https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1_%28%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C%29הורדוס (בן הורדוס הגדול) - היסטוריית גרסאות2026-09-13T22:34:04Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1_(%D7%91%D7%9F_%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%93%D7%95%D7%A1_%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C)&diff=380450&oldid=previmported>דוד שי: קישורים פנימיים2026-05-25T16:15:03Z<p>קישורים פנימיים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מנהיג<br />
| שם = הורדוס<br />
| שם בשפת המקור = Ηρώδης Β΄ Φίλιππος<br />
}}<br />
'''הורדוס''' (מכונה גם '''הורדוס השני''') היה [[נסיך]] [[יהודים|יהודי]] מ[[בית הורדוס]]. בנו של [[הורדוס|הורדוס הגדול]], מלך [[התקופה הרומית בארץ ישראל|יהודה]], מ[[מרים (בת הכהן הגדול)|מרים]] בת [[כהן גדול|הכהן הגדול]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
מה שידוע לנו על קורות חייו של הורדוס השני, מגיע בעיקר מכתביו של [[יוסף בן מתתיהו]]. <br />
<br />
יוסף בן מתתיהו מספר שלאחר ששמע המלך הורדוס על מרים, בתו של ה[[כהן]] ה[[ירושלים בתקופת בית שני|ירושלמי]] [[שמעון בן ביתוס]] מ[[אלכסנדריה]] (מיסד שושלת הכהנים [[בית ביתוס]]), "שנחשבה ליפה בבנות באותו הזמן", החליט לשאתה לאישה. מכיוון שמשפחתה לא נחשבה מיוחסת מספיק, מינה הורדוס את אביה לכהן גדול במקום [[ישוע בן פיאבי]] לפני שהתחתן איתה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[קדמוניות היהודים]]''', ספר 15, פרק ט, פסקה ג, סעיפים 322-319.}}. על פי [[יוסף קלוזנר]], מונה אביה בשנת 23 לפנה"ס לערך{{הערה|שם=טבלה כרונולוגית III|פרופ' יוסף קלוזנר, '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ד, טבלה כרונולוגית III, עמ' 308.}}. על פי ניקוס קוקינוס, נישואיהם התרחשו בשנת 27/28 לפנה"ס ובאותה העת היא הייתה בת שלוש עשרה, והוא בן ארבעים וחמש{{הערה|[[אריה כשר]], [[אליעזר ויצטום]], '''הורדוס, מלך רודף ורדוף''', 2007, עמ' 170-169, עמ' 454 הערה 53: "לפי חישובי קוקינוס" - 222 .Kokkinos, N. '''The Herodian Dynasty''', 1998, p}}. מרים ילדה לו את הורדוס{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''[[תולדות מלחמת היהודים ברומאים]]''', ספר א, פרק כח, פסקה ד.}}, הנקרא בשמו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק א, פסקה ג, סעיף 19.}}.<br />
<br />
בשנת 7 לפנה"ס לערך, הוציא המלך הורדוס להורג את בניו מ[[מרים החשמונאית]], אחיו למחצה של הורדוס הבן. מתוך דאגה לנכדיו ה[[יתום|יתומים]], החליט המלך על זיווגים בתוך משפחת המלוכה, ולהורדוס [[אירוסין|אירש]] את [[הרודיאס]] בת אחיו [[אריסטובולוס (בית הורדוס)|אריסטובולוס]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק א, פסקה ב, סעיף 14; '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק כח, פסקה ב.}} (ואחות [[אגריפס הראשון]]).<br />
<br />
ב[[צוואה]] שכתב, מינה המלך הורדוס את בנו [[אנטיפטרוס בן הורדוס|אנטיפטרוס]] למלך אחריו ואת בנו הורדוס ליורש כסאו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ג, פסקה ב, סעיף 53; '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק כט, פסקה ב; פרק ל, פסקה ג.}}. אולם לאחר שנתגלה שמרים בת הכהן הגדול ידעה על הניסיון להרעיל אותו, מחק המלך את הורדוס בנו מצוואתו כדי להענישה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''תולדות מלחמת היהודים ברומאים''', ספר א, פרק ל, פסקה ז.}}. בנוסף לכך, גירש אותה והדיח (בשנת 5 לפנה"ס{{הערה|שם=טבלה כרונולוגית III}}) את אביה מהכהונה הגדולה{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק ד, פסקה ב, סעיף 78.}}.<br />
