https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%E2%80%93_%D7%A0%D7%92%D7%91הקריה למחקר גרעיני – נגב - היסטוריית גרסאות2026-09-13T21:06:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%92%D7%A8%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99_%E2%80%93_%D7%A0%D7%92%D7%91&diff=6843&oldid=previmported>שעה טובה: שוחזר מעריכות של ~2026-20570-18 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף דב2026-04-02T17:06:51Z<p>שוחזר מעריכות של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/~2026-20570-18" title="מיוחד:תרומות/~2026-20570-18">~2026-20570-18</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:~2026-20570-18&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:~2026-20570-18 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:%D7%99%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%93%D7%91&action=edit&redlink=1" class="new" title="משתמש:יוסף דב (הדף אינו קיים)">יוסף דב</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מפנה|קמ"ג|קורס מפקדי גדודים, ראו [[קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים]], לערך העוסק בשנה העברית ה'קמ"ג (1382–1383)|ה'קמ"ג}}<br />
{{מבנה<br />
|תמונה=[[קובץ:kamag.svg|200px|סמל הקמ"ג]]<br />
|כיתוב = סמל הקריה למחקר גרעיני<br />
| מפה = {{ממי|שם=קריה למחקר גרעיני|רוחב=31.0026|אורך=35.1484|סוג=כור}}<br />
| על שם = [[שמעון פרס]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Negev nuclear research center.png|שמאל|ממוזער|250px|תמונת האתר]]'''הקריה למחקר גרעיני – נגב ע"ש [[שמעון פרס]]''' (ב[[ראשי תיבות]]: '''קמ"ג''') נקראת גם "'''הכור הגרעיני בדימונה'''" וממוקמת בלב [[מישור ימין]], דרומית-מזרחית לעיר [[דימונה]], ותכליתה ביצוע מחקר ב[[אנרגיה גרעינית]], ובכלל זה ייצור [[נשק גרעיני]], אף כי [[ממשלת ישראל]] מעולם לא הודתה בכך והיא שומרת באופן רשמי על "[[מדיניות הגרעין של ישראל|עמימות גרעינית]]". [[כור גרעיני|הכור הגרעיני]]{{הערה|1=[http://www.iaec.gov.il/NRCN/About/Pages/default.aspx קריה למחקר גרעיני – נגב], באתר הוועדה לאנרגיה אטומית}} הפועל בקריה הוא הגדול מבין השניים הפועלים בישראל (האחר הוא הכור ב{{ה|מרכז למחקר גרעיני שורק}}). מערבית למתחם ממוקם [[מתקן המכ"ם בדימונה]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===ההקמה וראשית הפעילות===<br />
[[קובץ:Nuclear reactor in dimona (israel).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתחם קמ"ג, כפי שצולם על ידי [[לוויין ריגול]] אמריקאי ב-1968]]<br />
