<?xml version="1.0"?>
<feed xmlns="http://www.w3.org/2005/Atom" xml:lang="he">
	<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F</id>
	<title>התמכרות לניקוטין - היסטוריית גרסאות</title>
	<link rel="self" type="application/atom+xml" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&amp;feed=atom&amp;title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F"/>
	<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&amp;action=history"/>
	<updated>2026-09-15T00:36:06Z</updated>
	<subtitle>היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי</subtitle>
	<generator>MediaWiki 1.43.8</generator>
	<entry>
		<id>https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&amp;diff=1013128&amp;oldid=prev</id>
		<title>imported&gt;KotzBot: הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)</title>
		<link rel="alternate" type="text/html" href="https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9F&amp;diff=1013128&amp;oldid=prev"/>
		<updated>2026-02-20T14:44:55Z</updated>

		<summary type="html">&lt;p&gt;הטמעת &lt;a href=&quot;/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%AA_%D7%96%D7%94%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA&quot; title=&quot;תבנית:בקרת זהויות&quot;&gt;תבנית:בקרת זהויות&lt;/a&gt; בערכים (&lt;a href=&quot;/index.php?title=%D7%9E%D7%99:%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A2/42775838&amp;amp;action=edit&amp;amp;redlink=1&quot; class=&quot;new&quot; title=&quot;מי:קישור קבוע/42775838 (הדף אינו קיים)&quot;&gt;תג&lt;/a&gt;)&lt;/p&gt;
&lt;p&gt;&lt;b&gt;דף חדש&lt;/b&gt;&lt;/p&gt;&lt;div&gt;&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;התמכרות לניקוטין &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; או &amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;תלות בניקוטין&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039; היא מצב של [[התמכרות]] או [[תלות גופנית|תלות]] ב&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;[[ניקוטין]]&amp;#039;&amp;#039;&amp;#039;. זהו מצב כרוני וחוזר, המתאפיין בדחף כפייתי להשתמש בחומר למרות השלכות בריאותיות וחברתיות, באובדן שליטה על צריכת החומר ובהופעת תסמיני גמילה. סבילות היא מרכיב נוסף של תלות בחומרים. התמכרות לניקוטין מתפתחת לאורך זמן ככל שהאדם ממשיך להשתמש בניקוטין.&lt;br /&gt;
[[קובץ:Tobacco dependence 1.webm|ממוזער|טקסט=סרטון על התמכרות לניקוטין|250px|סרטון על התמכרות לניקוטין]]&lt;br /&gt;
סיגריות הן מוצר הטבק הנפוץ ביותר, אך כל צורות השימוש בטבק, כולל שימוש בסיגריות אלקטרוניות וטבק ללא עשן, עלולות לגרום לתלות. שבעים אחוזים מהמעשנים מצהירים כי היו רוצים להיגמל, ובכל שנה 40% מפסיקים לעשן למשך יום אחד לפחות. חלק מהמעשנים המכורים מאוד עושים ניסיונות רציניים להיגמל, אך מצליחים להפסיק רק למשך כמה שעות. יתרה מזאת, 80% מן המנסים להיגמל בכוחות עצמם חוזרים לעשן בתוך חודש, ובכל שנה רק 3% מהמעשנים מצליחים להיגמל בהצלחה.{{הערה|Benowitz NL. [https://pmc.ncbi.nlm.nih.gov/articles/PMC2928221/ Nicotine addiction]. N Engl J Med. 2010 Jun 17;362(24):2295-303. doi: 10.1056/NEJMra0809890. {{PMID|20554984}}; PMCID: PMC2928221.}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התמכרות לניקוטין היא בעיית בריאות ציבורית חמורה, משום שהיא מובילה להמשך השימוש בטבק ולהשלכות הבריאותיות השליליות הנלוות לכך. עישון ושימוש בטבק הוא אחד הגורמים המובילים למוות הניתן למניעה ברחבי העולם, וגורם ליותר מ־8 מיליון מקרי מוות בשנה ולהרג מחצית מהמשתמשים בו שאינם מפסיקים. ההערכה היא שמעשנים בהווה מתים בממוצע כעשר שנים מוקדם יותר מאשר לא-מעשנים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
