https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9Cהגדת ארץ ישראל - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:10:19Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%AA_%D7%90%D7%A8%D7%A5_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C&diff=1019433&oldid=previmported>YoavR: הוספת קטגוריה:היישוב באמצעות HotCat2026-04-04T06:20:56Z<p>הוספת <a href="/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91" title="קטגוריה:היישוב">קטגוריה:היישוב</a> באמצעות <a href="/index.php/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94:Gadget-HotCat" title="עזרה:Gadget-HotCat">HotCat</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[קובץ:Hagadat.eretz.israel.png|ממוזער|העמוד הפותח של ההגדה]]<br />
'''הגדת ארץ ישראל''' (תרפ"ג; [[1923]]), היא [[הגדה של פסח]] המשלבת [[פרודיה]] עם הנוסח המקורי, לצד התייחסויות אקטואליות לעת בו היא נכתבה – [[היישוב#תקופת המנדט הבריטי|היישוב העברי]] ב[[ארץ ישראל]] בתקופה של תחילת [[המנדט הבריטי]]. ההגדה חוברה על ידי ה[[מתרגם]] וה[[בלשנות|בלשן]] [[קדיש סילמן|קדיש יהודה־לייב סילמן]], שהיה ממייסדי [[תל אביב-יפו|תל אביב]] ושכונת [[בית הכרם]] בירושלים.{{הערה|{{הספרנים||הצצה לכמה מההגדות שישאירו אתכם פעורי פה|pesach_haggadot|15 במרץ 2018}}}}<br />
<br />
== מבנה ההגדה ==<br />
ההגדה שומרת על מבנה הסדר המסורתי, אך ממירה את הדמויות והמושגים המרכזיים בדמויות ובמוסדות בני הזמן, לדוגמה – "החכם" מזוהה עם [[הנציב העליון]], "הרשע" עם [[הוועד הערבי העליון|הוועד הערבי]], "התם" עם [[היישוב הישן]], ו"שאינו יודע לשאול" עם הדור הצעיר, המתואר ככוח פועל ועתידי. לשון ההגדה משלבת בשפת ההגדה המקורית – [[עברית]] ו[[ארמית]] – [[עברית ישראלית|ניסוחים מודרניים]], וסגנונה הומוריסטי־ביקורתי, תוך שימוש בפרודיה כדי לבטא עמדות לאומיות, חברתיות ופוליטיות.<ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990013254840205171/NLI|הכותב=[[קדיש סילמן|קדיש יהודה סילמן]], 1880–1937|כותרת=הגדת ארץ ישראל: עם בדיקת חמץ ועם חד גדיא ועם שני פירושים רס"י ומטה הלוה, נסדר והוגה לפי הגהות א"י|אתר=[[הספרייה הלאומית]]|תאריך_וידוא=2026-04-02}}</ref><br />
<br />
ההגדה מתאפיינת בשימוש שיטתי בפרודיה על מבנה [[ליל הסדר|סדר הפסח]], תוך שילוב משמעויות פוליטיות־אקטואליות הנוגעות למציאות היישוב בארץ ישראל בתקופת המנדט בשלבי הסדר המסורתיים. כל אחד משלבי הסדר ("קדש", "רחץ", "יחץ" וכדומה) מקבל פירוש [[סאטירה|סאטירי]] חדש, המתייחס למוסדות, לדמויות ולמתחים פוליטיים בני הזמן, כגון הוועד הפועל הערבי, מאבקים פוליטיים פנימיים ואלימות לאומית. הסגנון מבוסס על [[שעשועי לשון|משחקי לשון]], היפוך משמעויות, שימוש ב[[קומדיה שחורה|הומור שחור]], ולעיתים אף ב[[ציניות]] חריפה, כדי לבקר את המציאות החברתית והפוליטית. בכך הופכת ההגדה מטקסט טקסי־דתי למסמך סאטירי־ביקורתי המשקף את רוח התקופה ואת המתח בין מסורת לבין מציאות מודרנית ולאומית.<ref name=":0" /><br />
<br />
סדר הקערה מוצג כך: סדר הקערה הציונית: בעל זרוע יפה משיג ביצה עם כרפס לפתוח עם חזרת. דפוס חרושת, ואשר אינו כן אוכל מרור, סמן למעשים סדורים בארץ שמורים. הטקסט של "קדש ורחץ" מובא בהגדה כך:<ref name=":0" /><br />
{{ציטוט|תוכן=(קדש) את הועד הפועל הערבי אל ביתך (ורחץ) אותם (קר) תן להם אמבט קר (פס) אוי, אם פס כח (יחץ) חוצה את הפוליטיקה לכאן ולכאן (מגיד) אעיין בדבר (רחצה) לתנועה שכבר רחצה בדמים (מוציא) לו הוציא המסקנא (מצה) בהתעורר התגרה (מרור כורך) להאכיל מרור את בני קורח (שלחן עורך) העורכים מלחמה זזורקים שלחנות וכסאות (צפון) צריך להחביאם בבתי כלאים (ברך) שלא יתקוממו לברוח (הלל) באמצע הליל (נרצה) העבדים הנרצעים לתורכים.|מירכאות=כן}}<br />
דוגמה לניסוח ההיתולי של ההגדה היא בקטע המקורי של "יכול מראש חודש", ששונה לניסוח הבא: "אינו יכול מראש חודש לשלם משכורת, תלמוד לומר ביום ההוא, הרי הוא דוחק ליום הרחוק ההוא".<ref name=":0" /><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [https://books.google.co.il/books/about/הגדת_ארץ_ישראל.html?id=1Sx-zQEACAAJ&redir_esc=y הגדת ארץ ישראל], באתר [[גוגל ספרים]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{הגדות של פסח}}<br />
<br />
[[קטגוריה:הגדה של פסח|ארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:הגדות של פסח|ארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:היישוב]]</div>imported>YoavR