הקריה הוקמה בסיוע נרחב של מהנדסים [[צרפת]]ים באמצע [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] כחלק מהסיוע הביטחוני שקיבלה אז ישראל. את הפרויקט הגה [[ארנסט דוד ברגמן]], ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]], ולקידומו תרם מנכ"ל משרד הביטחון, [[שמעון פרס]],{{הערה|{{הארץ|אנשיל פפר|הכל על פי מקורות זרים: העמימות הייתה מפעל חייו של פרס|1.3084797|30 בספטמבר 2016}}}} שבין היתר, גייס [[התרמה|תרומות]] לבנייה. [[אפרים אילין]] מספר{{הערה|באחרית דבר לספרו [http://www.textim1.co.il/books/ilin/index-8.htm "על החתום אפרים אילין"]}} כי [[פנחס ספיר]], שהתנגד להקמת הכור, לחץ לבל יכיר האוצר בכספים אלה כתרומה מזכה לצורך [[פקודת מס הכנסה|מס הכנסה]]. מקור מימון עיקרי להקמת הכור היו כספים שהעביר [[קאנצלר גרמניה]], [[קונראד אדנאואר]], והצטברו בשנות הקמת הכור לקרוב לשני מיליארד [[מארק גרמני|מארק]] (כחמישה מיליארד [[אירו]] במונחי 2026).{{הערה|{{הארץ|אורי בר-יוסף|הרמזים ההיסטוריים מובילים למסקנה חותכת: גרמניה מימנה בחשאי את הכור בדימונה|0000019c-db98-d9b7-a5fd-dfda78bc0000|11 במרץ 2026}}}} בשנת 1956 נשלחו מהנדסים ישראלים – שמואל רותם, יוסף טוליפמן, ומהנדס נוסף, ללמוד מהצרפתים הקמה וניהול של כורים גרעיניים.<br />
<br />
האדריכל הראשי של הקריה למחקר גרעיני היה [[אמנון ניב]].{{הערה|{{xnet|[[מיכאל יעקובסון]]|מת האדריכל אמנון ניב, מתכנן הכור האטומי בדימונה|3083780|9 ביוני 2011}}}} בתכנון מערך השירותים האזרחי והמבנים הציבוריים השתתפו האדריכלים [[דן איתן]] ו[[יצחק ישר]].{{הערה|{{הארץ|אסתר זנדברג|אין גיל פרישה לארכיטקט|1.1122185|20 ביולי 2006}}}} הכור החל לפעול בסוף שנת 1963.<br />
<br />
תחילה לא הודתה ישראל בבניית הכור. ביוני 1960 טענה ישראל כי המבנה המוקם הוא "מפעל [[טקסטיל]]",{{הערה|{{הארץ|אמיר אורן|כך נולדה אגדת "מפעל הטקסטיל" בדימונה|1.2614201|15 באפריל 2015}}}} ובספטמבר אותה שנה תיארו אישים ישראלים את המבנה ההולך ונבנה כ"[[תחנת מחקר]] ב[[מטלורגיה]]". הודעה רשמית על כך שאכן נבנה במקום כור גרעיני נמסרה על ידי ישראל רק לאחר שדו"ח של מחלקת המדינה האמריקנית מ־2 בדצמבר 1960 פורסם על ידי [[הניו יורק טיימס]] ב־16 בחודש. ב־21 בדצמבר 1960, בתשובה לשאילתה ב[[הכנסת|כנסת]], הודיע ראש הממשלה ושר הביטחון [[דוד בן-גוריון]] כי ישראל מקימה בנגב כור גרעיני מחקרי לצורכי שלום בהספק של 24 [[ואט|מגה-ואט]]. בפרסומים מחוץ לישראל נטען כי לאחר מכן הוגדל ההספק ל-75 מגה-ואט.{{הערה|{{הארץ|[[יוסי מלמן]]|פרשנות: ומה עם הכור בדימונה?|1.1167012|16 במרץ 2011}}}}<br />
<br />
באמצע [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] חשף העיתונאי [[יצחק שתיל]] שתי פרשיות שחיתות בכור. בפרשה הראשונה, פקיד האחראי על מערכת החשמל בכור גנב ציוד יקר מהכור לביתו, וגם קיבל שוחד מקבלן חיצוני, שהכור העסיק כמהנדס חשמל, ואישר לו דיווחים כוזבים ומנופחים על עבודתו. השניים עשו לכור נזק כלכלי גדול של 350,000 [[לירה ישראלית|לירות ישראליות]]. משפטם של השניים נערך בדלתיים סגורות, למרות הפרסום בעיתון.<br />
<br />
