https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9Fזכאי אהרן - היסטוריית גרסאות2026-09-15T10:17:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%96%D7%9B%D7%90%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F&diff=428924&oldid=previmported>Sapper-bot: תיקון קישור ל-emago באמצעות ארכיון האינטרנט (בקשה בוק:בב)2026-04-23T14:02:32Z<p>תיקון קישור ל-emago באמצעות ארכיון האינטרנט (<a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/43134422" title="מיוחד:הבדלים/43134422">בקשה בוק:בב</a>)</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סופר<br />
|תמונה=Zakay aharon.JPG}}<br />
'''זכאי (זכי) אהרן''' ([[ו' בסיוון]] [[ה'תרפ"ז]], [[6 ביוני]] [[1927]] – [[31 במאי]] [[2021]]) היה [[משורר]], [[מתרגם]] ו[[עיתונאי]] [[ישראלים|ישראלי]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
{{חלונית<br />
|תוכן=<poem><br />
'''מעוף''' מאת זכאי אהרן<br />
בֹּאִי נִתְעוֹפֵף יַחַד<br />
הַרְחֵק מֵאִי שְׂנָאוֹת בְּיַם קְנָאוֹת<br />
דָלוּחַ<br />
הַרְחֵק מִסֵּבֶל סָמוּי מֵעֵינֵנוּ הַלֵּאוֹת<br />
מִיָּמִים חֲמוּסֵי תְלָאוֹת בֹּאִי נִתְכַּנֵּף<br />
וְנַמְרִיא<br />
חֲבוּקֵי תַּעֲלוּמוֹת<br />
שְׁלוּבֵי נְשָׁמוֹת<br />
נְחַיֶּה תִּקְוֹות נְשַׁמּוֹת<br />
בִּשְׂדֵה אַשְׁלָיוֹת<br />
מוֹרִיק<br />
שָׁם אוּלַי<br />
עוֹד נַסְפִּיק<br />
לִטְעֹם<br />
לִנְשֹם<br />
לַחֲלֹם<br />
לִרְקֹם<br />
מַרְבַד<br />
שָׁלוֹם<br />
בֹּאִי נְנַסֶּה הַכֹּל<br />
נִשְׁתַּלֵּב בַּכֹּל<br />
נִטְעַם מִכֹּל<br />
נֹאהַב כֹּל<br />
וּלִירוּשָׁליִם נָשׁוּב<br />
וְנָחֹג<br />
אַהֲבַת עוֹלָם<br />
</poem>}}<br />
<br />
זכאי אהרן נולד ב[[כירכוכ]] שבעיראק, בנם של בנימין אהרן עמרם ופרחה בת חי ראובן. קיבל חינוך תורני ואחר כך חינוך כללי ב[[גימנסיה]] הממשלתית ב[[מוסול]]. היה בוגר [[האוניברסיטה העברית בירושלים]] - ב[[ספרות עברית]] ובשפה ו[[ספרות ערבית]].<br />
<br />
שימש כמורה וכמנהל בבית הספר של חברת [[כל ישראל חברים]] ע"ש "לורנץ כדורי" המיועד לבני הקהילה היהודית במוסול. הדריך גם בתנועה הציונית במחתרת במוסול, וכתב [[פיוט]]ים ושירי געגועים לציון (שני קובצי השירים [[חיבור אבוד|נשרפו]]).<br />
<br />
[[מבצע עזרא ונחמיה|עלה לישראל]] ביום [[ה' באדר ב']] [[תשי"א]] (13 במרץ 1951) ועבד כמורה בבית הספר [[אליאנס]] ב[[טבריה]] עד שנת [[תשט"ו]] ([[1955]]). היה חבר בוועד הפועל של [[מועצת המורים למען הקק"ל]] וקרן היסוד (1952–1958).<br />
<br />
ב-[[1955]] נשא לאישה את המשוררת רבקה בת יחזקאל קצביהו והם עברו לגור ב[[ירושלים]].<br />
<br />
אהרן תרגם לערבית [[אנתולוגיה]] של הספרות העברית החדשה בשירה ובפרוזה, בהוצאת "קרן הספר הערבי" שליד [[הוצאת עם עובד]].<br />
<br />
ערך תוכניות דו-שבועיות ב[[קול ישראל בערבית|שידור הערבי]] של [[קול ישראל]] בשם "מבחר הספרות העברית החדשה".<br />
<br />
