imported>היידן: /* רקע והפקות */

2026-01-18T03:53:29Z

רקע והפקות

דף חדש

{{מחזה
| שם = החולה ההודי
| שם בשפת המקור = החולה ההודי
| תמונה =
| כיתוב =
| סוגה = דרמה, קומדיה, מחזה אוטוביוגרפי
| מדינה = ישראל
| בימוי = [[אמיר וולף]] ([[הקאמרי]]), [[אלון אופיר]] ([[תיאטרון בית ליסין]]) ([[הבימה]]), [[דניאל אפרת]] ([[תיאטרון הספרייה]])
| הפקה = תיאטרון בית ליסין, תיאטרון הבימה, תיאטרון הקאמרי, תיאטרון הספרייה
| כתיבה = [[רשף לוי|רשף ורגב לוי]]
| מוזיקה = [[חוה אלברשטיין]] (במקור), [[הביטלס]] (תיאטרון הספרייה)
| דמויות = שגב חסדאי, אבשלום חסדאי, אליהו חסדאי, דליה חסדאי
| שפה = עברית
| מקום ההתרחשות = ישראל
| תקופת ההתרחשות = ראשית המאה ה-21
| הצגת בכורה = 2005, [[תיאטרון בית ליסין]]
| משך ההצגה = כ-120 דקות
| פרסים = זוכה פרסי התיאטרון: [[רשף לוי]] – מחזאי השנה, [[אושרי כהן]] – השחקן המבטיח
| אתר אינטרנט = https://www.cameri.co.il/הצגות_הקאמרי/show_11202/החולה_ההודי
}}
'''החולה ההודי''' הוא מחזה אוטוביוגרפי מאת [[רשף לוי]]. המחזה הועלה לראשונה בשנת [[2005]] ב[[תיאטרון בית ליסין]], ומאז הועלה גם ב[[תיאטרון הבימה]], [[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]] ו[[תיאטרון הספרייה]].{{הערה|{{ynet|יערה יעקב|"אמרתי לאבא שלי: 'נכון שיש לי שני אחים שאני לא מכיר?' הוא אמר: 'יש לך, נדבר על זה בבית'"|entertainment/article/yokra14325246|10 באפריל 2025}}}}

== תקציר העלילה ==
שגב, בחור צעיר, יוצר קשר עם אבשלום, אחיו הבכור שניתק קשר עם המשפחה לפני שנים רבות, כדי לספר לו שאביהם חולה מאוד.
המפגש בין שני האחים, שמעולם לא פגשו זה את זה, סוחף את המשפחה כולה למערבולת רגשית ומחולל שרשרת אירועים משעשעת וטראגית כאחד.
שני האחים נלחמים במוות ובכעסים הישנים, ומתמודדים עם הסודות המשפחתיים שנחשפים בפעם הראשונה.

לוי, קומיקאי, תסריטאי ומחזאי ישראלי, הוא מחבר ההצגה החולה ההודי, שעלתה לראשונה לפני כ-20 שנה ב[[תיאטרון בית ליסין]] וזכתה להצלחה. בשנת 2024 חידש את ההצגה בגרסה מעודכנת שעלתה בתיאטרון הקאמרי, על רקע התקופה המורכבת שלאחר [[טבח שבעה באוקטובר|מתקפת 7 באוקטובר]]. לוי תיאר את החידוש כהזדמנות להציע לקהל חוויה קומית-טרגית שמערבת הומור שחור עם עומק רגשי. לדבריו, דווקא בעתות של טראומה לאומית ואישית, יש מקום ליצירה שמציעה צחוק כדרך התמודדות עם כאב. החידוש של "החולה ההודי" ממשיך קו סגנוני המאפיין את יצירתו של לוי, שבו הדרמה המשפחתית משתלבת עם שנינות, אירוניה ולעיתים גם אבסורדיות של המציאות הישראלית.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://radiodarom.co.il/item?id=58211|כותרת=רדיו דרום-"זה הזמן להומור שיפיג את הטראומה": הקומיקאי רשף לוי בריאיון ליורם סוויסה|אתר=רדיו דרום|תאריך_וידוא=2025-04-18}}</ref>