פרשת השחיתות השנייה עלתה למדינה פי עשרה. בפרשה זו, שלושה פקידים של הכור שוחדו בידי צבעי חיצוני, שקנה להם דירות ומכוניות. הצבעי אמור היה לצבוע מבנים שונים בכור, בשבע שכבות של צבע בולם קרינה מיוחד ויקר, שהכור קנה עבורו. בפועל, הוא צבע רק שתי שכבות, ואת יתרת הצבע גנב. פעולתו זו החלה בשנת 1963 ונחשפה בשנת 1965. בין השנים האלו הוא הפך ממעסיקם של שני פועלים למעסיקם של שישים פועלים. בעקבות החשיפה, המדינה נאלצה להרוס מספר מבנים בכור, ולבנותם מחדש. בניגוד לדרישת ראש הממשלה דאז, [[לוי אשכול]], משפט המעורבים בפרשה זו נערך בדלתיים פתוחות.{{הערה|1='''כתבנו בבאר שבע''', מאת [[יצחק שתיל]], אדר תשנ"א, מרץ 1991, עמ׳ 30 עד 33.}}<br />
<br />
ישראל אישרה ביקור ראשון פומבי של מדענים מארצות הברית, בתיאום עם ישראל, בתקופת ממשל [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]], 1961. מטעם ישראל תיאם את הביקור [[מרדכי גזית]]. הביקורים נמשכו עד שנת 1969, אז הושגה "הבנה גרעינית" בין [[ראש ממשלת ישראל]], [[גולדה מאיר]], ו[[נשיא ארצות הברית]], [[ריצ'רד ניקסון]], שהביאה לסיום הלחצים האמריקאיים על ישראל לבלימת תוכנית הגרעין.{{הערה|{{וואלה|[[אלוף בן]], "[[הארץ]]"|כך אישרה ארצות הברית את הגרעין הישראלי|898449|30 באפריל 2006}}}}<br />
<br />
===חשיפת מרדכי ואנונו===<br />
{{ערך מורחב|ערך=[[מרדכי ואנונו]]}}<br />
ב־1986 פגש [[מרדכי ואנונו]], טכנאי לשעבר בקמ"ג, בעיתונאי פיטר הונאם מהעיתון הבריטי "[[סאנדיי טיימס]]" ב[[סידני]] שב[[אוסטרליה]]. ואנונו מסר לו [[מודיעין טכנולוגי]] שהיה ברשותו וסדרה של כ-60 צילומים שצילם בחשאי במהלך עבודתו. המידע שמסר ואנונו נבדק על ידי מומחים ונמצא כמהימן. ב־5 באוקטובר 1986 פרסם העיתון את המידע והצילומים, כולל שרטוט של מבנה הכור שנעשה על פי תיאורו של ואנונו.{{הערה|1={{הארץ||מבנה הכור על פי תחקיר ה"סאנדיי טיימס"|1.960012|20 באפריל 2004}}}} פרסום זה, לא רק שהיווה הוכחה פומבית ראשונה לכך שבידי ישראל יש נשק גרעיני, כפי שהוערך זמן רב קודם לכן על ידי שירותי מודיעין של ארצות הברית, אלא אף חשף כי היקף התפוקה האמיתי של הקמ"ג גדול הרבה יותר ממה שהוערך בתחילה ומיצב את ישראל כמעצמה גרעינית. ניסיונות השתקתו וחטיפתו של ואנונו היוו חיזוק נוסף לאמינות המידע.<br />
<br />
לפי דבריו של [[מרדכי ואנונו]], הועסקו בקמ"ג בתחילת [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] 2,700 עובדים.<br />
<br />
===אוטובוס האמהות===<br />
{{הפניה לערך מורחב|אוטובוס האמהות}}<br />
ב־[[7 במרץ]] [[1988]] בוצע [[פיגוע טרור]] ב[[אוטובוס]] שהוביל עובדות לקריה ונחטף על ידי מחבלים. בפיגוע נרצחו שלושה מעובדי הקריה, וה[[מחבל]]ים חוסלו על ידי ה[[ימ"מ]] שפרץ לאוטובוס וחיסל את שלושת המחבלים. פיגוע זה זכה לכינוי "[[אוטובוס האמהות]]".<br />
<br />
===מלחמת המפרץ===<br />
בזמן [[מלחמת המפרץ|מלחמת המפרץ הראשונה]] שיגרו העיראקים טילי [[סקאד]] לעבר הקמ"ג, אולם טילים אלה לא פגעו במטרתם.<br />
