https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AAהאופרה הישראלית - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:34:56Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA&diff=164165&oldid=previmported>Talmoryair ב־01:41, 12 במרץ 20262026-03-12T01:41:05Z<p></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{תזמורת<br />
|שם=<br />
|שם בשפת המקור=<br />
|תמונה=File:IL-INL-YBZ-0766-012.jpg<br />
|כיתוב=בית האופרה (1964)<br />
|סמל=[[קובץ:IsraeliOperaLogo.jpg|200px|לוגו האופרה הישראלית]]<br />
|תאריך ייסוד=1947<br />
|מייסד=<br />
|תאריך פירוק=1982<br />
|מדינה=<br />
|מיקום=[[תל אביב]]<br />
|אולם קונצרטים=[[בניין קולנוע קסם]]<br />
|מנצח=<br />
|חברת תקליטים=<br />
|פרסים=<br />
}}<br />
'''האופרה הישראלית''' הייתה [[בית אופרה|בית האופרה]] היחיד שפעל ב[[ישראל]] משלהי [[המנדט הבריטי]] ועד לסגירתו ב-1982. ב-1985 קם [[בית אופרה]] חדש – '''[[האופרה הישראלית תל אביב-יפו|האופרה הישראלית החדשה]]''', הפועלת עד היום.<br />
<br />
== רקע - האופרה הארצישראלית ==<br />
{{ערך מורחב|האופרה הארצישראלית}}<br />
ב-1917, עם היוודע דבר [[הצהרת בלפור]], החליט המוזיקאי היהודי-רוסי [[מרדכי גולינקין]], [[מנצח]] בבית האופרה ב[[סנקט פטרבורג]], להגשים חלום - הקמת [[בית אופרה]] עברי. הוא אסף כספים ב[[קונצרט]] מיוחד שארגן, שבו שרו את [[התקווה]] בעברית. ב-1923 עלה לארץ.<br />
<br />
האופרה בניהולו נוסדה ב[[תל אביב]], למרות כוונתו המקורית להקימה ב[[ירושלים]], ב-28 ביולי 1923, בשם '''אופרה ארץ-ישראלית'''. הצגת הבכורה הייתה האופרה "[[לה טרוויאטה]]" מאת [[ג'וזפה ורדי|ורדי]], שהועלתה ב[[קולנוע עדן]], בניצוחו של גולינקין. בהופעות הראשונות הופיעה האופרה באולמות [[קולנוע]], בהיעדר משכן מתאים יותר. זמרי אופרה הובאו מחו"ל.{{הערה|1=[http://opusmagazine.co.il/report/opera-in-eretz-israel/ "אם תרצו אין זו אגדה - אופרה בפלשתינה!"], ב[[מגזין אופוס|אופוס]] - המגזין למוזיקה קלאסית}} ואת התפאורות צייר הצייר האומן הירושלמי [[שמואל מלניק]].<br />
<br />
במשך 4 שנים עמד גולינקין בראש האופרה, ובשנים אלו העלה 17 הפקות, כשבין הבולטות שבהן: [[פאוסט (אופרה)|"פאוסט"]], [[שמשון ודלילה (אופרה)|"שמשון ודלילה"]], "[[אאידה]]" ו[[ההוגנוטים (אופרה)|"ההוגנוטים]]", וזאת על רקע קשיי תקציב שהלכו והחריפו, עד שב-1927 אזלו המקורות הכספיים. באותה שנה נסע גולינקין למסע גיוס כספים ב[[ארצות הברית]], אך משחזר ארצה, לא הצליחה האופרה שלו לשחזר ימיה כקדם, עד לסגירתה הסופית ב-1940.<br />
<br />
=== האופרה הארצישראלית העממית ===<br />
{{הפניה לערך מורחב|האופרה הארצישראלית העממית}}<br />
