imported>KotzBot: עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)

2023-02-07T18:27:11Z

עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)

דף חדש

[[קובץ:Commencement 2012 (7163931847).jpg|ממוזער|בוגרים בטקס סיום אקדמי]]

'''הישגים אקדמיים''' הם תוצאות תפקודו של האדם ב[[דיסציפלינה|תחומי הדעת]] הנלמדים במוסדות כמו [[בית ספר]] או [[אוניברסיטה]]{{הערה|שם=רמחנדרן|V. S. Ramachandran, ed. (2012) Encyclopedia of Human Behavior, 2nd ed. Academic Press.|כיוון=שמאל}}. ניתן לייחס הישגים אקדמיים גם ל[[ארגון|ארגונים]] שונים הפועלים במסגרת ה[[אקדמיה]] וה[[מחקר]].

הישגים אקדמיים הם נושא ל[[מחקר]] הן בתחום ה[[פסיכולוגיה]] והן בתחום ה[[פוליטיקה]]{{הערה|שם=רמחנדרן}}.
כמו כן, ישנם מספר [[פרס (זכייה)|פרסים]] הניתנים עבור הישגים אקדמיים יוצאי דופן של אנשים או ארגונים. לדוגמה: [[פרס בלצן]], [[פרס הולברג]] ועוד.

ההישגים האקדמיים נחשבים למדד של רמת ה[[השכלה]] של האדם{{הערה|שם=רמחנדרן}}.

==הישגים אקדמיים במערכת החינוך==
במסגרת ה[[חינוך פורמלי|חינוך הפורמלי]] קיימות דרכים שונות ל[[מדידה והערכה בחינוך פורמלי|מדידה והערכה]] של הישגי ה[[תלמיד]] או ה[[סטודנט]]. ה[[ציון (הערכה)|ציונים]] הם הביטוי המספרי או האיכותני של תוצרות ההערכה.
על פי רוב הצלחתם הלימודית של התלמידים [[מדידה|נמדדת]] על ידי התייחסותם לשאלות או נושאים ספציפיים ב[[מבחן]] המוגבל ב[[זמן]]{{הערה|שם=המוח הרעב}}.

ההישגים האקדמיים הפכו לכרטיס הכניסה ל[[מוסד להשכלה גבוהה|מוסדות להשכלה גבוהה]]{{הערה|שם=המוח הרעב|Von Stumm, S., Hell, B., & Chamorro-Premuzic, T. (2011). The Hungry Mind Intellectual Curiosity Is the Third Pillar of Academic Performance. Perspectives on Psychological Science, 6(6), 574-588.|כיוון=שמאל}}.
לדוגמה, ב[[ישראל]] הקריטריונים המרכזיים המשמשים את האוניברסיטאות למיון המועמדים הם [[תעודת בגרות]] ו[[הבחינה הפסיכומטרית]]{{הערה|שם=נגישות להשכלה|שרה גורי-רוזנבליט (2000). נגישות להשכלה גבוהה: היבטים חברתיים ותהליכי מיון - ניירות עמדה. ירושלים: מכון ון ליר.}}.
כתוצאה מכך, ההישגים האקדמיים של האדם עשויים להשפיע על ה[[קריירה]] ומסלול החיים שלו{{הערה|שם=המוח הרעב}}.

[[תואר אקדמי]] מוענק על ידי [[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ו[[מכללה|מכללות אקדמיות]] ל[[בוגר אוניברסיטה|בוגריהן]], לאחר שהגיעו להישגים האקדמיים הנדרשים מהם. לא כל מוסד חינוכי רשאי לתת תואר אקדמי לבוגריו. [[בית חרושת לתארים]] הוא כינוי למוסדות אשר מציגים עצמם כמוסדות להשכלה גבוהה, אך אינם [[הכרה במוסד אקדמי|מוכרים]] על ידי גופים רשמיים ככאלה; ואשר התארים המוענקים על ידיהם ניתנים ללא פיקוח על רמת הלימודים ועל תוכנם.