אחד הטילים היה בעל ראש בטון (טילים אלו כונו אל-חיג'ארה, מ[[ערבית]]: ה[[סלע|אבן]]).<br />
<br />
===המאה ה-21===<br />
כיוון שההתראה במקרה של פגיעה בכור גרעיני קצרה ביותר, המליצה מערכת הביטחון בשנת [[2002]] לחלק [[לוגול]] לתושבי היישובים הסמוכים לכורים הגרעיניים, כך שהטבליות יהיו זמינות באופן מיידי בשעת חירום. בהתאם לעוצמתו של הכור בקמ"ג, הוחלט לספק לוגול למתגוררים ברדיוס של 30 [[ק"מ]] ממנו.<br />
<br />
בקיץ [[2013]], [[מל"ט]] של ארגון הטרור [[חזבאללה]] חדר מ[[לבנון]] דרך הים, לאזור הנגב, טס קרוב לכור, והופל באזור [[הר חברון]].{{הערה|{{ynet|אליאור לוי|חיזבאללה מציג הדמיה: זהו מסלול המל"ט. צפו|4291356|12 באוקטובר 2012}}}} [[חסן נסראללה]], מזכ"ל הארגון דאז, טען שהוא נועד לאסוף מודיעין על הכור וגם הצליח במשימתו.<br />
<br />
באוגוסט [[2018]] נקראה הקריה למחקר גרעיני על שמו של [[שמעון פרס]], מיוזמי הקמתה,{{הערה|{{וואלה|טל שלו|נתניהו: שום הסכם בין איראן וסוריה ושום איום לא ירתיעו אותנו|3184350|29 באוגוסט 2018}}}} אשר נפטר שנתיים טרם לכן.<br />
<br />
בפברואר [[2021]] חשפו [[תצלום לוויין|צילומי לוויין]], אשר פרסומם התאפשר לאחר שינוי [[תיקון קייל-בינגמן]], בנייה חדשה נרחבת במתחם קמ"ג.{{הערה|{{הארץ|AP|תצלומי לווין חושפים בנייה נרחבת בכור בדימונה|1.9568288|24 בפברואר 2021|מנויים=לא}}}}<br />
<br />
==מתקנים==<br />
מבנה הקריה למחקר גרעיני נשמר בסוד בישראל, אך לפי מידע שמסר המרגל [[מרדכי ואנונו]] מורכבת הקריה ממספר מבנים המכונים "מכונים":<br />
* '''מכון 1''' – מבנה כיפתי המתנשא לגובה של כ-20 מטרים מעל פני האדמה ומהווה את סימן ההיכר של הקמ"ג. המבנה מכיל כור [[מים כבדים]] גרעיני. ההספק המוצהר של הכור הוא 24 מגה-ואט אך הספקו האמיתי גדול יותר ועל-פי הערכות שונות הוא הוגדל לבין 70 ל-150 מגה-ואט. בדו"ח מיזם התפוצה הגרעינית משנת 2002 של קרן קארנגי לשלום בין-לאומי שוער כי ישראל הפיקה בין 380 ל-650 ק"ג [[פלוטוניום]] ברמת נשק מאז החל לפעול הקמ"ג, כמות המספיקה ל-95 עד 162 פצצות גרעיניות.<br />
* '''מכון 2''' – מבנה ארוך בן שתי קומות מעל פני האדמה ללא חלונות ושש קומות תת-קרקעיות. הקומות התת-קרקעיות מאכלסות מפעל להפרדת פלוטוניום. במתקן מיוצרים גם [[טריטיום]], [[ליתיום]] ו[[דאוטריום]].<br />
* '''מכון 3''' – מתקן לייצור מוטות הדלק המניעים את הכור וגם [[ליתיום-6]] המשמש כמרכיב בנשק גרעיני.<br />
* '''מכון 4''' – מתקן לטיפול [[פסולת רדיואקטיבית|בפסולת הרדיואקטיבית]] של הקמ"ג לפני שתוטמן באדמה.<br />
* '''מכון 5''' – מתקן בו מצופים מוטות הדלק של הכור ב[[אלומיניום]].<br />
* '''מכון 6''' – תחנת הכוח המספקת את ה[[חשמל]] לקמ"ג.<br />
* '''מכון 8''' – מעבדה בה מיוצר [[אורניום מועשר]] באמצעות צנטריפוגות (סרכזות) גז.<br />
* '''מכון 9''' – מתקן בו מיוצר אורניום מועשר תוך שימוש ב[[לייזר]].<br />