לפי [[ארגון הבריאות העולמי]], &amp;quot;נמצא כי רמת תלות גבוהה יותר בניקוטין קשורה למוטיבציה נמוכה יותר להיגמל, לקושי בניסיון להיגמל ולכישלון בהפסקת העישון, וכן לעישון הסיגריה הראשונה מוקדם יותר במהלך היום ולעישון מספר גדול יותר של סיגריות ביום.&amp;quot; ארגון הבריאות העולמי מעריך כי בשנת 2022 היו ברחבי העולם 1.24 מיליארד משתמשי טבק, ומספר זה צפוי לרדת ל־1.20 מיליארד בשנת 2025. מתוך 34 מיליון המעשנים בארצות הברית בשנת 2018, 74.6% עישנו מדי יום, דבר המעיד על אפשרות לרמה מסוימת של תלות בניקוטין. קיימת שכיחות גבוהה יותר של תלות בניקוטין בקרב אנשים עם הפרעות פסיכיאטריות, כגון הפרעות חרדה והפרעות שימוש בחומרים.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנות ה־40 החלו להצטבר ב[[תעשיית הטבק]] עדויות פנימיות בדבר נזקי העישון לבריאות. מסמכים פנימיים שנחשפו בהמשך הראו כי כבר משנות ה־60 הכירו חברות טבק בכך שהניקוטין הוא חומר ממכר וכי תלות בניקוטין היא גורם מרכזי להמשך העישון. עם זאת, בעמדותיהן הפומביות הכחישו החברות במשך שנים כי ניקוטין יוצר התמכרות. קו זה הגיע לשיאו בשנת 1994, כאשר ב[[שימוע בקונגרס|שימועים]] ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס]] העידו שבעה מנכ&amp;quot;לים של חברות טבק אמריקאיות כי ניקוטין אינו ממכר. בסוף שנות ה־90 נחשפו לציבור מסמכים פנימיים של חברות הטבק, בין היתר במסגרת הליכים משפטיים שנוהלו נגדן, אשר העידו על מודעותן המוקדמת להשפעות הממכרות של ניקוטין. בשנת 2006, בפסק הדין בעניין [[ארצות הברית נגד פיליפ מוריס]], קבע בית משפט פדרלי בארצות הברית כי חברות טבק מרכזיות הפרו את חוק ה־[[RICO]] (החוק נגד פשע מאורגן והונאה), בין היתר בשל מצגי שווא מתמשכים בנוגע לנזקי העישון ולאופי הממכר של עישון.&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==התמכרות לניקוטין==&lt;br /&gt;
אין [[הגדרה]] אוניברסלית מוסכמת ל&amp;quot;[[התמכרות]]&amp;quot;, והיקף המאפיינים הכלולים בה משתנה, אך [[ארגון הבריאות העולמי]] נתן בשנת [[1969]] הגדרה סבירה: &amp;quot;מצב נפשי ולעיתים גם גופני, הנובע מאינטראקציה בין אורגניזם חי לבין סם, המאופיין בדפוסי התנהגות ותגובות אחרות הכוללות תמיד דחף כפייתי ליטול את הסם באופן מתמשך או תקופתי, כדי לחוות את השפעותיו הנפשיות ולעיתים כדי להימנע מאי-הנוחות שבהיעדרו. סבילות עשויה להיות קיימת או שלא.&amp;quot;{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[ניקוטין]] הוא [[אגוניסט]] של חלק מ[[קולטן|קולטני]] ה[[אצטילכולין]], המכונים בהתאם [[קולטן ניקוטיני|קולטני אצטילכולין ניקוטיניים]]. אצטילכולין משמש כ[[מוליך עצבי]] הן ב[[מערכת העצבים המרכזית]] והן ב[[מערכת העצבים ההיקפית]], שבה ניתן למצוא קולטני ניקוטין גנגליוניים {{אנ|Nicotinic acetylcholine receptor}} ב[[גנגליון|גנגליונים האוטונומיים]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ברגע שהניקוטין נשאף לריאות, הוא נספג עד מהרה ב[[מחזור הדם]] וחודר ל[[מוח]] בתוך 10–20 שניות, בעוברו את [[מחסום דם-מוח|מחסומי הדם־מוח]].