https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%94 2026-09-14T11:30:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%94&diff=110394&oldid=prev 2026-04-17T13:27:16Z

<p>תיקון קישור לאחר שינוי שם הערך</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;הדלפה&#039;&#039;&#039; היא העברת [[מידע מסווג]] או פנימי בחשאי ובאופן בלתי מוסמך לגורם חיצוני, בעיקר ל[[תקשורת המונים|אמצעי התקשורת]].<br /> <br /> ==היקף המושג==<br /> המושג הדלפה עוסק בהעברת [[מידע מסווג]] או פנימי בחשאי ובאופן בלתי מוסמך לגורם חיצוני, למשל, כאשר המידע מועבר לגורם תקשורתי או פעיל פוליטי אופוזיציוני. לעומת זאת, כאשר המידע מועבר לגורם עוין ו/או כאשר מטרת העברת המידע היא לפגוע בארגון ממנו מוצא המידע, התופעה מכונה [[ריגול]]. הדלפה של חומרי חקירה, לפני סיומה, עלולה לפגוע בהצלחת החקירה.<br /> <br /> ==המניעים להדלפה==<br /> מאחורי כל הדלפה עומד מקור שיש לו אינטרס מסוים. אינטרס כזה יכול להיות:<br /> * &quot;[[בלון ניסוי]]&quot;, שהוא אמצעי שמשתמשים בו בעיקר גורמים [[פוליטיקה|פוליטיים]] כדי לעמוד (באמצעות הדלפה) על תגובות הציבור לתוכניותיהם העתידיות, לפני שהם מתחייבים פומבית לתוכניות אלה.<br /> * סיוע לקידומו האישי של המקור, של ארגונו או של אדם או ארגון אחר.<br /> * הכשלת מהלך מתוכנן (או קידום מתוכנן) של אדם או ארגון כלשהו.<br /> * אזרחות טובה – המקור מבקש לחשוף [[שחיתות שלטונית|שחיתויות]] ו/או לתקן ליקויים.<br /> * [[טובת הנאה]] שמקבל המקור מהעיתונאי או אמצעי התקשורת שאליו הוא הדליף את המידע.<br /> * דאגה לפרסום [[כתבה עיתונאית]] כנגד יריב אותו מעוניינים להשחיר בתקשורת{{הערה|{{פס&quot;ד עליון|קישור=96094920.j01|סוג=בג&quot;ץ|עותר=אהרוני אהרון|משיב=לוי דורון - נציב מס הכנסה|ניתן ב=20 בפברואר 1997}}}}.<br /> * צורך המדליף בסיפוק אישי, &quot;טפיחה על האגו&quot;, להיות בעל השליטה על המידע.<br /> * יחסי גומלין בין המדליף לכתב, &quot;קבל מידע עכשיו, תן פרסום טוב עליי לאחר מכן&quot;.<br /> * הדלפה למען השתקה – מידע אחר במקום מידע אותו המדליף לא מעוניין לפרסם.<br /> * היסח דעת – הדלפה או דיווח של דבר כדי למנוע או לצמצם פרסום בדבר אחר&lt;ref&gt;{{Cite news|title=We’ve caught the distraction disease – we do anything to avoid the problems we face|url=https://www.theguardian.com/commentisfree/2023/jul/23/distraction-disease-we-do-anything-to-avoid-problems-we-face|work=The Observer|date=2023-07-23|access-date=2023-09-05|issn=0029-7712|language=en-GB|first=Torsten|last=Bell}}&lt;/ref&gt;.<br /> * הדלפת רוויה – הממסד מספק לעיתונאי מידע רב כדי למנוע מהעיתונאי יוזמה עצמאית לגילוי המידע.<br /> * הדלפה בה אין קשר מקצועי, הקשר אך ורק חברי או משפחתי.<br /> * הדלפה מטעם החשוד, שנועדה להעביר מסר לשותפיו לעבירה.<br /> * הדלפה מטעם החשוד, שנועדה לשמש אמתלה בהאשמת החוקרים בהדלפה.<br /> * הדלפה מטעם החשוד, שנועדה לייצור יחסי תן וקח עם עיתונאים.<br /> <br /> [[חופש העיתונות|עיתונאות חופשית]] אינה יכולה להתקיים ללא הדלפות, מפני שבמקרה כזה היה עליה להסתמך רק על מידע הנמסר בידי דוברים וגורמים רשמיים, שמטבע הדברים מוציאים לתקשורת רק את מה שברצונם לפרסם.<br /> <br /> ==הדלפות מפורסמות==<br /> [[קובץ:Letter of Resignation of Richard M. Nixon, 1974.jpg|שמאל|ממוזער|150px|מכתב ההתפטרות של [[ריצ&#039;רד ניקסון]].]]