https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8הארי בראונר - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:14:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%99_%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%A8&diff=353580&oldid=previmported>Ovedc: הוספת קישור למרין פרדה2024-04-09T03:48:59Z<p>הוספת קישור ל<a href="/index.php/%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%A8%D7%93%D7%94" title="מרין פרדה">מרין פרדה</a></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות<br />
|שם בשפת המקור=Harry Brauner<br />
|תמונה =Harry_Brauner.jpg<br />
|כיתוב= הרי בראונר בצעירותו {{תמונה להחלפה}}<br />
}}<br />
'''הארי בראונר''' (ב[[רומנית]]: '''Harry Brauner''';{{כ}} [[24 בפברואר]] [[1908]] – [[11 במרץ]] [[1988]]) היה [[מוזיקולוג]] וחוקר [[פולקלור]] [[יהודי]]-[[רומני]]. אחיהם של ה[[צייר]] [[ויקטור בראונר]] וה[[צלם]] [[טדי בראונר]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
הארי בראונר נולד ב[[פיאטרה ניאמץ]], ב-1908, בן אמצעי משלושת בניה של משפחה יהודית. אביו עבד בתחום תעשיית העץ ובזמן הפנוי גילה משיכה בתחום השירה, ה[[היפנוזה|היפונוט]] ה[[ספיריטואליזם]] וה[[תאוסופיה]]ו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=3w3cGVJ_NK8|כותרת=קולו של הארי בראונר מהארכיון, בתכנית של "Radio Romania Cultural" ברומנית}}</ref>.בשנת [[1913]] עבר עם המשפחה ל[[וינה|ווינה]] וכעבור שנתיים חזר והתיישב זמנית בעיר [[בראילה]]. תוך כדי נדודים אלה למדו בראונר ואחיו בילדותם את השפה ה[[גרמנית]]. בשנים 1917–1918 המשפחה עברה ל[[בוקרשט]], שנמצאה אז תחת כיבוש גרמני. בראונר למד בקונסרבטוריון למוזיקה (כיום האוניברסיטה הלאומית למוזיקה) והשתלם שם בפולקלור המוזיקלי הרומני אצל דומיטרו קיריאק, שטפאן פופסקו וקונסטנטין בראילויו. בתום הלימודים לימד שיעורים פרטיים למוזיקה כדי להתפרנס. בשנת [[1927]] התמנה על ידי בראילויו, שהעריך מאוד את כישוריו, למזכיר הארכיון לפולקלור שהקים ליד איגוד המלחינים והמוזיקולוגים מרומניה.<br />
<br />
הוא זכה גם להערכת ה[[סוציולוג]] הרומני דימיטריה גוסטי, שצירף אותו בשנת 1929 לצוות המחקר שלו שערך מונוגרפיה של הכפר דרגוש-פגראש (Drăguş). בצוות זה השתתפו עוד חוקרים, שחלקם הפכו לשם דבר כמו מירצ'ה וולקנסקו, פאול סטריאן, פטרו קומרנסקו, מרגרטה סטריאן, טודור ויאנו, ד"ר מיטו ג'ורג'סקו, טראיאן הרסני, אמנואיל בוקוצה ולנה קונסטנטה. בזאת האחרונה בראונר התאהב והיא הפכה לחברתו לחיים. בשנת [[1930]] הקליט אוסף נוסף של שירי עם ביישוב רונקו במחוז [[גורז']].<br />
במסגרת הצוות הרב-תחומי הנזכר לעיל, בראילויו ובראונר עסקו בתחום המוזיקה. במהלך 10 שנים הם הצליחו להקליט – בעזרת [[פונוגרף]] על צילינדרים משעווה – כ-5,000 שירים.<br />
<br />
מאחר שלא יכול היה להתפרנס מעבודתו המחקרית בשנים [[1929]]–[[1932]], לימד בראונר בבית ספר תיכון בעיר [[טורנו מגורלה]]. בראונר היה לראשון שהצליח להקליט ב[[טרגובישטה (רומניה)|טרגובישטה]] את מנגינת הבלדה העממית הרומנית המפורסמת על [[הבנאי מנולה (בלדה)|הבנאי מנולה]], כשהיא מבוצעת ב[[כלי מיתר]] הקרוי "[[קובזה]]". בשנת [[1933]], בעזרת מלגה שהצטיין בה, נסע ל[[פריז]] ועבד ב[[ארמון טרוקדרו הישן|מוזיאון טרוקדרו]].<br />
<br />
==שנות בגרותו כחוקר פולקלור ==<br />
בימי [[אנטישמיות|החוקים האנטישמיים]] בהשפעה [[נאצים|נאצית]] שהונהגו ב[[רומניה]] בשנים [[1938]]–[[1944]] סולק בראונר כיהודי מתפקידים במגזר הציבורי ומצא משרה של מורה למוזיקה בתיכון יהודי, לצדם של חוקרים בעלי שם כמו ה[[בלשן|בלשנים]] [[אלכסנדרו גראור]] וז'אק ביק.<br />
