https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%99 2026-09-15T06:28:38Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%93%D7%A8_%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A0%D7%A6%D7%99%D7%A1%D7%A7%D7%A0%D7%99&diff=3170&oldid=prev 2025-10-09T13:32:10Z

<p></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{ארגון<br /> | תאריך פירוק = הווה<br /> }}[[קובץ:Franciscan1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סמל המסדר על [[אבן גיר#אבן גיר אדומה מאסיזי|אבן גיר אדומה מאסיזי]] שהובאה מ[[מונטה סובסיו]], אשר מעל [[אסיזי]] – סמל למבני הפרנציסקנים ברחבי תבל]]<br /> [[קובץ:Franciscans22.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לוח הקדשה פרנציסקני ברצפת [[קפלת ההלקאה]] ב[[ויה דולורוזה|וויה דולורוזה]] בירושלים]]<br /> [[קובץ:Handcross1.JPG|שמאל|ממוזער|250px|וריאציה על סמל הפרנציסקנים, המופיעה על דלת בחומת כנסיית [[הביקור]] ב[[עין כרם]]. הסמל מציג את השרוול שעל הזרוע האחת (=פרנציסקוס); והזרוע החשופה מצד שני (=ישו). מה שמאוד בולט הוא הזווית הלא טבעית של כפות הידיים, שנועדו להציג את ה[[סטיגמטה]] – חורי המסמרים הן אצל ישו והן אצל פרנציסקוס. מעל הידיים, האות [[טאו (אות)|טאו]] שהייתה אהובה על פרנציסקוס בשל דמיונה ל[[צלב]].]]<br /> &#039;&#039;&#039;מסדר הפרנציסקנים&#039;&#039;&#039; (ב[[לטינית]]: &#039;&#039;&#039;Ordo Fratrum Minorum&#039;&#039;&#039;; מסדר האחים הקטנים) הוא [[מסדר קתולי]] {{אנ|Catholic religious order}} אשר הוקם בשנת [[1209]] על ידי [[פרנציסקוס מאסיזי]] ([[1182]]–[[1226]]).<br /> [[קובץ:Rembrandt, A Franciscan Friar, 1659, National Gallery, London.jpg|250px|ממוזער|שמאל|[[נזיר פרנציסקני]], ציור מאת [[רמברנדט]]]]<br /> == רקע היסטורי ==<br /> [[פרנציסקוס מאסיזי|פרנציסקוס]] היה בן העיר [[אסיזי]] שב[[איטליה]], בנו של [[סוחר]] בדים עשיר שסחר עם [[צרפת]] (מכאן שמו – [[פרנציסקוס (שם פרטי)|פרנסיס]] &quot;הצרפתי&quot;). לאחר ששמע דרשה שהותירה בו רושם עז, החליט לתרום את כל הסחורה שהייתה בידו ל[[כנסייה]]. החלטה נמהרת זו קוממה עליו את אביו, שבסוף עימות נישל אותו מירושתו. פרנציסקוס, בתגובה, נמלט לכנסייה ובה התפשט מבגדיו והצהיר שהוא אינו בנו של אביו יותר, אלא בנו של אביו שבשמיים. לאחר מכן טיפל במצורעים, עד שעל פי האגדה שמע בכנסייה את ה[[פסוק]]ים שהפכו להוראה המחייבת של חייו:<br /> {{ציטוט|תוכן=לֹא־תִקְחוּ זָהָב וְלֹא כֶסֶף וְלֹא נְחשֶׁת בַּחֲגוֹרֵיכֶם׃ וְלֹא תַרְמִיל לַדֶּרֶךְ וְלֹא שְׁתֵּי כֻתָּנוֹת וְלֹא נַעֲלַיִם וְלֹא מַטֶּה כִּי־רָאוּי לַפֹּעֵל דֵּי מִחְיָתוֹ׃ וְכָל־עִיר וּכְפָר אֲשֶׁר