{{הערה|{{צ-מאמר|שם=Role of nicotine pharmacokinetics in nicotine addiction and nicotine replacement therapy: a review|עמ=811–819|כתב עת=The International Journal of Tuberculosis and Lung Disease: The Official Journal of the International Union Against Tuberculosis and Lung Disease|כרך=7|שנת הוצאה=2003-09|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/12971663/|מחבר=J. Le Houezec}}}} במוח, הניקוטין גורם לשחרור של [[אדרנלין]], מה שגורם לערנות, להאצת קצב פעימות הלב ולעלייה ב[[לחץ דם|לחץ הדם]]; וכן הוא גורם לשחרור של [[דופמין]], מה שגורם לתחושת ההנאה מהעישון ובסופו של דבר ל[[התמכרות]] לניקוטין הבא בצורת טבק ומוצריו. ניקוטין מדכא תיאבון ועשוי לגרום בשל כך ל[[ירידה במשקל]].{{הערה|כיוון=ימין|{{TheMarker||מדענים: נמצא קשר בין ניקוטין לבין ירידה במשקל|wallstreet/1.653851|10 ביוני 2011}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במרץ 1998 ועדה מדעית של [[ממשלת בריטניה]] קבעה כי &amp;quot;במהלך העשור האחרון גוברת ההכרה בכך שהבסיס להתנהגות העישון ולקושי הרב לשנותה הוא התמכרות לסם ניקוטין. הוכח כי לניקוטין יש השפעות על מערכות הדופמין במוח הדומות לאלו של סמים כגון הרואין וקוקאין.&amp;quot;{{הערה|שם=בייטס|Bates, Clive; Rowell, Andy, [https://escholarship.org/uc/item/9fp6566b Tobacco Explained...The truth about the tobacco industry...in its own words], Center for Tobacco Control Research and Education, 2004}}{{הערה|שם=ועדה|(דו&amp;quot;ח Scientific Committee on Tobacco and Health, 1998)}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
התלות בניקוטין מתבססת בשלב מוקדם בתהליך העישון של בני נוער. קיימות ראיות משכנעות לכך שחלק ניכר מהתנהגות העישון בבגרות מונע מהצורך לשמור על רמת צריכת ניקוטין מועדפת{{הערה|שם=בייטס}}{{הערה|שם=ועדה}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מעשנים נדחפים לעשן בשל התמכרות לניקוטין, אך עיקר [[נזקים בריאותיים של עישון טבק|הנזק מעישון]] נגרם מיותר מ־4,000 הכימיקלים האחרים המצויים ב[[זפת]] ובגזים הנוצרים בעת שריפת טבק. השילוב הזה הוא שהופך את הטבק לקטלני כל כך.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
הנזק הקטלני הקשור לעישון, נגרם כמעט בלעדית ללא הניקוטין, על ידי חומרים [[גורם מסרטן|מסרטנים]] וכימיקלים אחרים בעשן הטבק.&amp;lt;ref&amp;gt;{{צ-מאמר|שם=Nicotine Is Why Tobacco Products Are Addictive|קישור=https://www.fda.gov/tobacco-products/health-effects-tobacco-use/nicotine-why-tobacco-products-are-addictive|כתב עת=FDA|שנת הוצאה=2022-03-23|מחבר=Center for Tobacco Products}}&amp;lt;/ref&amp;gt;{{הערה|https://www.nice.org.uk/guidance/ph45/chapter/2-Public-health-need-and-practice|שם=National Institute for Health and Care Excellence. Tobacco-Harm Reduction Approaches to Smoking: Guidance. London, UK: National Institute for Health and Care Excellence; 2013}}&amp;lt;ref name=&amp;quot;RCP_report&amp;quot;&amp;gt;{{cite web |last1=Royal College of Physicians |title=Nicotine Without Smoke -- Tobacco Harm Reduction |url=https://www.rcplondon.ac.uk/file/3563/download?token=Mu0K_ZR0 |accessdate=30 September 2020 |pages=125 |quote=Use of nicotine alone, in the doses used by smokers, represents little if any hazard to the user.