* '''מכון 10''' – מתקן המייצר [[אורניום מדולדל]] המשמש כמרכיב לייצור פגזים חודרי שריון.<br />
<br />
במסגרת קמ"ג פועל גם [[בית ספר תיכון]] תעשייתי. בנוסף לנושאים הרגילים נלמדים בו מקצועות [[עיבוד שבבי]], [[חריטה]], [[כרסום]], [[ריתוך]], מסגרות, [[מכונאות]], חשמל ורכב ועוד, ובוגריו משתלבים בפעילות קמ"ג.{{הערה|{{nrg||הכור בדימונה: הצצה ראשונה|850/404||1|}}}}<br />
<br />
==אבטחה==<br />
הקמ"ג היא אחד האתרים המוגנים ביותר במדינת ישראל, והיא מסומנת במפות הטיסה הבין-לאומיות כאזור איסור טיסה תמידי.{{הערה|1=מפת נתיבי תובלה נמוכים, גיליון דרומי, בהוצאת מת"א ומפקדת יחידת הבקרה 517 – חיל האוויר, עדכון 13, דצמבר 2002.}} סביבתו מגודרת לגובה, מצולמת 24 שעות ביממה ובתחומיה מתבצעים סיורי אבטחה על בסיס שעתי. כמעט בכל חשד לחדירה של כלי טיס בלתי מזוהה למרחב האווירי של ישראל מוזנק זוג [[מטוס יירוט|מטוסי יירוט]] לאזור הקמ"ג. בנוסף, [[אבטחת מידע|אבטחת המידע]] בו עומדת בתקן מחמיר.{{הערה|{{ynet|פליקס פריש|יחידת הבקרה האווירית: העיניים של המדינה|2539596|3 באפריל 2003}}}} ביומה הראשון של [[מלחמת ששת הימים]] עשה מטוס [[דאסו אוראגן|אוראגן]] ישראלי פגוע את דרכו (כשחזר מתקיפה ב[[ירדן]]) ישירות לעבר הקמ"ג. הטייס הפגוע, יורם הרפז, לא הזדהה, מטוסו הופל על ידי סוללת טילי [[MIM-23 הוק|הוק]] שהגנה על הכור, והטייס נהרג.{{הערה|{{אתר חיל האוויר||תיאור האירוע|3567-12812|5 ביוני 1967}}}}<br />
<br />
[[הממונה על הביטחון במערכת הביטחון]] (מלמ"ב) נושא באחריות כוללת לאבטחת הקמ"ג.<br />
<br />
==בטיחות==<br />
במהלך שנות פעולתו של הכור, ידוע על לפחות תאונה אחת במהלכה נהרג עובד הכור. ב-14 בדצמבר 1966 נהרג טכנאי בקמ"ג, אברהם גופר, ונפצעו אחדים בעקבות תאונה שגרמה לפיצוץ. מותו של גופר נגרם כתוצאה ממכה בראשו ולא מ[[קרינה]]. על פי פרסומים זרים לא מאומתים, התרחשה גם בשנות ה-70 תאונה נוספת בה נהרגו חמישה עובדים.{{הערה|[https://www.washingtonpost.com/archive/politics/1994/09/16/israel-says-66-mishap-killed-1-at-nuclear-site/47ecb9a8-38b5-4ce4-b5f7-0e293dbee864/? מאמר בוושינגטון פוסט אודות התאונה, 16/9/2014]}}{{הערה|{{וואלה|גלעד גרוסמן|תאונה גרעינית חמורה בכור בדימונה בשנות ה-60|1751943|5 בנובמבר 2010}} }}{{הערה|{{הארץ|אבנר כהן|הולכים על האופציה הגרעינית|1.1411704|21 במאי 2007}}}} בנוסף, מאז שנות ה-90 הוגשו עשרות תביעות של עובדי הקמ"ג לשעבר ובני משפחותיהם בטענה שלקו ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] בעקבות [[רדיואקטיביות|קרינה רדיואקטיבית]] לה נחשפו במהלך עבודתם ובעקבות תאונות שהתרחשו בקריה. ב-1997 פסק בית דין בישראל פיצויים בסך 2.5 מיליוני שקלים לטובת משפחתו של איש אחזקה מכנית לשעבר בכור, חיים איטח, בטענה שמותו ממחלת הסרטן בשנת 1989 נגרם עקב חשיפה לזיהום רדיואקטיבי שנגרם בשלוש תאונות, אשר האחרונה שבהן הייתה בשנת 1980. במהלך תאונות אלה התרחשה דליפת קרינה מקומית שלא חרגה מגבולות הכור הגרעיני עצמו.