תָּבֹאוּ שָׁמָּה דִּרְשׁוּ מִי הוּא הָגוּן לָזֶה בְּתוֹכָהּ וְשָׁם שְׁבוּ עַד צֵאתְכֶם׃ וּבְבוֹאֲכֶם אֶל־הַבָּיִת שַׁאֲלוּ־לוֹ לְשָׁלוֹם׃ וְהָיָה אִם־הָגוּן הַבַּיִת יָבוֹא עָלָיו שְׁלוֹמְכֶם וְאִם־אֵינֶנּוּ הָגוּן שְׁלוֹמְכֶם אֲלֵיכֶם יָשׁוּב׃ וְכֹל אֲשֶׁר לֹא־יְקַבֵּל אֶתְכֶם וְלֹא יִשְׁמַע לְדִבְרֵיכֶם וִיצָאתֶם מִן־הַבַּיִת הַהוּא וּמִן־הָעִיר הַהִיא וּנְעַרְתֶּם אֶת־עֲפַר רַגְלֵיכֶם.|מקור={{ברית חדשה|מתי|י|9|14}}}}<br /> בעקבות הדרשה החליט לחיות בעוני ודלות. עטוי במלבוש מחוספס וקשה, יחף וללא כסף, הוא החל להטיף לחרטה.<br /> <br /> במהרה הצטרף אליו בן עירו, [[ברנרדו די קווינטוואלה]] {{אנ|Bernard of Quintavalle}}, אשר תרם את כל כולו לעבודה. בתום שנה הגיעו מספר חברי האחווה ל־11 איש. הם התגוררו בבית [[צרעת|מצורעים]] נטוש ליד [[אסיזי]], אך בילו חלק ניכר מזמנם במסעות דרך האזור ההררי של [[אומבריה]], בעודם עליזים ושרים ובכל זאת משפיעים עמוקות על שומעיהם בתוכחתם הרצינית. חייהם היו [[נזיר (דתות)|נזיריים]], אף שמנהגים אלו כנראה לא קבועים בחוק הראשון שפרנציסקוס קבע, שמכיל רק אוסף של קטעים מקראיים המדגישים את חובת העוני והדלות. חברי האחווה לא עבדו, ומתוך עיקרון מודע של [[השפלה נפשית|השפלה]], הם התקיימו אך ורק מ[[קיבוץ נדבות]].<br /> <br /> למרות הדמיון הברור בין עיקרון זה לבין העקרונות הקנאיים של מאמיניו של [[פייר ולדו]], הצליחה האחווה מאסיזי לקבל את אישורו של ה[[אפיפיור]] [[אינוצנטיוס השלישי]], בעיקר בשל כישרונו הפוליטי של פרנציסקוס עצמו, ויכולתו לשכנע את האפיפיור שאינו מהווה איום, אלא יתרון. האפיפיור קיווה שנזירים עניים שנאמנותם נתונה לכנסייה הקתולית יסייעו למאבק בכתות המינות שקראו תיגר על הכנסייה בשל עושרה המופלג והתרחקותה מרעיונותיו הרדיקליים של ישו עצמו. ואמנם, הפרנציסקנים עשו לכנסייה שירות תעמולתי גדול, אך גם היו ליסוד חתרני.<br /> <br /> [[גרגוריוס התשיעי]], בעת היותו [[חשמן]], התיידד עם פרנציסקוס ואהד את המסדר. כאשר התמנה כאפיפיור גדלה השפעת המסדר. גרגוריוס נקט צד במאבק בין שני הזרמים של המסדר והוא חייב את הפרנציסקנים להחזיק ברכוש שבו השתמשו, בניגוד מפורש לצוואתו של פרנציסקוס.<br /> <br /> בניגוד לנזירים אחרים, הרשה התקנון הפרנציסקני לנזירים לשוטט בערים ובכפרים ולא להסתגר ב[[מנזר]]. במסדר היו חברים גם [[עמאי]]ם, שלא עברו הכשרה נזירית או סמיכה לכמורה, אך הם הורשו להטיף (המסדר פיתח שיטות הטפה חדישות ויעילות ואף מדריכי הטפה לנזירים נודדים). חברי המסדר התנכרו לעולם הזה ופירשו באופן מילולי ביותר את הוראתו של [[ישו]] לא להתכונן ליום המחר (&quot;הבשורה על-פי מתי&quot;, פרק ו&#039;). בספר הסיפורים של המסדר מסופר שפרנציסקוס אפילו לא הרשה למבשלים להשרות [[עדשים]] ליום המחר בשל הוראתו של ישו. קנאות זו הציגה את המסדרים האחרים באור לא מחמיא, ואף שפרנציסקוס שב והכריז על נאמנותו לכנסייה, הייתה במעשיו ביקורת על עושרה של הכנסייה ועל כוחה הפוליטי הרב.