https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%AAויתניה משכרת - היסטוריית גרסאות2026-09-14T04:59:34Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%A0%D7%99%D7%94_%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%A8%D7%AA&diff=612760&oldid=previmported>Despiert: הגהה2026-05-13T18:36:51Z<p>הגהה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מיון<br />
| שם = ויתניה משכרת<br />
| תמונה = [[קובץ:WithaniaFruit.jpg|220px|ויתניה משכרת]]<br />
| ממלכה = [[צומח]]<br />
| מערכה = [[צמחים]]<br />
| קבוצה = צמח תרמילי<br />
| סדרה = [[סולנאים]]<br />
| משפחה = [[סולניים]]<br />
| סוג = ויתניה<br />
| מין =<br />
|כיתוב=ויתניה משכרת}}<br />
'''וִיתַנְיָה מְשַׁכֶּרֶת''' ([[שם מדעי]]: ''Withania somnifera'', ידוע בשם '''אשווגנדה''') היא בן-שיח או שיח ירוק-עד זקוף ובעל כסות לבידה של שערות לבנות ממשפחת הסולניים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:821709-1|כותרת=Withania somnifera|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref>. פירותיו האדומים והרעילים חבויים בתוך גביע מנופח. עליו, פירותיו ושורשיו של הצמח רעילים לבני אדם<ref name=":6">{{צ-ספר|מחבר=עזריה אלון|שם=החי והצומח של ארץ ישראל, צמחים בעלי פרחים|מקום הוצאה=רמת גן|מו"ל=משרד הבטחון - ההוצאה לאור, החברה להגנת הטבע|שנת הוצאה=1983|עמ=86-7|עריכה=מיכה לבנה, דוד הלר|כרך=11}}</ref>. ויתניה משכרת היא מין יחיד בסוגו בישראל וסביבתה. הסוג ויתניה מונה 19 מינים ותפוצתו משתרעת באפריקה הטרופית ובצפון אפריקה ומהמזרח התיכון ועד האזורים החמים של אסיה<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://powo.science.kew.org/taxon/urn:lsid:ipni.org:names:332066-2|כותרת=Withania Pauquy|אתר=POWO plants of the World Online. Published on the Internet}}</ref>. תפוצתה של ויתניה משכרת היא בחבלים הים-תיכוניים והאירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי) והיא נפוצה בחבלים אלו בכל ישראל (נדירה מאוד בירושלים) כולל אזור ים המלח<ref name=":0">{{צ-ספר|מחבר=אורי פרגמן-ספיר|שם=פרחי עין גדי וחוף ים המלח|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון|שנת הוצאה=2008|עמ=57}}</ref><ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://flora.org.il/plants/WITSOM/|כותרת=ויתניה משכרת|אתר=צמחיית ישראל וסביבתה}}</ref>.<br />
<br />
== שמות הצמח ==<br />
[[קובץ:ויתניה משכרת פירות 2.jpg|ממוזער|פרי ענבה עסיסית בשלבים שונים של ההבשלה]]<br />
[[קובץ:ויתניה משכרת נוף.jpg|ממוזער|שיח ויתניה משכרת בחלקת אדמה זנוחה בתוך העיר נתניה]]<br />
[[קובץ:ויתניה משכרת תקריב פרי עטוף 2.jpg|ממוזער|הגביע מתנפח עם הבשלת הפרי]]<br />
[[קובץ:ויתניה משכרת תקריב הפרח.jpg|ממוזער|חמשת האבקנים שווים באורכם]]<br />
ויתניה משכרת מוכרת גם בשם ויתניה מרדימה או דומדמנית רעילה. שם נפוץ במאמרים מדעיים הוא "אשוואגנדה" (Ashwagandha). שמקורו בשפה ההודית ופירושו "ריח [[סוס הבית|סוס]]" ([[סנסקריט]]: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של סוס רטוב<ref name=":5">{{צ-מאמר|מחבר=Paul S, Chakraborty S, Anand U, Dey S, Nandy S, Ghorai M, Saha SC, Patil MT, Kandimalla R, Proćków J, Dey A.|שם=Withania somnifera (L.) Dunal (Ashwagandha): A comprehensive review on ethnopharmacology, pharmacotherapeutics, biomedicinal and toxicological aspects|כתב עת=Biomedicine & Pharmacotherapy|שנת הוצאה=2021 Nov|doi=10.1016/j.biopha.2021.112175.|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0753332221009598?via%3Dihub}}</ref>.<br />
