https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9Dהגדת ראשי הציפורים - היסטוריית גרסאות2026-09-15T01:33:23Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D&diff=224226&oldid=previmported>א 158: /* התגלגלות ההגדה מגרמניה לישראל */ קישור לערך ולא לדף הפניה2026-04-29T06:40:02Z<p><span class="autocomment">התגלגלות ההגדה מגרמניה לישראל: </span> קישור לערך ולא לדף הפניה</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{ספר}}<br />
<br />
'''הגדת ראשי הציפורים''' היא [[כתב יד (העתק)|כתב יד]] מאויר של ה[[הגדה של פסח]] שנוצרה ב[[גרמניה]] בסוף [[המאה השלוש עשרה|המאה ה-13]]. שמה נובע מה[[איור]]ים המעטרים אותה, בהם מופיעות דמויות אדם ולהן [[ראש]]ים של [[ציפור]]ים.<br />
<br />
זו היא ההגדה העתיקה ביותר הקיימת בשלמותה, וכיום היא מוצגת ב[[מוזיאון ישראל]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.imj.org.il/collections/199815|כותרת=הגדת ראשי הציפורים|אתר=מוזיאון ישראל|תאריך_וידוא=2023-03-23}}</ref><br />
<br />
==על אודות ההגדה==<br />
[[קובץ:Birdhea5.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דף מהגדת ראשי הציפורים|דף מההגדה]]<br />
ההגדה נכתבה בשנת [[1300]] לספירה בקירוב. שם המעתיק כנראה היה מנחם, כפי שנרמז מהדגשת האותיות מ-נ-ח-ם במילה "מונחים" באחד מעמודי ההגדה. ההגדה מקושטת בשלל איורים צבעוניים המופיעים לרוב בשולי דפיה. נוסף על כן יש שני דפים שבהם מופעים ציורים שלמים, אחד בתחילתו של הספר והשני בסופו. חלק מהציורים מתארים מאורעות ב[[תנ"ך]], כגון [[עקדת יצחק]], [[יציאת מצרים]] וקבלת [[לוחות הברית]]. איורים אחרים מראים את סממני החג, כגון ארוחת [[סדר פסח]], [[נטילת ידיים]], והצפנת ה[[אפיקומן]]. לדמויות היהודיות גוף אנוש וראש ציפור; הגברים היהודים חובשים את [[כובע היהודים]] שיהודים נדרשו לחבוש בתקופת ימי הביניים שבה נכתבה ההגדה. דמויות של לא-יהודים, כשל פרעה, אינן מופיעות כציפורים, אך פניהן מוסתרות.<br />
<br />
סברות מסברות שונות ניסו להסביר מדוע בחרו המאיירים להעניק לדמויות ראשי ציפור. הסברה הרווחת היא שיהודי אשכנז נהגו להימנע מלצייר פני בני אדם בגין הדיבר "לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל-תְּמוּנָה" ({{תנ"ך|שמות|כ|ג}}). ואומנם, בכתבי יד עבריים אחרים מאותה תקופה נמנעו מאיירים מלצייר פני אדם, והיה נהוג להחליפם בפני חיות, להסתירם או לצייר פנים בלי תווים מזהים. יש המסבירים שליהודים ראש של [[נשר]], משום שבני ישראל מתוארים כנשרים בעת צאתם ממצרים: "כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ, עַל-גּוֹזָלָיו יְרַחֵף; יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ, יִשָּׂאֵהוּ עַל-אֶבְרָתוֹ" ({{תנ"ך|דברים|לב|יא}}). הסבר אחר הוא שהנשר היה סמל של [[מלכים וקיסרים גרמניים|קיסר גרמניה]], והבחירה לצייר את היהודים כנשרים הייתה כדי להפגין נאמנות למלוכה{{הערה|1={{ישראל היום|[[איל חיות-מן]]|גלגולה של הגדה|culture/books/article/15624445|18 באפריל 2024}}}}.<br />
<br />