<br /> * [[פרשת מסמכי הפנטגון]] שהודלפו על ידי דניאל אלסברג לעיתון [[הניו יורק טיימס]].<br /> * [[פרשת ווטרגייט]], שבעקבותיה התפטר נשיא ארצות הברית [[ריצ&#039;רד ניקסון]] בשנת [[1974]]. בעת חקירת הפרשה נעזרו עיתונאי ה[[וושינגטון פוסט]] במקור שזכה לכינוי [[גרון עמוק (ווטרגייט)|גרון עמוק]] שלימים התברר כסגן ראש ה-[[FBI]].<br /> * [[פרשת חשבון הדולרים]], שהובילה להתפטרותו של ראש הממשלה [[יצחק רבין]] בשנת [[1977]]<br /> * הדלפת [[רשימת ה-11]] לעיתון הארץ שעסק בחשיפת ראשי ה[[פשע בישראל]]<br /> * הדלפת הכוונה [[מבצע אופרה|להפציץ את הכור הגרעיני העיראקי]] ל[[שמעון פרס]] בשנת [[1981]]<br /> * ההדלפה שהביאה להפסקת [[מבצע משה]] להעלאת [[ביתא ישראל|יהודי אתיופיה]] בשנת [[1985]]<br /> * הדלפת סודות [[הקריה למחקר גרעיני]] בידי [[מרדכי ואנונו]] בשנת [[1986]]<br /> * הדלפת &quot;[[מסמך שטאובר]]&quot;, מסמך צבאי סודי שעסק באסטרטגיה הישראלית במשא ומתן עם [[סוריה]], על ידי [[בנימין נתניהו]] בהיותו [[ראש האופוזיציה]] בנאום ב[[הכנסת|כנסת]] ב-1994{{הערה|{{גלובס|רונית ורדי|ליאורה לא לבד|779187|12 במרץ 2004}}}}{{הערה|{{נענע10||נתניהו, בנימין|365653|15 באוקטובר 2006||news}}}}.<br /> * [[פרשת סיריל קרן]], שהדליפה עו&quot;ד [[ליאורה גלט-ברקוביץ&#039;]] בשנת [[2003]]<br /> * הדלפת הוראת הרמטכ&quot;ל [[דן חלוץ]] למכור את תיק ניירות הערך שלו ביומה הראשון של [[מלחמת לבנון השנייה]] בשנת [[2006]]<br /> * הדלפת מאות אלפי מסמכים מסווגים של [[ארצות הברית]] על ידי האתר [[ויקיליקס]] בנובמבר 2010.<br /> * תלונות של [[בנימין נתניהו]] על הדלפות מחקירותיו הובילו לבדיקות פוליגרף של קציני משטרה, אולם ללא תוצאות. המפכ&quot;ל הביע ביטחון בכך שמקור ההדלפות אינו במשטרת ישראל{{הערה|1=חקירות נתניהו: בכירים במשטרה מתושאלים לגבי קשרים עם עיתונאים]http://www.kan.org.il/Item/?itemId=23826}}.<br /> *הדלפת [[מסמכי פנדורה]] שחשפה 11.9 מיליון מסמכים מ-14 חברות המספקות שירותים ב[[מקלט מס|מקלטי מס]], שעל פי הערכות עזרו לאלפי אנשים בהם ידוענים ופוליטקיאים רבים, להסתיר כ-32 טריליון [[דולר]] מחיוב במס.<br /> *[[פרשת הדלפת המסמכים המסווגים לעיתון בילד]] במהלך מלחמת [[מלחמת חרבות ברזל|חרבות ברזל]], בה הודלפו מסמכים מסווגים לעיתון ה[[בילד]] על ידי מקורבים ל[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]].<br /> *[[פרשת שדה תימן]], במהלכה הודתה ה[[פצ&quot;ר]]ית, [[יפעת תומר-ירושלמי]], כי בהוראתה הודלף סרטון מהתנהלות [[חיילי צה&quot;ל]] במחנה.<br /> <br /> ==המאבק בהדלפות==<br /> הדלפה היא [[עבירה פלילית]] כאשר היא כוללת מידע שהדלפתו נאסרה בחוק. דוגמאות:<br /> * [[עובד ציבור]] שמסר, ללא סמכות כדין, ידיעה שהגיעה אליו בתוקף תפקידו, לאדם שלא היה מוסמך לקבלה, עובר עבירה של [[גילוי בהפרת חובה]] ({{סחפ|חוק העונשין|סעיף 117}}).<br /> * מי שנמסר לו מסמך רשמי בתנאי מפורש שעליו לשמרו בסוד, והוא מסרו לאדם שאינו מוסמך לקבלו, עובר עבירה של [[גילוי בהפרת אמון]] ({{סחפ|חוק העונשין|סעיף 119}}).<br /> * מי שמסר ידיעה סודית כשאינו מוסמך לכך עובר עבירה של [[מסירת ידיעה סודית]] ({{סחפ|חוק העונשין|סעיף 113א}}).<br /> * מסירת מידע המוגן ב[[חוק הגנת הפרטיות]] הוא [[פגיעה בפרטיות]].