<br />
''שם המין'' סומניפרה (Somnifera) מקורו מלטינית ומשמעותו "משרה שינה". <br />
<br />
השמות בערבית: סַמווּאָה, סם-אלפאר, עובעוב (سموه, سم الفار).<br />
<br />
== מורפולוגיה ==<br />
בן שיח או שיח ירוק-עד מסועף, גובהו מגיע למטר אחד ועד מטר וחצי ואף יותר וקוטרו 1 עד 3 מ'. העלים ובמיוחד הגבעול מכוסים בכסות לבידה של שערות כוכביות לבנות.<br />
<br />
הענפים גליליים, אינם מסתעפים, זקופים, מכוסים בשיער דמוי לבד צפוף ולבן. הפטוטרת קצרה ובבסיסה אין לוואים. העלים מסורגים, פשוטים, ואורכם 8 עד 12 ס"מ. הטרף דמוי ביצה, בסיסו אינו סימטרי, וקודקודו מחודד עד קהה, שפתו תמימה ולעיתים שעירים. העלים בגוון ירוק עמום. <br />
<br />
התפרחות סיומיות קצרות בחיק העלים העליונים<ref name=":1">{{צ-ספר|מחבר=מיכאל זהרי|שם=מגדיר חדש לצמחי ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1989|עמ=397-399|מהדורה=מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת}}</ref>. הפרחים דו-מיניים, נכונים (סימטריים), קטנים ודמוי פעמון בצבע ירקרק והם ערוכים בקבוצות היוצאות מחיק העלים. הגביע ירוק ולביד, דמוי פעמון בעל 5 אונות, והוא משתייר ומתפרה (גדל עם הבשלת הפרי) והופך להיות קרומי. אורכו בעת הבשלת הפרי כס"מ אחד בערך<ref name=":1" />. הכותרת ירוקה, דמוית כוכב, שעירה, מאוחת עלים ועל פי רוב בעלת 5 אונות לעיתים רחוקות 4 או 6<ref name=":0" />. הכותרת בולטת רק מעט מהגביע. <br />
<br />
האבקנים 5 כמספר עלי הכותרת, שווים באורכם זה לזה והם מאוחים לצינור הכותרת, קרוב לבסיסה והם קבועים בין עלי הכותרת. הזירים אינם קצרים מהמאבקים. השחלה עילית, בת 2 מגורות, עמוד השחלה דק. צלקת אחת שמחולקת ל-2 אונות.<br />
<br />
הפרי הוא ענבה עסיסית רבת-זרעים ואדומה (דומה לעגבנייה קטנה) שקוטרו כ-5 מ"מ. הפרי הבשל בצבע כתום עד אדום. הענבה רעילה במינון גבוה והיא חבויה בתוך גביע קרומי ונפוח. הפירות נשארים על הגבעולים עד שהם נאכלים, ובמהלך הזמן מתפורר הגביע שעוטף אותם, לפחות באופן חלקי.<br />
<br />
הזרעים מרובים, פחוסים, דמוי כליה<ref>{{צ-ספר|מחבר=נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין|שם=המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל|מקום הוצאה=ירושלים|מו"ל=כנה|שנת הוצאה=1998|עמ=590}}</ref>. הפצת הזרעים באמצעות ציפורים שאוכלות את הפרי האדום והעסיסי לאחר שעלי הגביע נקרעים.<br />
<br />
הפריחה נמשכת כמעט כל השנה ובעיקר בין מאי לספטמבר<ref name=":1" /><ref name=":0" />.<br />
<br />
== תפוצה ==<br />
טיפוס התפוצה של ויתניה משכרת הוא ים-תיכוני ואירנו-טורני (אזור בעל אופי ערבתי-יבשתי). מין זה נפוץ מאוד וגדל בעיקר באזורים יבשים, מאזורים ים תיכוניים דרך [[אפריקה הטרופית]], דרום ומערב אפריקה, עד [[המזרח התיכון]], [[חצי האי ערב]], [[תת-היבשת ההודית|הודו]], [[סרי לנקה]], וצפון מרכז סין ודרום מרכזה<ref name=":2" />.<br />
<br />
ויתניה משכרת נפוצה בכל ישראל כולל אזור ים המלח<ref name=":0" /><ref name=":3" />. הצמח נפוץ מ[[צפון הנגב]], מרכז הארץ עד [[בקעת כנרות]] ו[[הכרמל]]. נדיר בדרום הנגב, ב[[שומרון]] וב[[הגליל|גליל]]<br />
<br />
== רעילות הצמח ושימושיו ==<br />
