https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%A7היי-טק - היסטוריית גרסאות2026-09-14T13:32:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%A7&diff=243830&oldid=previmported>Israelly: /* */ ניסוח פחות מסורבל, לשם בהירות הטקסט.2026-05-01T13:08:55Z<p><span class="autocomment">: </span> ניסוח פחות מסורבל, לשם בהירות הטקסט.</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:IBM_building,_Park_Azorim,_Israel_(2006).jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז [[IBM]] בישראל. מדינת [[ישראל]] היא בין המובילות בעולם בתחום הפיתוח והמחקר בתעשיית ההיי-טק]]<br />
'''היי־טק''' או '''טֶכְנוֹלוֹגְיָה עִלִּית''' (מ[[אנגלית]]: '''High Tech''', קיצור של '''High Technology''') הוא שמן הכולל של ה[[תעשייה|תעשיות]] העוסקות ב[[טכנולוגיה]] מתקדמת (ולכן גם נקראת תעשייה עתירת ידע). המונח מתייחס פעמים רבות לתעשיות הקשורות לעולם ה[[מחשוב]], אך גם לתעשיות ה[[אלקטרוניקה]], ה[[ביוטכנולוגיה]] ואחרות.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
===ראשית הדרך===<br />
תעשיית המחשוב קיימת כבר מ[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. בשנות השבעים התפתחו ב[[ארצות הברית]] עסקי חומרה ותוכנה קטנים שנקראו "חברות חצר אחורית" משום שהוקמו במחסנים של בתים פרטיים בתקציב מינימלי. כמה מהחברות האלה הצליחו מאוד והמודל הצית את דמיונו של דור שלם של יזמים (לדוגמה, ממציא ה[[גיליון אלקטרוני|גיליון האלקטרוני]] היה מיליארדר כבר ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]).<br />
<br />
===שנות ה-90===<br />
מושג ההיי־טק עצמו הפך שגור בסוף [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] ובתחילת [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]], במקביל לגידול העצום בשימוש ב[[אינטרנט]]. בתקופה זו נוסדו חדשות לבקרים [[חברה (תאגיד)|חברות]] היי־טק קטנות, רובן כיוזמה פרטית המבוססת על רעיון בודד ל[[תוכנה]] או [[חומרה]] מסוימים. לעיתים, חברות אלו - [[חברת הזנק|חברות ההזנק]] (Startup) - נקנו על ידי חברות גדולות יותר, לעיתים תמורת [[כסף (אמצעי תשלום)|כסף]] רב.<br />
<br />
במחצית שנות התשעים נטבע מושג הכלכלה החדשה ו[[מניה|מניות]] רבות הונפקו בציפייה לרווחים גדולים. ערכן "על הנייר" של חברות רבות היה גבוה בהרבה מערכן בפועל; עובדים גויסו והתחלפו בקצב מסחרר, אשר הצביע על הדינמיות הרבה של הענף. תופעות אלו הביאו לכינוי "[[בועת הדוט-קום|בועת ההיי־טק]]" לדבוק בַתעשייה. בתחילת [[המאה ה-21]], כשהתחזיות לא התממשו וכשהתברר ששוק האינטרנט מתפתח לאט מהמצופה, דוּבּר על "פיצוץ הבועה": חברות היי־טק רבות נסגרו ואלפי אנשי מחשבים צעירים (שכן בינתיים הפכו לימודי [[מדעי המחשב]] לתחום פופולרי ביותר ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]]) מצאו עצמם מחוסרי עבודה. בשנת [[2004]] החלה התאוששות בתחום, וחברות היי־טק רבות החלו מחדשות את גיוסי העובדים.<br />
<br />
==מרכזי היי־טק==<br />
מאז שנות ה-90 התפתחו בעולם [[מרכז היי-טק|מרכזי היי־טק]], מקומות בהם נוצרו תנאים מסוימים שפיתו חברות היי־טק לפתוח מפעלים וסניפים בהם. הגורמים לכך משתנים ממקום למקום: ב[[הודו]] (שבה מתרכזת תעשיית ההיי־טק באזור ה[[עיר]] [[בנגלורו]]) וב[[מלזיה]] זהו כוח האדם הזול, ב[[אירלנד]] - הטבות מס משמעותיות לחברות אשר סייעו להתפתחות התחום, ובישראל - למרות כוח האדם היקר - המקוריות המחשבתית והתעוזה העסקית. ב[[ארצות הברית]] נחשב "[[עמק הסיליקון]]" שב[[קליפורניה]] למרכז תעשיית ההיי־טק, וחשיבותו בינלאומית; שם המקום הפך סמל לתעשיית ההיי־טק (כך, למשל: "בבנגלור נמצא 'עמק הסיליקון' של הודו"). הסיליקון שבשם המקום מתייחס ל[[צורן (יסוד)|צורן]], ה[[יסוד כימי|יסוד הכימי]] ממנו מייצרים טרנזיסטורים, אבני הבסיס של שבבי האלקטרוניקה. תעשיית ההיי־טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור [[גוש דן]], אך היא משתרעת עד [[חיפה]] בצפון, [[ירושלים]] במזרח ו[[באר שבע]] בדרום. אזור זה זכה לכינוי [[סיליקון ואדי]].<br />
