imported>הידוע לשמצה: /* */

2026-05-21T19:26:52Z

דף חדש

{{הסכם|שם=הסכם פלאזה|שם בשפת המקור=Plaza Accord|נושא=פיחות ערך הדולר|מטרה=צמצום הגירעון המסחרי של ארצות הברית, הקלה על התעשיינים והיצואנים האמריקנים|חותמים={{דגל|צרפת}} [[פייר ברגובוי]]{{ש}}{{דגל|יפן}} [[נובורו טקשיטה]]{{ש}}{{דגל|ארצות הברית}} [[ג'יימס בייקר]]{{ש}}{{דגל|גרמניה המערבית}} {{קישור שפה|אנגלית|Gerhard Stoltenberg|גרהרד סטולטנברג}}{{ש}}{{דגל|בריטניה}} {{קישור שפה|אנגלית|Nigel Lawson|נייג'ל לוסון}}|מקום חתימה=[[מלון פלאזה]]|תאריך יצירה=[[22 בספטמבר]] [[1985]]|הסכם הבא={{קישור שפה|אנגלית|Louvre Accord|הסכם הלובר}}}}
'''הסכם פלאזה''' היה [[הסכם]] שנחתם ב-[[22 בספטמבר]] [[1985]] ב[[מלון פלאזה]] ב[[ניו יורק]], בין [[צרפת]], [[גרמניה המערבית]], [[יפן]], [[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] ו[[ארצות הברית]], לפיחות של [[דולר אמריקאי|הדולר האמריקאי]] ביחס ל[[פרנק צרפתי|פרנק הצרפתי]], ה[[מארק גרמני|מארק הגרמני]], ה[[ין יפני|ין היפני]] וה[[לירה שטרלינג|לירה שטרלינג הבריטית]] על ידי התערבות בשוקי [[מטבע חוץ|המטבעות]]. הדולר האמריקני ירד משמעותית מרגע ההסכם ועד שהוחלף ב{{קישור שפה|אנגלית|Louvre Accord|הסכם הלובר}} ב-1987.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.margaretthatcher.org/document/109423|כותרת=Economy: Announcement of [G5] Finance Ministers & Central Bank Governors (the Plaza Agreement) {{!}} Margaret Thatcher Foundation|אתר=www.margaretthatcher.org|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.g8.utoronto.ca/finance/fm850922.htm|כותרת=UTLink: Plaza Accord, September 22, 1985|אתר=www.g8.utoronto.ca|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref><ref>{{צ-ספר|שם=Managing the Dollar: From the Plaza to the Louvre|קישור=https://books.google.co.il/books?id=wuZgDwAAQBAJ&q=“The+Ministers+agreed+that+they+would+monitor+progress+in+achieving+a+sustained”&pg=PA263&redir_esc=y#v=snippet&q=“The%20Ministers%20agreed%20that%20they%20would%20monitor%20progress%20in%20achieving%20a%20sustained”&f=false|מו"ל=Peterson Institute|שנת הוצאה=1989|ISBN=978-0-88132-097-8|מחבר=Yōichi Funabashi|שפה=en}}</ref> חלק מהפרשנים מאמינים שהסכם פלאזה תרם ל[[בועת הנדל"ן ביפן|בועת הנדל"ן היפנית]] של סוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].<ref name=":1">{{קישור כללי|כתובת=https://www.investopedia.com/terms/p/plaza-accord.asp|כותרת=Plaza Accord: Definition, History, Purpose, and Its Replacement|אתר=Investopedia|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref><ref name=":2">{{קישור כללי|כתובת=https://www.japantimes.co.jp/opinion/2018/09/11/commentary/japan-commentary/u-s-china-plaza-accord/|הכותב=Yoichi Funabashi|כותרת=A U.S.-China 'Plaza Accord'?|אתר=The Japan Times|תאריך=2018-09-11|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref>

== רקע ==
ה[[מדיניות מוניטרית|מדיניות המוניטרית]] ההדוקה של יו"ר ה[[פדרל ריזרב]] [[פול וולקר]] וה[[מדיניות פיסקלית|מדיניות הפיסקלית]] המרחיבה בכהונתו הראשונה של [[נשיא ארצות הברית]] [[רונלד רייגן]] בשנים 1981–1984 דחפו את שיעורי הריבית לטווח ארוך ומשכו זרם הון שהוביל לייסוף של הדולר. ממשלת צרפת תמכה מאוד בהתערבות במטבע כדי להפחית אותו, אך פקידי ממשל אמריקאים, כמו שר האוצר [[דונלד ריגן]] ותת-מזכיר המדינה לעניינים מוניטריים, {{קישור שפה|אנגלית|Beryl Sprinkel|בריל ספרינקל}}, התנגדו וראו בדולר חזק הצבעת אמון ב[[כלכלת ארצות הברית|כלכלה האמריקאית]], ומעל הכול, הם תמכו ברעיון של [[שוק חופשי]].<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nber.org/system/files/working_papers/w21813/w21813.pdf|הכותב=Jeffrey Frankel|כותרת=THE PLAZA ACCORD, 30 YEARS LATER|תאריך=12.2015}}</ref>