==רקע והפקות==
את המחזה כתב לוי בשנת [[2000]]. לדברי לוי, הרעיון למחזה התבשל בראשו במשך שבע שנים, עד שגיבש את תכנונו בעת שהות לבד בחדר ברומא. המחזה שואב השראה מאירועים שהתרחשו במציאות לצד כאלה שלוי סבור כי "היו צריכים לקרות, אם העולם היה טיפה יותר מסודר". לאחר שנדחה על ידי כל התיאטראות אליהם נשלח, התקבלה בשנת [[2003]] פנייה ממירית טובי ל[[עמרי ניצן]], המנהל האמנותי של [[התיאטרון הקאמרי]], אשר רכש את הזכויות והתקשר עם לוי להפקה עתידית בבימויו של [[אלון אופיר]]. לאחר שנתיים של דחייה חזרו הזכויות ללוי.{{הערה|{{ynet||העונה חדשה בקאמרי- הרשימה המלאה|2644653|3 ביוני 2003}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://writersguild.org.il/info/זוג-מהסרטים/|כותרת=זוג מהסרטים|אתר=איגוד התסריטאים|תאריך_וידוא=2025-04-18}}</ref>

בשנת [[2005]] קיבלה [[ציפי פינס]], מנהלת [[תיאטרון בית ליסין]], את ההחלטה להעלות את ההצגה במסגרת [[פסטיבל פותחים מסך]]. ההצגה, שבוימה בידי אלון אופיר, כללה את [[שלמה וישינסקי]] בתפקיד האב, [[גילת אנקורי]] כאם, [[יורם טולדנו]] / [[ליאור אשכנזי]] כאבשלום חסדאי, ו[[אושרי כהן]] כשגב חסדאי.{{הערה|{{הארץ|איתן בר-יוסף|המשפחה הלוחמת|1.3333537|21 במרץ 2006}}}} פסקול המחזה כלל שירים של [[חוה אלברשטיין]]. ההצגה זכתה להצלחה רבה, ולוי זכה ב[[פרס התיאטרון הישראלי]] למחזאי השנה, ואושרי כהן בפרס לשחקן המבטיח לשנת [[2005]]. כבר במהלך הפסטיבל נרכשו כ-200 מופעים, וההצגה צורפה לרפרטואר של תיאטרון בית ליסין לעונה הקרובה, ועברה מהפקת פרינג' דלת תקציב להפקה מסחרית מצליחה.{{הערה|{{ynet|מרב יודילוביץ'|בית ליסין: הבמאי עלה הבמה - והתפטר|article/3210579|4 בפברואר 2006}}}}

בשנת [[2012]] עלה המחזה בהפקה מחודשת של [[תיאטרון הבימה]], בבימויו של אופיר. את האב גילמו לסירוגין [[אורי אברהמי]], [[דב רייזר]], [[אהרון אלמוג (שחקן)|אהרון אלמוג]], [[נתן נתנזון]] ו[[שמיל בן ארי]]; את האם גילמה [[דוית גביש]], את אבשלום חסדאי גילמו [[נתי רביץ]], [[אלון אופיר]] ו[[אייל שכטר]], ואת שגב חסדאי גילם [[עידו ברטל]].{{הערה|{{גלובס|רון שוורץ|קיימות - גירסת הבימה|1000826181|28 בפברואר 2013}}}}

בשנת [[2018]] הועלה המחזה בפעם השלישית ב[[תיאטרון הספרייה]], בבימויו של [[דניאל אפרת]].{{הערה|{{וואלה|דוד רוזנטל|הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב|3161085|27 במאי 2018}}}}

בשנת [[2024]] הועלה המחזה החולה ההודי בהפקה מחודשת בתיאטרון הקאמרי, בבימויו של [[אמיר וולף]]. ההפקה כללה צוות שחקנים חדש, ובהם [[עידו טאקו]] ויונתן הורנצ'יק (לסירוגין) בתפקיד שגב חסדאי, [[תום אבני]] בתפקיד אבשלום חסדאי, [[מוטי כץ]] בתפקיד אליהו חסדאי ו[[שרה פון שוורצה]] בתפקיד דליה חסדאי. ההפקה זכתה להערכת המבקרים והקהל כאחת, ונחשבה לעיבוד עכשווי ומוקפד למחזה המקורי, תוך שימור המורכבות הדרמטית והדינמיקה המשפחתית המאפיינות אותו.<ref>{{ynet|איה חיות|ב"החולה ההודי" בקאמרי אמור להיות הכול - ובכל זאת זה מרגיש שמשהו חסר|entertainment/article/rjsbj2d0gg|26 באוקטובר 2025}}</ref>