עליו, פירותיו ושורשיו של הצמח [[רעל|רעילים]]. למרות רעילותו, הצמח משמש ב[[רפואה מסורתית|רפואה העממית]] וה[[איור ודה|'''אַיוּר וֶדַה''']] שהיא שיטת טיפול מסורתית שמקורה בהודו מזה 3,000 שנה כצמח מרפא. ברפואה העממית ויתניה מוכרת בשמות רבים לפי האזור שנעשה שימוש בה, בתימן מוכר בשם "עובב", בהודו נחשב על ידי מרפאי הצמחים כ[[ג'ינסנג]] הודי ומוכר יותר בשם - "אשוואגנדה" שמקורו מהשפה ההודית ופירושו "ריח [[סוס הבית|סוס]]" ([[סנסקריט]]: אשווא = סוס, גנדה = ריח), וזה משום ששורש הצמח מפיץ ניחוח חזק המזכיר את ריחו של הסוס רטוב, ומפה כנראה האמונה באותה רפואה שהצמח נותן כוח ובריאות כמו של סוס<ref name=":5" />{{הערה|Singh, Narendra. Bhalla, Mohit. Gilca, Marilena. "[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3252722/ An Overview on Ashwagandha: A Rasayana (Rejuvenator) of Ayurveda]". ''Afr J Tradit Complement Altern Med''. 2011; 8 (5 Suppl): 208–213}}.<br />
<br />
תמצית הצמח בעלת תרכובות ביואקטיביות רבות, לכן בעלת פעילויות נוגדות חמצון, נוגדות דלקת, והשפעה מווסתת על [[מערכת החיסון]]. בתמצית הצמח ומרכיביו הביואקטיביים נעשה שימוש ברפואה העממית, במניעה וטיפול של מחלות רבות כגון: [[דלקת מפרקים|דלקות מפרקים]], [[הפרעה בזקפה]], [[אמנזיה]], [[חרדה]], [[סרטן (מחלה)|סרטן]], [[ניוון נוירולוגי]], [[מחלות לב וכלי דם]] ועוד.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Neelima B. Chauhan, Jogender Mehla|שם=Ameliorative Effects of Nutraceuticals in Neurological Disorders|כתב עת=Bioactive Nutraceuticals and Dietary Supplements in Neurological and Brain Disease|עמ=245–260|שנת הוצאה=2015-01-01|doi=10.1016/B978-0-12-411462-3.00027-8|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780124114623000278}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Manjeshwar Shrinath Baliga, Sharake Meera, Arnadi Ramachandrayya Shivashankara, Princy LouisPalatty, Raghavendra Haniadka|שם=The Health Benefits of Indian Traditional Ayurvedic Rasayana (Anti-aging) Drugs: A Review|כתב עת=Foods and Dietary Supplements in the Prevention and Treatment of Disease in Older Adults|עמ=151–161|שנת הוצאה=2015-01-01|doi=10.1016/B978-0-12-418680-4.00016-6|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780124186804000166}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Vijay K. Bharti, Jitendra K. Malik, Ramesh C. Gupta|שם=Ashwagandha: Multiple Health Benefits|כתב עת=Nutraceuticals|עמ=717–733|שנת הוצאה=2016-01-01|doi=10.1016/B978-0-12-802147-7.00052-8|קישור=https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/B9780128021477000528}}}} מחקרים קליניים הראו תועלת בהפחתת לחץ וחרדה ושיפור בתחושת הרווחה הכללית אצל אנשים שנמצאים תחת לחץ, נמצא [[הפחתה]] משמעותית בהורמון הלחץ [[קורטיזול]] ושיפור העמידות כנגד לחץ ומכך ערך [[איכות חיים]] גבוהה יותר.{{הערה|prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults "[prospective, randomized double-blind, placebo-controlled study of safety and efficacy of a high-concentration full-spectrum extract of Ashwagandha root in reducing stress and anxiety in adults]"}}<ref>{{צ-מאמר|שם=Assessment of Withania somnifera root extract efficacy in patients with generalized anxiety disorder: A randomized double-blind placebo-controlled trial|קישור=http://dx.doi.org/10.2174/1574884715666200413120413|כתב עת=Current Clinical Pharmacology|שנת הוצאה=2020-04-13|כרך=15|doi=10.2174/1574884715666200413120413|מחבר=Sara Fuladi, Seyed Ahmad Emami, Amir Hooshang Mohammadpour, Asieh Karimani}}</ref><br />
