https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94הרגישות החדשה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:00:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94&diff=67006&oldid=previmported>כרסומת: תקלדה, ניסוח2025-10-09T22:21:26Z<p>תקלדה, ניסוח</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''הרגישות החדשה''', או הקולנוע האישי, היא תנועה ב[[קולנוע ישראלי|קולנוע הישראלי]] שהחלה ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] ונמשכה בערך עד סוף [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]].<br />
<br />
מבחינה צורנית, התנועה ביקשה ליצור בארץ קולנוע [[מודרניזם|מודרניסטי]] בעל ערכים אמנותיים ו[[אסתטיקה|אסתטיים]] בהשפעת סרטיו של [[מיכלאנג'לו אנטוניוני]], ותנועות [[הגל החדש הצרפתי]] וה[[נאו-ריאליזם איטלקי|נאו-ריאליזם האיטלקי]]. ערכים אסתטיים אלה נתפסו כתנועת נגד לז'אנר "הריאליזם הציוני" ששלט ביצירה הקולנועית הישראלית, וכנגד סרטי הבורקס שהפתחו באותה תקופה.<br />
<br />
את המושג "הרגישות החדשה" טבע, שנים לאחר דעיכת התנועה, הבמאי [[יהודה ג'אד נאמן]]. התנועה מעולם לא הוגדרה באופן רשמי ולא נכתב לה [[מניפסט]], אך הסרטים שנוצרו במסגרתה ניתנים לזיהוי ברור.<br />
<br />
חברים בולטים בתנועה, הם: [[אורי זוהר]] (שסרטו "[[חור בלבנה]]" מ-[[1964]] נחשב לסרט הראשון שבישר את בוא התנועה), [[אברהם הפנר]], [[ז'ק קתמור]], [[יצחק צפל ישורון]], [[דן וולמן]], [[דוד פרלוב]], [[יקי יושע]], [[איתן גרין]] ואחרים.<br />
<br />
== רקע ==<br />
תעשיית הקולנוע הישראלית ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] וב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]], וב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] התאפיינה בהגמוניה של סוג קולנוע שכונה מאוחר יותר "[[ריאליזם ציוני]]", והופק בעידודה הרשמי ובמימונה של המדינה. הסרטים היו בעלי מסר ציוני, [[תעמולה|תעמולתי]] לרוב, והדגישו את המסרים של [[ממשלת ישראל]], [[הסוכנות היהודית]] ו[[ההסתדרות]], והתמקדו בהצגת החלוצים באור הירואי.<br />
<br />
הראיליזם הציוני התערער בעקבות ההתפתחויות החברתיות בישראל, שעיקרן השלכות [[מזרחיים|העלייה ההמונית מארצות המזרח]] ו[[פרשת לבון]] שגרמה לשבר פוליטי, אשר הובילו לאובדן האמונה בצדקת הדרך אותה הובילה [[מפא"י]] בשנות החמישים. על התפתחויות אלו נוספה דעיכת [[סופרי דור תש"ח|ספרות דור תש"ח]], שנכנסה אף היא למשבר אמנותי עם השינויים הדמוגרפיים והתברגנות החברה הישראלית.<br />
<br />
שנות השישים מאופיינות גם בהתפתחות [[סרט בורקס|סרט הבורקס]] – סרטים מלודרמטיים המאופיינים בהומור עדתי.<br />
<br />
באותה תקופה, חלו בקולנוע האירופאי תרומות שהתאפיינו בתנועות [[הגל החדש הצרפתי]] וה[[נאו-ריאליזם איטלקי|נאו-ריאליזם האיטלקי]]. סרטי הגל החדש ערערו על מוסכמות קולנועיות מקובלות וראו בבמאי את מרכז העשייה הקולנועית, בעוד סרטי הנאו-ריאליזם התמקדו באדם הפשוט, ולא נשאו מסר פוליטי מסוים ואחיד. הרגישות החדשה שאבה את השראתה הצורנית מתנועות אלה, כאשר תוכנם התמקד בביקורת על מסרי הקולנוע המרכזי, ובהצגת קונפליקטים אינדיבידואליים תוך התרחקות מהפוליטי, וכנגד סרטי הבורקס, שנתפסו כ[[מלודרמה|מלודרמטיים]] ועממיים.<br />
<br />
== התפתחות התנועה ==<br />
