https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99הנאום הסודי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:07:18Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%A0%D7%90%D7%95%D7%9D_%D7%94%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%99&diff=21637&oldid=previmported>הידוע לשמצה: /* */2026-05-14T14:06:33Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פירוש נוסף|נוכחי=נאום שנשא ניקיטה חרושצ'וב|אחר=ספר מאת [[טום רוב סמית]]|ראו=[[הנאום הסודי (ספר)]]}}<br />
{{נאום<br />
|שם=הנאום הסודי<br />
|תמונה=[[קובץ:Joseph_Stalin_and_Nikita_Khrushchev%2C_1936.jpg|250px|מרכז]]<br />
|כיתוב=[[חרושצ'וב]] (משמאל) ו[[סטלין]], ינואר [[1936]]<br />
|תאריך=ליל [[24 בפברואר|24]]–[[25 בפברואר]] [[1956]]<br />
|נואם=[[ניקיטה חרושצ'וב]]<br />
|תפקיד=מזכ"ל [[המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות|המפלגה הקומוניסטית]]<br />
|חשיבות=הוקעת [[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] שהנהיג [[יוסיף סטלין]] ופשעיו<br />
|מקום=מושב סגור של הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית<br />
|משך=ארבע שעות (כ-26,000 מילים)<br />
|קהל=1,400 נציגי הוועידה תושבי ברית המועצות<br />
|תמליל=[http://archive.org/stream/TheCrimesOfTheStalinEraSpecialReportToThe20thCongressOfThe/stalin2#page/n5/mode/2up הנוסח המלא באנגלית של הנאום עם פרשנות], באתר [http://archive.org The Internet Archive]<br />
|סרט=<br />
}}<br />
'''"על פולחן האישיות והשלכותיו"''' (ב[[רוסית]]: '''О культе личности и его последствиях'''), אשר מכונה גם "'''הנאום הסודי'''", הוא [[נאום]] שנשא [[ניקיטה חרושצ'וב]] בליל [[24 בפברואר|24]]–[[25 בפברואר]] [[1956]] בפני מושב סגור של [[הוועידה ה-20 של המפלגה הקומוניסטית הסובייטית]], בו הוקיע את [[פולחן האישיות של יוסיף סטלין|פולחן האישיות]] שהנהיג [[יוסיף סטלין]] ואת פשעיו, עריצותו ורצח ההמונים בכל תקופת שלטונו ובפרט בתקופת "[[הטיהורים הגדולים]]". הנאום הודלף למערב על ידי "[[המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים|המוסד]]" שקיבל אותו מהעיתונאי היהודי-פולני [[ויקטור גרייבסקי]] והיה אחד מההישגים הראשונים של "[[המוסד]]" שתרמו להאדרת שמו בעולם.<br />
<br />
==עיקרי הנאום==<br />
מוקד הנאום היה התנגדותו של חרושצ'וב ל[[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] של סטלין, שמת שלוש שנים לפני כן. ההתנגדות הובעה באמצעים שונים כגון ציטוטים מהקלאסיקות של ה[[מרקסיזם]]-[[לניניזם]] המוקיעות פולחני אישיות של היחיד, או ציטוטים מצוואתו של לנין והערותיה של רעייתו [[נאדז'דה קרופסקיה]] המעידים על אופיו הבעייתי של סטלין. בנוסף, חרושצ'וב ציין כי לפני תקופתו של סטלין, המאבק מול ה[[טרוצקיזם|טרוצקיסטים]] היה אידאולוגי בלבד, אך סטלין עבר להשתמש באופן מאסיבי במונח "אויב הציבור" עבורם.<br />
<br />
חרושצ'וב טען כי סטלין הפר את נורמות המפלגה לגבי המנהיגות ה[[קולקטיביזם|קולקטיבית]]: הוא יצר דיכוי של רוב ה[[בולשביקים]] הוותיקים וצירי כינוס המפלגה ה-17, שרובם הצטרפו אליה לפני 1920 – מתוך 1,966 צירים, 1,108 הוגדרו "מתנגדי המהפכה", 848 הוצאו להורג, ו-98 מתוך 139 החברים והמועמדים לוועידה המרכזית הוכרזו "אויבי הציבור". לאחר דיכוי זה, סטלין הפסיק אפילו לשקול את הרעיון של קולקטיביזם. חרושצ'וב תיאר בנאומו בפירוט מספר דוגמאות של דיכוי שבוצע כלפי בולשביקים ידועים. סטלין אף הורה להגביר את הרדיפות, ואמר כי "ה[[נ.ק.ו.ד.]] נמצאים בפיגור של ארבע שנים בלוח הזמנים" בעניין זה. החלו להתבצע זיופים כדי להתמודד עם ה"תוכניות" למספר החשיפות של אויבי הציבור.<br />