<br />
הצמח הראה תועלת בהתאוששות מפעילות גופנית, כוח שריר וגודל באימוני התנגדות, העלאת מדדי הורמוני המין הזכרי - [[טסטוסטרון]], והפחתה באחוזי השומן.{{הערה|{{cite journal|title=Examining the effect of Withania somnifera supplementation on muscle strength and recovery: a randomized controlled trial |journal=Journal of the International Society of Sports Nutrition|url=https://jissn.biomedcentral.com/articles/10.1186/s12970-015-0104-9 |first1=Sachin |last1=Wankhede |first2=Deepak |last2=Langade |first3=Kedar |last3=Joshi|first4=Shymal R. |last4=Sinha |first5=Sauvik |last5=Bhattacharyya |date=November 25, 2015 |doi=10.1186/s12970-015-0104-9}}}}<br />
<br />
== השימוש בוויתניה ברפואה העממית בישראל ==<br />
כל חלקי הצמח רעילים ושימוש בלתי נכון בו עלול לגרום לנזק, ועל כן השימוש בו הוא על פי רוב חיצוני. למרות תפוצתו הרחבה של ויתניה משכרת בישראל, אין תיעוד מהימן לשימוש רפואי בשורשיו ולאופן השימוש בהם ברפואה המסורתית המקומית – אלא רק אזכור לשימוש חיצוני בעליו. שורשי הוויתניה משמשים ברפואה העממית לטיפול בשורה ארוכה של תחלואים: פגעי עור, כיבים מורסות, נפיחויות, שיגרון, הצטננות וכן להורדת לחץ דם, ולטיפול בכפיון וכסם משתן, וכסם מעורר תשוקה. אופן השימוש נעשה באמצעות טיגון העלים של ויתניה בשמן זית והדבקתם על הפצעים ופגעי העור ויש שאוספים את השמן אחר הטיגון ומורחים אותו על העור. <br />
<br />
הוויתניה נחשבת לאחד מצמחי המרפא החשובים ביותר ברפואה ההודית המסורתית<ref name=":4">{{צ-ספר|מחבר=דן פלביץ' וזהרה יניב|שם=צמחי המרפא של ארץ ישראל|מקום הוצאה=תל אביב|מו"ל=מודן בע"מ|שנת הוצאה=1991|עמ=122-3}}</ref>. צמח זה מוכר כצמח רפואה גם בקרב שבטים בדרום אפריקה ומזרחה. בהודו משמשים שורשיו המיובשים כתרופה נגד מחלת שחפת וכסם מהפנט ומרדים, הפעיל במקרי כפיון ומשמש גם לשיכוך כאבי בטן ולריפוי כיבים וכדומה<ref name=":6" />.<br />
<br />
== ויתניה במחקרים מודרניים ==<br />
במחקרים נמצא כי מיצוי מן הצמח מכיל חומרים נרקוטיים משככי כאבים. כל חלקי הצמח מכילים אלקלואידים ומספר רב של ויטנולידים (לקטונים סטרואידים) ובעיקר ויטפרין A - תרכובת יעילה בטיפול בגידולים ממאירים ותכונות אנטיביוטיות ואנטיויראליות. ויטאזומין - תרכובת המפחיתה נדודי שינה<ref name=":4" />.<br />
<br />
האלקלואידים מקבוצת הטרופנים הם האחראים להשפעה המרדימה ולהשפעה המרעילה במינון מופרז. סימני ההרעלה לאחר אכילה מחלקי הצמח הם: צימאון, כאבי ראש וחום, עליה בלחץ דם, עוויתות ובמקרים קיצוניים גם איבוד הכרה ומוות<ref name=":6" />.<br />
<br />
== תמונות ==<br />
<gallery><br />
קובץ:ויתניה משכרת פירות ועלים.jpg|עלים של ויתניה משכרת<br />
קובץ:ויתניה משכרת פרח.jpg|פרח קטן ויתניה משכרת<br />
קובץ:ויתניה משכרת תקריב צידי.jpg|תקריב צידי של פרח<br />
</gallery><br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{מידע טקסונומי}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:סולניים]]</div>imported>Despiert