}}&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;ref&amp;gt;{{cite journal |last1=Douglas |first1=Clifford E. |last2=Henson |first2=Rosie |last3=Drope |first3=Jeffrey |last4=Wender |first4=Richard C. |title=The American Cancer Society public health statement on eliminating combustible tobacco use in the United States: Eliminating Combustible Tobacco Use |url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/pdf/10.3322/caac.21455 |journal=CA: A Cancer Journal for Clinicians |accessdate=30 September 2020 |pages=240–245 |doi=10.3322/caac.21455 |date=July 2018 |volume=68 |issue=4 |pmid=29889305 |s2cid=47016482 |quote=It is the smoke from combustible tobacco products—not nicotine—that injures and kills millions of smokers.|doi-access=free }}&amp;lt;/ref&amp;gt;&amp;lt;ref&amp;gt;{{cite journal |last1=Dinakar |first1=Chitra |last2=O’Connor |first2=George T. |title=The Health Effects of Electronic Cigarettes |journal=New England Journal of Medicine |date=6 October 2016 |volume=375 |issue=14 |pages=1372–1381 |doi=10.1056/NEJMra1502466 |pmid=27705269 |quote=Beyond its addictive properties, short-term or long-term exposure to nicotine in adults has not been established as dangerous}}&amp;lt;/ref&amp;gt; לצד זאת, מחקרים שונים מצביעים על סיכונים אפשריים מצריכת ניקוטין בנסיבות מסוימות, דוגמת הגברת סיכוי לסיבוכים ב[[כלי דם|כלי הדם]] בקרב חולי לב קיימים.{{הערה|שם=פרק4|{{cite book|title=Public Health Consequences of E-Cigarettes|chapter=Chapter 4: Nicotine|authors=National Academies of Sciences, Engineering, and Medicine, Health and Medicine Division, Board on Population Health and Public Health Practice, Committee on the Review of the Health Effects of Electronic Nicotine Delivery Systems|isbn=9780309468343|publisher=National Academies Press|year=2018|chapter-url=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK507191 &amp;quot;While it is biologically plausible that nicotine can act as a tumor promoter, the existing body of evidence indicates this is unlikely to translate into increased risk of human cancer” |editor=Eaton DL, Kwan LY, Stratton K}}}} הניקוטין הוא החומר ה[[התמכרות|ממכר]] העיקרי בעישון שמקשה על תהליך ה[[גמילה מעישון|גמילה]].&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ניקוטין הוא חומר ממכר מאד. לשם השוואה, 32% ממשתמשי הניקוטין יתמכרו לניקוטין, לעומת 23% ממשתמשי ה[[הרואין]] שיתמכרו להרואין, 17% אחוזי התמכרות ב[[קוקאין]] ו-15% אחוזי [[אלכוהוליזם|התמכרות לאלכוהול]].{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.psychologytoday.com/us/blog/the-teenage-mind/201012/is-marijuana-addictive|כותרת=Is Marijuana Addictive? {{!}} Psychology Today|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-03-20|אתר=www.psychologytoday.com}}}} הניקוטין גורם למשתמשים בו ל[[התמכרות]] פיזית ונפשית כאחד. ההתמכרות הפיזית שהניקוטין יוצר בשימוש ממושך היא חמורה, והמשתמש בו מפתח [[סבילות]] אליו – כלומר, בכל פעם של צריכתו יהיה צורך בכמות גדולה יותר כדי להגיע לתוצאות הרצויות. אנשים המפסיקים לעשן מדווחים על תחושות של [[עצבנות]], [[מתח נפשי|מתח]], קשיי [[קשב|ריכוז]] וכדומה; תופעות אלה מתגברות לקראת השעה ה־48 או ה־72 לאחר ההפסקה, ואז נחלשות באופן מתמיד לאורך שבועיים עד שישה שבועות.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6507|הכותב=|כותרת=המדריך לגמילה עצמית מעישון|אתר=האגודה למלחמה בסרטן|תאריך=}}|כיוון=ימין}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