<br />
בנאום תיאר חרושצ'וב את ההגזמה הרבה שבוצעה לגבי תפקידו של סטלין בניצחון ב"מלחמה הפטריוטית הגדולה" (ב[[החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה|חזית המזרחית במלחמת העולם השנייה]]). בנוסף ביקר חרושצ'וב את "[[מבצע עדשה]]" שבו הגלה סטלין עמים שלמים מחבל ה[[קווקז]]. כן הזכיר את עלילת הדם ב[[משפט הרופאים]] ואת "פרשת ה[[מגרלים]]".<br />
<br />
חרושצ'וב פירט את האמצעים בהם בא לידי ביטוי [[פולחן האישיות של יוסיף סטלין|פולחן האישיות של סטלין]]: [[שיר]]ים, קריאת [[עיר|ערים]] על שמו ועוד. הוא הקריא את מילות [[המנון ברית המועצות|ההמנון הלאומי הסובייטי]] בשנים 1944–1953, בהן קיימת התייחסות לסטלין. בנוסף הזכיר את הפסקת מתן "פרס לנין הלאומי" מאז 1925, מצב שלטענתו יש לתקן.<br />
<br />
== השפעות הנאום ==<br />
הנאום נמשך ארבע שעות וכלל כ-26,000 מילים. לשמירת סודיותו של הנאום הוצאו נציגי המפלגות ה[[קומוניזם|קומוניסטיות]] שמחוץ לברית המועצות מן האולם ונותרו בו רק 1,400 נציגי הוועידה תושבי ברית המועצות. אחדים בקהל התעלפו ואחרים נתקפו ב[[ייאוש]] או לא האמינו למשמע אוזניהם. בוועידה לא התירו כל דיון בנושא, והצירים חזרו לבתיהם כשרבים מהם שקעו ב[[דיכאון]], ושניים מהם אף [[התאבדות|התאבדו]] בשבועות שלאחר הנאום.<br />
<br />
קטעים מן הנאום הועברו לפקידי מפלגה מקומיים שקראו אותם באסיפות ברחבי [[ברית המועצות]] החל ממרץ אותה שנה, בהוראת ה[[המפלגה הקומוניסטית הסובייטית|מפלגה]]. אולם נעשו ניסיונות למנוע את הפצתו במדינות הגוש הסובייטי ובמערב. מספר ימים לאחר סיום הוועידה העביר למערב כתב [[רויטרס]] ג'ון רטי את המידע הראשוני על הנאום. על אף שפרטי הנאום היו ידועים באופן כללי, ראו גורמים במערב חשיבות עליונה בהשגת נוסחו המדויק והמלא של הנאום. מאמצי ארגוני [[מודיעין צבאי|מודיעין]] בעולם להשיג את הנאום נכשלו. נציגי ה-[[CIA]] עמלו תקופה ארוכה להשיג את נוסח הנאום, ואף הציעו פרס בגובה מיליון דולר עבור נוסח הנאום, אך ללא הועיל{{הערה|'''המוסד והמיתוס''', [[דן שמרון]], הוצאת כתר, ירושלים 2011, עמוד 55}}. היחיד שהצליח להשיג עותק מן הנאום היה [[המוסד]] הישראלי, שקיבלו מידי [[עיתונאי]] [[יהודי]] מ[[פולין]] בשם [[ויקטור גרייבסקי]], שהוציא את תדפיס הנאום ב[[השאלה]] ממזכירות לשכתו של המזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית הפולנית [[אדווארד אוחאב]]. הוא הגניבו, תוך סיכון עצמי, לשגרירות ישראל ב[[ורשה|וורשה]], שם צולם המסמך. גרייבסקי החזירו עוד באותו יום ללשכת המזכיר. השגת נוסח מדויק של הנאום נחשבה בעיני שירותים חשאיים זרים כהישג מדהים לשירותים החשאיים של המדינה הצעירה, הביא להכרה עולמית ביכולות השירותים הישראליים (בעיקר [[המוסד]]) ויצר את התשתית לשיתוף הפעולה עם ה־[[CIA]].<br />
<br />
לאחר בקשת ארצות הברית מישראל לפרסם את הנאום, הנאום הודפס במלואו ב[[הניו יורק טיימס|ניו יורק טיימס]]. הפרסום עורר זעזוע עמוק בעולם וגרם לדה-לגיטימציה של השלטון הקומוניסטי של ברית המועצות, בעולם המערבי ובמיוחד במדינות [[דרום אמריקה]] (למעט [[קובה]]). ארצות הברית עשתה מאמצים רבים להביא את תוכן הנאום לידי התושבים של הגוש הסובייטי שהמשטר הסתיר מהם את תוכנו. נעשו שידורי רדיו בהם הקריאו את תוכן הנאום בשפות מזרח אירופאיות שונות, בלונים ועליהם עיקרי תוכן הנאום הופרחו אל עבר מזרח ברלין ושאר מדינות [[ברית ורשה]]. חוברות מחתרתיות עם תוכן הנאום החלו להיות מופצות ברוסיה וגרורותיה. נוסח רשמי של הנאום הודפס בברית המועצות רק ב-[[1989]].<br />
