imported>קווארק סגול: /* החברה למוזיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג */ הגהה

2026-05-19T17:07:47Z

החברה למוזיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג: הגהה

דף חדש

'''החברה למוזיקה עממית יהודית''' (ב[[רוסית]]: '''Общество еврейской народной музыки''' (תעתיק לטיני: Obshchestvo Evreiskoi Narodnoi Muzyki); ב[[יידיש]]: '''געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג''') החלה בשלהי [[המאה ה-19]] ב[[רוסיה]], בקבוצה של [[מלחין|מלחיני]] [[מוזיקה יהודית אמנותית]], ששמו להם למטרה לשמר מוזיקה עממית [[יהודי]]ת וליצור סוגה חדשה, יהודית אופיינית, של [[מוזיקה קלאסית]]. המוזיקה שיצרה הקבוצה עשתה שימוש ביסודות קלאסיים מערביים, שרבו בהם [[הרמוניה|הרמוניות]] [[סולם כרומטי|כרומטיות]] עשירות בסגנון ה[[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|רומנטית]] ה[[רוסית]] המאוחרת, אבל בשילוב תוכן [[מלודיה|מלודי]], [[ריתמוס|ריתמי]] וטקסטואלי הלקוח מן [[המוזיקה היהודית]] המסורתית – ה[[מוזיקה עממית|עממית]] וה[[ליטורגיה|ליטורגית]]. הקבוצה ייסדה את החברה של [[סנקט פטרבורג]] למוזיקה יהודית עממית, תנועה שהתפשטה ל[[מוסקבה]], [[פולין]], [[אוסטריה]] ובהמשך ל[[ארץ ישראל]] ול[[ארצות הברית]]. אף כי החברה המקורית הייתה קיימת באופן רשמי רק 10 שנים (מ-[[1908]] עד [[1918]]), רישומה על מהלך המוזיקה היהודית היה רב ועמוק. החברה, ותנועת המוזיקה האמנותית שטיפחה, עוררו עניין חדש במוזיקה של [[יהדות מזרח אירופה]] ברחבי [[אירופה]] ו[[אמריקה]]. היא הניחה את היסודות להתחדשות המוזיקה היהודית ומסורת ה[[כליזמר (מסורת מוזיקלית)|כליזמר]] בארצות הברית, והייתה לה השפעה מכרעת על התפתחות ה[[זמר עברי|זמר העברי]] וה[[מוזיקה קלאסית ישראלית|מוזיקה הקלאסית הישראלית]].

עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[מהפכת אוקטובר|המהפכה הקומוניסטית ברוסיה]], נמלטו רוב אנשי התנועה למוזיקה יהודית אמנותית ממזרח אירופה ומצאו את דרכם לארץ ישראל או לאמריקה. שם היו למנהיגי הקהילות המוזיקליות היהודיות, וחיברו מוזיקה הן ל[[בית כנסת|בתי הכנסת]] והן לאולמות הקונצרטים.
[[קובץ:Mikhail Gnesin.jpg|שמאל|ממוזער|200px|מיכאיל גנסין{{תמונה להחלפה}}]]

== התחלות ==
העניין במוזיקה יהודית לאומית התעורר בד בבד עם המגמות הלאומיות במוזיקה בכל רחבי אירופה המזרחית. ברוסיה, מלחינים ובראשם [[ניקולאי רימסקי-קורסקוב|רימסקי-קורסקוב]] חיברו יצירות חדשות, שהתבססו על נושאים רוסיים עממיים. ב[[הונגריה]] [[זולטאן קודאי]] ואחריו [[בלה בארטוק]] החלו במיזם כביר של סיור בכפרים לשם הקלטה ורישום מנגינות עממיות, ושילובן ביצירותיהם. מלחינים אחרים, כדוגמת [[אנטונין דבוז'אק]] ו[[לאיוש יאנאצ'ק]] עסקו בהתמדה בחיפוש צליל לאומי ייחודי ביצירתם. "אירופה פעלה בתוקף הנטייה הרומנטית לקבוע ביתר שאת גבולות לאומיים בסוגיות מוזיקליות," כתב [[אלפרד איינשטיין]]. "האיסוף והניפוי של אוצרות מלודיים מסורתיים נושנים ... יצר בסיס למוזיקה אמנותית יצירתית."{{הערה|אלפרד איינשטיין, Music in the Romantic Era" (1947)"' עמ' 332}}