<br /> <br /> אחיו של המסדר מאופיינים בשמחתם ובחיצוניותם הצנועה. סיפורים רבים מתארים את אהבתו של פרנציסקוס לכל מה שברא האל. במיוחד ידוע הסיפור על הפעם שפרנציסקוס הטיף לציפורים, כדי לגאול את נשמתן. סצנה זו מונצחת גם בציורי הקיר של [[ג&#039;וטו]] בכנסייה באסיזי.<br /> <br /> אחד ממאפייניו הייחודיים של פרנציסקוס היה הדוגמה האישית. פרנציסקוס נחשב בעיני חסידיו ל[[הביאה השנייה|ישו השב בשנית]]. אמונה זו שאבה חיזוק מנבואותיו של [[יואכים מפיורה]], שניבא עידן חדש של חסד בתקופה זו. פרנציסקוס הקפיד על תעניות וצומות תכופים, סירב להחליף את גלימתו והביא על עצמו מחלות רבות. בחייו סירב פרנציסקוס אף להקים כנסייה למסדר, והסתפק בכנסייה זעירה בעיר אסיזי (לאחר מותו הוקמה על הכנסייה הזעירה כנסייה גדולה ובה ציורים ידועים של [[ג&#039;וטו]]).<br /> <br /> שיא זיהויו עם ישו היה לקראת מותו, כאשר שב ממקום ההתבודדות שלו באסיזי האמינו חסידיו שהוא נושא [[סטיגמטה]] – סימני ה[[צליבה]] על כפות ידיו, כפות רגליו וצד בטנו. חסידיו של פרנציסקוס אמרו שבשל צניעותו סירב להודות בכך, אך מיד לאחר מותו מיהרו להפיץ את הבשורה. פולחן האישיות של פרנציסקוס הוא חסר תקדים ב[[ימי הביניים]], ומעמדו כגיבור הוביל לחיזוק מעמדו של פולחן הקדושים ושל ז&#039;אנר חיי הקדושים.<br /> <br /> ==ויקארים==<br /> {{הפניה לערך מורחב|ויקאר}}<br /> עוד בחייו של פרנציסקוס היה לו ממלא מקום, ששימש כראש המסדר בפועל כאשר פרנציסקוס יצא למסעותיו. בשנים 1212–1221 היה הוויקאר [[פייטרו קטאני]]{{גר|Pietro Catanii}}.<br /> <br /> לאחר מותו של פרנציסקוס ב-3 באוקטובר 1226 ועד למינויו של המזכיר הכללי הראשון, התמנה [[אליאס מקורטונה]] {{אנ|Elias of Cortona}}{{הערה|ידוע גם בשמות &#039;האח אליאס&#039; ו&#039;אליאס בומבארונה&#039; (או בונבארונה)}} כ[[ויקאר|וויקאר]]. אליאס היה על פי המסורת הנזיר הראשון שהצטרף אל פרנציסקוס לאחר שנוסד המסדר.<br /> <br /> ==מזכירים==<br /> לכל אחד מראשי המסדר היה מזכיר (להבדיל מהמזכיר הכללי, שהיה תוארו של ראש המסדר אחרי מותו של פרנציסקוס). המזכיר הראשון, שהיה גם ה[[כומר מוודה|כומר המוודה]]{{אנ|Confessor}} של פרנציסקוס היה [[האח ליאו]]{{אנ|Brother Leo}}. אחרי מותו של פרנציסקוס, היה ליאו ממובילי הזרם הספיריטואלי (אלו שבחרו בדרך העוני) ובכך התנגד לזרם שהוביל המזכיר הכללי אליאס – שהדיח אותו מהתפקיד{{הערה|[[s:en:Catholic Encyclopedia (1913)/Brother Leo|Brother Leo]] ב-Catholic Encyclopedia (1913)}}.