בפברואר 1941 הקימו [[מרק לברי]] ו[[גאורג זינגר]] את "האופרה הארצישראלית העממית". חבריה התארגנו על בסיס [[קואופרטיב]]י וכללו כ-80 עובדים (מנצחים ובמאים, סולנים, נגני תזמורת, רקדניות ומקהלה). ב-1942 הוחלט על הקמת "חוג ידידי האופרה" כדי להתמודד עם המצוקה הכלכלית שבה הייתה האופרה נתונה. על חברי החוג נמנו אישי ציבור מרבדים שונים. גולת הכותרת של האופרה העממית הייתה הפקתה של האופרה העברית הראשונה - "[[דן השומר]]" בהלחנת מרק לברי ובבימויו של [[משה הלוי]] בשנת 1945. האופרה העממית הפסיקה את פעילותה עקב קשיים כלכליים בתחילת [[1947]]. בשנות פעילותה העלתה 18 אופרות ואופרטות שונות בפני קהל של למעלה מ-150 אלף צופים.<br />
<br />
== האופרה הישראלית ==<br />
[[קובץ:Israeli opera Thais 1948.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה לכבוד הצגת הבכורה של האופרה הישראלית (האופרה תאיס) בתל אביב במאי 1948. מימין לשמאל: מרק לברי, [[אברהם וילקומירסקי]], אדיס דה-פיליפ, הבמאי [[פרידריך לובה]], המנצח מרדכי גולינקין, [[שלמה קפלן]], [[ג'ניה ברגר]] והכוריאוגרפית [[יהודית אורנשטיין]]. אברהם פעמוני יושב באמצע]]<br />
[[File:Genia011.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מתוך הפקת האופרה "הספר מסביליה" (1948)]]<br />
[[קובץ:Stamps of Israel - performance art opera.jpg|250px|ממוזער|שמאל|האופרה שמשון ודלילה באופרה הישראלית בבול ישראלי מ-1973]]<br />
בנובמבר 1945 הגיעה לארץ זמרת ה[[סופרן]] [[אדיס דה פיליפ]]. ימים אחדים לאחר הגעתה כינסה [[מסיבת עיתונאים]] בתל אביב והודיעה:<br />
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בואי לארץ איננו מקרי. שנים על שנים חלמתי על נסיעה זו...בדעתי לחזק את "האופרה העממית" ולבנות היכל אופראי מכספים שיצטברו מהופעותי ומתרומות שאגייס. אישית, אינני זקוקה לכסף, יש לי די.|מקור=}}<br />
<br />
זמן קצר לאחר הגעתה ארצה הכירה דה-פיליפ את [[שמחה אבן-זהר]] ששימש אז כגזבר "חוג ידידי [[האופרה הארצישראלית העממית]]". השניים התאהבו וסיפור אהבתם הכה גלים בתל אביב עקב היותו של אבן-זוהר נשוי ובעל משפחה. ב-1947 היא הקימה יחד עם אבן-זהר את האופרה הלאומית הישראלית{{הערה|בתחילה היא נקראה "הארצישראלית"}}. הם חילקו ביניהם את התפקידים כך שהיא טיפלה בתחום האמנותי והוא בתחום המנהלי. לצורך השגת ציוד בסיסי כתלבושות, [[איפור]] וכיוצא בזה יצאה דה-פיליפ לארצות הברית ורכשה את הדרוש מכספה. ה[[תפאורה|תפאורות]] נרכשו מהאופרה העממית. מרדכי גולינקין כיהן כחבר הוועדה האמנותית של האופרה וכמנצח. הוא אף ניצח על הופעת הבכורה שלה, האופרה [[תאיס (אופרה)|"תאיס",]] ב-15 באפריל 1948, בגיל 73.<br />
<br />
תוכניתה המקורית של דה פיליפ הייתה לגייס את [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]] כתזמורת האופרה. אולם, תוכנית מיוחדת לשילוב האופרה והתזמורת שהגה מזכיר התזמורת, [[שלמה לברטוב]], לא הייתה ישימה בגלל התקציב הרב של כ-80,000 לירות שנדרש חוג ידידי האופרה לגייס לשם כך. גורמים נוספים מנעו את שיתוף הפעולה בין האופרה לתזמורת: בין הנהלת התזמורת לבין המנצח [[מרדכי גולינקין|גולינקין]], שבחרה דה פיליפ כיועץ מוזיקלי, לא שררו