==גורמים המשפיעים על ההישגים האקדמיים==
ה[[אינטליגנציה]] היא המנבא הטוב ביותר להישגים אקדמיים{{הערה|שם=המוח הרעב}}, אך היא אינה הגורם היחיד שמשפיע עליהם.
זאת משום שגם היכולת וגם המאמץ הם גורמים חשובים המשפיעים על ההישגים האקדמיים. כלומר, אנשים בעלי יכולת [[הכרה|קוגניטיבית]] גבוהה ואנשים שעובדים קשה ויש להם יכולת [[ארגון (פעולה)|התארגנות]] טובה, נוטים לתפקד טוב יותר במוסדות חינוכיים{{הערה|שם=המוח הרעב}}. בהתאם לכך, גם ל[[זיכרון עבודה|זיכרון העבודה]] יש השפעה רבה על יכולת ההתמודדות עם משימות אקדמאיות{{הערה|שם=Brown2005|1=[http://www.google.co.il/books?hl=iw&lr=lang_en&id=lLHWuSekLwUC&oi=fnd&pg=PR11&dq=Attention+Deficit+Disorder:+The+Unfocused+Mind+in+Children+and+Adults&ots=7k8zlDzmpB&sig=5WuIbTspmFa_E_jjLxXZ2y--1JY&redir_esc=y#v=onepage&q&f=false Brown, T. E. (2005). Attention deficit disorder: The unfocused mind in children and adults.] Yale University Press.|כיוון=שמאל}}.

היבט נוסף בעל השפעה על ההישגים האקדמיים הוא ה[[סקרנות]], אשר מובילה ל"מוח רעב"{{הערה|שם=המוח הרעב}}. סקרנות זו היא ביטוי ל[[צורך]] של האדם [[ידיעה|לדעת]] ולהבין{{הערה|שם=לדעת|Maslow, A. H. (1963). The need to know and the fear of knowing. The Journal of General Psychology, 68(1), 111-125.|כיוון=שמאל}}.
הסקרנות טבועה באדם מהילדות.
בגיל הרך [[ינקות|הפעוטות]] חוקרים את סביבתם הפיזית והאנושית מכוח הסקרנות ומיצר הפעילות הטבועים בהם. ככל שההתנהגות הזאת מביאה להם סיפוק רב יותר כך גוברת [[הנעה|נכונותם]] להתנסות בניסיונות נוספים. במובן הזה ההתנהגות החקרנית מחזקת את עצמה{{הערה|שם=הגיונות|צבי לם (1973). ההגיונות הסותרים בהוראה: מבוא לדידקטיקה. רעננה: ספרית פועלים.}}.
עם זאת, הסקרנות עלולה לדעוך בעקבות איסורים החלים עליה או חוסר שימוש בה{{הערה|שם=לדעת}}.
כדי למנוע זאת, על ה[[מורה]] להיות קשוב ל[[תלמיד]]יו ולהתנהל בגמישות בעקבות העניין והסקרנות שהם מביעים{{הערה|שם=חינוך למידענות|1=[http://meyda.education.gov.il/files/Tochniyot_Limudim/Portal/meydaanut.pdf משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות] - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.}}.

ליכולת ה[[חשיבה]] וה[[למידה]] יש השפעה רבה על התפקוד האקדמי. בהתאם לכך, [[קשיי למידה]] הנובעים מגורמים שונים עלולים לפגוע בהישגים האקדמיים של האדם. פגיעה זו עלולה להתרחש למרות קיומן של [[מנת משכל]] גבוהה, [[הנעה|מוטיבציה]] ללמידה ו[[מוח]] סקרן. בין הגורמים הנפוצים לקשיי למידה נמצאים: [[לקות למידה]], [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], [[לקות שפה]] ועוד.

[[אסטרטגיית למידה|אסטרטגיות למידה]] יעילות יכולות לשפר את התפקוד האקדמי של התלמיד{{הערה|שם=ASC|McInerney, D. M., Cheng, R., Mok, M., & Lam, A. (2012). Academic Self-Concept and Learning Strategies: Direction of Effect on Student Academic Achievement. Journal Of Advanced Academics, 23(3), 249-269.|כיוון=שמאל}}.

==ראו גם==
* [[השיטה האירופית לצבירה והעברת ניקוד אקדמי]]
* [[תוכנית לימודים]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://saloona.co.il/blog/מי-יאבחן-את-תלמידי-בית-הספר/ מי יאבחן את תלמידי בית הספר?] כתבתה של ד”ר שושי דורפברגר על משמעות האבחונים ותרומתם לתהליך ההוראה בבתי הספר.
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007292824305171|הישגים לימודיים}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:אקדמיה]]
[[קטגוריה:למידה]]
[[קטגוריה:בית ספר]]
[[קטגוריה:פסיכולוגיה חינוכית]]

הישגים אקדמיים - היסטוריית גרסאות

imported>KotzBot: עדכון תבנית:דף שער בספרייה הלאומית בקישורים חיצוניים (תג)