imported>AutoMod: הסבה לתבנית (הארץ)

2026-01-11T13:24:30Z

הסבה לתבנית (הארץ)

דף חדש

{{פיגוע טרור
| חלק מ = [[קובץ:Location map Italy Rome.png|ממוזער|גטו רומא]]
| תמונה = S5003638.JPG
| כיתוב = הנצחה של הפשיטה
| מקום =
| מטרה = יהודים איטלקים ופליטים יהודים
| קואורדינטות = {{coord|41|53|33|N|12|28|43|E|region:IT-RO_type:event}}
| סוג = מעצר לצורך גירוש למחנות ההשמדה
| נשק =
| הרוגים = 1,007 נרצחים במחנות ההשמדה
| מבצע = כוחות הביטחון והמשטרה הגרמניים
| מפה =
}}
'''הפשיטה על גטו רומא''' התרחשה ב-16 באוקטובר 1943.<ref>{{Cite web|date=2011-02-22|title=Italy's first Holocaust museum to be built in Rome|url=http://www.jpost.com/Arts-and-Culture/Entertainment/Italys-first-Holocaust-museum-to-be-built-in-Rome|access-date=2015-02-06|website=The Jerusalem Post}}</ref> סך הכל 1,259 בני אדם, בעיקר בני הקהילה ה[[יהודים|יהודית]] - המונים 363 גברים, 689 נשים ו-207 ילדים - נעצרו על ידי ה[[גסטפו]]. מתוך העצורים הללו, 1,023 זוהו כיהודים וגורשו ל[[אושוויץ|מחנה הריכוז אושוויץ]] ומביניהם שרדו רק חמישה עשר גברים ואישה אחת.

== הגטו ==
[[גטו רומא]] הוקם ב-1555. בזמן הפשיטה, הוא היה בן כמעט 400 שנה והיה מורכב מארבעה בלוקים צפופים מסביב ל[[אכסדרת אוקטביה|פורטיקו ד'אוטביה]], דחוסים בין [[תיאטרון מרקלוס]], פונטנה דלה טרטארוגה, פאלאצו צ'נסי ונהר ה[[טיבר]].<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nytimes.com/2013/07/14/travel/echoes-from-the-roman-ghetto.html|הכותב=ג'לסקין, דייוויד|כותרת=השואה האיטלקית: סיפורו של מתבולל|אתר=ניו יורק טיימס|תאריך=12 ביוני 2013|שפה=אנגלית}}</ref>

== מבוא ==
כש[[גרמניה הנאצית]] כבשה את [[רומא]] יומיים לאחר [[הסכם שביתת הנשק עם איטליה במלחמת העולם השנייה|הכניעה האיטלקית]] ב-8 בספטמבר 1943, 8,000 [[יהדות איטליה|יהודים איטלקים]] שהו ברומא, חמישית מכלל היהודים באיטליה. רבים מאלה עברו דרומה לאחר נחיתת [[בעלות הברית]], בתקווה למצוא ביטחון מפני רדיפות הנאצים.<ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=http://www.holocaustresearchproject.org/nazioccupation/italianjews.html|כותרת=השמדת יהודי איטליה|אתר=צוות מחקר החינוך והארכיון לשואה}}</ref>

המפקד הצבאי הגרמני של [[רומא]], הגנרל [[ריינר שטאהל]], חשש בתחילה שכל פעולה נגד יהודי רומא תגרור גינוי [[פיוס השנים עשר|מהאפיפיור פיוס ה-12]], שממנו הוזהר על ידי הבישוף [[אלויס הודאל]], רקטור הכנסייה הגרמנית ברומא. אולם גינוי זה מעולם לא קרה. שטאהל החליט שלא להורות על גירוש היהודים ללא סמכות רשמית ממשרד החוץ הגרמני. הקונסול הכללי של גרמניה, איטל פרידריך מולהאוזן, הרחיק לכת וכתב לשר החוץ [[יואכים פון ריבנטרופ]] כדי להציע ליהודים הרומאים להיות כלואים במחנות איטלקיים במקום לגרש אותם, אך ריבנטרופ מעולם לא העז לפעול נגד ה[[אס דה]], ממנו שטאהל קיבל את פקודותיו. תפקידו של שגריר גרמניה ב[[קריית הוותיקן|וותיקן]], [[ארנסט פון וייצזקר|ארנסט פון ויצקר]], באירועים אלה נותר שנוי במחלוקת.<ref name=":2" />

ב-26 בספטמבר הודיע הרברט קאפלר, מפקד האס אס והגסטפו ברומא, לקהילה היהודית בעיר כי 200 ראשי משפחות יהודים יגורשו אלא אם ימסרו לו {{יחידות|50|kg}} זהב. הקהילה מסרה את הסכום הזה במועד אחרון, 28 בספטמבר, בסיועם של אזרחי רומא שאינם יהודים. אירוע זה הותיר את הקהילה היהודית עם הרושם שהגרמנים מחפשים רק שלל ובמיוחד את האוצרות היקרים של [[Biblioteca della Comunità Israelitica|ספריית הקהילה היהודית]].<ref name=":3">{{קישור כללי|כתובת=https://www.gedenkorte-europa.eu/de_de/ghetto-rom.html|כותרת=גטו רומא|אתר=אנדרטאות אירופה 1939–1945|שפה=גרמנית}}</ref>

