https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_%28%D7%A1%D7%A8%D7%98_2011%29היסטריה (סרט 2011) - היסטוריית גרסאות2026-09-14T07:50:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%99%D7%94_(%D7%A1%D7%A8%D7%98_2011)&diff=929838&oldid=previmported>Idoiz: ווילון–>וילון2025-11-28T20:28:41Z<p>ווילון–>וילון</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{סרט<br />
| תמונה = File:Hysteria (2011 film).jpg<br />
}}<br />
'''היסטריה''' ([[אנגלית]]: Hysteria) הוא [[סרט קולנוע|סרט]] [[בריטי]] מסוגת [[קומדיה רומנטית]], [[דרמה היסטורית|היסטורי למחצה]], משנת [[2011]], בבימויה של טניה וקסלר. מככבים בו [[יו דנסי|יו דאנסי]] ו[[מגי ג'ילנהול]], ולצידם מופיעים בתפקידי משנה עיקריים [[פליסיטי ג'ונס]], [[ג'ונתן פרייס]] ו[[רופרט אוורט]]<ref name="ref1">{{Cite web|title='Hysteria' Trailer Has Maggie Gyllenhaal, Vibrators - the Moviefone Blog|url=http://blog.moviefone.com/2011/08/17/hysteria-trailer-maggie-gyllenhaal-vibrators/|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20120716103414/http://blog.moviefone.com/2011/08/17/hysteria-trailer-maggie-gyllenhaal-vibrators|archive-date=16 July 2012|access-date=17 August 2011}}</ref>. הסרט מתרחש ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]], ומראה כיצד הניהול הרפואי של אוסף התופעות שכונו אז בשם "[[היסטריה נשית|היסטריה]]" - [[אבחנה רפואית]] שהייתה נהוגה ברפואה בעולם המערבי ואיננה מוכרת עוד בעולם הרפואה - הוביל להמצאת [[ויברטור (אביזר מין)|הוויברטור]]<ref name="ref1" />.<br />
<br />
== עלילה ==<br />
הסרט מתרחש בסוף שנת 1880. ד"ר ג'וזף מורטימר גרנוויל {{אנ|Joseph Mortimer Granville}} הוא רופא צעיר ואידיאליסט, העובד בבית חולים לונדוני, ונקלע לעימותים חוזרים ונשנים עם הממונים עליו על רקע נסיונותיו להטמיע חידושים רפואיים בבית החולים. הוא מפוטר מעבודתו, ומוצא משרה כרופא זוטר במרפאתו הפרטית והיוקרתית של רופא בשם ד"ר דאלרימפל, אשר ההתמחות שלו היא בטיפול ב[[היסטריה נשית|היסטריה]], אבחנה שהייתה פופולרית לגבי נשים באותה תקופה. רופאים כמו ד"ר דאלרימפל נהגו לטפל בהיסטריה על ידי עיסוי ידני של ה[[דגדגן]] של הלקוחה, בעת שהיא מכוסה בצורה נאותה בשמיכה ומוסתרת מאחורי וילון, וזאת כדי לעורר את מה שהם כינו "עוויתות התקפיות", מבלי להיות מודעים כלל לעובדה שהם למעשה מביאים אותה ל[[אורגזמה|פורקן מיני]]. לאחר שלקוחותיו האמידות והמרוצות שבות לטיפולים חוזרים ונשנים, והתורים בחדר ההמתנה מתארכים והולכים, וכמו כן פרק ידו הימנית מתחיל לכאוב מרוב עיסויים, שוכר ד"ר דאלרימפל את שירותיו של הרופא הצעיר גרנוויל. הוא מלמד אותו את רזי המקצוע, דהיינו את פעולת עיסוי הדגדגן של נשים, אותה הוא מציג כשיטת ריפוי במחלת ההיסטריה.<br />
<br />
גרנוויל עובר לגור בביתו של מעסיקו, שם הוא זוכה לפגוש את שתי בנותיו של ד"ר דאלרימפל: אמילי, הבת הצעירה והצייתנית, ואחותה הגדולה שרלוט ([[מגי ג'ילנהול]]) – פמיניסטית ו[[סופרג'ט|פעילה סופרז'יסטית]] שמנהלת [[תנועת בתי ההתיישבות|בית מחסה]] בשכונת עוני במזרח לונדון.<br />
<br />
גרנוויל מבצע את מלאכתו כהלכה, וקהל הלקוחות המרוצות של המרפאה מוסיף ומתרחב. ד"ר דאלרימפל, המחבב מאד את גרנוויל, מציע שגרנוויל יהפוך בהדרגה למחליפו כמנהל המרפאה, ואף יישא לאישה את בתו אמילי.<br />
<br />