{{הערה|{{גלובס||בית המשפט: בכור הגרעיני בדימונה מזלזלים בחיי אדם|64467|13 באוקטובר 1997}}}} במהלך המשפט לאחר שהועלו טענות של עובדים לשעבר בכור ומשפחותיהם הודה פקיד בכיר לשעבר בקמ"ג, כי במשפטו של איטח, לא העיד את האמת במלואה בדבר נתוני הקרינה אליה נחשפו עובדי הקריה בין השנים 1988–1994. תקלה בבדיקות הקרינה בתקופה זו לא אפשרו בדיקה מהימנה של הקרינה אליה נחשפו עובדי הכור.{{הערה|{{ynet||בכיר קמ"ג: אמרתי חצי אמת בתביעת עובדי כור|4199214|6 במרץ 2012}}}} בשנת 2017 הושגה פשרה בין מדינת ישראל לעובדים ומשפחות העובדים במסגרתה יקבלו פיצויים בעקבות מחלתם בסרטן ושונו נהלים במתקן המאפשרים תביעות בעתיד, אולם המדינה לא הודתה ב[[קשר הסיבתי]] בין עבודת התובעים בכור למחלתם.{{הערה|{{מעריב אונליין|עוז רוזנברג|אחרי שנים של מאבקים ואכזבות נפגעי הכור בדימונה מנסים לא להתייאש|news/israel/Article-624410|17 בפברואר 2018}}}}{{הערה|{{כלכליסט|זוהר שחר לוי|המדינה תפצה 170 מעובדי הכור בדימונה שחלו בסרטן אך לא תיקח אחריות למחלה|3721470|18 בספטמבר 2017}}}}<br />
<br />
בשנת 2011 קרא פרופ' [[עוזי אבן]] לסגור את הכור הגרעיני משיקולי בטיחות.{{הערה|1=[[אלכס דורון]], [http://www.energianews.com/article.php?id=8884 פרופסור עוזי אבן: לסגור את הכור בדימונה מיד], חדשות האנרגיה, 15 במרץ 2011}} בשנת 2016 פורסם כי טיפול שעובר הכור אמור להאריך את חייו עד שנת 2043.{{הערה|שם=מלמן - אנטי אייג'ינג|{{מעריב אונליין|יוסי מלמן|"אנטי-אייג'ינג": הוועדה לאנרגיה אטומית מנסה להציל את הכור בדימונה|journalists/Article-558318|24 בספטמבר 2016}}}} עוד פורסם בשנת 2016 כי מדענים גילו 1,537 פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה. למרות זאת נקבע כי אין בפגמים כדי להעיד על בעיה בליבת הכור. על פי מברק משנת 2007, שנחשף ב[[ויקיליקס|וויקיליקס]], פרופ' אלי אברמוב, אז סמנכ"ל הכור, תדרך את תת-שר החוץ האמריקאי [[רוברט ג'וזף]] ואמר לו כי כל מערכות הכור, לרבות מגדלי הקירור שלו, הוחלפו במהלך שנות פעולתו, אולם ליבת הכור אינה ניתנת להחלפה ולכן היא נמצאת בניטור מתמיד באשר למצבה.{{הערה|{{הארץ|חיים לוינסון|מדענים גילו פגמים בליבת הכור הגרעיני בדימונה|1.2926650|26 באפריל 2016|מנויים=לא}}}} על אף הטענות בדבר תקלות קרינה בכור והתיישנותו, דוברים רשמיים מטעם הקמ"ג טענו, כי האתר עומד בדרישות הבטיחות הנהוגות בכורים ברחבי העולם ואלה אף השתפרו במהלך שנות פעילותו.<br />
<br />
בשנת 2015 יצאו לאקרנים שני סרטים תיעודיים על נושא הבטיחות בקמ"ג והבריאות של העובדים בו. סרט של הבמאית [[אורנה בן דור]], "הסוד האפל של דימונה", ששודר ב[[ערוץ 10]].{{הערה|{{הארץ|אבנר כהן|החמצה גרעינית|0000017f-e096-d38f-a57f-e6d652ed0000|14 במאי 2015}}}} והסרט "שם.אב" של הבמאית מיטל אבוקסיס, העוקב אחרי חזרתה של הבמאית לעיר הולדתה כדי לתעד חולי סרטן שתובעים את הקמ"ג.{{הערה|{{שיחה מקומית|מיכאל סולסברי-כורך|קשר השתיקה של המזרחים שנשלחו לדימונה לעבוד בכור הגרעיני|הכור-הגרעיני-בדימונה-מיטל-אבוקסיס|5 ביוני 2015}}{{ש}}{{העוקץ|תהילה חכימי|ולרגע, שרשרת הדגלים נכרכת סביב הכתפיים|ולרגע-שרשרת-הדגלים-נכרכת-סביב-הכתפיים|6 בספטמבר 2015}}}}<br />