== פשיטה ==
בבוקר 16 באוקטובר 1943, 365 אנשי כוחות הביטחון והמשטרה הגרמניים (המשטרה האיטלקית נחשבה ללא אמינה<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=http://www.acjna.org/acjna/articles_detail.aspx?id=300|הכותב=פיטר אגיל בראנפלד|כותרת=השואה האיטלקית: סיפורה של קהילה יהודית מתבוללת|אתר=American Council for Judaism|תאריך=2003}}</ref>) סגרו את הגטו, שהכיל אז חלק גדול מהקהילה היהודית, והפכו אותו לכלא וירטואלי. [[תיאודור דנקר]], שמונה באותה תקופה לראש היודנרפראט באיטליה ועליו הוטל ליישם את [[הפתרון הסופי]], רצח העם של היהודים באיטליה, הורה לפנות את הגטו. כמה יהודים בגטו הצליחו להימלט מעל הגגות.<ref name=":1" />

בפשיטה נעצרו 1,259 בני אדם, מהם 363 גברים, 689 נשים ו-207 ילדים.<ref name=":3" /> לאחר מכן שוחררו האסירים הלא יהודים ו-1,023 יהודים נלקחו ל- מכללה הצבאית בפאלאצו סלוויאטי ב[[טרסטוורה]]. יומיים לאחר מכן, לפחות 1,035<ref name="Yadvashem">{{Cite web|title=Jews of Rome Deported to Auschwitz|url=https://web.archive.org/web/20200902111954/https://www.yadvashem.org/yv/en/holocaust/timeline/description.asp?cid=277&width=650&height=240|access-date=12 October 2018|publisher=[[Yad Vashem]]}}</ref> אסירים הועלו על [[טרנספורט|רכבות השואה]] בתחנת טיבורטינה{{הערה|שם=:4|{{הארץ|Haaretz|1943: The Nazis deport the Jews from Rome|0000017f-e3f3-d804-ad7f-f3fb3ce40000|October 18, 2012}}}} וגורשו ל[[אושוויץ]].<ref name=":3" /> רק 16 שרדו.<ref name=":1" />

== אחרי ==
בזמן הפשיטה, [[חוקי הגזע האיטלקיים]], כבר פורסמו על ידי מועצת השרים ב[[איטליה הפשיסטית]]. החוקים הוחלו משנת 1938, על מנת לאכוף אפליה והפרדה גזעית בממלכת איטליה. הם הגבילו את זכויות האזרח של יהודי איטליה, אסרו לפרסם ספרים שנכתבו על ידי סופרים יהודים, והוציאו יהודים ממשרדים ציבוריים, מחינוך ומרוב המקצועות וגם נאסרו נישואים של יהודים עם איטלקים. חוקים נוספים שללו מיהודים את נכסיהם, הגבילו את נסיעותיהם ולבסוף, קבעו את כליאתם בגלות פנימית. גירוש היהודים באיטליה החל ב-8 בספטמבר 1943, לאחר שכוחות גרמנים השתלטו על צפון ו[[מרכז איטליה]] שחררו את [[בניטו מוסוליני]] מהכלא והציבו אותו כראש [[ממשלת בובות|ממשלת הבובות]] של [[הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית]].{{מקור|נושא=יהדות|נושא2=מדינות אירופה}}

בתקופת הכיבוש הגרמני, המשיכו יהודי רומא לחיות במחבוא, תחת איום מתמיד במעצר ובגירוש, עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית ב-4 ביוני 1944. בסך הכל גורשה רבע מאוכלוסיית רומא היהודית - למעלה מ-2,000 איש, מתוכם רק 102 שרדו את השואה. בנוסף, עוד 75 יהודים רומאים נרצחו [[הטבח בפוסה ארדיאטינה|בטבח הארדיאטין]], כאשר 335 אזרחים הוצאו להורג כגמול על [[:en:Via_Rasella_attack|מתקפת הפרטיזנים על חיילי SS]].<ref name=":2" />

המשטרה האיטלקית ברומא, שלא כמו בחלקים רבים אחרים של איטליה הכבושה על ידי הגרמנים,<ref name="Kevane">{{Cite web|last=Bridget Kevane|date=29 June 2011|title=A Wall of Indifference: Italy's Shoah Memorial|url=http://forward.com/articles/139293/a-wall-of-indifference-italy-s-shoah-memorial/|access-date=3 October 2018|publisher=The Jewish Daily Forward.com}}</ref> לא השתתפה במעצרים של יהודים, והציבור הרחב התנגד למעצרים כאלה.<ref name=":0" /> מסיבות אלה, חלק ניכר מהיהודים ברומא לא נעצרו ושרדו את השואה, ולעיתים קרובות הסתתרו בוותיקן או במוסדות קתוליים אחרים.<ref>{{Cite web|title=Rome|url=https://encyclopedia.ushmm.org/content/en/article/rome|access-date=3 אוקטובר 2018|publisher=[[מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה]]}}</ref>

