https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94הסכמה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T11:48:05Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A1%D7%9B%D7%9E%D7%94&diff=46315&oldid=previmported>דוד שי: ביטול גרסה 42983010 של Iwentirf (שיחה) הסכמה היא אחד המרכיבים של ספר2026-03-29T01:58:34Z<p>ביטול גרסה <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42983010" title="מיוחד:הבדלים/42983010">42983010</a> של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/Iwentirf" title="מיוחד:תרומות/Iwentirf">Iwentirf</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Iwentirf&action=edit&redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:Iwentirf (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) הסכמה היא אחד המרכיבים של ספר</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות בעלת מוניטין על טיבו של הספר}}<br />
[[קובץ:Haskama.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים"]]<br />
ב[[ספרות תורנית|ספרות התורנית]], "'''הסכמה'''" היא מכתב נלווה המופיע בראשית [[ספר]], שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר. לעיתים נהוג לכתוב הסכמה לספר גם מבלי לעיין בתוכנו.{{הערה|[http://amhasefer.wordpress.com/2011/06/28/מסכים-או-לא-מסכים/ מסכים או לא מסכים?], בבלוג [[ספריית הרמב"ם]].}} החל מסוף [[המאה ה-20]] ניתן למצוא הסכמות גם על [[קלטת שמע|קלטות]] ו[[תקליטור|תקליטורי שמע]].<br />
<br />
ההסכמה משמשת בדרך כלל למספר מטרות. המטרה המרכזית היא להעיד שתוכנו של הספר ראוי לעיון ושהמחבר אכן בקיא בנושא. מטרות נוספות שלהן שימשו הסכמות, בעיקר בעבר, היו שמירה על זכויות היוצרים של מחבר הספר על ידי הטלת איסור להדפיס אותו בלי רשות, וכן לעיתים במקום שהיו משאבי [[דפוס]] מוגבלים הועילה ההסכמה להעדיף ספר אחד על פני אחר.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
<br />
ההסכמות החלו להופיע בשערי ספרים במאות האחרונות, לאחר [[מהפכת הדפוס]] והחלת ה[[צנזורה על ספרים עבריים]]. ההסכמה הראשונה ניתנה בשנת [[1490]] בערך לספר "האגור", [[ספר הלכתי]] של ר' [[יעקב ברוך לנדא]], שיצא לאור בהוצאת בית ה[[דפוס]] של [[משפחת שונצינו]] ב[[נאפולי]].{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36666&st=&pgnum=29 א.מ. הברמן, '''המדפיסים בני שונצינו'''], [[וינה]] [[ה'תרצ"ג]], עמ' 35-36.}} ההסכמה הראשונה שעניינה איסור הסגת גבול ניתנה ב-[[1518]] לשלושה מספריו של רבי [[אליהו בחור]].<br />
<br />
החובה לבקש הסכמה נקבעה לראשונה בשנת 1554 על ידי רבני שבע קהילות מ[[איטליה]] ([[יהדות רומא|רומא]], [[בולוניה]], [[ונציה]], [[פרארה]], [[רג'ו אמיליה|רג'יו]], [[מנטובה]] ו[[מודנה]]) שהתכנסו ב[[פיררה]] ותיקנו שאין להדפיס ספר עברי ללא הסכמת שלושה רבנים ופרנס של הקהילה. התקנה באה מספר חודשים לאחר פקודת ה[[אפיפיור]] שאסרה החזקת ספרים המכילים דברים נגד ה[[נצרות]]. לדעת חוקרים רבים, מטרת התקנה הייתה ליצור מערכת [[צנזורה פנימית|ביקורת פנימית]], אך לדעת [[מאיר בניהו]], סמיכות התאריכים הזו מקרית.{{הערה|[[מאיר בניהו]], '''הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה : הספר העברי מעת הבאתו לדפוס ועד צאתו לאור''', [[יד בן צבי|מכון בן צבי]] ו[[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]], תשל"א, עמ' 81-83}}<br />
<br />
ב-[[1603]] נאספו ב[[פרנקפורט]] נציגי קהילות ב[[אשכנז]] ואסרו להדפיס ספר ב[[בזל]] או בשאר אשכנז ללא נטילת רשות. תקנה זו נבעה מהחשדות שהיו כלפי ספרים שהודפסו בעיר בזל באותה עת. ב-[[1684]], עם עליית ה[[שבתאות]], אסר [[ועד ארבע ארצות]] הדפסת ספרים חדשים בלא רישיון מיוחד.<br />
<br />