<br />
==מנהלים==<br />
* 1965 שמואל רותם ממקימי הכור, מנהלו הראשון<br />
* 1965 [[עמנואל פרת]], אחראי על הקמת הכור<br />
* 1965–1973 [[יוסף טוליפמן]]<br />
* 1973–1986 [[אברהם סרוסי]]<br />
* 1986–1996 [[גיורא עמיר]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|מי מפחד ממרדכי ואנונו|1.953191|15 במרץ 2004}}}}<br />
* 1996–2001 [[מיכה דפט]]{{הערה|{{NFC|צביקה אלוש|ד"ר אסתר לוצאטו צורפה לוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון|0020-D-229745-00|10 בפברואר 2010}}}}<br />
* 2001–2008 [[יצחק גורביץ]]<br />
* 2008–2013 [[אודי אדם]]{{הערה|{{הארץ|יוסי מלמן|אודי אדם מונה לראש הקריה למחקר גרעיני|1.1325037|18 במאי 2008}}}}<br />
* 2013–2018 [[אהוד נצר (מהנדס)|אהוד נצר]]{{הערה|{{הארץ|[[גילי כהן (עיתונאית)|גילי כהן]]|ד"ר אהוד נצר מונה למנהל הקריה למחקר גרעיני בדימונה|1.2019796|13 במאי 2013|מנויים=לא}}}}<br />
* 2018–מכהן [[גיל דגן]]{{הערה|{{ערוץ7|ניצן קידר|גיל דגן מונה לתפקיד מנהל הקריה למחקר גרעיני, במקומו של ד"ר אודי נצר|367009|22 בפברואר 2018}}}}<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[סימור הרש|סיימור הרש]], '''[[ברירת שמשון]]''', [[ידיעות ספרים|ידיעות אחרונות]], 1992.<br />
* [[אבנר כהן]], '''ישראל והפצצה''', [[הוצאת שוקן|שוקן]], 2000.<br />
* אבנר כהן, '''הטאבו האחרון - סוד המצב הגרעיני של ישראל ומה צריך לעשות איתו''', הוצאת [[כנרת, זמורה-ביתן]], 2005.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים}}<br />
* {{אתר רשמי|http://nrcn.gov.il}}<br />
* {{הארץ||תחקיר הסאנדיי טיימס|0000017f-e6d3-d97e-a37f-f7f7a2860000|19 באפריל 2004}}<br />
* {{ynet||"נגנזו ממצאים חמורים שנתגלו במתחם הכור הגרעיני"|1777510|19 במרץ 2002}}<br />
* {{סרטונים}} {{נענע10|[[אלמוג בוקר]]|הכור בדימונה מנסה לגייס עובדים: "מקום עם מסתורין"|903103|11 ביוני 2012||news}}<br />
* {{נענע10|מערכת|פנים אמיתיות: סודות האטום הישראלי|911287|15 ביולי 2012||panim}}<br />
* [http://www.globalsecurity.org/wmd/world/israel/dimona.htm תיאור מפורט של הכור, מבנהו, תפקודו ותמונות לוויין שלו], באתר [[GlobalSecurity.org]]<br />
* [http://nuclearweaponarchive.org/Israel/Isrhist.html תוכנית הנשק הגרעיני הישראלית], באתר nuclearweaponarchive.org<br />
* [http://nuclearweaponarchive.org/Israel/ Israel's Nuclear Weapons Program], Nuclear Weapon Archive<br />
* [http://www.armagedon.org.il/dimona.htm כור להפקת פלוטוניום בדימונה], באתר ארמגדון<br />