== גרסאות בימתיות ==
=== תיאטרון בית ליסין (2005) ===
ההפקה הראשונה של המחזה בבימוי [[אלון אופיר]] הועלתה בשנת [[2005]] על בימת [[תיאטרון בית ליסין]]. לוי זכרה ל המחזה בפרס התיאטרון{{הערה|שם=:0|{{ynet|מרב יודילוביץ'|פרס התיאטרון: המנצח הגדול - "המלט"|3237443|7 באפריל 2006}}}}
צוות השחקנים כלל את:
* אליהו חסדאי – [[שלמה וישינסקי]]
* דליה חסדאי – [[גילת אנקורי]]
* שגב חסדאי – [[אושרי כהן]]. פרס התיאטרון בקטגוריית שחקן השנה.<ref name=":0" />
* אבשלום חסדאי – [[יורם טולדנו]]

=== תיאטרון הבימה (2012) ===
בשנת 2012 הועלה המחזה על בימת [[תיאטרון הבימה]], בבימויו של [[אלון אופיר]].
צוות השחקנים כלל את:
* שגב חיסדאי – [[עידו ברטל]]
* אבשלום חיסדאי – [[אלון אופיר]] / [[נתי רביץ]]/ [[אייל שכטר]]
* דליה חיסדאי – [[דוית גביש]]
* אליהו חיסדאי – [[אורי אברהמי]] / [[אהרון אלמוג (שחקן)|אהרון אלמוג]] / [[שמיל בן ארי]] / [[דב רייזר]]

=== תיאטרון הספרייה (2018) ===
בשנת 2018 הועלה המחזה גם על בימת [[תיאטרון הספרייה]], בבימויו של [[דניאל אפרת]].
צוות השחקנים כלל את:
* אליהו חסדאי – [[אלי דנקר]] / [[דיוויד לוינסקי]]
* דליה חסדאי – [[מיכל אטלס]] / מורן בן ארייה (טחן)
* שגב חסדאי – עודאל חיון / דניאל חסין / רן בן שושן
* אבשלום בן ארי – עידן סמדג'ה

=== תיאטרון הקאמרי ===
המחזה הועלה בשנת 2024 גם ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]], בבימויו של [[אמיר וולף]]
* שגב חסדאי – [[עידו טאקו]]/[[יונתן הורנצ'יק]]
* אבשלום חסדאי – [[תום אבני]]
* אליהו חסדאי – [[מוטי כץ]]
* דליה חסדאי – [[שרה פון שוורצה]]

[[עידו טאקו]], מגלם את התפקיד הראשי בהצגה בתיאטרון הקאמרי בבימויו של אמיר י. וולף. לדבריו ההשתתפות בהצגה מהווה עבורו רגע משמעותי בקריירה המקצועית והאישית שלו, בין היתר בשל ההתמודדות עם נושאים של אובדן, כאב וזיכרון – נושאים להם הוא מחובר גם מחייו האישיים, לאחר שאיבד את אמו בילדותו ממחלת הסרטן. טאקו התייחס לתפקיד ככזה שדורש חיבור רגשי עמוק ומודעות רפלקטיבית למציאות הישראלית הנוכחית, אותה הוא רואה כחלק בלתי נפרד מהחוויה הבימתית. לדבריו, היצירה מאפשרת לו לא רק להביע את סיפורו האישי, אלא גם לשמש קול לחוויה קולקטיבית של דור החווה אובדן ומורכבות רגשית כחלק בלתי נפרד מהמציאות היום-יומית.{{הערה|{{מאקו|מיכל דאבי|"אנחנו מדינה מצולקת, אבל אני שמח שנולדתי בארץ כדי לספר את הסיפור החשוב שלנו"|8f95b1fd7caf591026|culture-books-and-theatre/articles|10 באפריל 2025}}}}