ב-1982, במהלך {{קישור שפה|אנגלית|8th G7 summit|פסגת ה-G7 השמינית}}, המכונה גם פסגת [[ארמון ורסאי|ורסאי]], הסכימה ארצות הברית לבקשת החברות האחרות לחקור את יעילות ההתערבות בשער המטבע, מה שהוביל לדו"ח יורגנסן במהלך {{קישור שפה|אנגלית|9th G7 summit|פסגת ה-G7 התשיעית}} ב[[ויליאמסבורג (וירג'יניה)|וויליאמסבורג]] שב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]] ב-1983, אך הדו"ח לא תמך בהתערבות, כפי שקיוו מנהיגי המדינות האחרות. ככל ששער הדולר המשיך לעלות והגירעון המסחרי גדל, ממשל רייגן השני ראה את ההתערבות במטבע באור אחר. בינואר 1985 מונה [[ג'יימס בייקר]] לכהן כ[[מזכיר האוצר של ארצות הברית|מזכיר האוצר]] ומינה את עוזרו, {{קישור שפה|אנגלית|Richard Darman|ריצ'רד דרמן}}, לתפקיד סגן שר האוצר, ואת {{קישור שפה|אנגלית|David C. Mulford|דייוויד מלפורד}} כעוזר המזכיר החדש לעניינים בינלאומיים.<ref name=":0" />

בין השנים 1980 ל-1985 התחזק הדולר בכ-50% מול הין היפני, המארק הגרמני, הפרנק הצרפתי והפאונד הבריטי, המטבעות של ארבע הכלכלות הגדולות הבאות באותה תקופה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.oecd.org/en/publications/channels-for-narrowing-the-us-current-account-deficit-and-implications-for-other-economies_263550547141.html|כותרת=Channels for Narrowing the US Current Account Deficit and Implications for Other Economies|אתר=OECD|תאריך=2004-05-17|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref> במרץ 1985, ממש לפני מפגש ה-[[G7]], הגיע הדולר לשווי הגבוה ביותר שלו אי פעם מול הפאונד הבריטי, הערכת שווי שלא תישבר במשך יותר מ-30 שנה.<ref>{{Cite news|title=Plotting sterling's latest lurch - just how low did it go?|url=https://uk.reuters.com/article/uk-britain-sterling-history-graphic/plotting-sterlings-latest-lurch-just-how-low-did-it-go-idUKKCN1VO1L6|work=U.K.|access-date=2025-07-21|language=en-GB|first=Tommy|last=Wilkes}}</ref> הדבר גרם לקשיים ניכרים לתעשייה האמריקאית (משום שהיא ייצרה בארצות הברית במחיר דולר גבוה, ומכרה במדינות אחרות במטבעות חלשים יותר), אך בתחילה התעלמה הממשלה מהלחץ שהפעילו התעשיינים, משום שהמגזר הפיננסי הרוויח מעליית הדולר, ופיחות היה מנוגד לתוכניות של ממשל רייגן להוריד את ה[[אינפלציה]]. קואליציה רחבה של יצרנים, ספקי שירותים וחקלאים הגיבה בניהול קמפיין מתוקשר המבקש הגנה מפני תחרות זרה. השחקנים העיקריים כללו יצואניות תבואה, תעשיית הרכב האמריקאית, יצרניות אמריקאיות של [[תעשייה כבדה]] כמו [[קטרפילר]], כמו גם חברות היי-טק כולל [[IBM]] ו[[מוטורולה]]. ב-1985, הקמפיין שלהם צבר תאוצה ו[[הקונגרס של ארצות הברית|הקונגרס]] התחיל לשקול העברת חוקים [[פרוטקציוניזם|פרוטקציוניסטיים]]. הסיכוי השלילי למגבלות סחר, דרבן את [[הבית הלבן]] להתחיל במשא ומתן שהוביל להסכם פלאזה.

