https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9F האון - היסטוריית גרסאות 2026-09-15T01:42:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.8 https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%94%D7%90%D7%95%D7%9F&diff=38459&oldid=prev imported>AviStav: השחתה. ביטול גרסה 42402599 של ~2025-42180-44 (שיחה) 2025-12-21T16:01:45Z <p>השחתה. ביטול גרסה <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D/42402599" title="מיוחד:הבדלים/42402599">42402599</a> של <a href="/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/~2025-42180-44" title="מיוחד:תרומות/~2025-42180-44">~2025-42180-44</a> (<a href="/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:~2025-42180-44&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:~2025-42180-44 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>)</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{בוט יישובים/0702<br /> |שם=האון|<br /> |שם בערבית=|<br /> |מוצא המייסדים=|<br /> |מפה דינמית={{מפה דינמית/מועצה אזורית עמק הירדן|בחירה=האון}}<br /> |סמל=|<br /> |דגל=|<br /> |תמונה=[[קובץ:Haon 045a.jpg|מרכז|250px]]|<br /> |כתובית=הכניסה להאון|<br /> |מקור קואורדינטות=תבנית|<br /> |אתר אינטרנט=|<br /> }}<br /> &#039;&#039;&#039;הָאוֹן&#039;&#039;&#039; הוא [[יישוב קהילתי]]. יושב ב[[צפון ישראל|אזור הצפון]], לחופה המזרחי של [[ימה|ימת]] [[הכנרת]]. שייך מוניציפלית ל[[מועצה אזורית עמק הירדן]].<br /> <br /> בעבר היה [[קיבוץ]] שהשתייך ל[[התנועה הקיבוצית המאוחדת|תנועה הקיבוצית המאוחדת]].{{הערה|{{TheMarker|עמירם כהן|סוף הדרך: העליון אישר את פירוק קיבוץ האון; במקומו יוקם יישוב קהילתי|1.913518|22 באוגוסט 2011}}}}<br /> היישוב נוסד באוגוסט [[1949]]{{הערה|{{דבר||ישובים חדשים|19490913|17}}}} ליד עין גב מעבר [[הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות#ההסכם עם סוריה|לקו שביתת הנשק עם סוריה]] ועבר למקום הקבע באוקטובר של אותה שנה אף הוא מעבר ל[[קו הירוק]] בתחום גבולות [[הסכם ניוקומב-פולה]] - הגבול [[ארץ ישראל המנדטורית|המנדטורי]] הבינלאומי 1923, ובגבולות [[המדינה היהודית]] על פי [[החלטת החלוקה]].<br /> <br /> שם היישוב סמלי, ומשמעותו: כוח וגבורה{{הערה|{{תנועת העבודה|על הקיבוץ|places/1140376389}}; [http://www.romgalil.org.il/cds/133/ האון], באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]].}}.<br /> <br /> ==הקמה==<br /> [[הסכם שביתת הנשק בין ישראל לסוריה]], שנחתם ב-[[20 ביולי]] [[1949]], הביא לנסיגת הצבא הסורי משטח [[ארץ ישראל]] המנדטורית. אולם ישראל הסכימה על שלושה [[שטח מפורז|שטחים מפורזים]] בשטחה הריבוני ממערב לגבול הבינלאומי בתחומי ארץ ישראל המנדטורית. באזורים המפורזים הוגבלה הכנסת צבא אך נקבע שתותר חזרה לחיים אזרחיים סדירים{{הערה|[http://unispal.un.org/UNISPAL.NSF/0/E01CAAB9099B8A7580256444005C858F נספח I להסכם שביתת הנשק הישראלי-סורי 1949]}}. לפי הפרשנות הסורית &quot;חזרה לחיים אזרחיים סדירים&quot; משמעה שרק מי שהתגורר באזור לפני [[מלחמת העצמאות]] רשאי להמשיך להתגורר בו. לעומת זאת, לפי הפרשנות הישראלית היה זה שטח [[ריבונות|ריבוני]] ישראלי