<br />
הורדוס נישא לכלה שייעד לו אביו ובשנת 14 לספירה לערך{{הערה|שם=קלוזנר 193|פרופ' יוסף קלוזנר, '''היסטוריה של הבית השני''', כרך ד', שיעור 9, פרק 5, עמוד 193.}} ילדה לו הרודיאס את [[שלומית בת הרודיאס|שלומית]]. [[נישואין]] אלו לא החזיקו מעמד זמן רב. כאשר היה אחיו למחצה (מ[[מלתקי]] ה[[שומרונים|שומרונית]]) [[הורדוס אנטיפס]] בדרכו ל[[רומא]], התארח בביתם של הורדוס והרודיאס. אנטיפס, שלהבדיל מהורדוס זכה לרשת חלק מהממלכה של אביהם ושלט ב[[טטרארכיה]] של [[הגליל]], חשק באשת אחיו ולמרות שכבר היה נשוי לבתו של [[חרתת הרביעי|חרתת]] מלך ה[[נבטים]], העז להציע להרודיאס להינשא לו. הרודיאס נענתה להצעה והם הסכימו שתעבור לביתו לכשישוב מרומא ויגרש את אשתו{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ה, פסקה א, סעיפים 110-109.}}.<br />
<br />
בשנת [[20]]{{הערה|שם=קלוזנר 193}} (או [[27]]{{הערה|שם=היסטוריון|'''יוסף בן מתתיהו - היסטוריון של ארץ-ישראל''' ([[יד יצחק בן-צבי]], תשמ"ג): גירושים אצל יוסף בן מתתיהו ([[מרדכי א' ראבילו]]), עמוד 156.}}) לערך, עזבה הרודיאס את הורדוס ונישאה לאחיו. יוסף בן מתתיהו מדגיש כי הרודיאס עזבה את בעלה בעודו בחיים לטובת אחיו ובכך הפרה את "חוקי האבות"{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 18, פרק ה, פסקה א, סעיף 136.}}. קביעתו מתבססת על כך שאישה אינה יכולה לתת גט לבעלה ויכולה להתגרש ממנו רק בהסכמתו. מאחר שהרודיאס עזבה את הורדוס בעודו בחיים וללא הסכמתו, הרי שעל-פי המשפט היהודי (עניין המודגש אצל יוסף גם במקום אחר{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר 17, פרק יג, פסקה א, סעיף 341: "אסור ליהודים לשאת את נשי אחיהם".}}) חל [[איסור עריות]] על אנטיפס להינשא לאשת אחיו{{הערה|שם=היסטוריון}}.<br />
<br />
== בברית החדשה ==<br />
הורדוס השני נזכר ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] בהקשר של פרשת הוצאתו להורג של [[יוחנן המטביל#אחריתו|יוחנן המטביל]], אשר נזף באנטיפס על כך שהוא נשא את אשת אחיו. ב{{ה|בשורה על-פי מרקוס}}, אחיו של אנטיפס ובעלה הראשון של הרודיאס, נזכר בשם "'''פיליפוס'''",{{הערה|{{ברית חדשה|מרקוס|ו|17}}.}} ולכן שמו של הורדוס השני מופיע לפעמים בספרות המקצועית בשפות שונות כ"הורדוס פיליפוס הראשון". ייתכן כי מחברה של הבשורה על-פי מרקוס התבלבל עם אח אחר, [[פיליפוס (בית הורדוס)|פיליפוס]] ה[[טטרארך]], המכונה בשל כך על ידי סופרים מסוימים, "הורדוס פיליפוס השני". הטעות הזאת נגררה גם אל [[הבשורה על-פי מתי]],{{הערה|{{ברית חדשה|מתי|יד|3}}.}} שמתבססת על המסופר אצל מרקוס. אפשרות נוספת היא שהורדוס השני אכן נקרא גם פיליפוס, והשם פיליפוס נשמט אצל יוספוס. על כל פנים, קיימת הסכמה על כך שיוספוס והברית החדשה מתכוונים לאותה הדמות, גם אם בשמות שונים.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:בית הורדוס]]<br />
[[קטגוריה:יהודי תקופת בית שני]]<br />
[[קטגוריה:יהודי המאה הראשונה לפנה"ס]]<br />
[[קטגוריה:יהודים במאה ה-1]]</div>imported>דוד שי