הפיחות היה מוצדק כדי להפחית את הגירעון בחשבון השוטף של ארצות הברית, שהגיע ל-3.5% מה[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]], ולסייע לכלכלת ארצות הברית לצאת ממיתון חמור שהחל בתחילת שנות ה-80. מערכת הפדרל ריזרב בראשות וולקר עצרה את ה[[סטגפלציה]] של שנות ה-70 על ידי העלאת הריבית, ששלטה במידה מספקת במדיניות המוניטרית המקומית ומנעה את האינפלציה. באמצע שנות ה-70 הצליח [[ריצ'רד ניקסון|ניקסון]] לשכנע כמה מ[[אופ"ק|מדינות אופ"ק]] לסחור ב[[נפט]] רק בדולרים, ובתמורה ארצות הברית תעניק להן תמיכה צבאית אזורית. הזרמה פתאומית זו של ביקוש בינלאומי לדולרים העניקה לדולר את העירוי הדרוש לו בשנות ה-70.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.investopedia.com/articles/forex/072915/how-petrodollars-affect-us-dollar.asp|כותרת=How Petrodollars Affect the US Dollar|אתר=Investopedia|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref> עם זאת, דולר חזק הוא חרב פיפיות, המעוררת את {{קישור שפה|אנגלית|Triffin dilemma|דילמת טריפין}}, שמצד אחד העניקה כוח קנייה רב יותר לצרכנים מקומיים, לחברות ול[[ממשלת ארצות הברית]], ומצד שני פגעה ביצוא האמריקאי.

== פגישה במלון פלאזה ==
בפגישת 5 הכלכלות הגדולות במערב (G5) ב-17 בינואר 1985 בה השתתף ג'יימס בייקר, הוסכם על התערבות קטנה במטבע כדי לפחת את הדולר. ההתערבות האמריקאית הייתה קטנה בחודשים הללו, אך הרשויות הגרמניות התערבו בכבדות ומכרו דולרים בשוקי המט"ח בפברואר ובמרץ. באפריל הודיעה ארצות הברית על התעניינותה הפוטנציאלית בפגישה בין המדינות התעשייתיות הגדולות בנושא הרפורמה המוניטרית הבינלאומית, והחלו ההכנות לפגישת הפלאזה, עם פגישות הכנה של נציגי ה-G5 ביולי ובאוגוסט.

ב-22 בספטמבר 1985 נפגשו שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ארצות הברית, צרפת, גרמניה, יפן ובריטניה במלון פלאזה בניו יורק והגיעו להסכמה על ההכרזה כי "ייסוף מסודר נוסף של המטבעות שאינם דולריים הוא רצוי" וכי הם "מוכנים לשתף פעולה באופן הדוק יותר כדי לעודד זאת". ביום שני שלאחר מכן, כשהפגישה ומסקנותיה פורסמו, הדולר ירד ב-4% בהשוואה למטבעות האחרים.<ref name=":0" />

== אפקטים ==
=== גירעון מסחרי ===
בשנתיים הראשונות לאחר ההסכם החמיר הגירעון המסחרי של ארצות הברית, שכן עליית מחירי היבוא גברה על הירידה בכמות היבוא ועל העלייה בכמות היצוא בטווח הקצר. עם זאת, הגירעון החל בסופו של דבר לרדת, מכיוון שהיבוא ירד והיצוא עלה מספיק כדי שהשפעת הכמויות תיתן את אותותיה. הפיחות הפך את היצוא האמריקאי לזול יותר לרכישה עבור שותפות הסחר שלה, מה שאומר לכאורה שמדינות אחרות יקנו יותר סחורות ושירותים מתוצרת ארצות הברית. הסכם פלאזה לא עזר להפחית את הגירעון המסחרי בין ארצות הברית ליפן, אך הוא הפחית את הגירעון של ארצות הברית מול מדינות אחרות על ידי הפיכת היצוא האמריקאי לתחרותי יותר.<ref name=":1" /> בעקבות כך, הקונגרס האמריקאי נמנע מלחוקק את מחסומי הסחר הפרוטקציוניסטיים שנדרשו על ידי הלובי של התעשיינים והיצואנים לפני ההסכם.<ref name=":0" />

=== הצלחות וכישלונות ===
הסכם פלאזה הצליח לצמצם את הגירעון המסחרי של ארצות הברית עם מדינות [[מערב אירופה]], אך לא הצליח לממש את מטרתו העיקרית להקל על הגירעון המסחרי עם יפן. גירעון זה נבע מתנאים מבניים שאינם רגישים למדיניות המוניטרית, ובפרט לתנאי הסחר. מוצרים מתוצרת ארצות הברית הפכו לתחרותיים יותר בשוק היצוא, אך עדיין לא הצליחו בשוק המקומי היפני בשל המגבלות המבניות של יפן על יבוא. הסכם הלובר נחתם ב-1987 כדי לעצור את הירידה המתמשכת של הדולר האמריקאי.