בראשית [[תנועת ההשכלה היהודית|ההשכלה]] עברה ההסכמה התאמה שחיברה את ספרי המדע לספרי העולם היהודי המסורתי, תוך התאמה לתפיסת העולם ה"משכילית". בשנת [[1788]] פרסם [[ברוך לינדא]] את ספר המדע הפופולרי העברי "[[ראשית לימודים]]", במקום הסכמה רבנית צירף לינדא לספרו הקדמה מאת "האדון הרופא החכם החוקר הטבעי המפואר" [[מרכוס אליעזר בלוך]] והקדמה מאת "האדון הרופא החוקר הפילוסוף הטבעי המפואר" [[מרכוס הרץ]].{{הערה|1={{המליץ|[[שלום יעקב אברמוביץ']]|עת לדבר|18710131|8}}.}}<br />
<br />
== הסכמות כיום ==<br />
<br />
בציבור החרדי נחשבת ההסכמה לרכיב שהוא כמעט חובה. מקובל לומר שהאירוע שתרם מאוד להרחבת השימוש בהסכמות היה ה[[שבתאות]], בעקבות האכזבה הרבה מ[[שבתי צבי]] שרבים מהיהודים בתקופתו נהרו אחריו, הוחלט על מתן הסכמות על מנת לבדוק כל ספר שנכתב, שכותבו ותוכנו ראויים. לפי ה[[חתם סופר]] דרושה הסכמה משלושה [[רב]]נים ולפי הרב [[יוסף חיים זוננפלד]] מספיקה הסכמה של רב אחד. כיום אין אוכפים את הדרישה לקבלת הסכמה לספר, אולם עדיין מדובר בנוהג כולל.<br />
<br />
עם התפתחות טכנולוגיית הדפוס, מובאות היום ההסכמות כצילום של המכתב ה[[מקוריות|מקורי]] על נייר המכתבים של המסכים ולעיתים אף ב[[כתב יד (כתב)|כתב ידו]] ממש. בדרך כלל מנצלים המסכימים את ההסכמה לשם העתרת שבחים מופלגים על מחבר הספר, בלשון עשירה ועתירת [[מליצה|מליצות]] ולעיתים קרובות גם ב[[חריזה|חרוזים]]. בדרך כלל ההסכמות כתובות בנוסח המאפשר להסיק אם הממליץ קרא את הספר בעיון, או רק סקר בסקירה חטופה. יש מחברים המגדילים לעשות ומסתפקים בהבאת הסכמה שנתן רב לספר קודם שלהם. לעומת זאת יש מקרים שבהם הרב המסכים מצרף להסכמה רשימה ארוכה של תיקונים והערות לספר (דבר המתפרש בדרך כלל כמחמאה לכותב הספר, שתלמיד חכם בולט מצא לנכון לעיין בספרו).<br />
<br />
גם בין הרבנים יש מדרגות שונות; יש רבנים המעניקים ברוחב יד הסכמה לכל [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] המובא להם לעיון, ויש כאלה הנמנעים בכלל ממתן הסכמות או נותנים הסכמה רק במקרים נדירים ולאחר בדיקה מדוקדקת של הספר והמחבר. הציבור בדרך כלל יודע לאיזו הסכמה יש לייחס ערך רב ולאיזו פחות.<br />
<br />
בעיתון [[מרכז העניינים]] פורסם שהרב [[חיים קניבסקי]] השיב לשאלה האם הסכמות הניתנות לספרים הן ראיה לכך שניתן לסמוך על ההלכות המופיעות בו, כי "בזמננו אין ראיה כלל, כי נותנים ההסכמה למי שמבקש מצד חסד, ואין בודקין כלל את הספר, ולפעמים סומכים על חזקת המחבר כידוע".{{הערה|{{בחדרי חרדים|[[יקי אדמקר]]|הגר"ח נשאל: האם לסמוך על הסכמות בספרי ההלכה?|125036|25 באוקטובר 2010}}}}<br />
<br />
בספרי עיון חילוניים אין נוהג מקובל להוסיף הסכמה, אך קיימות דוגמאות כאלה. כך לדוגמה הספר "לפני ולפנים" של [[אבשלום אליצור]], מתחיל בפתח-דבר מאת פרופ' [[שלמה גיורא שוהם|שלמה שוהם]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* [[מאיר בניהו]], '''הסכמה ורשות בדפוסי ויניציאה : הספר העברי מעת הבאתו לדפוס ועד צאתו לאור''', [[יד בן צבי|מכון בן צבי]] ו[[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]], תשל"א<br />
* פרופ' [[נחום רקובר]], '''ה"הסכמות" לספרים כיסוד לזכות היוצרים''', ירושלים: משרד המשפטים, תשל"א 1970<br />
* אבישי אלבוים, [http://amhasefer.wordpress.com/2011/06/28/מסכים-או-לא-מסכים/ מסכים או לא מסכים], בבלוג ספריית הרמב"ם "עם הספר"<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{מרחב|Approbations (Rabbinical literature)|הסכמות}}<br />
* פרופ' [[נחום רקובר]], '''[https://www.daat.ac.il/daat/vl/copyright/copyright01.pdf זכות היוצרים במקורות היהודיים]''' שער שני: "ה'הסכמות' לספרים, כיסוד לזכויות יוצרים", 123-417. הוצאת ספרית המשפט העברי; [[משרד המשפטים]] ו[[מורשת המשפט בישראל]], תשנ"א-1991.<br />
* {{בריטניקה}}<br />
* {{אנצ יהודית|שם=הסכמה|קישור=1669}}<br />
* [[נחום רקובר]], [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/137-2.htm לזכויות היוצרים והמו"לים]<br />
* {{אנשים ישראל|[[אליעזר היון]], [[עוז אלמוג]]|הסכמות בספרות הרבנית החרדית|30047}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ארון הספרים היהודי]]<br />
[[קטגוריה:ספר]]<br />
[[קטגוריה:קניין רוחני]]</div>imported>דוד שי