יחסים תקינים וכן חששו ראשי התזמורת שהאופרה תנגוס בקהל היעד הפוטנציאלי שלה. בעיה נוספת הייתה מיקום התזמורת - באולם הבימה מוקמה התזמורת מתחת לבמה (דות) וראשי הפילהרמונית חשו שמיקום זה מפחית מחשיבות התזמורת ביחס לשחקנים בעיני הקהל. המשא ומתן בין דה-פיליפ לתזמורת נמשך כמעט עד הופעת הבכורה ולבסוף סירבה הפילהרמונית לנגן בהצגות האופרה. אבן-זהר הצליח לגייס את "התזמורת הסימפונית העממית" של [[מועצת פועלים|מועצת הפועלים]], שהוקמה זמן קצר לפני כן, ובניצוחו של גולינקין החלו החזרות.<br />
<br />
=== השנים הראשונות עד 1954 ===<br />
הצגת הבכורה נערכה ב-[[15 באפריל]] [[1948]] בבית הבימה. על ההצגה ניצח גולינקין בן ה-73. את ה[[כוריאוגרפיה]] להצגה יצרה [[יהודית אורנשטיין]].<br />
<br />
לאחר פתיחתה, הייתה האופרה מוגבלת בתחומים רבים: לא היה בארץ במאי אופרה ולהבאת במאי מחו"ל לא היו אמצעים. לבסוף הוצע הבימוי ל[[פרידריך לובה]], במאי "[[האהל]]" המנוסה, אולם הלה היה חסר ניסיון בבימוי אופרות וכן לא היה בעל רקע מוזיקלי. הבאת זמרים מחו"ל הייתה בעייתית גם תקציבית וגם ביטחונית, בגלל פרוץ [[מלחמת העצמאות]] ולכן חלק מן הסולנים ששובצו, לא היו ממש מתאימים לתפקידם. כיוון שלאופרה לא היה מבנה משלה ערכו השחקנים את החזרות הראשונות ב"בית ברנר". לאחר זמן קצר נלקח הבניין לצרכים ביטחוניים והחזרות נערכו ב"[[אולם נחמני|בית הפועל]]". את תפקיד מנצח המקהלה ייעדה דה פיליפ למנצח הצעיר [[גארי ברתיני]], אולם כיוון שהצדדים לא הגיעו להסכמה נבחר לתפקיד מנצח המקהלה [[שלמה קפלן]].<br />
<br />
מהקמתה ועד תחילת שנות ה-60 הועלו כל האופרות בשפה העברית. לרובן כתב [[אהרן אשמן]] את הלברית העברית. בשנות ה-60 שינתה דה פיליפ את גישתה וסברה שהקהל מסוגל להבין אופרה על הצד הטוב ביותר כאשר זו מוצגת בשפת המקור בו נכתבה.<br />
<br />
החל מן ההצגה השנייה של האופרה, "[[הספר מסביליה]]", נטלה דה פיליפ על עצמה את מלאכת הבימוי. במלאת שנה לפתיחת האופרה, ב-29 בנובמבר 1948, שודרה לראשונה הצגה ב[[קול ישראל]] – "הספר מסביליה". לדה פיליפ היה חשוב להציג בירושלים, כדי להעלות את המוראל לתושבי העיר. לאחר שבועות רבים של דיונים עם הרשויות הותר לאופרה להציג בעיר. כל הלהקה עלתה ירושלימה ב-[[22 בדצמבר]] אותה שנה ו"הספר מסביליה" הוצגה באולם [[קולנוע אדיסון]]. לפני תחילת ההצגה הצהירה דה פיליפ בפני הקהל: "אינכם בודדים. בתל אביב לא שכחו אתכם." מחוסר מקומות לינה בעיר נאלצה כל הלהקה לצאת לכיוון תל אביב עם תום ההצגה.<br />
<br />
בעת הקמתה לא היה לאופרה מבנה משלה, על פי סיכום עם תיאטרון "[[הבימה]]" הופיעה האופרה רק בימי ג' בערב באולמה של זו. גם מחסן התלבושות של האופרה שכן בבית הבימה. בשאר הימים נערכו חזרות והופעות בערים אחרות בארץ, בעיקר בירושלים ובחיפה. בשל גירעון כספי וסכסוך ממושך עם הבימה על השימוש באולם וגובה דמי השכירות הפסיקה האופרה את הופעותיה בתחילת מאי 1954.{{הערה|1={{דבר||[[שמואל יוסף עגנון]]|19540505|60}}}} בעקבות הגירעון, לא שולמו משכורות לעובדים במשך תקופה ארוכה.<br />