במצב טהור, הניקוטין הוא [[סם פסיכואקטיבי|סם]] [[רעל|רעיל]].{{הערה|שם=Mayer2013|{{cite journal|last1=Mayer|first1=Bernd|title=How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century|journal=Archives of Toxicology|volume=88|issue=1|year=2013|pages=5–7|issn=0340-5761|doi=10.1007/s00204-013-1127-0}}}} משערים שהמנה ה[[מוות|קטלנית]] של ניקוטין היא בין חצי גרם לגרם עבור מבוגר.{{הערה|שם=Mayer2013|{{cite journal|last1=Mayer|first1=Bernd|title=How much nicotine kills a human? Tracing back the generally accepted lethal dose to dubious self-experiments in the nineteenth century|journal=Archives of Toxicology|volume=88|issue=1|year=2013|pages=5–7|issn=0340-5761|doi=10.1007/s00204-013-1127-0}}}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==גמילה מעישון==&lt;br /&gt;
{{הפניה לערך מורחב|גמילה מעישון}}&lt;br /&gt;
גמילה מעישון עלולה לגרום לעצבנות, קושי בריכוז, חרדה, אי-שקט, רעב מוגבר, דיכאון ותשוקה חזקה לטבק.{{הערה|שם=בייטס}} העובדה שניתן לייחס תסמינים אלו לניקוטין, ולא רק להיבטים ההתנהגותיים של השימוש בטבק, נתמכת בממצא העקבי שלפיו תסמיני הגמילה מוקלים באמצעות תחליפי ניקוטין כמו מדבקות ניקוטין, מסטיקים וכדומה, אך לא באמצעות [[פלצבו]] (מדבקות או מסטיקים שאינם מכילים ניקוטין).{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
למרות ששיעור גבוה מהמעשנים (כ־70%) מצהיר כי היה רוצה להיגמל, שיעורי ההפסקה נמוכים: שני מחקרים הראו שפחות מ־5% מהניסו להפסיק הצליחו לשמור על הימנעות מוחלטת במשך שישה חודשים. רק שליש הצליחו להימנע מעישון במשך יומיים. טיפול בתחליפי ניקוטין מכפיל בקירוב את הסיכוי להיגמל בהצלחה.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הכחשת ההתמכרות על ידי תעשיית הטבק==&lt;br /&gt;
החל מראשית [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה־60]] הופיעו במסמכים פנימיים של [[תעשיית הטבק]] התייחסויות מפורשות לאופיו הממכר של הניקוטין,{{הערה|שם=בייטס}}{{הערה|R.N. Proctor, [[שואה מוזהבת|Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition]]. 2011. Berkeley: University of California Press|כיוון=שמאל}} וכן הכרה בכך שהסיבה המרכזית להמשך העישון היא תלות בניקוטין. במסמכים אלה הוגדר הניקוטין כ[[סם פסיכואקטיבי|סם]], ובאחד מהם נכתב כבר בשנת 1963: &amp;quot;אנו עוסקים במכירת ניקוטין — סם ממכר&amp;quot;.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מסמכים שונים של חברות הטבק דנו בהשפעות [[פרמקולוגיה|הפרמקולוגיות]] והפסיכו־פרמקולוגיות של ניקוטין, ובפרט בהשפעתו על ה[[מוח]] ועל [[מערכת העצבים המרכזית]]. לעומת זאת, באופן פומבי [[טיוח|הכחישו]] חברות הטבק במשך שנים כי ניקוטין ממכר, זאת כחלק מ[[הכחשת נזקי העישון]]. חברות הטבק טענו באופן שקרי כי חשיבותו של הניקוטין היא בעיקר בהיבט הטעם והחוויה, ולא כמקור לתלות בטבק.