<br /> <br /> ==מזכירים כלליים==<br /> לאחר מותו של פרנציסקוס עמדו בראש המסדר [[מזכיר כללי (פרנציסקני)|מזכירים כלליים]]{{אנ|Minister General (Franciscan)}}.<br /> *המזכיר הכללי הראשון, החל ב-[[30 במאי]] 1227, היה [[ג&#039;ובאני פארנטי]] {{אנ|Giovanni Parenti}}<br /> *המזכיר הכללי השני, בשנים 1232–1239, היה אליאס מקורטונה (שלפני כן היה ויקאר). האפיפיור הדיח אותו מתפקידו כראש המסדר והוא בנה לעצמו ולאנשים שנותרו נאמנים לו, [[בזיליקה]] חדשה ליד [[קורטונה]].<br /> *המזכיר הכללי השלישי היה [[אלברטו מפיזה]]{{אנ|Albert of Pisa}}, נבחר ב-1239 ונפטר ב-1240<br /> *המזכיר הכללי הרביעי היה [[אימון מפרוורשם]]{{אנ|Haymo of Faversham}} שכיהן בין 1240–1244<br /> *המזכיר הכללי החמישי היה [[קרסצנטיוס מיזי]]{{אנ|Crescentius of Jesi}}, כיהן בשנים 1244–1247<br /> *המזכיר הכללי השישי היה [[ג&#039;ובאני מפארמה]]{{אנ|John of Parma}}, כיהן בשנים 1247–1257<br /> *המזכיר הכללי השביעי היה [[בונוונטורה הקדוש]], כיהן בשנים 1257–1274<br /> *המזכיר הכללי השמיני היה [[ניקולס הרביעי]]{{אנ|Pope Nicholas IV}}, כיהן בשנים 1274–1279 והיה האפיפיור הפרנציסקני הראשון.<br /> <br /> ==המסדר לאחר מות פרנציסקוס==<br /> [[קובץ:Church of the Visitation IMG 0655.JPG|ממוזער|נזירים פרנציסקנים בתלבושתם המסורתית – גלימה חומה וחבל סביב מתניהם]]<br /> בתום עשורים ספורים עוררה קנאותם של הפרנציסקנים ויכוח גדול, שהוכרע רק לאחר מותו של פרנציסקוס. עיקר הוויכוח נסוב על סירובם להחזיק ברכוש. אמנם, כל הנזירים ויתרו על רכוש כיחידים, אך למעשה נהנו מ&quot;עוני קיבוצי&quot;, ולעיתים קרובות היה מנזרם עשיר למדי. הפרנציסקנים דחו הסדר זה, והשתמשו בנכסים שנרשמו על שם הכנסייה. עם התחזקות המסדר, הורה גרגוריוס התשיעי לחייב את הפרנציסקנים להחזיק ברכוש שבו השתמשו, בניגוד מפורש לצוואתו של פרנציסקוס. החלטה זו פיצלה את המסדר הפרנציסקני, והטהרנים שבמסדר נרדפו כמינים.<br /> <br /> לאחר הקמת ה[[אינקוויזיציה]] תפסו הפרנציסקנים מקום חשוב ברדיפת מינים. המסדר הוקם מלכתחילה כדי להיאבק במינות, וברבות השנים ניצל את ניידותם של הנזירים הקבצנים למטרות חקירה והטפה בשירות האינקוויזיציה. תפקיד זה הקנה לחברי המסדר עוצמה ויוקרה רבים.<br /> <br /> עם התבססות המסדר ועליית יוקרתו, הצטרפו אליו חסידים רבים. תנועה המונית זו הכניסה למסדר גם חסידים רבים שלא התאימו לרוחו המקורית. פרנציסקוס זילזל בהשכלה – הוא עצמו ידע לטינית בסיסית למדי, ולא עסק בפלפול סכולסטי אלא בחיי מעשה. ממשיכיו, לעומת זאת, בפרט ברוח ה[[תקנון נזורה|תקנון]] שתיקן ראש המסדר השביעי, [[בונוונטורה הקדוש]] ב-[[1260]], תפסו מקום מרכזי בין המלומדים של ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]].