מבין המבצעים הבכירים, תיאודור דנקר התאבד בעקבות לכידתו בדצמבר 1945.<ref name="Dannecker">{{Cite web|title=Dannecker, Theodor (1913–1945)|url=https://www.gedenkorte-europa.eu/content/article/432/-/|access-date=19 September 2018|publisher=Gedenkorte Europa 1939–1945|language=de}}</ref> [[הרברט קפלר]] נידון על ידי בית משפט צבאי ב-1948 למאסר עולם בגין תפקידו בטבח הארדיאטין, נמלט מהכלא ב-1977 ומת פחות משנה לאחר מכן.<ref name="Kapplerdies">{{Cite news|date=10 February 1978|title=Herbert Kappler Dies|url=https://www.nytimes.com/1978/02/10/archives/herbert-kappler-dies-nazi-fled-captivity-in-rome-called-a.html|work=[[The New York Times]]|access-date=3 October 2018}}</ref>

תפקידו של האפיפיור פיוס ה-12 באירועים היה נושא למחלוקת ניכרת, בשל קרבתם של הוותיקן והגטו הרומי. לדברי מייקל פייר, "שאלת שתיקת האפיפיור הפכה למוקד של ויכוח וניתוח היסטורי אינטנסיבי" מכיוון שהגירושים התרחשו "מתחת לחלונות שלו". המונח "מתחת לחלונות שלו" שימש ככותרת של ספר בנושא מאת ההיסטוריונית האמריקאית [[סוזן זוקוטי]].<ref name="p70">Phayer, 2008, p. 70.</ref> הביטוי מבוסס על ציטוט מהדו"ח של [[ארנסט פון וייצזקר|ארנסט פון ויזסקר]], שגריר גרמניה בוותיקן, שדיווח ל[[ברלין]] שה[[פשיטה משטרתית|פשיטה המשטרתית]] התרחשה "מתחת לחלונות האפיפיור".<ref>Sánchez, 2002, p. 26.</ref><ref>John T. Pawlikowski. "The Papacy of Pius XII: The Known and the Unknown". In Rittner and Roth, 2002, p. 77.</ref> ההיסטוריון הבריטי [[איאן קרשו]] כתב כי "מחאה חזקה וחד משמעית של האפיפיור הייתה עשויה להרתיע את הכובשים הגרמנים ולמנוע את גירוש היהודים שהם יכלו לשים עליהם את ידם. הגרמנים ציפו למחאה כזו. זה מעולם לא הגיע."<ref>{{Cite book|last=קרשו|first=לן|url=https://archive.org/details/hitler219361945iker|title=היטלר: 1936–1945 נמסיס|date=2001|publisher=ספרי פינגווין|isbn=978-0-14-192581-3|page=[https://archive.org/details/hitler219361945iker/page/n971 876]|language=en|author-link=|url-access=limited}}</ref>

== הנצחה ==
מספר לוחות אבן נחשפו בגטו הרומי ובתחנת הרכבת טיבורטינה לזכר המעצר והגירוש של יהודי רומא באוקטובר 1943.<ref name=":4" />

== ראו גם==
* [[מלחמת העולם השנייה]]
* [[יהדות איטליה]]
* [[איטליה במלחמת העולם השנייה]]
* [[גטו רומא]]

=== ביבליוגרפיה ===
* {{Cite book|title=אנציקלופדיה של מחנות וגטאות, 1933–1945|publisher=הוצאת אוניברסיטת אינדיאנה|others=בשיתוף עם מוזיאון הזיכרון לשואה של ארצות הברית|year=2012|isbn=978-0-253-02373-5|editor-last=מגרג'י|editor-first=ג'פרי פ.|editor-link=|volume=III: Camps and ghettos under European regimes aligned with Nazi Germany|location=בלומינגטון}}
<div class="mw-content-ltr">
* Phayer, Michael (2008). ''Pius XII, The Holocaust, and the Cold War''. Indianapolis: Indiana University Press. {{מסת"ב|978-0-253-34930-9}}.
* Sánchez, José M. (2002). ''Pius XII and the Holocaust: Understanding the Controversy''. Washington, D.C.: Catholic University of America Press. {{מסת"ב|0-8132-1081-X}}
</div>

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:שואת יהודי איטליה]]
[[קטגוריה:גטאות בשואה]]
[[קטגוריה:יהדות איטליה]]
[[קטגוריה:מלחמת העולם השנייה]]

הפשיטה על גטו רומא - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: הסבה לתבנית (הארץ)