<br />
בתחילת שנות ה-50 יצר האמן [[פאול לוי]] את התפאורות לאופרות "[[כרמן]]", "[[פאוסט (אופרה)|פאוסט]]" ו"[[היתומה]]" (אופרה של ולדימיר רביקוב (Rebikov), לברית של [[הלל ברגמן-אביחנן]]).<br />
האופרה אף הביאה לראשונה זמר אורח מחו"ל - את זמר הבס [[רפאל אריה]] (יהודי בולגרי) מ[[לה סקאלה]].<br />
עד לסגירתה העלתה האופרה 18 אופרות ואופרטות שונות.<br />
<br />
שר החינוך הקים בינואר 1955 [[ועדת חקירה ממשלתית]], שכללה את [[גרשון אגרון]], [[ידידיה אדמון]] וד"ר שפירא, על מנת לאפשר את חידוש פעילות האופרה. במרץ 1957 רצתה האופרה להקים שני צריפים - לחזרות ולתפאורה ליד רח' בלוך, אולם [[עיריית תל אביב-יפו|עיריית תל אביב]] התנגדה למהלך זה. בתקופה בה האופרה לא הציגה נאלצו כמה משחקניה למצוא לעצמם משרות מחוץ לישראל.<br />
<br />
ביולי 1957 הודיעה דה-פיליפ במסיבת עיתונאים שהאופרה תחזור לפעילות בסתיו ותחל בעריכת חזרות באולם ברחוב מנדלשטם 12. בינואר 1958 רכש חוג ידידי האופרה את [[בניין קולנוע קסם]] לשעבר עבור האופרה. המבנה עלה 440,000 אלף לירות. מחצית מן הסכום מימנה המדינה.<br />
<br />
=== במשכן הקבע משנת 1958===<br />
[[קובץ:World premiere of Alexandra 1959.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סצנה מתוך הופעת הבכורה של האופרה "אלכסנדרה" על בימת האופרה הישראלית, אוגוסט 1958]]<br />
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - VERDI'S - NABUCCO.jpg|שמאל|ממוזער|250px|סצנה מתוך האופרה "[[נבוקו]]" על בימת האופרה הישראלית, אוגוסט 1958]]<br />
<br />
במאי 1958, החלה האופרה בהופעותיה במשכן הקבע החדש שלה - בניין [[קולנוע קסם]]{{הערה|בו שכנה הכנסת לפני מעברה לירושלים }} בצומת הרחובות [[טיילת תל אביב-יפו|הרברט סמואל]] ו[[רחוב אלנבי|אלנבי]] בתל אביב - כיום [[כיכר הכנסת]]. במקום בו עמד בניין האופרה עומד כיום [[מגדל האופרה]].<br />
<br />
הצגת הבכורה של האופרה "[[פאוסט (אופרה)|פאוסט]]" (של [[שארל גונו]]) הועלתה במעמד נשיא המדינה [[יצחק בן-צבי]].{{הערה|{{דבר||האופרה הישראלית פותחת שעריה במוצאי חג שבועות|19580523|125}}}} באוגוסט אותה שנה, העלתה האופרה את הצגת הבכורה של האופרה העברית "אלכסנדרה", שכתב [[מנחם אבידום]] ל[[לברית]] של [[אהרן אשמן]].<br />
בתחילת שנות השישים אירחה האופרה זמרים בינלאומיים בתחילת דרכם. אחד מהם, ה[[טנור]] [[פלסידו דומינגו]], הגיע לתל אביב ב-1962, ושהה בעיר כשלוש שנים. הוא הופיע ב-12 תפקידים שונים, ובין היתר בתפקיד [[שמשון]] הגיבור באופרה "שמשון ודלילה". מסופר כי התגלע סכסוך כספי בין דומינגו להנהלת האופרה.{{הערה| לפי מקור [http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage-eng.asp?LangCode=Heb&ID=4067098 זה], הובטחה לדומינגו משכורת בת אלף לירות שטרלינג לשנה, בעוד שהוא הבין שמדובר במשכורת חודשית. }}<br />
<br />