במקביל למגמה זו לקראת סגנונות מוזיקה לאומיים, חלה התעוררות של רגש לאומי בקרב [[יהדות רוסיה]] ו[[מזרח אירופה]]. היהודים הרוסים, שהיו כפופים לאורך שנים להגבלות קשות על חייהם, להתפרצויות של [[פוגרום|פוגרומים]] אנטישמיים אלימים, ולהתרכזות כפויה ב[[תחום המושב]], פיתחו זהות לאומית איתנה מאז שנות ה-80' של [[המאה ה-19]] ואילך. זהות זו הביאה להופעתן של מספר תנועות פוליטיות - ה[[ציונות]], שעודדה הגירה מרוסיה ל[[פלשתינה-א"י]], ו[[הבונד]], האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים ברוסיה, [[ליטא]] ו[[פולין]], שחתר לשוויון תרבותי ולאוטונומיה בתוך רוסיה. ספרות ה[[יידיש]] עלתה כפורחת, עם [[סופר]]ים כמו [[שלום עליכם]], [[מנדלה מוכר ספרים]] ו[[משורר]]ים כמו [[פרץ מרקיש]] ואחרים. [[תיאטרון]] יידיש החל את דרכו, ומספר רב של עיתונים וכתבי-עת ביידיש יצאו לאור.

על אף המגבלות שהטיל השלטון על תושבות וה[[נומרוס קלאוזוס]] לסטודנטים היהודים ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]], נרשמו סטודנטים יהודים-רוסים רבים ללימודי מוזיקה ב[[הקונסרבטוריון של סנקט פטרבורג|קונסרבטוריון של סנקט פטרבורג]] וב[[הקונסרבטוריון של מוסקבה|קונסרבטוריון של מוסקבה]]. בין אלה היו ה[[כנר]] [[יוסף אחרון]], ה[[מלחין]] [[מיכאל גנסין]] ועוד. רבים מגדולי הכנרים של המאה שעברה - [[יאשה חפץ]], [[נתן מילשטיין]], [[אפרם צימבליסט]], [[מישה אלמן]], אם לנקוב בשם מעטים מהם - היו תלמידים יהודים של [[לאופולד אאואר]], שלימד בקונסרבטוריון.
[[קובץ:Joseph Achron.jpg|ממוזער|left|200px|הכנר יוסף אחרון]]

אומנם רבים מן הסטודנטים הללו באו מרקע דתי-חרדי - אחרון, למשל, היה בו של [[חזן (מקצוע)|חזן]] - לימודי המוזיקה שלהם בקונסרבטוריון דבקו בקפדנות במסורת הקלאסית המערבית. עם זאת, עליית הלאומיות במוזיקה הרוסית עוררה ניצני עניין גם במוזיקה יהודית. בשנת 1895 התחיל [[סופר]] ה[[יידיש]] [[י"ל פרץ]] לקבץ מילים של שירי-עם ביידיש. [[אברהם גולדפדן]], מייסד התיאטרון היידי ברוסיה, שילב הרבה שירי עם ומוזיקה בסגנון עממי בהפקותיו. בשנת 1898, יזמו שני היסטוריונים יהודים, [[שאול גינזבורג]] ופסח מארק ניסיון ראשון ליצור [[אתנולוגיה]] של מוזיקה יהודית עממית.

הממריץ העיקרי בתנועה למען מוזיקה יהודית לאומית היה, מכל מקום, [[יואל אנגל]]. אנגל, [[מלחין]] ו[[מבקר מוזיקה]], נולד מחוץ ל[[תחום המושב]] היהודי, ונטמע כליל בתרבות הרוסית. פגישה עם המבקר הרוסי הלאומי
[[ולדימיר סטאסוב]] דחפה את אנגל לחיפוש אחר שורשיו היהודים. "דבריו (של סטאסוב) הכו בדמיונו של אנגל כברק, וניעור בו היהודי," כתב ידידו ועמיתו להלחנה של אנגל [[יעקב ויינברג]], מלחין רוסי-יהודי ו[[פסנתרן]] קונצרטים (1956-1879), שהצטרף לסניף המוסקבאי של החברה למוזיקה עממית יהודית. ויינברג היגר לאחר מכן ל[[ארץ ישראל]], שם כתב את ה[[אופרה]] העברית הראשונה, "החלוצים", ב-1924. אנגל יצא לחקור את מוזיקת העם של היהודים בעיירות היהודיות ועשה את קיץ 1897 במסע ברחבי תחום המושב, בהאזנה לשירי יידיש ותיעודם בתווים. ב-1900, הוציא אלבום של עשרה שירים יהודיים, והגיש קונצרט של מוזיקת עם יהודית, בלוויית הרצאה.