<br />
אחרי הפלת המשטר של [[יון אנטונסקו]], בין השנים [[1944]]–[[1949]], בתקופה הקצרה של המעבר ל[[רומניה הקומוניסטית|משטר הקומוניסטי]], התמנה בראונר ליועץ מוזיקלי בחברת הרדיו הממלכתית הרומנית. שם טיפח את ארכיון הפולקלור והפך למנהלו. בשנת [[1948]] הקים את המכון לפולקלור בבוקרשט. המנהיג הקומוניסטי לוקרציו פטרשקאנו, שנמנה עם ידידיו, עזר לו להשיג את הבניין שאחסן את המכון. בשנת 1949 התמנה לפרופסור וראש הקתדרה לפולקלור בקונסרבטוריון של בוקרשט. באותה שנה היה מעורב בהקמת התזמורת למוזיקה עממית ע"ש בארבו לאוטרו.<br />
<br />
בנוסף לתרומתו לגילוי כשרונה של [[מריה טנאסה]], גילה וטיפח בראונר עוד כישרונות מוזיקליים רבים, בהם [[חליל פאן|חלילן פאן]] [[גאורגה זמפיר]], הזמרים יונלה פרודן ואלקסנדרו מיקה וה[[אתנומוזיקולוגיה|אתנומוזיקולוג]] חוקר שירי העם היהודיים, [[אמיל סקולץ]].<br />
<br />
==בכלא הקומוניסטי==<br />
בגלל קשריהם של בראונר וחברתו, לנה קונסטנטה, עם שר המשפטים [[לוקרציו פטרשקנו]], חבר לתנועה ושנוא נפשו של [[גאורגה גאורגיו-דז']], השליט ה[[קומוניזם|קומוניסטי]] של רומניה, נעצרו שני בני הזוג והואשמו בהשתייכות ל"כנופיית המרגלים והקושרים שבראשות פטרשקנו" "בשירות האימפריאליזם האנגלי-אמריקאי". על סמך האשמות דמיוניות מסוג זה שהועמדו למשפט, פטרשקאנו הוצא להורג ובראונר נידון ל-15 שנות מאסר, מתוכן ריצה 12. שבע שנים שהה מבודד בצינוק. חברתו, לנה קונסטנטה, נכלאה גם היא למשך 12 שנה. בימי המאסר בכלא [[איוד]], למשך תקופה התא של בראונר היה סמוך לזה של המשורר הרומני, שנודע בעבר בדעותיו הלאומניות והאנטישמיות, ניקיפור קראיניק. כאסירים פוליטיים, השניים שיתפו פעולה ביניהם, כשקראיניק השמיע לו שירים באמצעות [[קוד מורס]], והמוזיקולוג הלחין למילותיהם מנגינות ברוח הפולקלור הרומני{{הערה|תוכנית ב"רומניה אינטרנאציונל"}}. האפיזודה הוזכרה גם בספר זכרונות של ניקיפור קראיניק ("Şoim peste prăpăstii" - בז מעל תהומות, 1990).<br />
<br />
בשחרורו מן הכלא ב-[[25 בינואר]] [[1962]], נשלח בראונר למגורי כפייה ביישוב ויאישוארה, על יד [[סלובוזיה]], שם התאפשר לו לעבוד ולהיפגש עם מגורשים אחרים ולקבל את ביקורי בת זוגו ששוחררה גם היא מן הכלא. באוקטובר [[1964]] בראונר וקונסטנטה התחתנו בכפר, במקום גלותו. באותה שנה התאפשר לשניהם להיות חופשיים ולהתיישב בבוקרשט. כעבור שנה הם התגרשו מפני שבראונר ביקש לעלות ל[[ישראל]], בעוד קונסטנטה לא הייתה מוכנה לעזוב את הוריה. בסופו של דבר בראונר חזר בו והשניים התחתנו מחדש ונשארו ברומניה. בשנת 1968 המפלגה הקומוניסטית בראשותו של [[צ'אושסקו]] זיכתה כחפים מפשע את הנידונים במשפטו של פטרשקאנו. בראונר ואשתו קיבלו גם קצבת פיצויים זעומה.<br />
<br />
הארי בראונר נפטר בשנת [[1988]], שנה לפני נפילת המשטר הקומוניסטי.<br />
<br />
==הנצחה==<br />
*דמותו מופיעה ברומן של הסופר הרומני [[מרין פרדה]] Cel mai iubit dintre pământeni" ("האהוב שבבני הארץ"). ברומן נאמר עליו שהיה {{ציטוט|תוכן="evreu pasionat de folclorul românesc, un om de cultură rafinat, care se străduia aproape zilnic să ne convingă de marile valori ale cântecelor noastre populare. Știa bocete de o frumusețe care te înfiora, cântece tragice de despărțire, de dor, de nuntă, unele sublime, altele brutale și grotești, cum nu auzise nimeni niciodată"}}<br />
בתרגום חופשי:<br />
{{ציטוט|תוכן="יהודי מאוהב בפולקלור הרומני, איש תרבות מעודן, שהתאמץ יום יום לשכנע אותנו<br />