למרות הדומיננטיות של דה פיליפ, הייתה האופרה הישראלית שרויה במשך שנים בגירעונות כספיים, על רקע היעדר תקציב ממלכתי ראוי, ולא עלה בידה להגיע למעמד בינלאומי מקביל לזה של [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית]]. בנוסף, נמתחה גם ביקורת על איכות ההפקות שהעלתה.<br />
<br />
בעקבות פטירתה של דה פיליפ ביולי 1978, המצב החמיר. האופרה הביאה את אלכסנדרו סימברגר מרומניה, ששימש בעבר כמנהל [[האופרה הלאומית הרומנית בבוקרשט|האופרה הלאומית הרומנית]], לשמש כבמאי. הוא החזיק במשרה זו עד סגירת האופרה. בתקופתו הועלו יותר אופרטות מבעבר עקב ניסיונו בבימוי בתחום זה. בסוף יוני 1982, בתום עונת ההצגות, נסגרה האופרה לאחר שהמועצה לאמנות ליד משרד החינוך החליטה להפסיק את התמיכה בה{{הערה|{{דבר||הממשלה מפסיקה תמיכתה באופרה|19820426|73}}{{ש}}{{דבר||ראשי האופרה אצל בגין|19820601|28}}}}. ההצגה האחרונה שהועלתה הייתה המחזמר "[[אוקלהומה!|אוקלהומה]]"{{הערה|{{דבר|מרים בר|האם שירת הברבור?|19820602|127}}}}. האופרה נסגרה סופית באוגוסט 1982. מנהל [[המועצה הישראלית לתרבות ואמנות]], [[אבנר שלו]], הבטיח עם הסגירה שיוקם גוף חדש "אנסמבל אופראי"{{הערה|{{מעריב|חנה ידור|"לא נעשה 'גראנד אופרה' בכסף של דלפונים|19820811|161}}}}, שיהיה מצומצם בהיקפו ויפעל בשיתוף עם [[התזמורת הקאמרית הישראלית]]{{הערה|{{מעריב|יעקב הכהן|"קבוצת האופרה" תקום במקום האופרה הישראלית|19820803|114}}}}. בפועל הוקמה "[[האופרה הישראלית החדשה]]" רק כעבור מספר שנים.<br />
<br />
=== מנצחים ===<br />
במהלך השנים שימשו באופרה המנצחים הבאים:<br />
* [[שלמה קפלן]], מנצח מקהלה<br />
* [[זאב פריאל]] (פרידלנדר)<br />
* [[גאורג זינגר]]<br />
* ארנסט פלדי<br />
* [[לאסלו רוט]]<br />
* [[אלכסנדר טרסקי]]<br />
* [[יצחק שטיינר]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|קשיים במוזיאון, מסך ומסיכה, שביבים|19810201|126}}}}<br />
* [[אריה לבנון]] (בין השנים 1972-1982)<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [[יוסף אוליצקי]], '''אדיס: פרקים בתולדות חייה של אדיס דה-פיליפ''', תל אביב: הוצאת המחבר, תשמ"ג 1983.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Israel National Opera}}<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* [[חנוך רון]], [http://www.lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=2369 האופרה הישראלית : הרנסאנס החדש בחיי המוזיקה בישראל], באתר מט"ח<br />
* {{הארץ|ליטל לוין|היום לפני 60 שנה: האופרה הישראלית נגד מבקרי המוזיקה|1.1293374|6 בדצמבר 2009}}<br />
* {{בית לזמר העברי|900318939|האופרה הישראלית|אדם}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:ישראל: בתי אופרה]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מוזיקה|אופרה]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב לפני הקמת מדינת ישראל|אופרה]]<br />
[[קטגוריה:ישראל: אופרה]]</div>imported>Talmoryair