<br />
==בישראל==<br />
{{ערך מורחב|היי-טק בישראל}}<br />
ראשית תעשיית ההיי־טק בישראל הייתה במסגרות ממשלתיות, ב[[חיל המדע]] שלימים הפך ל[[רשות לפיתוח אמצעי לחימה]], ב[[התעשייה האווירית לישראל|תעשייה האווירית לישראל]] ובגופים נוספים. אבן הדרך הראשונה של התעשייה הפרטית הייתה הקמתה של חברת [[אלרון]] על ידי [[עוזיה גליל]],{{הערה|{{מטח|עוזיה גליל|תעשיית ההיי-טק הישראלית|2319}}}} ובתמיכתו של [[דן טולקובסקי]] ושל חברות הטכנולוגיה של תשלובת ארגמן בהובלתו של [[שמעון קליר]].<br />
<br />
תעשיית ההיי־טק בישראל מרוכזת בעיקרה באזור [[גוש דן]], אך היא משתרעת עד [[חיפה]] בצפון, [[ירושלים]] במזרח ו[[באר שבע]] בדרום. אזור זה זכה לכינוי [[סיליקון ואדי]].<br />
<br />
שנת 2021 הייתה שנת שיא להיי־טק הישראלי, עם היווצרותן של 30 [[חד-קרן (כלכלה)|חדי-קרן]] חדשים,{{הערה|{{TheMarker|קורין דגני|יותר מ-30 חדי קרן חדשים מתחילת השנה: המספרים מאחורי הגאות בהיי־טק|0000017f-e21f-d804-ad7f-f3ff85b10000|18 בנובמבר 2021}}}} ומעל 70 הנפקות - כולל 21 הנפקות בשווי של מיליארד דולר ויותר.{{הערה|{{ynet||"אקזיטים ב-82 מיליארד דולר": ההייטק הישראלי ממשיך לשבור שיאים ב-2021|economy/article/b1bwb7pqy|15 בדצמבר 2021}}}} אולם, בראשית 2022 חברות רבות שהונפקו ראו ירידת ערך חדה בשווי שלהן.{{הערה|{{גלובס|שירי חביב ולדהורן|חברות ההייטק הישראליות משלמות את מחיר המפולת בוול סטריט|1001399534|24 בינואר 2022}}}} המשבר החוקתי בשנת 2023 גרם לא וודאות שפגעה בהשקעות בענף ההייטק ולחיפוש אלטרנטיבות של יזמים ועובדי הייטק מחוץ לישראל.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://shoresh.institute/downloads/research-paper-heb-KimhiMelzer-HiTech.pdf|הכותב=יעל מלצר ואיל קמחי|כותרת=תעסוקה בענפי ההייטק בישראל:<br />
עבר, הווה ועתיד}}</ref><br />
<br />
בנוסף, דו״ח של [[רשות החדשנות]] מצא כי חברות ההיי־טק מעסיקות כ-10% מכוח העבודה בישראל, אחראיות ל-15% מהתמ״ג ול-43% מהייצוא הישראלי, כמו גם ל-40% משווי החברות הנסחרות ב[[הבורסה לניירות ערך בתל אביב|בורסה לניירות ערך בתל אביב]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://innovationisrael.org.il/magazine/5701|כותרת=Israel Innovation {{!}} רשות החדשנות|אתר=Israel Innovation Authority – רשות החדשנות|תאריך=2021-06-15|תאריך_וידוא=2022-01-17}}</ref><br />
==ראו גם==<br />
* [[טכנולוגיית מידע]]<br />
* [[ניהול מוצר]]<br />
* [[הצלחת הלקוח]]<br />
* [[דיפ-טק]]<br />
* [[tech12]] - אתר חדשות ישראלי המסקר את תחום ההיי־טק בישראל ובעולם<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=הי טק}}<br />
* [https://www.themarker.com/technation TheMarker TechNation] חדשות היי־טק באתר TheMarker <br />
* [https://www.theecosystem.xyz/glossary STARTUP GLOSSARY] - מילון למונחי היי-טק {{אנגלית}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:היי-טק|*]]<br />
[[קטגוריה:תעשייה לפי ענף]]<br />
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]</div>imported>Israelly