקיימת אינה מבטיחה את הזכות בפועל. כך, בתחום [[טיפת חלב|טיפות החלב]] אין תקנות המתייחסות למספר תחנות ותקני כוח אדם מחייבים ולא קיים מנגנון פיקוח ובקרה. אמנם, קיימת הסדרה בעניין בחוזר מנכ"ל משרד הבריאות אולם זו אינה חקיקה מחייבת אלא הנחיות שחלקן בבחינת המלצות ולא ניתן לתבוע מכוחן את קבלת השירות.<ref>חוזר מנכ"ל משרד הבריאות 12/07 'סטנדרט (תקן) להפעלת השירות המונע לפרט הטיפול חלב' 13.06.2007.</ref> בפועל, קיים מחסור תמידי בכוח אדם היוצר עיכובים בטיפול ופוגע בבריאות פעוטות.<ref>המועצה לשלום הילד וג'וינט אשלים, '''מהרגע הראשון! זכויות ילדים וילדות בגיל הרך בישראל: תמונת מצב משפטית והפניית מבט לעתיד 40-41''' (ינואר 2023).</ref>

בתגובתה של ועדת זכויות הילד מ-2024 על הדו"ח התקופתי של ישראל שדיווח על ההתקדמות ביישום זכות הילד לבריאות הובעה דאגה מבריאות הילדים נוכח השפעות המלחמה.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Concluding Observations on the Combined Fifth and Sixth Periodic Reports of Israel, UN Doc. CRC/C/ISR/CO/5-6, 36 (Sept. 16, 2024).|כיוון=שמאל}} נמצא מחסור חמור באנשי טיפול{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Concluding Observations on the Combined Fifth and Sixth Periodic Reports of Israel, UN Doc. CRC/C/ISR/CO/5-6, 37 (Sept. 16, 2024).|כיוון=שמאל}} וישראל נקראה להרחבת המענה הטיפולי.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Concluding Observations on the Combined Fifth and Sixth Periodic Reports of Israel, UN Doc. CRC/C/ISR/CO/5-6, 38 (Sept. 16, 2024).|כיוון=שמאל}} בנוסף, נמצאו פערים בגישה לשירותי בריאות בין האוכלוסיות השונות וישראל נקראה להבטיח שירותים שווים לילדים מקבוצות פגיעות.{{הערה|Committee on the Rights of the Child, Concluding Observations on the Combined Fifth and Sixth Periodic Reports of Israel, UN Doc. CRC/C/ISR/CO/5-6, 5, 36 (Sept. 16, 2024).|כיוון=שמאל}}

== ראו גם ==
* [[האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות|האמנה הבין-לאומית בדבר זכויות כלכליות חברתיות ותרבותיות]]

== לקריאת נוספת ==
* יובל שני "זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות במשפט הבינלאומי איזה שימוש יכולים בתי המשפט לעשות בהן?" '''זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל''' 233 (יורם רבין ויובל שני עורכים ((2004(
* אייל גרוס, "בריאות בישראל - בין זכות למצרך" '''זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות בישראל''' 437 (יורם רבין ויובל שני עורכים, 2004)
<div class="mw-content-ltr">
* '''Comm. on the Rights of the Child''', ''Views adopted under the Optional Protocol to the Convention on the Rights of the Child on a communications procedure, Communication No. 73/2019, K.K. & R.H. v. Belgium'', UN Doc. '''CRC/C/89/D/73/2019''' (Mar. 22, 2022).
* CRC/C/CHL/ '''Comm. on the Rights of the Child''', ''Inquiry concerning Chile under article 13 of the Optional Protocol to the Convention on the Rights of the Child on a communications procedure'', UN Doc. '''CRC/C/CHL/IR/1''' (May 6, 2020).

</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:אונסק"ו|*]]
[[קטגוריה:חבר הלאומים]]
[[קטגוריה:זכויות הילד]]
[[קטגוריה:החלטות העצרת הכללית של האו"ם]]
[[קטגוריה:זכויות האדם]]
[[קטגוריה:רווחת הילד]]

זכות הילד לבריאות - היסטוריית גרסאות

imported>Idoiz: וועדה–>ועדה