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בראשית שנות ה־70 הביעו [[יועץ משפטי|יועצים משפטיים]] של התעשייה חשש כי טענת &amp;quot;הבחירה החופשית&amp;quot;, ששימשה קו הגנה מרכזי מפני תביעות נגד חברות הטבק, נחלשת נוכח הטענה שעישון הוא תוצאה של התמכרות — טענה שעשויה הייתה להשפיע על הליכים משפטיים נגד החברות.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנות ה־70 וה־80 ערכו חוקרים מטעם חברות הטבק [[ניסויים בבעלי חיים]], ובהם קופים וחולדות, לבחינת פוטנציאל ההתמכרות של ניקוטין. בניסויים אלו נמצאו סימנים לתלות בניקוטין, אולם לפי פרסומים שונים, השליטה בפרסום ובשימוש בממצאים עברה לא פעם לידי המחלקות המשפטיות של החברות.{{הערה|שם=בייטס}} חברות טבק גדולות בארצות הברית חששו כי [[מנהל המזון והתרופות האמריקאי]] (FDA) יסווג את סיגריות כסם ותטיל פיקוח רגולטורי על מוצרי טבק ועל תכולת הניקוטין שבהם. לנוכח האפשרות הזו, נשקלו בשנות ה־80 מהלכים לפיתוח ולשיווק אמצעים חלופיים לאספקת ניקוטין, אך חלק מהחברות נמנעו מכך מחשש שהדבר יגביר את הסיכוי להחלת [[אסדרה|רגולציה]] מחמירה.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מנהלים בחברות טבק היו מודעים לקושי שהתמכרות לניקוטין יוצרת לפעילות ההסברה ו[[לובי פוליטי של חברות הטבק|הלובי שלהן]]. לדוגמה במסמך משנת 1980 אומר מנהל בחברת טהק כי{{הערה|Paul. C. Knopick, U.S Exhibit 21,275, Memo, re: Technical review of the conference discussing adding “Addictive” to the warning label, Tobacco Institute, 9 September 1980, Bates no: USX012707-USX012708|כיוון=שמאל}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
&amp;quot;כל עניין ההתמכרות הוא הנשק החזק ביותר שיכול להיות לעורך דין תובע במקרה של סרטן ריאות/סיגריות. אנחנו לא יכולים להגן על המשך עישון כ&amp;quot;בחירה חופשית&amp;quot; אם האדם היה מכור.&amp;quot;&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
ב-1988 פרסם [[ראש שירותי בריאות הציבור של ארצות הברית]] דו&amp;quot;ח על התמכרות לניקוטין. דו&amp;quot;ח זה פורסם יותר מ-25 שנה לאחר שחברות הטבק דנו באופי הממכר של ניקוטין. [[מכון הטבק]] היה &amp;quot;מכון מחקר&amp;quot; שהוקם על ידי חברות הטבק ועסק ב[[לובי פוליטי של חברות הטבק|לובי פוליטי]], והצגת טענות [[פסאודו-מדע|פסאודו מדעיות]] כמענה למחקרים מדעיים. בתגובה לדו&amp;quot;ח טען מכון הטבק כי ה[[סיגריה|סיגריות]] אינן ממכרות. לפי המכון הטענה כי סיגריות ממכרות נוגדות את &amp;quot;[[השכל הישר]]&amp;quot; ומדובר בהסלמה ב[[רטוריקה]] נגד העישון ללא [[השיטה המדעית|ביסוס מדעי]]. הם גם טענו באופן שקרי כי חלק מהמעשנים הצליחו לוותר על עישון ודבר זה מראה כי הסיגריות אינן ממכרות.{{הערה|Tobacco Institute, Claims That Cigarettes are Addictive Contradict Common Sense, 16 May 1988, Bates no: 300564502,|כיוון=שמאל}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
שיאה של הכחשת ההתמכרות לניקוטין על ידי תעשיית הטבק היה בשנת [[1994]], ב[[שימוע בקונגרס|שימועים]] ב[[הקונגרס של ארצות הברית|קונגרס של ארצות הברית]], שבהם [[עדות|העידו]] שבעה מנכ&amp;quot;לים של חברות טבק אמריקאיות כי ניקוטין אינו ממכר.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בסוף שנות ה־90, לאחר שפורסמו לציבור מסמכים פנימיים רבים שהצביעו על מודעות החברות לאופיו הממכר של העישון (בעקבות [[הסכם הפשרה המרכזי עם תעשיית הטבק]]), ניסו חלק מהחברות לרכך את המונח &amp;quot;התמכרות&amp;quot; או להרחיב את הגדרתו כך שתחול גם על פעילויות יומיומיות כגון קניות או שימוש באינטרנט. בשנת 1997 הייתה Liggett Group לחברת הטבק הראשונה שהודתה בפומבי כי &amp;quot;העישון ממכר&amp;quot;. עם זאת, גם לאחר מכן המשיכו חברות אחדות להכחיש בגלוי כי ניקוטין הוא חומר ממכר.{{הערה|שם=בייטס}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