<br /> <br /> ברבות השנים תפסו הפרנציסקנים גם מקום בתעמולה קנאית נגד יהודים, מומרים וקבוצות שוליים אחרות, כמו [[זונה|זונות]]. ב[[ספרד]] היה לפרנציסקנים ולהטפתם האנטישמית חלק בחיזוק [[האינקוויזיציה הספרדית]] ורדיפת ה[[אנוסים]] (אף על פי שבמהלך מרבית שנותיה של האינקויזיציה שלטו בה [[המסדר הדומיניקני|הדומיניקנים]]).<br /> <br /> ==משמעות סמל המסדר==<br /> בראש הסמל, מעל המגן, מוצגת היונה המוכתרת המסמלת את [[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]].<br /> בחלקו העליון של המגן מוצג הצלב הלטיני (שהציר האנכי שלו ארוך מצירו האופקי) ותחתיו שתי ידיים מצולבות עם סימני ה[[סטיגמטה]] – יד עירומה היא ידו של [[ישו]] ויד עטויה גלימה היא ידו של [[פרנסיס מאסיזי|פרנציסקוס הקדוש]].<br /> בחלקו התחתון של המגן מוצג הצלב המרובע, הקרוי &quot;[[צלב ירושלים]]&quot;. צלב זה התנוסס על אניותיהם של ה[[צלבנים]].<br /> מתחת למגן מצולבים ענף זית, המסמל את השלום וענף תמרים הבא להזכיר את ענפי הדקלים בהם התקבל ישו בכניסתו ל[[ירושלים]].<br /> <br /> ==משמורת ארץ הקודש==<br /> {{ערך מורחב|משמורת ארץ הקודש}}<br /> [[משמורת ארץ הקודש]] היא ה[[פרובינציה]] של המסדר הפרנציסקני, הכוללת, לבד מ[[ארץ ישראל]], גם את [[סוריה]], [[לבנון]], [[ירדן]], [[מצרים]], [[קפריסין]] ואת ה[[אי]] [[רודוס]] שב[[יוון]]. ייחודה של משמורת ארץ הקודש הוא בכך שהיא גם זו המקיימת את הנוכחות ה[[נצרות קתולית|נוצרית-קתולית]] ואת השמירה על המקומות הקדושים ב[[ארץ הקודש]]. בראש המשמורת ניצב הקוסטוס, ומרכזה שוכן ב[[הרובע הנוצרי|רובע הנוצרי]] ב[[ירושלים]].<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{ויקישיתוף בשורה}}<br /> * {{אתר רשמי}}<br /> * {{קתדרה|[[אמנון כהן (מזרחן)|אמנון כהן]]|&#039;לא ירשת ולא גירשת&#039; – יהודי ירושלים וגירוש הפראנציסקנים מ&#039;הר ציון&#039;|22.1|22, ינואר 1982}}<br /> * {{קתדרה|[[סילביה שיין]]|הפראנציסקאנים בעלי ה&#039;קוסטודיה&#039; ויהודי ירושלים בשלהי ימי הביניים|19.10|19, אפריל 1981}}<br /> * {{קתדרה|[[דוד יעקבי]]|הפרנציסקאנים, היהודים ובעיית הר-ציון במאה הט&quot;ו – עיון מחודש|39.5|39, אפריל 1986, עמ&#039; 51–70}}<br /> * {{קתדרה|[[יהושע בן אריה]]|המוסדות הזרים לארכאולוגיה ולחקירת ארץ-ישראל בתקופת המנדט, חלק ב|93.4|93, ספטמבר 1999, עמ&#039; 122}} (פעילות ארכאולוגית של [[בית הספר הפרנציסקני למקרא|המכון הפרנציסקני לחקר המקרא]])<br /> * {{בריטניקה}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007261388205171|פרנציסקנים}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:פרנציסקנים|*]]</div>

imported>היידן