https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94החברה הגדולה - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:59:58Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=1004171&oldid=previmported>בריאן: /* רקע פוליטי */ הגהה2026-01-19T14:10:48Z<p><span class="autocomment">רקע פוליטי: </span> הגהה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Lyndon Johnson signing Civil Rights Act, July 2, 1964.jpg|ממוזער|[[נשיא ארצות הברית]] [[לינדון ג'ונסון]] חותם על [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח]] ב-2 ביולי 1964. מאחוריו [[מרטין לותר קינג]] ומנהיגים אחרים.|394x394 פיקסלים]]<br />
ה[[מונח]] '''החברה הגדולה''' (ב[[אנגלית]]: '''Great Society''') מתייחס לסדרת תוכניות פנְים רחבת-היקף שיושמה ב[[ארצות הברית]] במהלך נשיאותו של [[לינדון ג'ונסון]] בין השנים 1964–1968, ונועדה בתכליתה לעקור [[עוני]] מן השורש, לצמצם עוולות [[גזענות|גזעניות]], ולהרחיב את תשתית ה[[רווחה]] החברתית במדינה. ג'ונסון השתמש לראשונה בביטוי ב[[נאום]] שנשא ב-[[7 במאי]] [[1964]] ב[[אוניברסיטת אוהיו]]. החברה הגדולה הושתתה על מורשת ה[[ניו דיל]] שהנהיג [[פרנקלין דלאנו רוזוולט]] ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], ורתמה את כוח [[הממשל הפדרלי של ארצות הברית]] להתמודדות עם [[אי-שוויון כלכלי]]; שיפור מערכות ה[[חינוך]] וה[[בריאות הציבור|בריאות]]; וקידום [[זכויות האזרח]].<br />
<br />
[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] שאחרי [[מלחמת העולם השנייה]] שיפרה את [[רמת חיים|רמת החיים]] של [[אמריקאים]] רבים, אך פערים גדולים נותרו בעינם – במיוחד בקרב [[מיעוט]]ים ובאזורי [[עוני]] עירוניים ו[[כפר]]יים. במקביל, [[התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח]] צברה תאוצה וחשפה את עומק [[גזענות ממסדית|הגזענות הממסדית]] בארצות הברית. חלק מיוזמות החברה הגדולה התבססו על תוכניות "הסְפַר החדש" {{אנג|New Frontier}} של הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] אותו ירש ג'ונסון בנובמבר [[1963]]. הצלחתו של ג'ונסון הסתמכה על כישורי השכנוע שלו ועל הניצחון הסוחף של [[המפלגה הדמוקרטית]] בבחירות 1964, שהפכו את הקונגרס ה-89 ל[[ליברליזם בארצות הברית|ליברלי]] ביותר מאז [[1938]], עם רוב גדול במיוחד בשני בתי [[הקונגרס של ארצות הברית]]. בקונגרס ה-88 הוערך כי היו 56 ליברלים מול 44 [[שמרנות בארצות הברית|שמרנים]] ב[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]], ו-224 ליברלים מול 211 שמרנים ב[[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. לעומת זאת, בקונגרס ה-89 כבר דובר על 59 ליברלים מול 41 שמרנים בסנאט, ו-267 ליברלים מול 168 שמרנים בבית הנבחרים.<br />
<br />
ליבת תוכניות החברה הגדולה חגה סביב "המלחמה בעוני" – מאמץ להעמקת המעורבות הפדרלית בבריאות, ב[[חינוך]], וב[[עבודה (כלכלה)|כוח העבודה]]{{הערה|[https://www.history.com/articles/great-society Great Society - Programs, Definition & LBJ], באתר [[ערוץ ההיסטוריה]] {{אנגלית}}}}. חוק ההזדמנות הכלכלית משנת 1964 ייסד את חיל העבודה {{אנג|Job Corps}} ואת "המתנדבים בשירות אמריקה" {{אנג|AmeriCorps VISTA}}. חוק קופוני המזון 1964 העניק סיוע לרכישת מזון עבור [[אוכלוסייה מוחלשת|אוכלוסיות מוחלשות]]. חוק החינוך היסודי והתיכוני משנת 1965 מיסד הזרמת [[תקציב]] פדרלי לבתי ספר עם [[תלמיד]]ים מרקע כלכלי נמוך, ותיקוני הביטוח הלאומי משנת 1965 יצרו את תוכנית מדיקייד לסיוע רפואי לבעלי [[הכנסה]] נמוכה, ואת תוכנית [[מדיקר]] שקבעה [[ביטוח בריאות]] לבני 65 ומעלה.<br />