לילה אחד, לאחר העבודה, מגיעה שרלוט הביתה בלוויית פאני, חברתה מבית המחסה, אשר שברה את קרסולה, וגרנוויל עוזר לטפל בה. בעקבות זאת, אוסר עליו דאלרימפל להציע בעתיד כל סיוע רפואי לשארלוט ולידידותיה, וזאת בתקווה להרחיק את שרלוט מעבודתה בשכונות העוני, עיסוק ממנו הוא מסתייג.<br />
<br />
בינתיים, קהל הלקוחות הגדל והולך של גרנוויל והעבודה האינטנסיבית נותנים גם בו את אותותיו, שרירי האמה של ידו הימנית מתחילים לכאוב, והוא מתחיל להתקשות במילוי משימתו המתישה. יום אחד הוא חווה התקף של התכווצויות בפרק ידו במהלך טיפול, ונכשל בביצוע משימתו. המאורע מאיים על יכולתו להמשיך ולהחזיק במשרתו, והוא חושש מפני פיטורין נוספים.<br />
<br />
באותה עת, חברו הטוב של גרנוויל, לורד אדמונד סנט ג'ון-סמית', שהוא בן אצולה משועמם בעל אופי יזמי, עמל על פיתוח של [[מאבק נוצות|מאבק-נוצות]] חשמלי. הוויברציות שמייצר המכשיר נוטעות במוחו של גרנוויל רעיון: למנף את הגאדג'ט לכדי מכשיר עיסוי חשמלי. הוא מזמין את מולי, המשרתת בביתו של ד"ר דאלרימפל, ומציע לבצע בה ניסוי. היא נעתרת, ולאחר שהניסוי נוחל הצלחה, משכנע גרנוויל את ד"ר דאלרימפל לנסות את המכשיר על המטופלות שלו. דאלרימפל ניאות, ומציע את הטיפול הנסיוני לכמה מלקוחותיו הקבועות, ומה רבה השתאותו והפתעתו כאשר הוא נוכח כי משך הטיפול מתקצר פלאים מטיפול בן שעה תמימה לטיפול של דקות ספורות. המכשיר הופך להצלחה מסחררת. גם השריר בפרק ידו של גרנוויל נרגע. הוא מציע נישואין לאמילי, והם מתארסים. באותו הזמן, שרלוט נאבקת לגייס תרומות לתמיכה בבית המחסה במזרח לונדון.<br />
<br />
במהלך מסיבת האירוסין של גרנוויל ואמילי, נעצרת שרלוט על ידי המשטרה לאחר שהיא מגוננת על פאני מפני שוטר, והיא מועמדת בעקבות זאת למשפט. אמילי וד"ר דאלרימפל מפצירים בגרנוויל להעיד לטובתה במשפטה ולטעון שהיא היסטרית, וזאת במטרה למנוע את שליחתה לכלא. במהלך המשפט, התובע עצמו מאמץ את הטענה כי שרלוט היא היסטרית, וממליץ לשלוח אותה ל[[סנטוריום]] וכן לאלץ אותה לעבור [[כריתת רחם]]. כאשר מורטימר גרנוויל עולה להעיד, הוא מפתיע בטענה הפוכה בתכלית. הוא מסביר לבית המשפט כי למעשה התסמינים להיסטריה נפוצים מכדי שתיחשב מחלת נפש, ומוסיף ואומר שהוא עצמו מאמין ששרלוט היא האדם הנדיב והאכפתי ביותר שהוא מכיר. השופט מסכים עם הטיעון של גרנוויל, ושארלוט נידונה לשלושים ימי מאסר בלבד בגין תקיפת השוטר.<br />
<br />
אמילי מחליטה לבטל את אירוסיה עם גרנוויל, לאחר שהבינה שהמניע היחיד שלה היה לרצות את אביה. בינתיים, הוויברטור הופך להיות המכשיר הרפואי הנפוץ בטיפול בבעיה שכונתה היסטריה, לאחר שהוא מצמצם באופן דרמטי את משך הטיפול ואף מגביר מאד את שביעות הרצון של הלקוחות. לורד אדמונד סנט ג'ון-סמית' ומורטימר גרנוויל מוכרים את הפטנט, והתמלוגים מן המכירה הופכים את גרנוויל לאדם עשיר. תוך כך הוא מתאהב בשרלוט, ומחליט להשתמש בחלק מעושרו כדי להקים מרפאה בבית המחסה שלה. בתום שלושים ימי המאסר של שרלוט, ממתין לה גרנוויל מחוץ לשערי הכלא, ומציע לה נישואין, והיא נעתרת לו.<br />
<br />
== רקע היסטורי ==<br />
הסרט מבוסס על ספרה של ההיסטוריונית רייצ'ל מיינס {{אנ|Rachel Maines}} משנת 1999, '''הטכנולוגיה של האורגזמה''' (באנגלית''': The Technology of Orgasm'''). הספר מוסיף וטוען כי עיסוי ידני של נשים היה תרופה רפואית נפוצה עוד בימי קדם<ref name="maines">{{Cite book|last=Maines, Rachel P.