== החברה למוזיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג ==

[[קובץ:Petersburg Society Publication.jpg|ממוזער|left|400px|יצירה מאת ה. קופיט, שפרסמה החברה. עמוד השער מציג את הסמליל של פרסומי החברה: מגן דוד מקיף נבל, ומצדדיו אריה מכונף וצבי, אזכור למשנה מ[[פרקי אבות]], "הווה גיבור כארי, רץ כצבי"]]
בשנת 1908 ייסדו אנגל וחבורה של מוזיקאים בדעתו מן הקונסרבטוריון של פטרבורג (בהם [[לאזאר סאמינסקי]]) את "החברה למוזיקה עממית יהודית של סנקט פטרבורג". מטרות החברה היו לפתח מוזיקה יהודית "באמצעות איסוף שירי עם ... ותמיכה במלחינים יהודים," ולפרסם יצירות ומחקר במוזיקה יהודית.

החברה הפיקה קונצרטים, בעיקר של עיבודים למנגינות עממיות להרכבים שונים, והוציאה לאור עיבודים ויצירות מקור מאת החברים בה. אלה כללו את המלחינים [[סולומון רוזובסקי]], [[אלכסנדר קריין]] ו[[מיכאיל גנסין]] ואת ה[[כנר]] [[יוסף אחרון]].

לאור התגברות הרגש הלאומי והציוני בקרב האוכלוסייה היהודית, התקבלו קונצרטים אלה בהתלהבות. לדוגמה, בקונצרט בעיר האוקראינית [[ויניצה]] "הקבילו את פני האמנים בתחנת הרכבת והעבירו אותם בסך ברובע היהודי של העיר ברוב טקס והתלהבות," סיפר החזן המקומי. בין האמנים שהופיעו בקונצרטים אלה היו הכנרים [[יאשה חפץ]] ו[[אפרם צימבליסט]], ה[[צ'לן]] [[יוסף פרס]] וזמר הבס [[פיודור שאליאפין]].

ב-1912, מימנה החברה משלחת, שכללה את המוזיקאי והמחנך היידי [[זוסמן קיסלגוף]], לצורך הקלטת מוזיקת-עם יהודית בעזרת ה[[פונוגרף]], המצאתו החדשה של [[תומאס אלווה אדיסון|אדיסון]]. הקבוצה הקליטה יותר מ-1000 גלילי שעווה. האוסף שמור בספריית פרנדסקי, [[הספרייה הלאומית של אוקראינה]] ב[[קייב]].{{הערה|[https://www.archives.gov.ua/Eng/NB/Phonoarchive.php The Phonoarchive of Jewish Folklore at the Vernadsky National Library of Ukraine ארכיב פונוגרפי של פולקלור יהודי בספרייה הלאומית של אוקראינה. שירותי הארכיב הממלכתי של אוקראינה, תרגום איליה לבונקה]}} האוסף הזה הוא בין המקורות האתנוגרפיים החשובים ביותר לחיים היהודיים באוקראינה מאותה תקופה. עוד יוזמה חשובה של החברה היה פרסום "קובץ שירים לבית הספר ולבית היהודי". ספר השירים הזה מקיף שישה כרכים מונומנטליים והוא כולל, נוסף לשירי עם שאספו קיסלגוף ואחרים, גם שירים אמנותיים מקוריים. יש בו גם חלק המוקדש למוזיקה שנכתבה לטקסטים דתיים.