הסרט שנחשב בידי רבים כמבשר התנועה הוא "[[חור בלבנה]]" של אורי זוהר משנת [[1965]], שנכשל בקופות כישלון חרוץ (ארבעים אלף צופים בלבד), אך היה אהוד על המבקרים, ונחשב ראשוני הן מבחינה צורנית והן מבחינת ביקורתו על האתוס הציוני תוך הגחכת תעשיית הקולנוע הישראלית, ומעלה, לפי יהודה ג'אד נאמן, את "שאלת היחסים בין האוונגרד הקולנועי לבין האוונגרד הפוליטי בישראל"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.cinemaofisrael.co.il/מבוא/|הכותב=[[שמוליק דובדבני]]|כותרת=מבוא|אתר=ספר הקולנוע הישראלי|תאריך=2015-09-03|תאריך_וידוא=2022-09-09}}}}. סרט מוקדם יותר, שמכיל מאפיינים מן התנועה אף הוא, הוא הסרט התיעודי-פיוטי "[[בירושלים]]" של [[דוד פרלוב]], משנת [[1963]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://doctalk.co.il/perlov/|הכותב=[[אוהד לנדסמן]]|כותרת=לצפות ביומן או לדבר עליו: מחשבות על ״דוד פרלוב״|אתר=DocTalk|תאריך=13.11.2014|תאריך_וידוא=2022-09-09}}}}.<br />
<br />
יוצרי "הרגישות החדשה" באו מה[[בוהמה]] ה[[תל אביב]]ית, מבתי הספר לקולנוע ומחבורות השוליים שנוצרו, כגון "[[חבורת לול]]" שהתכנסה סביב [[אורי זוהר]] או אנשי "העין השלישית" שבראשם ה[[במאי קולנוע|במאים]] [[ז'ק קתמור]], [[דוד גרינברג]], ה[[צלם קולנוע|צלם]] [[אמנון סלומון]] ואחרים. בין הסרטים אותם יצרו נמנים "[[שלושה ימים וילד (סרט)|שלושה ימים וילד]]" ([[1967]]) אשר זכה להצלחה בישראל ומחוצה לה, והעניק ל[[עודד קוטלר]] את פרס השחקן המצטיין ב[[פסטיבל קאן]]; סרטיו הקצרים של [[אברהם הפנר]] "[[לאט יותר]]" ו"[[סיירים (סרט)|סיירים]]", סרטו של קתמור, "[[מקרה אישה]]" ([[1969]]), וסרטו של הבמאי ה[[איטליה|איטלקי]] [[ג'ילברטו טופאנו]], "[[מצור (סרט)|מצור]]" משנת 1969. סרטים אלה התאפיינו בתקציבי הפקה נמוכים, התמקדו במרחב האורבני בכלל והתל אביבי בפרט, ועסקו בנושאים אוניברסליים, תוך העדפת התמקדות בחוויה הרגשית של הפרט על פני נושאים לאומיים ואידאולוגיים.<br />
<br />
שנות השבעים היוו מפנה בסרטי התנועה, כאשר המשבר שפקד את החברה הישראלית לפני [[מלחמת יום הכיפורים]] ולאחריה גרם ליצירתם של סרטים שעוסקים בערעור על דימוי ה[[צבר (כינוי)|צבר]] הקלאסי, דעיכת החזון הציוני והתנתקות המדינה מערכיה. סרטים בולטים מתקופה זו הם "[[מציצים]]" של [[אורי זוהר]], ו"[[לאן נעלם דניאל וקס?]]" של אברהם הפנר. במקביל, נעשו סרטי הרגישות החדשה משוקעים יותר באופייה [[הים התיכון|הים-תיכוני]] של [[ארץ ישראל]], והחלו, בדומה לקולנוע [[נאו-ריאליזם איטלקי|הנאו-ריאליסטי]], לתת ביטוי למוטיבים של עוני, הסללה חברתית וקיפוח עדתי, כפי שמתבטא בסרט "[[אור מן ההפקר]]" של [[נסים דיין]]. בהמשך העשור הסוגה דעכה, כאשר לדעת מבקרים רבים, האירוע שסימן את סיומה הוא [[המהפך]] הפוליטי של [[1977]].<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[אריאל שוייצר]], '''הרגישות החדשה''', [[הוצאת בבל]].<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles/article.asp?forumId=932&a=52701&c=5612&sc=0&ssc=0 מאמר בפורום תפוז]<br />
* [http://stage.co.il/Stories/36972?print_this=y מאמר של טמיר כהן על הרגישות החדשה]<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:זרמים בקולנוע]]<br />
[[קטגוריה:קולנוע ישראלי]]<br />
[[קטגוריה:שנות ה-1960 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:שנות ה-1970 בישראל]]</div>imported>כרסומת