<br />
צעדים למיגור העוולות הגזעניות כללו את [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח מ-1964]] שאסר [[הפרדה גזעית]] ב[[בית ספר|בתי ספר]], במרחבים ציבוריים ובמקומות עבודה; [[חוק זכויות ההצבעה (1965)|חוק זכויות ההצבעה מ-1965]] שהבטיח את יכולת המיעוטים לממש את [[זכות בחירה|זכות הבחירה]] שלהם; [[חוק ההגירה והאזרחות (ארצות הברית)|חוק ההגירה והאזרחות]] שביטל את מכסות ה[[אתניות|מוצא]] והעדיף כישורים וקשרים משפחתיים לאזרחי ארצות הברית; וחוק זכויות האזרח מ-1968 שאסר [[אפליה גזעית]] ב[[דיור ציבורי]]. יוזמות נוספות כללו את הקמת [[הקרן הלאומית לאמנויות]], [[חקיקה|חקיקות]] ל[[הגנת הצרכן]], חוק השיכון והפיתוח העירוני מ-1965 שהרחיב את מערך הדיור הציבורי, חוק בקרת זיהום האוויר מכלי רכב שהגביל פליטות [[זיהום אוויר|מזהמות אוויר]], וחוק מערכת שבילי הטיולים הלאומית מ-1968 שהקים את מערכת השבילים הלאומית.<br />
<br />
רבות מתוכניות החברה נתקלו בהתנגדות מצד [[המפלגה הרפובליקנית]], שראו בהן "נדבות ממשלתיות" מיותרות. הפופולריות של ג'ונסון דעכה כאשר העמיק את מעורבות ארצות הברית ב[[מלחמת וייטנאם]], שדרשה משאבים אדירים שיכלו להיות מנותבים למדיניות הפנים האמריקאית. חלק ממיזמים אלה הורחבו דווקא בתקופת הממשלים הרפובליקנים של [[ריצ'רד ניקסון]] ו[[ג'רלד פורד]], בעוד אחרים פורקו; ורבים ספגו קיצוצי תקציב חדים תחת נשיאותו של [[רונלד רייגן]].<br />
<br />
== רקע ==<br />
=== רקע כלכלי ===<br />
יוזמות החברה הגדולה של ג'ונסון הוטמעו בתקופה של [[צמיחה כלכלית|צמיחה]] מהירה ב[[כלכלת ארצות הברית]], וזאת בניגוד למדיניות ה[[ניו דיל]] שנוסחה כתגובה ל[[השפל הגדול|שפל הגדול]] כשלושה עשורים קודם לכן. הנשיא [[ג'ון פיצג'רלד קנדי]] הציע קיצוץ גורף במיסים, אשר הפחית את שיעור [[מס שולי|המס השולי]] העליון ב-20% — מ-91% ל-71%. הקיצוץ אושר בפברואר [[1964]], שלושה חודשים לאחר [[רצח ג'ון קנדי]], במהלך כהונתו של ג'ונסון. הקיצוץ הפחית במידה ניכרת גם את שיעורי המיסוי על בעלי [[הכנסה]] נמוכה, וכן את [[מס חברות|מס החברות]]. [[תוצר לאומי גולמי|התוצר הלאומי הגולמי]] של ארצות הברית עלה ב-10% בשנה הראשונה לקיצוץ, והצמיחה הכלכלית בשנים 1961–1968 עמדה על ממוצע בן 4.5%.<br />
<br />
[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] בארצות הברית עלה ב-7% ב-[[1964]], ב-8% ב-[[1965]], וב-9% ב-[[1966]]. שיעור ה[[אבטלה]] ירד אל מתחת ל-5%, וב-1966 כבר הגיע שיעור המשפחות שהכנסתן עמדה על 7,000 [[דולר אמריקאי|דולר]] לשנה ומעלה ל-55% – לעומת 22% בלבד ב-[[1950]]. בשנת [[1968]], כש[[ג'ון קנת גלבריית]] פרסם מהדורה חדשה של ספרו [[חברת השפע]] {{אנ|The Affluent Society}} מ-[[1958]], ההכנסה הממוצעת של משפחה אמריקאית עמדה על 8,000 דולר, כפול מן הנתון עשור קודם לכן.<br />
<br />
=== רקע פוליטי ===<br />
{{ראו גם|הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964}}<br />