בעקבות הסכם הלובר, היו כמה התערבויות נוספות בשער החליפין של הדולר, כמו על ידי ממשל קלינטון הראשון ב-95–1992. עם זאת, מאז, היו רק התערבויות מטבע מעטות ב-G7. בשנת 2000, [[הבנק המרכזי האירופי]] תמך בירידת ערך ה[[אירו]]. [[הבנק המרכזי של יפן]] התערב בפעם האחרונה ב-2011, בשיתוף פעולה עם ארצות הברית ואחרים, כדי להפחית את הייסוף החזק בשער הין לאחר [[רעידת האדמה והצונאמי בטוהוקו (2011)|רעידת האדמה והצונאמי בטוהוקו ב-2011]]. ב-2013 הסכימו חברות ה-G7 להימנע מהתערבות במטבע חוץ. מאז, הממשל האמריקאי דרש מדיניות בינלאומית חזקה יותר נגד {{קישור שפה|אנגלית|Currency intervention|התערבות במטבע}} (להבדיל מתמריצים מוניטריים).<ref name=":0" />

החתימה על הסכם פלאזה הייתה משמעותית בכך שהיא שיקפה את עלייתה של יפן כשחקנית אמיתית בניהול {{קישור שפה|אנגלית|International monetary system|המערכת המוניטרית הבין-לאומית}}. עם זאת, ייתכן שעליית הין תרמה גם ללחצי מיתון על כלכלת יפן, אליהם הגיבה ממשלת יפן במדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה מאסיבית. תמריץ זה, בין השאר, הוביל לבועת הנדל"ן היפנית של סוף שנות ה-80.<ref name=":1" /> בשל כך, כמה פרשנים מאשימים את הסכם פלאזה בבועה, שכאשר היא התפוצצה, הובילה לתקופה ממושכת של [[דפלציה]] וצמיחה נמוכה ביפן הידועה בשם [[העשור האבוד (יפן)|העשור האבוד]], שהשפעותיה עדיין מורגשות היטב ביפן המודרנית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.japantimes.co.jp/news/2006/09/09/business/china-seeks-to-learn-from-mistakes-of-1985-plaza-accord/|הכותב=No Author|כותרת=China seeks to learn from mistakes of 1985 Plaza Accord|אתר=The Japan Times|תאריך=2006-09-09|שפה=en|תאריך_וידוא=2025-07-21}}</ref>

הכלכלן {{קישור שפה|אנגלית|Jeffrey Frankel|ג'פרי פרנקל}} חולק על העיתוי, ומצביע על כך שבין שנות הייסוף של הין בשנים 1985–1986 לבין המיתון של שנות ה-90 הגיעו שנות הבועה של 1987–1989, כאשר שער החליפין כבר לא דחף את הין כלפי מעלה.<ref name=":0" /> גם עליית המארק הגרמני לא הובילה לבועה כלכלית או למיתון בגרמניה.<ref name=":2" /> הכלכלן {{קישור שפה|אנגלית|Richard Werner|ריצ'רד ורנר}} טוען כי לחצים חיצוניים כמו ההסכם ומדיניות משרד האוצר להפחתת הריבית הרשמית, אינם מספיקים כדי להסביר את הפעולות שנקט הבנק המרכזי של יפן שהובילו לבועה.

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:כלכלה פוליטית]]
[[קטגוריה:חוזים והסכמים בין-לאומיים|פלאזה]]
[[קטגוריה:גלובליזציה כלכלית]]
[[קטגוריה:היסטוריה כלכלית]]
[[קטגוריה:1985]]
[[קטגוריה:צרפת: אמנות והסכמים|פלאזה]]
[[קטגוריה:גרמניה: אמנות והסכמים|פלאזה]]
[[קטגוריה:יפן: אמנות והסכמים|פלאזה]]
[[קטגוריה:הממלכה המאוחדת: אמנות והסכמים|פלאזה]]
[[קטגוריה:ארצות הברית: אמנות והסכמים|פלאזה]]

הסכם פלאזה - היסטוריית גרסאות

imported>הידוע לשמצה: /* */