שאסור להחזיק בו [[צבא]], אך פעילות אזרחית הותרה בו, בתיאום עם [[האו&quot;ם]] וללא כל צורך בתיאום עם [[סוריה]]. הבדלי פרשנויות אלה ורצונה של ישראל לבטא את ריבונותה בשטח היו אחד הגורמים העיקריים להקמת האון (כמו גם [[תל קציר]] ו[[מעגן (קיבוץ)]] הסמוכים ו[[גדות]] במפורז המרכזי). ב-[[23 באוגוסט]] 1949, עוד לפני שהכוחות הסוריים פינו את השטח המפורז, עלו חברי האון על הקרקע מדרום ל[[עין גב]] במבצע שנקרא &quot;חומת הכנרת&quot;{{הערה|שם=לאלבד|{{דבר||עין גב אינה בודדת עוד|19490904|32}}}}. סוריה מחתה בפני [[ועדת שביתת הנשק ישראל–סוריה|ועדת שביתת הנשק]], אשר קבעה שהעלייה על הקרקע הייתה בניגוד להסכם, שכן לא תואמה עם האו&quot;ם. סוריה גם עיכבה את פינוי כוחותיה ממובלעת משמר הירדן בטענה שהקמת היישוב מדרום לעין גב מהווה הפרה של הסכם שביתת הנשק{{הערה|{{דבר|ד. זסלבסקי|בעית הפירוז בצפון לא נפתרה|19491010|19}}}}. בתחילה, ישראל טענה שהיישוב הוקם עוד לפני חתימת הסכם שביתת הנשק{{הערה|{{מעריב||ישראל לא תפנה את היישוב מדרום לעין גב|19490906|1}}}}. בהמשך הושג הסכם שישראל תפנה את היישוב שהוקם ללא תיאום ותקים את היישוב במקום אחר בתיאום עם האו&quot;ם וישראל קיבלה אישור בכתב להעלות את האון על הקרקע מצפון לכפר [[התיישבות הבהאים במזרח הכנרת ועמק הירדן|א-סמרה]] - כפר שהיה בבעלות של ה[[בהאיים]] ובעיבוד של [[אריסות|אריסים]] ערבים. בעקבות זאת, ישראל הודיעה שהיא מקבלת את עמדת ועדת שביתת הנשק ותפרק את היישוב שהוקם מדרום ל[[עין גב]]. ב-[[8 באוקטובר]] 1949 הורה הרמטכ&quot;ל על פירוק היישוב מדרום לעין גב והעברתו למיקום הנוכחי של קיבוץ האון. מחאת הסורים כנגד הקמת האון במקומו החדש נדחתה על ידי ועדת שביתת הנשק של האו&quot;ם{{הערה|{{דבר||הקמת היישובים בצפון לא הפרה את ההסכם|19491129|34}}}}{{הערה|&#039;&#039;&#039;שיתוף פעולה בצל עימות&#039;&#039;&#039;, עמודים 128-130}}.<br /> <br /> מייסדי הקיבוץ היו כ-120 חברים משני גרעינים: גרעין נח&quot;ם של עולים מ[[פולין]] שהגיעו לארץ ישראל ב-[[1947]] ועברו הכשרה ב[[קבוצת כנרת|קיבוץ כנרת]] וגרעין של עולים מתנועת [[הבונים דרור|הבונים]] ב[[הונגריה]] שעלו דרך מחנות ב[[קפריסין]] ועברו הכשרה ב[[כפר גלעדי]]. בסמוך לעלייה על הקרקע הם עברו הכשרה בעין גב{{הערה|שם=לאלבד}}. שלושה חודשים לאחר העלייה על הקרקע הצטרפו לקיבוץ חברת נוער מ[[טורקיה]]{{הערה|שם=הקיבוץ|&#039;&#039;&#039;הקבוצה והקיבוץ בישראל&#039;&#039;&#039;, עמוד 125}}.<br /> <br /> ==המצב הביטחוני==<br /> <br /> במהלך השנים עד [[מלחמת ששת הימים]] היו לקיבוץ עימותים רבים עם סורים מעבר לגבול. בין השאר חצו רועים את הגבול ורעו עם עדריהם בשדות הקיבוץ{{הערה|{{דבר||גורש עדר מסוריה שרעה בשדות האון|19550921|114}}}}{{הערה|{{מעריב||נבלמו חדירות הסורים באזור תל קציר - האון|19670411|4}}}} ולעיתים קרובות הומטרה עליהם אש מן המוצבים הסוריים ברמת הגולן, עת עיבדו את שדותיהם{{הערה|ראו למשל: {{דבר||צבא סורי התקיף קבוצת חברי משק האון|19531208|8}};{{דבר||סורים התקיפו חברי האון|19551215|3}};{{דבר||החיילים הסורים פתחו באש על משק האון שלוש פעמים|19620913|10}};{{דבר||חיילים סוריים פתחו שוב באש בגזרת האון|19630814|8}}}}.