פרסם במרץ [[1957]], קובץ של שיריו העבריים, שחיבר אחרי עלותו לארץ, בשם '''אל חופו של רעיון''', מלווה ברישומים מאת הצייר [[רפאל מוהר]] (1906–1962), בהוצאת "[[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]]" בירושלים.<br />
<br />
במאי [[1958]] הודפס ספרו בערבית '''מיטאלעאת איסראיליה''' (מקראות ישראליות) בהוצאת המחלקה הערבית של [[משרד החינוך והתרבות]].<br />
<br />
היה בין מקימי "אגודת העט הערבי", אגודת סופרים כללית בלשון הערבית. בעקבות הקמת האגודה, יצא לאור בנצרת הספר "'''אולאן מן אל-שיער אל-ערבי פי איסראיל'''" (אוסף מהשירה הערבית בישראל), בהשתתפותו.<br />
<br />
פרסם מאות שירים ועשרות סיפורים בעברית וערבית בכתבי-עת שונים. כתב בירחון לספרות ערבית "אל-מוג'תמע" (המאסף), בשבועון "חקיקת אל-אמר" של המחלקה הערבית של [[ההסתדרות]], בעיתון היומי "[[אליום]]", במוספים הספרותיים של העיתונים העברים "אומר" ו"משא", וכן בביטאון של חברת האליאנס בישראל "מחברת" שבעריכת [[אברהם אלמאליח]]. ערך ביחד עם [[ניר שוחט]] את כתב העת הספרותי "ליקאא" (מפגש) בשנים 1965–1970.<br />
<br />
הכין לדפוס את הספר '''כל שיריו בערבית''' שהכיל את ארבעת קובצי השירים שחיבר בגולה וקובץ חמישי חדש של השירים שחיבר בערבית בישראל.<br />
<br />
תרגם לערבית את [[שיר השירים]] וגם 43 משירי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]]. תרגם לערבית גם שירים עבריים לילדים. השירים נתפרסמו בקביעות במדור לתלמיד בשבועון "חקיקת אל אמר", ויצאו לדפוס בקובץ מיוחד.<br />
<br />
בתחרות שנערכה על ידי הירחון "אל-מוג'תמע" ב[[נצרת]] ב-[[1955]] זכה בפרס ראשון על התרגום הטוב ביותר של יצירה עברית חדשה, על תרגומו לערבית את שירו "צועני" של המשורר [[יעקב כהן (משורר)|יעקב כהן]]. באותה שנה זכה בתחרות שירים של ירחון זה על הנושא "ברכה לשנה החדשה". זכה בתואר "משורר השנה החדשה בישראל", על שירו "שיר מזמור לשלום" המיוחל. זכה בתואר יקיר [[אקו"ם]].<br />
<br />
נפטר ב-31 במאי 2021 ונקבר ב[[הר המנוחות]].{{הערה|{{GRAVEZ|E17EB0CF-C2BA-4403-A3CC-26731B664163}}}}.<br />
<br />
==מספריו==<br />
* ספר שירים: '''אל חופו של רעיון''', העטיפה והרשומים: רפאל מוהר, בהוצאת [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]], ספטמבר [[1957]], 76 עמודים{{הערה|1=[http://www.itamar-books.co.il/newsletter/newsletter.asp?mode=nl&newsletter=105 הקדשה של המחבר והשער], באתר "חנות הספרים של איתמר"}}{{הערה|1=[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_Heb/SharedView.Article.aspx?parm=AOzFrgpawkoItcbhpW9HP%2B2o3EezCq8jeFaMqZqK6ry9H9agsCz3J0LlUh6WmQu5Yw%3D%3D&mode=image&href=HRT%2F1957%2F03%2F29&page=6&rtl=true אל חופו של רעיון - שירים של אהרן זכאי], עיתון חרות, 29 במרץ 1957}}<br />
* אהבה-צעיפים רבים לה: שירים: חדש וגם ישן - [עורך החוברת והמפיק, [[מנחם פאלק]]], צור אות, ירושלים, [[2009]], 68 עמודים<br />
* מחווה אהרון זכאי: משורר ומתרגם עם הגיעו לגבורות: ערב הצדעה לפעילותו הספרותית 1955–2009, אהרן זכאי ומנחם פאלק, הוצאת מנ"ע, 2009, 56 עמודים<br />