* {{וואלה|דניאל רוזנבאום|אחרי 50 שנה: תמונות שלא נראו מעולם מהכור בדימונה|2672190|22 באוגוסט 2013}}<br />
* {{הארץ|קשת רוזנבלום|האדריכל דן איתן מגלה את סודות האטום|1.2107880|27 באוגוסט 2013}}<br />
* {{הארץ|תמיר כהן, [[צפריר רינת]], [[ניר חסון]]|צפו {{!!}} השינוי שחל בארץ ב-40 שנה ממבט הלוויין|1.2115958|15 בספטמבר 2013}}<br />
* [[פסח מלובני]], [https://www.israeldefense.co.il/he/content/על-הכוונת-הכור-הגרעיני-בדימונה על הכוונת: הכור הגרעיני בדימונה], באתר [[IsraelDefense]],{{כ}} 23 במאי [[2014]]<br />
* {{מעריב אונליין|מרדכי חיימוביץ|אנשי הכור: כך הוקם הפרוייקט השאפתני ביותר של ישראל|news/military/Article-509736|30 באוקטובר 2015}}<br />
* {{הארץ|עופר אדרת|בן גוריון בלע מלים, והפקחים נלקחו לים המלח: כך הסתירה ישראל מארה"ב את הכור בדימונה|0000017f-db34-df9c-a17f-ff3c2ce50000|20 באפריל 2016}}<br />
* {{הארץ|חיים לוינסון|הממשלה: אין תאריך יעד להפסקת הפעילות בכור בדימונה, חרף גילו ומצבו|1.4456237|19 בספטמבר 2017}}<br />
* [[אורנה בן דור]] במאית סרט התעודה "הסוד האפל של הכור" – [https://youtu.be/XQ8k8YKHCZU חלק א'], [https://youtu.be/Sn7rrR85uw8 חלק ב']. באתר [[חדשות 10]], מאי 2015<br />
* {{ערוץ7|דביר עמר|גרעין תורני|377761|12 ביולי 2018}}<br />
* {{גלובס|שלומית לן|סודות האטום: המנכ"ל היוצא של הכור בדימונה בראיון נדיר|1001268246|11 בינואר 2019}}<br />
* {{הארץ|[[אבנר כהן]] וויליאם בר|המשבר ב-1963 שכמעט חיסל את הכור הגרעיני בדימונה|1.7185207|2 במאי 2019}}<br />
* {{הארץ|[[עוזי אבן]]|צ'רנוביל אצלנו?|1.7396739|20 ביוני 2019}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007509598005171|הקריה למחקר גרעיני נגב}}<br />
* {{הארץ|ליאור קודנר|"להבנתי, הכור הישן של דימונה כמעט ולא עובד, אבל ישראל דאגה לחלופות אחרות"|00000190-a0bd-d03e-a5fd-b9bf01ae0000|11 ביולי 2024}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{היסטוריה של מדינת ישראל}}<br />
{{שמעון פרס}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הקריה למחקר גרעיני – נגב|*]]<br />
[[קטגוריה:כורים גרעיניים]]<br />
[[קטגוריה:הנגב: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:דימונה: מבנים]]<br />
[[קטגוריה:מכוני מחקר בישראל]]<br />
[[קטגוריה:תוכנית הגרעין של ישראל]]<br />
[[קטגוריה:יחסי ישראל–צרפת]]<br />
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן דן איתן]]<br />
[[קטגוריה:מבנים ואתרים שתכנן יצחק ישר]]<br />
[[קטגוריה:הנצחת שמעון פרס]]<br />
[[קטגוריה:ממשלת ישראל ה-8]]<br />
[[קטגוריה:1958 בישראל]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: מרכזי מחקר בפיזיקה|גרעיני, נגב]]<br />
[[קטגוריה:קמרי הנגב]]<br />
[[קטגוריה:הנגב: תעשייה]]<br />
[[קטגוריה:הנגב: מכוני מחקר]]</div>imported>שעה טובה