<br /> <br /> בשנים שלפני [[מלחמת ששת הימים]], בעיקר בתקופה שבין [[1965]] ל-[[1967]], קיבלו מספר מפעילי [[ציוד מכני הנדסי]] של [[חיל ההנדסה]] את [[עיטור העוז]] על שהפעילו [[טרקטור]]ים ו[[דחפור]]ים, רובם לא משוריינים, על מנת [[חקלאות|לעבד אדמה]] ולבצע עבודות הנדסיות בגזרת האון, תחת אש כבדה ו[[הפגזה ארטילרית]] מצד הסורים{{הערה|שם=אתר-הגבורה-צמה-עוז1|בין מקבלי [[עיטור העוז]]: {{אתר הגבורה|4180|חיים קובי}}, {{אתר הגבורה|4178|פנחס פרבדה}}, {{אתר הגבורה|4174|פאול סבח}}, {{אתר הגבורה|4172|שמואל לוי}}, {{אתר הגבורה|4171|יעקב יעקובי}} - מידע מ[[אתר הגבורה]].}}.<br /> <br /> ==התפתחות משקית==<br /> בראשית דרכו עבדו החברים בעיקר בעבודות חוץ במשקי הסביבה. הקיבוץ סבל מקשיים כלכליים ורוב החברים עזבו אותו{{הערה|משה ישראל, &#039;&#039;&#039;מבשרים מגשימים לוחמים ומצילים&#039;&#039;&#039;, הוצאת מערכות, 1999, עמוד 388}}. בסוף 1950 שוב הייתה עזיבה גדולה כאשר חברי מפ&quot;ם עזבו את הקיבוץ במסגרת היריבות בין מפ&quot;ם למפא&quot;י והשאירו את האון כקיבוץ חד מפלגתי{{הערה|{{מעריב||אושרה פרישת חברי מפ&quot;ם מקבוץ האון|19501212|41}}{{ש}}{{דבר||השגות חברי מפא&quot;י על ההסבר של מזכירות הקבהמ|19510214|43}}}}. הפרישה החמירה את המחסור בכח אדם בקיבוץ, אשר קרא להצטרפות חברים חדשים{{הערה|{{דבר||משקי הספר קוראים לנוער להצטרף אליהם|19530623|63}}}}. בשנת 1954 הצטרף לקיבוץ גרעין נוסף של חברת נוער מטורקיה ובשנים 1954 ו-1957 הצטרפו גרעינים של [[התנועה המאוחדת]]. בשנים 1960, 1963, 1964, 1965, 1968 ו-1971 הצטרפו להאון גרעינים של [[הנוער העובד]]{{הערה|שם=הקיבוץ}}. אולם הקיבוץ סבל מעזיבה רבה, כמעט כל חברי הגרעינים עזבו, והוא נותר קטן{{הערה|{{דבר|יצחק יעקבי|המגדלור בדיונות|19600805|38}}}}.<br /> <br /> בשנת [[1954]] חגג היישוב חמש שנים תוך ציון עיבוד של 1,000 דונם שלחין, מטע [[בננה|בננות]] של 150 דונם, 200 דונם גן ירק, רפת וגידול מספוא לרפת. כן עבדו מספר חברים ב[[דיג]] בשותפות עם קיבוצים אחרים באזור והתקיימו לול, מוסך נגריה ומסגריה{{הערה|{{דבר|יצחק נוי|האון בקרבת הכנרת|19541022|44}}}}. בשנת 1971 היו לקיבוץ 670 דונם [[גידולי שדה]], 785 דונם מטעים (בעיקר בננות) ו-388 דונם בריכות דגים{{הערה|שם=הקיבוץ}}. בקיבוץ גידלו גם [[תמר (פרי)|תמר]]ים. באמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20]] הוקם במקום כפר נופש, אולם הכפר לא הצליח להחזיר את עלות ההשקעה בו והקיבוץ צבר חובות של כ-70 מיליון שקלים ב[[משבר הקיבוצים]]. במסגרת [[הסדר חובות]] נמחקו 50 מיליון שקלים, אולם הקיבוץ לא הצליח להחזיר את שאר החובות בהתאם להסדר והשקעות נוספות שלו בחוות יענים ותחנת דלק כשלו.<br /> <br /> עם השנים שירותי הקיבוץ לחבריו כמו חדר אוכל, מכבסה ומכולת בוטלו. בשנת [[2002]] התגוררו בקיבוץ 62 חברים, רובם בגילאי 50 עד 70. עקב חובות גדולים לבנקים, לסוכנות היהודית ולגופים אחרים, החליטו רוב החברים בשנת 2007 על פירוק הקיבוץ, הפיכתו ליישוב קהילתי, ומכירת נכסי הקיבוץ במסגרת הסדר חובות כולל אשר כיסה את חובות הקיבוץ, איפשר רישום בתי החברים על שמם והסדיר להם [[פנסיה]] בגובה של כ-2,400 ש&quot;ח לחודש{{הערה|{{וואלה||קיבוץ האון מתפרק|310337|18 בנובמבר 2002}}}}. ביולי 2007 אישרה [[ממשלת ישראל]] את ההסדר{{הערה|{{החלטת ממשלה|2007|1880|המלצות הוועדה