<br /> <br /> הדלפה עלולה להיות גם עוולה אזרחית, למשל כשהיא פגיעה בפרטיות או הפרה של [[הסכם סודיות]].<br /> <br /> הרשויות עושות מאמצים להיאבק בהדלפות. האמצעי החמור ביותר הוא פתיחת [[חקירה פלילית]] והעמדה לדין של מדליפים, אם כי הליך זה הוא נדיר. דוגמה למקרה כזה הוא חשיפתה והעמדתה לדין של [[ליאורה גלט-ברקוביץ&#039;]] כמדליפת חקירת [[אריאל שרון]] ב[[פרשת סיריל קרן]].<br /> <br /> עם זאת, לעיתים המדינה מעניקה חסינות למדליף על מנת לעודד מאבק בשחיתות. כך למשל, סגן ניצב אפרים ארליך, שהדליף מידע שהביא להקמת [[ועדת זיילר]] זכה לחסינות לקראת עדותו בוועדה{{הערה|1={{פס&quot;ד עליון|קישור=08007880.t06|סוג=בג&quot;ץ|עותר=התנועה למען איכות השלטון בישראל|משיב=מפכ&quot;ל המשטרה|ניתן ב=6 ביולי 2008}}, סעיף ב&#039;}}.<br /> <br /> סוגיה אחרת היא האם יש לחברי כנסת חסינות מהותית כאשר הם מדליפים מידע סודי שהגיע אליהם. במקרה של נתניהו ומסמך שטאובר, פסק [[בית המשפט העליון]] כי אין להעמיד את נתניהו לדין על חשיפת המסמך כי עשה זאת ללא תכנון מקודם ורק נגרר לכך מקריאת ביניים של [[שמעון פרס]]{{הערה|1=ראו דברי [[סוזי נבות]] [http://www.knesset.gov.il/protocols/data/rtf/knesset/2001-10-30.rtf] }}. בשנת 2014 הושעה ח&quot;כ [[עמר בר-לב]] מחברותו בארבע ועדות משנה של [[ועדת החוץ והביטחון]] של [[הכנסת]], לאחר שהדליף מידע (לא סודי) מתוך דיון חסוי בוועדה{{הערה|{{הארץ|יהונתן ליס|ח&quot;כ בר לב הושעה מוועדות ביטחוניות כי חשף מידע מדיוני ועדה לתקציב הביטחון|1.2325728|19 במאי 2014|מנויים=לא}}}}.<br /> <br /> דרך נוספת להיאבק בהדלפות הוא פורסם מוקדם ומסודר של הנושא כדי למנוע פרסומים מגמתיים שמקורם בהדלפות. עם זאת, בפסק דין של [[בג&quot;ץ]] נקבע שדבר זה אינו מצדיק פרסום ביקורת לפני סיום הליך מסודר של בירור הביקורת{{הערה|{{פס&quot;ד עליון|קישור=00078050.r16|סוג=בג&quot;ץ|עותר=רוני אלוני – חברת מועצת עירית ירושלים|משיב=מבקרת עירית ירושלים ואחרים|ניתן ב=11 במאי 2003}}, סעיף 21}}.<br /> <br /> בחודש יולי 2017 אישרה הכנסת חוק המחייב [[בדיקת פוליגרף]] לקציני משטרה, בדיקה שבין היתר נועדה להיאבק בהדלפות{{הערה|{{nrg||אושר סופית : בדיקות פוליגרף לקציני משטרה|888/302||1|2}}}}.<br /> <br /> באפריל 2025, במהלך חקירת חשד ש[[יונתן אוריך]], יועצו של ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]], הדליף מידע סודי מדיון של [[הקבינט המדיני-ביטחוני]], הודה נתניהו שאוריך עשה זאת בהוראתו{{הערה|{{העין השביעית|שבי גטניו|הדלפות מהקבינט: נתניהו הודה כי שיקר, לקונה בחוק פוטרת אותו מאחריות פלילית|548903|7 באפריל 2025}}}}.<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[חיסיון עיתונאי]]<br /> * [[אבטחת מידע]]<br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> * [[שמעון שיפר]], &#039;&#039;&#039;לעיניך בלבד&#039;&#039;&#039;, [[ידיעות ספרים]], 2021 (עמ&#039; 23–38)<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקימילון=הדלפה|ויקימילון 2=מדליף}}<br /> * [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=8711 אחריות עיתונאית או &quot;האם לירות בשליח&quot;?] באתר מט&quot;ח<br /> * {{העין השביעית|רפי מן|כשבטחון שדה פשט על גלי-צה&quot;ל|34064|8 באפריל 2010}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> [[קטגוריה:תקשורת המונים]]</div>

imported>מ-ב-צ