|title=The Technology of Orgasm: "Hysteria," the Vibrator, and Women's Sexual Satisfaction|publisher=Johns Hopkins University Press|year=1999|isbn=0-8018-5941-7|location=Baltimore|chapter=The Job Nobody Wanted|chapter-url=https://www.nytimes.com/books/first/m/maines-technology.html}}</ref>. עם זאת, בשנת 2010, התזה של מיינס לגבי קדמוניות הטיפול הופרכה על ידי החוקרת הלן קינג {{אנ|Helen King (classicist)}}<ref>{{Cite journal|last=King|first=Helen|year=2011|title=Galen and the widow: Towards a history of therapeutic masturbation in ancient gynaecology|url=http://oro.open.ac.uk/30726/|journal=Journal on Gender Studies in Antiquity|volume=1|issue=1|pages=205–235|issn=2156-2253}}</ref>. כמו כן, מאמר משנת 2018 מאת האלי ליברמן {{אנ|Hallie Lieberman}} ואריק שצברג פוסל גם הוא את התזה של מיינס, וממסגר אותו כ"ראיות נסיבתיות בלבד לכך שכמה רופאים ומיילדות אולי תרגלו עיסוי של איברי מין לפני המאה ה-20"<ref name="ls">{{Cite journal|last=Liebertman|first=Hallie|last2=Schatzberg|first2=Eric|date=August 2018|title=A Failure of Academic Quality Control: The Technology of Orgasm|url=http://journalofpositivesexuality.org/wp-content/uploads/2018/08/Failure-of-Academic-Quality-Control-Technology-of-Orgasm-Lieberman-Schatzberg.pdf|journal=Journal of Positive Sexuality|volume=4|pages=24–47|doi=10.51681/1.421}}</ref>.<br />
<br />
[[היסטריה נשית|היסטריה]] הוסיפה להיחשב כמחלה עד שנת 1952<ref name="maines2">{{cite book|author=Maines, Rachel P.|title=The Technology of Orgasm: "Hysteria," the Vibrator, and Women's Sexual Satisfaction|publisher=Johns Hopkins University Press|year=1999|isbn=0-8018-5941-7|location=Baltimore|chapter=The Job Nobody Wanted|chapter-url=https://www.nytimes.com/books/first/m/maines-technology.html}}</ref>, אז החליטה [[האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה]] להפסיק להשתמש במונח.<br />
<br />
ד"ר ג'וזף מורטימר גרנוויל הגיש בקשה ראשונה לרישום הפטנט של [[ויברטור (תעשייה)|ויברטור אלקטרומגנטי]] שנקרא "פטיש גרנוויל" בסביבות שנת 1883<ref name="nnb">{{cite web|title=Joseph Mortimer Granville|url=http://www.nndb.com/people/143/000167639/|publisher=NNBD}}</ref>. ואולם, גרנוויל לא הגדיר את המכשיר כמיועד לטפל בהיסטריה, אלא בכאבי שרירים. יש הסוברים כי רופאים אחרים השמישו את הויברטור ככלי ריפוי בהיסטריה, אך טענה זו הוטלה בספק על ידי ליברמן ושצברג, בהיעדר מקור מוסמך לכך<ref name="ls2">{{cite journal|last1=Liebertman|first1=Hallie|last2=Schatzberg|first2=Eric|date=August 2018|title=A Failure of Academic Quality Control: The Technology of Orgasm|url=http://journalofpositivesexuality.org/wp-content/uploads/2018/08/Failure-of-Academic-Quality-Control-Technology-of-Orgasm-Lieberman-Schatzberg.pdf|journal=Journal of Positive Sexuality|volume=4|pages=24–47|doi=10.51681/1.421|number=2|s2cid=52839516}}</ref><ref>{{cite magazine|last1=Meyer|first1=Robinson|last2=Fetters|first2=Ashley|date=6 September 2018|title=Victorian Era Orgasms and the Crisis of Peer Review|url=https://www.theatlantic.com/health/archive/2018/09/victorian-vibrators-orgasms-doctors/569446|magazine=The Atlantic}}</ref>.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{אתר רשמי}}<br />
{{קישורי קולנוע}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:לונדון בקולנוע]]<br />
[[קטגוריה:סרטי 2011]]<br />
[[קטגוריה:סרטי קומדיה בריטיים]]<br />
[[קטגוריה:סרטים באנגלית]]<br />
[[קטגוריה:סרטי קומדיה רומנטית]]</div>imported>Idoiz