לשינוי סיווג קיבוץ האון}}, 1 ביולי 2007}}. ביוני 2009 אושר ההסדר סופית ולאחר מכן נמכרה תחנת הדלק לחברת [[דור אלון]], נמכר כפר הנופש, האדמות החקלאיות של הקיבוץ הושבו למנהל לצורך החכרה לכיסוי החובות והשטח הבנוי של הקיבוץ הושב ל[[מינהל מקרקעי ישראל]] לצורך בניית הרחבה של 300 יחידות דיור, תמורת 14 מיליון ש&quot;ח לקופת הסדר החוב של הקיבוץ{{הערה|{{פס&quot;ד עליון|קישור=10013330.k16|סוג=בג&quot;ץ|עותר=זיגי שרמן|משיב=ממשלת ישראל|ניתן ב=21 ביולי 2011}}}}.<br /> <br /> ==תיירות==<br /> בקיבוץ האון הייתה קיימת חוות היענים הגדולה בישראל שמנתה למעלה מ-5,000 יענים, למטרות מסחריות ותיירותיות. החווה התיירותית עדיין קיימת ואילו זו המסחרית כבר לא. בשר היען נשלח ל[[צרפת]] בעיקר, עור היען עובד גם הוא בצרפת ונחשב לעור היקר בתבל, לאחר [[עור תנין|עור התנין]]. מ[[נוצה (חומר גלם)|נוצות]] היען נעשו קישוטים שונים והן נצבעות בשלל צבעים (דוגמה בולטת לכך היא ב[[הקרנבל בברזיל|קרנבל בברזיל]]). על הביצים ציירו והביצים הגדולות שמשו כחפצי אומנות יקרי ערך. בקיבוץ האון הוטלה גם ביצת ה[[יען]] הגדולה ביותר בעולם.<br /> <br /> בשנים [[1995]], [[1998]] ו-[[1999]] התקיים בקיבוץ [[פסטיבל סולם יעקב]].<br /> <br /> קו [[ביצורים]] מתקופת [[המנדט הבריטי]] נחשף במרחב הקיבוץ, ממזרח לכנרת.&lt;ref&gt;ארכיון האון &gt; פרות קדושות עם יזהר באר parot kdoshot WP&lt;/ref&gt;{{הערה|{{הארץ|עדי חשמונאי|בגיל 80 פלוס, שני תושבי הצפון חשפו קו ביצורים בריטי נגד הנאצים|0000018a-f072-d12f-afbf-f177e43d0000|3 במאי 2024}}}}<br /> <br /> &lt;gallery&gt;<br /> kibhaon18.JPG|מועדון לחבר<br /> kibhaon19.JPG|חדר האוכל<br /> &lt;/gallery&gt;<br /> <br /> ==ראו גם==<br /> * [[אנדרטת הטייסים הטורקים]] - שוכנת בסמוך לקיבוץ<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:HaOn|שם ויקישיתוף=האון}}<br /> * {{תנועת העבודה|האון - קיבוץ|places/1140376389}}<br /> * {{ynet|נדב מן, &quot;ביתמונה&quot;|בשיא האון|3243665|1 ביוני 2006}}<br /> * [http://www.romgalil.org.il/cds/133/ האון] באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]<br /> * {{מעריב|אהרן דולב|הזורעים לאור זרקורים וקוצרים לקול תותחים|19670106|51}}<br /> *{{TheMarker|נתי טוקר|איך הרסו חברי האון את הקיבוץ עד שנאלצו להחזיר את האדמות למדינה|realestate/1.1006158|26 באוגוסט 2011}}<br /> * {{כלכליסט|ארי ליבסקר|מאון להון: קיבוץ האון מושך את עשירי ישראל|3710529|30 במרץ 2017}}<br /> * {{דף שער בספרייה הלאומית|987007467856405171|האון (ישראל)}}<br /> * {{ארכיון בספרייה הלאומית|997009688046205171}}<br /> * {{יומן חדשות|שער לגן עדן|/66667-2/|&#039;&#039;&#039; 1984&#039;&#039;&#039;}}<br /> <br /> ==הערות שוליים==<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> {{מועצה אזורית עמק הירדן|בחירה=האון}}<br /> {{בקרת זהויות}}<br /> <br /> [[קטגוריה:יישובים שהוקמו ב-1949]]<br /> [[קטגוריה:מועצה אזורית עמק הירדן]]<br /> [[קטגוריה:היאחזויות נח&quot;ל]]<br /> [[קטגוריה:יישובים על חופי הכנרת]]<br /> [[קטגוריה:קיבוצים לשעבר]]<br /> [[קטגוריה:קיבוצים במחוז הצפון]]<br /> [[קטגוריה:קיבוצי איחוד הקבוצות והקיבוצים]]</div> imported>AviStav