== מוזיקה יהודית אמנותית מחוץ לרוסיה ==
הצלחת החברה התפשטה ברחבי רוסיה וממנה אל אירופה המזרחית והמרכזית. ב-1913 נוסד סניף ב[[חרקוב]], ולאחר מכן ב[[מוסקבה]] וב[[אודסה]]. פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] ו[[המהפכה הרוסית (1917)|המהפכה הרוסית]] שמו קץ לקיום הרשמי של החברה, אבל חבריה המשיכו בפעילויותיהם ובהשפעתם ברוסיה ומחוצה לה. מוזיקאים [[יהודים]]-[[פולין|פולנים]] כדוגמת יאנוט רוטקין יצאו, בהשראת החברה, במיזמים משלהם לאיסוף, עריכה והלחנה של [[מוזיקה יהודית]]. ב-1928 נוסדה החברה לקידום מוזיקה יהודית ב[[וינה|ווינה]].{{הערה|[http://www.musica-judaica.com/history.htm מוזיקה יודאיקה]}}

בראשית המהפכה הרוסית, עזבו רוב החברים המובילים של החברה בסנקט פטרבורג את רוסיה. יואל אנגל היגר ל[[ברלין]] בשנת 1922, שם הקים את הוצאת המוזיקה "יובל", שם הוציא מחדש רבות מיצירות החברה. כעבור שנתיים עלה ל[[ארץ ישראל]] והקים את [[הוצאת יבנה]], שהמשיכה את עבודת ההוצאה לאור של "יובל". אנגל מת בארץ ישראל ב-1927. רחוב ב[[תל אביב]] קרוי על שמו ו[[פרס אנגל]], החשוב בפרסי המוזיקה בישראל, מנציח את שמו. לאזאר סאמינסקי היגר ל[[ארצות הברית]] בשנת 1920, והיה שם לדמות ראשונה בחשיבותה בקידום המוזיקה היהודית. הוא היה ל[[מנהל מוזיקלי]] של [[טמפל עמנואל]] של [[רפורמים|הקהילה הרפורמית]] ב[[ניו יורק]]. במשרה זו התמיד עד מותו בשנת 1959.{{הערה|[http://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/saminsky-lazare Saminsky, Lazare ניקולאס סלונימסקי (2007)], אנציקלופדיה יודאיקה, הוצאה שנייה, דטרויט: מקמילן ספרי עיון ארצות הברית, כרך 17, עמ' 747-746.}}

בשנת 1932 ייסדה מרים צונזר, יחד עם סאמינסקי, [[יוסף יאסר]] ואחרים את MAILAM, מכון לחקר וקידום מוזיקה יהודית בארץ ישראל ובארצות הברית.{{הערה|[http://www.jewishmusic-asjm.org/about-us.html About Us החברה האמריקאית למוזיקה יהודית.]}}{{הערה|[http://jwa.org/encyclopedia/article/zunser-miriam-shomer Zunser, Miriam Shomer אריק גולדשטיין, "נשים יהודיות באמריקה: אנציקלופדיה היסטורית" באמצעות ארכיב נשים יהודיות"] 1 במרץ 2009, גרסת דפוס: רוטלדג', 1997, כרך 2, עמ' 1550-1549}}

סולומון רוזובסקי עלה לארץ ישראל, ומשם עבר לארצות הברית, שם המשיך להלחין, ללמד ולחקור מוזיקה יהודית.

[[יעקב ויינברג]] עלה לארץ בשנת 1922, אחרי שהיה קורבן לרדיפות ה[[בולשביזם|בולשביקים]] ב[[אודסה]]. ב-1927 זכתה ה[[אופרה]] העברית שלו "החלוצים" בפרס ראשון בתחרות ההלחנה ליובל המאה-חמישים לעצמאות ארצות הברית. בכספי הפרס יכול היה להגר לניו יורק. יצירותיו הדתיות בוצעו בניו יורק בטמפל עמנואל (שם היה למלחין הבית), כמו גם בבית הכנסת של פארק אבניו וימקא ברח' 92. הוא הצטרף לסגל מורי המוזיקה של [[מכללת האנטר]] ולקולג' למוזיקה של ניו יורק (שנסגר מאז). הוא המשיך להלחין, לנגן וללמד. האופרה הקומית שלו, "החלוצים" (1924) בוצעה בקונצרטים ב[[קרנגי הול]] בפברואר 1941 ושוב בפברואר 1947, ובשנות ה-30' בסיטי סנטר (שנקרא אז "מכה טמפל", בשל האדריכלות המורית שלו). האופרה בוצעה גם בברלין בשנות ה-30' על ידי ה"קולטורבונד", בהשתתפות זמרת הסופרן מאשה בניה. ה[[אריה (מוזיקה)|אריה]] שלה "השיר של שלמה" בוצעה במועד מאוחר יותר, בשנת 1998, על ידי הסופרן קרולין בלקוול באולם אוורי פישר של [[לינקולן סנטר]] בקונצרט גאלה "הצדעה ליום הולדת 50 של ישראל" בניצוח [[לאון בוטשטיין]] עם [[התזמורת הסימפונית האמריקאית]]. הפקה של "החלוצים" תוכננה לברוקלין קולג' בסתיו 2015 לחגוג את פתיחת מרכז אמנויות הבמה החדש שלהם. נכדת המלחין, אלן ל. ויינברג, הפיקה גרסה קונצרטית של האופרה בניו יורק ואפשר לשמוע אותה ביוטיוב.