<br />
[[מיכאיל גורבצ'וב]] סיפר בריאיון לטלוויזיה הישראלית{{הערה|1=[[ירין קימור]], המרגל שחזר אל הכפור, [[ערוץ 1]]}} כי שמיעת הנאום בתור קומוניסט צעיר זרעה אצלו את הרצון לחסל את ה[[סטליניזם]] בברית המועצות, והיוותה את המניע לפעילות שלו שלושה עשורים מאוחר יותר, כאשר הכריז בוועידה ה־27 של המפלגה הקומוניסטית, בפברואר 1986, על ה[[גלאסנוסט]] ("פתיחות") וה[[פרסטרויקה]] ("בנייה מחדש"), והוביל לגל של שחרור ודמוקרטיזציה במדינות מזרח אירופה, ולמעשה סיים בכך את [[המלחמה הקרה]].<br />
<br />
== מטרות הנאום ==<br />
ההערכה הרווחת במערב הייתה שהנאום הסודי של חרושצ'וב היה מעשה אמיץ מבחינתו שנעשה ממניעים טהורים של סלידה מהמעשים הנפשעים של סטלין. לרגל ציון יובל לנאום ברוסיה ב-[[2006]], נשמעו קולות שהנאום בעצם נועד לנקות את חרושצ'וב מאשמה, בעוד ידיו מגואלות בדם. דעה זאת הציג, למשל, יורי ז'וקוב, [[היסטוריון]] מ[[האקדמיה הרוסית למדעים]], שחקר [[ארכיון|ארכיונים]] שפורסמו לציבור. אחד המברקים בארכיון מעיד על בקשה של חרושצ'וב ב-[[1938]] כשקיבל לידיו את תפקיד מזכיר המפלגה ב[[אוקראינה]] לחסל או לעצור 30,000 איש. מסמך אחר מראה שב-[[1937]] ביקש חרושצ'וב רשות להרוג 8,500 "בוגדים אנטי-סובייטים" ולגרש כ-33,000 איש למחנות. ייתכן שמעשים אלו היו הכרחיים להמשך חייו הפוליטיים של חרושצ'וב, כדי להבטיח את נאמנותו לסטלין. גם אחרי הנאום הסודי לא נמנע חרושצ'וב מלשלוח [[טנק]]ים לדכא את [[המרד ההונגרי]] באוקטובר [[1956]], או כמעט להיגרר ל[[מלחמת עולם שלישית]] עם [[ארצות הברית]] במהלך [[משבר הטילים בקובה]] ב-[[1962]]. <br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[מיכאל בר-זוהר]] ו[[ניסים משעל]], '''המוסד - המבצעים הגדולים''', [[הוצאת ידיעות אחרונות]], 2010, פרק ג'<br />
* [[יוסי מלמן]] ודן רביב, "'''מלחמות הצללים: המוסד וקהילת המודיעין'''", הוצאת [[ידיעות ספרים]], [[2012]], עמודים 77–89<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://archive.org/stream/TheCrimesOfTheStalinEraSpecialReportToThe20thCongressOfThe/stalin2#page/n5/mode/2up הנוסח המלא באנגלית של הנאום עם פרשנות], באתר [http://archive.org The Internet Archive]<br />
* {{חרות|הנרי שפירו, יונייטד פרס|גופתו של סטאלין תסולק מהמוזיליאום|19560607|39}}<br />
* {{הארץ|תום פרפיט ([[הגרדיאן]])|הסוד האמיתי של נאום חרושצ'וב|1.1085799|26 בפברואר 2006}}<br />
* {{הארץ|[[יוסי מלמן]]|יש איזשהו נאום של חרושצ'וב מהוועידה|1.1089815|10 במרץ 2006}}<br />
* [[גיל קיסרי]], [https://web.archive.org/web/20111216052921/http://www.intelligence.org.il/bulletin/mlm_61.pdf#page=12 על מזכירה, חוברת אדומה וחשיפה ששינתה את העולם], '''מבט מל"מ''' 61, אוקטובר 2011, עמ' 12–14<br />
* {{ערוץ7|רותי אברהם|"חשפתי את ´הנאום הסודי´ על פשעי סטאלין"|140206|20 בפברואר 2006}}<br />
* {{חיים של אחרים|הנאום הסודי|14 בפברואר 2011|הנאום-הסודי-של-חרושצוב}}<br />
* {{בריטניקה}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:נאומים|הנאום הסודי]]<br />
[[קטגוריה:ברית המועצות: היסטוריה|הנאום הסודי]]<br />
[[קטגוריה:ניקיטה חרושצ'וב]]<br />
[[קטגוריה:פולחן האישיות של יוסיף סטלין]]<br />
[[קטגוריה:המוסד|הנאום הסודי]]<br />
[[קטגוריה:שירות הביטחון הכללי]]<br />
[[קטגוריה:1956 בברית המועצות]]<br />
[[קטגוריה:1956 בפוליטיקה]]</div>imported>הידוע לשמצה