בערך הרב שבשירי-העם שלנו. ידע קינות שיופיין הרטיט את הלב, שירי פרידה נוגים, שירי געגועים, שירי חתונה, אחדים מהם נשגבים ממש, אחרים פראים וגרוטסקיים, כפי שאיש לא שמע מעולם"}}<br />
<br />
==יצירתו==<br />
*אוסף פולקלור רומני - 5,000 שירים, הקלטות ארכיון, לא פורסם.<br />
*ספר זכרונות ומאמרים :''Să auzi iarba cum creşte'' (''לשמוע את צמיחת הדשא'').<br />
*תקליט "הבובות החרוצות בגן" (Păpuşile harnice din grădină) שירי ילדים למילים של לנה קונסטנטה.<br />
בביצועה של הזמרת יונלה פרודן, החלילן דומיטרו זמפירה והצימבליסט לאונרד יורדאקה.<br />
*מוזיקה לתיאטרון - למחזה "קוסמה" (1973) לפי "הדוד אנגל" ו"ה[[היידוק]]ים" מאת [[פנאיט איסטרטי]]<br />
*שירי עם מעובדים לקול ופסנתר (1929).<br />
*שני שירי ילדים - למילים של [[מרצ'ל ברסלשו]] וצ'יצ'רונה תאודורסקו.<br />
*שירי פועלים (1945) עם ג'ורג'ה דרייציאנו.<br />
*"למותו של [[שטפן הגדול]], פואמה דרמטית לקולות ו[[כלי הקשה]], למילים של שטפאן או. יוסיף (1968).<br />
*מנגינות לחירות -למילים של [[מיכאי אמינסקו]], אלכסנדרו מצ'דונסקי, שטפאן או. יוסיף, [[טודור ארגזי]], [[אלנה פרגו]], [[ריינר מריה רילקה]], ניקיפור קראיניק - הולחנו בעת כליאתו בכלא איוד.<br />
((vol. ''Melodii compuse în temniţele Aiudului,'' Ed. Ars Docendi, Bucureşti, 1999),<br />
*תוכניות רדיו בשנים 1944–1949.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* Marian-Bălașa, Marin. 1999. ''Muzica lui Harry Brauner'' Actualitatea Muzicală (1):1.<br />
* Marian-Bălașa, Marin. 2000. ''Harry Brauner: Field Collector, Director, Victim, and Love.'' European Meetings in Ethnomusicology 7:83–192.<br />
* Irina Nicolau, Carmen Huluță: ''Surâsul lui Harry'', Editura Ars Docendi, București, 1999.<br />
(יומנו ומכתביו של הארי בראונר)<br />
* Sulițeanu, Ghizela. 1993. ''Harry Brauner - la cinci ani de la trecerea în neființă.'' Revista de Etnografie și Folclor 38(4):402-<br />
* Ulpiu, Vald. 1988. ''Harry Brauner (1908-1988).'' Revista de Etnografie și Folclor (3):290–292.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20120302044454/http://www.rri.ro/arh-art.shtml?lang=1&sec=170&art=9622 על הארי בראונר לרגל מאה שנה להולדתו באתר רדיו רומניה אינטרנציונאל] {{אנגלית}}<br />
* [https://web.archive.org/web/20120612023450/http://www.rri.ro/art.shtml?lang=1&sec=170&art=211762 הארי בראונר ומריה לטרצו - באתר רדיו רומניה אינטרנאציונל]<br />
* [https://web.archive.org/web/20180306202418/http://www.romlit.ro/amintirile_lui_harry_brauner על זכרונותיו של הארי בראונר בכתב העת "רומניה ליטרארה",גיליון 25, 2008]<br />
* [http://www.observatorcultural.ro/Harry-Brauner-melodii-pentru-libertate*articleID_2071-articles_details.html על מנגינות לחרות מאת הארי בראונר - בכתב העת "אובסרבאטורל קולטורל"]<br />
* [http://razvan-codrescu.blogspot.co.il/2010/03/sub-semnul-invierii.html צילום מתקופת ההגלייה בויאישוארה, עם סיפור כתיבת השיר "התחייה", שיר לחג הפסחא הנוצרי שנכתב בכלא על ידי ניקיפור קראיניק והולחן על ידי הארי בראונר]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:בראונר, הארי}}<br />
[[קטגוריה:יהודים רומנים]]<br />
[[קטגוריה:מוזיקולוגים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:אתנומוזיקולוגים]]<br />
[[קטגוריה:פולקלוריסטים יהודים]]<br />
[[קטגוריה:פולקלוריסטים]]<br />
[[קטגוריה:מורשעים בעבירות על רקע אידאולוגי ברומניה]]<br />
[[קטגוריה:רומנים שנולדו ב-1908]]<br />
[[קטגוריה:רומנים שנפטרו ב-1988]]</div>imported>Ovedc