==מפרסומי החברה==
* {{ספר בארכיון האינטרנט|[[זוסמן קיסלגוף|ז. קיסעלגאָף]] (עורך), [[אלכסנדר ז'יטומירסקי|א.[לכסנדר] זשיטאָמירסקי]] ופּ. לוואָוו (מעבדים), '''ליעדער-זאַמעלבוך: פֿאַר דער אידישער שול און פֿאַמיליע'''|nybc204977|פטרבורג: געזעלשאֲפֿט פֿאַר אידישע פֿאַלקס-מוזיק אין פּעטערבורג; אַרויסגעגעבען מיט מיטווירקונג פֿון דער [[חברת מפיצי השכלה|געזעלשאַפֿט "מפיצי-השכלה"]] אין פּעטערבורג; ברלין: [[ליאו וינץ]], 1912}}

==לקריאה נוספת==
<div class="mw-content-ltr">
* Galina Kopytova, “Die ‘Gesellschaft für jüdische Volksmusik’ in St. Petersburg/Petrograd,” in: Jascha Nemtsov and Ernst Kuhn (eds.), ''Jüdische Musik in Sowjetrussland: die “Jüdische Nationale Schule” der zwanziger Jahre'', Berlin: Verlag Ernst Kuhn, 2002, pp. 59–102.
* Lyudmila Sholokhova, “Zinoviy Kiselhof as a Founder of Jewish Music Folklore Studies in the Russian Empire at the beginning of the 20th Century,” in: Karl E. Grözinger (ed.), ''Klesmer, Klassik, jiddisches Lied: jüdische Musikkultur in Osteuropa'', Wiesbaden: Harrassowitz Verlag, 2004, pp. 63–72.
</div>

== קישורים חיצוניים ==
* {{רמב"י נושא|Obshchestvo evreiskoi narodnoi muzyki}}
* ג'יימס לופלר, {{אנצ ייווא|Society_for_Jewish_Folk_Music}}
* {{אנצ רוסית|13033}}
<div class="mw-content-ltr">
* "[[s:ru:ЕЭБЕ/Общество еврейской народной музыки|Общество еврейской народной музыки]]," ''[[יברייסקיה אנציקלופדיה|Еврейская энциклопедия Брокгауза и Ефрона]]''
* [http://intimatemusic.blogspot.com/2011/05/violin-voice-and-jews.html Songs with violin or viola] written by composers of the society.
* [http://www.musica-judaica.com/history.htm History] of the society and composer biographies.
* [https://web.archive.org/web/20110726164539/http://faujsa.fau.edu/jsa/music_album.php?jsa_num=100018&queryWhere=jsa_num&queryValue=100018&select=danto&return=artist_album Archival recordings] of Jewish art songs by Cantor Louis Danto.
</div>

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}

[[קטגוריה:מוזיקה יהודית]]
[[קטגוריה:מוזיקה עממית]]
[[קטגוריה:כליזמרים]]
[[קטגוריה:יהדות האימפריה הרוסית]]
[[קטגוריה:יהדות רוסיה]]
[[קטגוריה:תרבות יהודית]]
[[קטגוריה:מוסדות מוזיקליים]]

החברה למוזיקה עממית יהודית - היסטוריית גרסאות

imported>קווארק סגול: /* החברה למוזיקה עממית יהודית בסנקט פטרבורג */ הגהה