== ביקורות ==
בגרסה שהועלתה בשנת 2019 על בימת תיאטרון הספרייה, בבימויו של דניאל אפרת, כתב מבקר התרבות דוד רוזנטל באתר וואלה! כי רשף לוי מוכיח שגם כאשר חומרי הגלם ליצירה נשענים על חייו האישיים, נדרשת יכולת דרמטורגית מרשימה כדי לעבדם למחזה תיאטרלי אפקטיבי. רוזנטל תיאר את ההפקה כ"מחזה טוב וצנוע", אשר משתלב באופן טבעי עם סגנון הבימוי, המשחק והתפאורה של תיאטרון הספרייה. עודאל חיון, עידן סמדג'ה, מיכל אטלס ואלי דנקר זכו לשבח על משחקם, כשדנקר הוזכר במיוחד בזכות הופעתו המרשימה. עוד ציין רוזנטל לטובה את הדיאלוגים שכתב לוי, המאפיינים באותנטיות, פשטות ואמינות, וציין את השימוש המודע והמדויק בהומור גם בהתמודדות עם נושאים רגישים כגון אלצהיימר ושבץ מוחי. כן הוערכה יכולתה של ההצגה להציג דמויות מורכבות מבלי לשפוט אותן, ולהעניק מקום לכל אחת מהן להביע את כאבה, מאווייה וחולשותיה באופן אנושי ומעורר אמפתיה.{{הערה|{{וואלה|דוד רוזנטל|הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב|3161085|27 במאי 2018}}}}

בביקורת שפורסמה בעיתון הארץ על הגרסה שהועלתה בתיאטרון הבימה בשנת 2013, תיאר המבקר יובל בן עמי את ההצגה כ"מלודרמת מצבים", המשלבת אלמנטים רגשיים ו"מרכיבים משמחי קהל", אך בעלת אמירה תיאטרונית מצומצמת. לטענתו, על אף רגעים מרגשים וכמה הופעות משחק מוצלחות – בהן של שמיל בן ארי, נתי רביץ, עידו ברטל ודבית גביש – ההצגה אינה מממשת את הפוטנציאל הדרמטי הטמון בחומר האישי שממנו היא שואבת. הביקורת הצביעה על כתיבה לירית שלא ממצה את עוצמתה, על בניית דמויות נשית שטחית, ועל בחירות בימתיות שלא מצליחות לחרוג ממסגרת של דרמה משפחתית מסחרית. בן עמי סיכם כי ההפקה זקוקה לעיבוי והעמקה על מנת להתקרב לאיכויות התיאטרון במיטבו.{{הערה|{{הארץ|יובל בן עמי|"החולה ההודי": חצי הצגה בחצי תיאטרון|0000017f-f85f-d887-a7ff-f8ff4d270000|6 במרץ 2013}}}}

מנגד בביקורת שנכתבה באתר הבמה על ידי צבי גורן נכתב כי ההפקה החדשה של החולה ההודי בתיאטרון הבימה מהווה חידוש ראוי למחזה שכבר הפך לקלאסיקה מודרנית בתיאטרון הישראלי. הבימוי של אלון אופיר, שחזר להעלות את ההצגה לאחר שביים גם את הגרסה המקורית, מצליח לשמר את הרוח המקורית של המחזה תוך הענקת עומק אנושי מחודש לדמויות. ההצגה בולטת באנושיותה ובשילוב האיזון העדין בין דרמה מרגשת להומור שחור טבעי וחד. צוות השחקנים, ובראשם עידו ברטל בתפקיד שגב ונתי רביץ כאחיו אבשלום, מציג משחק מעורר הזדהות, מדויק ונוגע ללב. עיצוב הבמה והתאורה תורמים לאווירה הריאליסטית והרגשית של ההצגה, והליווי המוזיקלי מבית חוה אלברשטיין מוסיף לה מימד נוסטלגי. הביקורת שיבחה את ההפקה על היכולת להחיות מחזה קיים באופן רענן, מהודק ומשמעותי, וליצור חוויית תיאטרון שמצליחה לגעת בקהל גם שנים לאחר הצגתו הראשונה.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.habama.co.il/Pages/Description.aspx?Subj=7&Area=0&ArticleID=19306|כותרת=בידור - החולה ההודי – צו פיוס|אתר=www.habama.co.il|תאריך_וידוא=2025-04-18}}</ref>

== קישורים חיצוניים ==
* [https://www.cameri.co.il/הצגות_הקאמרי/show_11202/החולה_ההודי החולה ההודי], באתר תיאטרון הקאמרי
* {{וואלה|דוד רוזנטל|הסחטנות הרגשית של רשף לוי גורמת למחזה שלו לעבוד שוב ושוב|3161085|27 במאי 2018}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מחזות ישראליים]]

החולה ההודי - היסטוריית גרסאות

imported>היידן: /* רקע והפקות */