למעט [[חוק זכויות האזרח (1964)|חוק זכויות האזרח מ-1964]], לא התעורר עניין רחב בתוכניות "החברה הגדולה" במהלך [[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1964]]. ג'ונסון זכה בבחירות עם 61% מקולות הבוחרים, וניצח בכל [[מדינות ארצות הברית]] חוץ משש בהן ניצח יריבו הרפובליקני [[בארי גולדווטר]]. במערכות הבחירות ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] ול[[בית הנבחרים של ארצות הברית]], [[המפלגה הדמוקרטית]] הגדילה את כוחה באופן כה גדול עד כדי שהבטיחה שליטה ביותר משני שלישים מכל אחד מבתי הקונגרס ה-89, עם רוב של 68–32 בסנאט ו-295–140 בבית הנבחרים.<br />
<br />
דריסת הרגל של הדמוקרטים אפשרה להנהגת בית הנבחרים לשנות כללים שהקנו ל[[דמוקרטים דרומיים|דמוקרטים הדרומיים]] את היכולת לסכל בוועדות השונות חקיקות [[פרוגרסיביזם בארצות הברית|פרוגרסיביות]] ממדיניות "הספר החדש" של קנדי, בנוסף על חוקים אחרים בתחום זכויות האזרח, מה שסייע למאמצים לחוקק את תוכניות "החברה הגדולה". בשנת [[1965]], במושב הראשון של הקונגרס ה-89, עוצבה ליבת תוכנית "החברה הגדולה". המושב החל בחקיקת חוקים שעוכבו זה זמן רב ובכלל זה [[מדיקר]] וסיוע פדרלי לחינוך, והמשיך לתחומים נוספים לרבות [[תחבורה ציבורית]] מהירה; סיוע ב[[שכר דירה]]; תקנות גילוי נאות באריזות מוצרים; חקיקה להגנת הסביבה; הוראות חדשות למוסדות ל[[בריאות הנפש]]; הקמת "חיל המורים" והכשרות כוח אדם; הקמת [[תוכנית הד סטארט]] {{אנ|Head Start (program)}}; סיוע לתחבורה ציבורית עירונית; תוכנית לערי ניסוי וחוק דיור שכלל מתן [[סובסידיה|סובסידיות]] לשכר דירה; וחוק ל[[השכלה גבוהה]].<br />
<br />
ממשל ג'ונסון הגיש לקונגרס 87 הצעות חוק, וג'ונסון חתום על 84 מהן – שיעור של 96% – הנחשב לאחד ממושבי החקיקה המוצלחים ביותר בתולדות הקונגרס של ארצות הברית.<br />
<br />
== נאומיו של ג'ונסון באוהיו ובמישיגן ==<br />
[[קובץ:Ohio University College Green.png|ממוזער|קולג' גרין שב[[אוניברסיטת אוהיו]], שם הציג ג'ונסון לראשונה בפני העם האמריקאי את תוכניות "החברה הגדולה" שלו]]<br />
ג'ונסון נתן פומבי למושג "החברה הגדולה" לראשונה ב-[[7 במאי]] [[1964]], במהלך [[נאום]] שנשא בפני [[סטודנט]]ים ב[[קולג' גרין]] {{אנ|College Green of Ohio University}} ההיסטורי של [[אוניברסיטת אוהיו]] שבעיר את'נס:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ובעזרת אומץ ליבכם, חמלתכם ורצונכם, נבנה חברה גדולה. חברה שבה שום ילד לא יהיה רעב, ושום נער יהיה חסר השכלה.|שפה=אנגלית|תוכן במקור=And with your courage and with your compassion and your desire, we will build a Great Society. It is a society where no child will go unfed, and no youngster will go unschooled.|מקור=[https://www.presidency.ucsb.edu/documents/remarks-athens-ohio-university Remarks in Athens at Ohio University], באתר The American Presidency Project {{אנגלית}}}}<br />
<br />
ב-[[22 במאי]] אותה שנה, הציג ג'ונסון באורח רשמי את יעדיו המפורטים לתוכנית "החברה הגדולה" בנאום נוסף שנשא ב[[אוניברסיטת מישיגן]] שבעיר [[אן ארבור]]:<br />
<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אנו עומדים לאסוף את מיטב המוחות ואת הידע הרחב ביותר מכל קצוות תבל כדי למצוא את התשובות. בכוונתי להקים צוותי עבודה שיכינו סדרת כנסים ופגישות – בענייני ערים, יופיו של הטבע, איכות החינוך, ואתגרים חדשים נוספים. מתוך מחקרים אלה נתחיל להתוות דרכנו אל עבר החברה הגדולה.|שפה=אנגלית|תוכן במקור=We are going to assemble the best thought and broadest knowledge from all over the world to find these answers. I intend to establish working groups to prepare a series of conferences and meetings—on the cities, on natural beauty, on the quality of education, and on other emerging challenges. From these studies, we will begin to set our course toward the Great Society.|מקור=[https://web.archive.org/web/20020602041420/http://www.lbjlib.utexas.edu/johnson/archives.hom/speeches.hom/640522.asp President Lyndon B. Johnson's Remarks at the University of Michigan], מתוך אתר [[הספרייה והמוזיאון הנשיאותיים על שם לינדון ג'ונסון]] {{אנגלית}}}}<br />