ההיסטוריונית [[רות מלניקוף]] טוענת שהדמויות היהודיות אינן אלא [[קריקטורה|קריקטורות]] אנטישמיות נלעגות. לטענתה, האיורים נעשו בידי אמנים נוצרים, ודמות הציפור בעלת המקור הבולט מרמזת על האף הארוך שיוחס ליהודים. היא מחזקת טענה זו בעובדה שלחלק מהדמויות [[אוזן|אוזני]] [[חזיר הבית|חזיר]].{{הערה|1={{הארץ|דוד רפ|חזירים עם ראשי ציפורים|1.1528746|27 באפריל 2005}}}}<br />
<br />
==התגלגלות ההגדה מגרמניה לישראל==<br />
ההיסטוריה של ההגדה אינה ידועה לאשורה. בכריכתה כתוב שהיא נרכשה בשנת [[1864]] על ידי ברוך בנדיקט. אחת מצאצאיותיו, יהודית בנדיקט, נישאה לשר המשפטים של מדינת [[באדן (מדינה)|באדן]], [[לודוויג מרום]], וידוע שההגדה הייתה ברשותם.<br />
<br />
בשנת [[1934]] נאסר מרום על ידי הנאצים. אשתו וילדיו ברחו ל[[צרפת]], ולא ידוע מה עלה בגורל ההגדה באותו זמן. ההגדה התגלגלה לידיו של הרמן קהאן, תושב העיר [[קרלסרוהה]] שבה שכנה משפחת מרום, אשר עלה ארצה מ[[שווייץ]] ב-[[1946]]. קהאן, שלא ידע להעריך את שוויה של ההגדה ולא ידע שהיא ההגדה הקדומה ביותר הקיימת בשלמותה, ניאות למוכרה ל[[בית הנכות בצלאל]]. לאחר מכן עברה ההגדה לאוסף [[מוזיאון ישראל]]. ב-[[1965]] פורסמה [[מהדורת פקסימיליה|פקסימיליה]] של ההגדה ב[[הוצאת תרשיש]], בעריכת מיכאל שפיצר, שלראשונה אפשרה לציבור לצפות בהגדה בשלמותה.<br />
<br />
נכדיו של לוודויג מרום הגישו תביעה ב[[ניו יורק]] נגד [[מוזיאון ישראל]] לפיצוי כספי ולשינוי שם ההגדה ל"הגדת מרום".{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|צאצאי יהודי שנרצח בשואה טוענים לבעלות על הגדה נדירה שמוצגת במוזיאון ישראל|0000017f-db60-db22-a17f-fff14ab80000|22 באפריל 2016}};{{ש}}כביר ג'אלה, [https://www.artnewspaper.co.il/2022/04/14/מוזיאון-ישראל-נתבע-על-ידי-יורשיהם-של-קורבנות-שואה-בעקבות-הגדה-יקרת-ערך מוזיאון ישראל נתבע על ידי יורשיהם של קורבנות שואה בעקבות הגדה יקרת ערך], The Art Newspaper,{{כ}} 14 באפריל 2022}}{{הבהרה|ומה קרה מאז?}}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* {{ynet|דניאל אדלסון (ניו-יורק), אילנה קוריאל|הקרב על ההגדה היקרה בעולם: תישאר ברשות המוזיאון, המשפחה שוקלת תביעה בישראל|judaism/article/s10ili38s|24 בנובמבר 2022}}<br />
* [http://www.imj.org.il/collections/199815 הגדת ראשי הציפורים] באתר מוזיאון ישראל<br />
* {{מרחב}}<br />
* {{מעריב|[[צבי לביא]]|הגדת ראשי הציפורים|19790411|146}}<br />
* {{הספרנים||פסח מההגדות|pesach-mahahagadot|15.11.2020}}<br />
* {{הארץ|דוד רפ|חזירים עם ראשי ציפורים|1.1528746|27 באפריל 2005}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20090622201209/http://www.galim.org.il/haggada/ הגדת ראשי הציפורים] ב[[אתר סנונית]]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{הגדות של פסח}}{{מוזיאון ישראל}}<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:כתבי יד עבריים מאוירים]]<br />
[[קטגוריה:אוסף מוזיאון ישראל]]<br />
[[קטגוריה:כתבי יד של ההגדה של פסח|ראשי הציפורים]]</div>imported>א 158