<br />
==עריכה ותרגום==<br />
* '''מקראות ישראליות''' (אנתולוגיה של הספרות העברית החדשה בערבית), [[משרד החינוך והתרבות]], 1958<br />
* '''[[א"ד גורדון]] – לקט מכתביו''' (מתורגם לערבית על ידי זכאי אהרן), [[מרכז ההסברה]], 1959{{כ}}[http://aleph.nli.org.il:80/F/?func=direct&doc_number=001939161&local_base=NNL01]<br />
* זכאי אהרן וד"ר [[מחמוד עבאסי]], '''לקט שירי ביאליק''' (דו-לשוני – עברי - ערבי), בית ההוצאה הערבי, 1964{{כ}}[http://aleph.nli.org.il/F/?func=direct&doc_number=001985333&local_base=NNL01]<br />
* זכאי אהרן, '''זר חרציות על כנפי יונות ירושלמיות''', בשיתוף עם ד"ר מחמוד עבאסי (מבחר מתורגם של יצירות רבקה אהרון), אל שרק, 1978<br />
* [[מחמוד עבאסי]], '''באשמֹרת אחרונה: שנים עשר ספורים ועוד אחד'''; תרגמו מערבית: זכאי אהרן, [[חנה עמית-כוכבי]], [[ניר שוחט]], [[סמדר פרי]], נירה משה ויאיר צורן, תל חי: מכללת תל-חי, תשל"ח 1978.{{הערה|ביקורת: {{דבר|אהוד בן עזר|מעשיות כפריות ואלגוריות לאומיות|19780414|114}}.}}<br />
* זכאי אהרן, '''[[מוראד פרג']] ז"ל, פעליו ויצירתו''', 'מחברת' (יוני 1958), עמ' 134–136.<br />
<br />
==מקורות==<br />
* {{תדהר|10|3561|זכאי (זכי) אהרן}}<br />
* [[אדלינה קליין]], [https://web.archive.org/web/20230403233921/http://www.e-mago.co.il/item-277.htm אהרון זכאי: על שירתו של המשורר], באתר [[e-mago]]<br />
* [http://www.hebrew-writers.org/lacs-in.asp?catalogid=7 אהרון זכאי: משורר, מתרגם, עורך]{{קישור שבור|date=יולי 2020 |bot=InternetArchiveBot |fix-attempted=yes }}, לקסיקון הסופרים העברים בהווה בעריכת ד"ר [[משה גרנות]], באתר [[אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל]]<br />
*[[אברהם חיים אלחנני|א. ח. אלחנני]], 'עם המשורר אהרן זכאי', [[במערכה]], שנה ד', גל' 1 (37), תמוז תשכ"ד, עמ' 12.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{לקסיקון הספרות|02880}}<br />
* {{זמרשת שיר|מספר=2423|שם=שיר סתיו}}, מילים: אהרון זכאי, לחן: עזרא גבאי<br />
* [http://www.mesaper.co.il/Screens/Story.aspx?ID=33556da8-695a-45ba-ae02-534698d7c5a7 זכאי אהרן מספר על שלושה פתגמים של יהודי עיראק], באתר "מספר סיפורים", י"ט בתמוז, תש"ע. 30.7.10<br />
* {{הספרייה הלאומית|אהרן, זכאי, 1929-}}<br />
* {{NFC|[[הרצל חקק]]|שירה שחותרת אל חופו של רעיון|0026-D-149115-00|30 ביוני 2021}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:אהרן, זכאי}}<br />
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמים מעברית לערבית]]<br />
[[קטגוריה:מתרגמי התנ"ך]]<br />
[[קטגוריה:עולים בשנות ה-1950]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי עיראק]]<br />
[[קטגוריה:יהודים הקבורים בהר המנוחות]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1927]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2021]]</div>imported>Sapper-bot