בשנת 2006, בפסק הדין של [[ארצות הברית נגד פיליפ מוריס]], קבע בית המשפט הפדרלי של [[וושינגטון די. סי.]] כי חברות הטבק הגדולות בארצות הברית הפרו את חוק [[RICO|חוק נגד ארגוני פשע ומרמה (RICO)]], בשל הסרתה של נזקי העישון מהציבור וכן הסתרה של ההתמכרות לניקוטין.{{הערה|שם=מיטשל|[https://www.publichealthlawcenter.org/litigation-tracker/united-states-v-philip-morris-1999 United States v. Philip Morris (1999)], THE PUBLIC Health Law center, Mitchell Hamline School of Law}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
מחקרים על [[עישון בישראל]] מראים כי השימוש ב[[סיגריה אלקטרונית|סיגריות אלקטרוניות]] הולך ונעשה נפוץ יותר, ובגיל צעיר יותר. לפי ד&amp;quot;ר [[שרון אלרעי פרייס]], ראש חטיבת [[בריאות הציבור]] ב[[משרד הבריאות]] מהלך זה לא קורה במקרה. לדבריה תעשיית הטבק נוקטת מהלכים מכוונים כדי להגיע לצעירים ולהביא להתמכרותם על ידי שימוש בחומרי טעם וריח, עיצובים דמויי משחקים ועוד. ארגון הבריאות העולמי בחר בנושא זה, ה[[מניפולציות של חברות הטבק על בני נוער]], כנושא מרכזי בשנת 2024.{{הערה|[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/smoking-2024/he/files_publications_smoking_prevention_smoking_2024.pdf דו&amp;quot;ח שר הבריאות על העישון בישראל לשנת 2024], משרד הבריאות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==ראו גם==&lt;br /&gt;
* [[תעשיית הטבק]]&lt;br /&gt;
* [[מכון הטבק]]&lt;br /&gt;
* [[הסכם הפשרה המרכזי עם תעשיית הטבק]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==הערות שוליים==&lt;br /&gt;
{{הערות שוליים}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
==קישורים חיצוניים==&lt;br /&gt;
* [https://smokefree.org.il/article/what-makes-nicotine-so-dangerous/ מה כל כך מסוכן בניקוטין?], [[המיזם למיגור העישון]]&lt;br /&gt;
* [https://smokefree.org.il/article/why-are-modern-cigarettes-more-addictive-than-ever-before/ למה הסיגריות של היום ממכרות הרבה יותר מבעבר?], [[המיזם למיגור העישון]]&lt;br /&gt;
* ד&amp;quot;ר אופיר ליבנה, [https://ofirlivne.co.il/התמכרות-לניקוטין-וטבק/ התמכרות לניקוטין וטבק – איך נוצרת התלות ומה ההשפעות שלה על הגוף]&lt;br /&gt;
* [https://www.gov.il/he/pages/smoking-addiction עד כמה אני מכור לעישון?], שאלון הערכה עצמית, [[משרד הבריאות]]&lt;br /&gt;
* [https://www.allencarr.co.il/התמכרות-לסיגריות/ התמכרות לסיגריות], מכון [[אלן קאר]]&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
{{בקרת זהויות}}&lt;br /&gt;
&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:עישון]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:התמכרות]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:תעשיית הטבק]]&lt;br /&gt;
[[קטגוריה:קנוניה]]&lt;/div&gt;</summary>
		<author><name>imported&gt;KotzBot</name></author>
	</entry>
</feed>