<br />
== כוחות המשימה הנשיאותיים ==<br />
כמעט מיד לאחר נאומו ב[[אן ארבור]], החלו לפעול ב[[הבית הלבן|בית הלבן]] 14 צוותי משימה נפרדים, שעסקו בחקר רוב ההיבטים המרכזיים של [[דמוגרפיה של ארצות הברית|החברה האמריקאית]], תחת הנחייתם של עוזרי הנשיא [[ביל מויירס]] {{אנ|Bill Moyers}} ו[[ריצ'רד נ. גודווין]] {{אנ|Richard N. Goodwin}}. תוך שימוש בצוותי משימה נשיאותיים כדי לקבל [[ייעוץ אסטרטגי]] של מומחי מדיניות, הלך ג'ונסון בעקבותיו של קודמו קנדי, אך בניגוד אליו הוא הורה לצוותיו לעבוד בחשאי. כוונתו הייתה למנוע מהתוכנית לאבד רלוונטיות בעקבות ביקורת ציבורית ראשונית על הצעות שטרם עברו בחינה מספקת. בכל צוות משימה היו בדרך כלל חמישה עד שבעה חברים, וברובם נמנו מומחים ממשלתיים ואנשי [[אקדמיה]]{{הערה|[https://web.archive.org/web/20161013144109/http://cisupa.proquest.com/ksc_assets/catalog/101686.pdf Task Force Reports of the Johnson White House, 1963–1969], מאת LexisNexis{{כ}}, 2009 {{אנגלית}}}}.<br />
<br />
לאחר שכוחות המשימה הגישו לנשיא את ה[[דין וחשבון (מסמך)|דו"חות]] שלהם, פתח מויירס בסבב בחינה שני. ההמלצות הופצו בין [[סוכנות ממשלתית|סוכנויות הממשל]] הרלוונטיות, וגובשו אסטרטגיות להעברת החקיקה המוצעת בקונגרס. ב-[[4 בינואר]] [[1965]] הכריז ג'ונסון על חלק גדול מתוכניתו המוצעת ב[[נאום מצב האומה]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* {{צ-ספר|מחבר=John A. Andrew|שם=Lyndon Johnson and the Great Society|מו"ל=I.R. Dee|שנת הוצאה=1998|ISBN=1-56663-184-X}}<br />
* {{צ-ספר|מחבר=Eli Ginzberg and Robert Solow|שם=The Great Society: Lessons for the Future|שנת הוצאה=1974|ISBN=0-465-02705-9}}<br />
* {{צ-ספר|מחבר=Joshua Zeitz|שם=Building the Great Society: Inside Lyndon Johnson's White House|מו"ל=Penguin|שנת הוצאה=2019|ISBN=978-0-14-311143-6}}<br />
* {{צ-ספר|מחבר=Julian E. Zelizer|שם=The Fierce Urgency of Now: Lyndon Johnson, Congress, and the Battle for the Great Society|מו"ל=Penguin|שנת הוצאה=2015|ISBN=978-1-101-60549-3}}<br />
* {{צ-ספר|מחבר=Randall B. Woods|שם=Prisoners of Hope: Lyndon B. Johnson, the Great Society, and the Limits of Liberalism|מו"ל=scholarly history|שנת הוצאה=2016}}<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{בריטניקה|event/Great-Society|החברה הגדולה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20020602041420/http://www.lbjlib.utexas.edu/johnson/archives.hom/speeches.hom/640522.asp נאום הנשיא ג'ונסון בפני אוניברסיטת מישיגן], 22 במאי 1964 {{אנגלית}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:נשיאות לינדון ג'ונסון]]<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית: בריאות ורפואה]]<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית: חינוך]]<br />
[[קטגוריה:ארצות הברית: היסטוריה פוליטית]]</div>imported>בריאן