imported>AutoMod: אותיות מיוחדות באמצעות אמפרסנד

2026-04-22T08:13:45Z

אותיות מיוחדות באמצעות אמפרסנד

דף חדש

{{מדען}}

'''אנתוני דירק מוזס''' (באנגלית: '''A. Dirk Moses'''; נולד ב-1967) הוא חוקר ג'נוסייד אוסטרלי, החוקר היבטים שונים של [[רצח עם]]. בשנת 2022 הוא מונה לפרופסור למדע המדינה על שם אן וברנרד שפיצר [[הסיטי קולג' של ניו יורק|בסיטי קולג' של ניו יורק]], לאחר שכיהן כ[[פרופסור|פרופסור של כבוד]] להיסטוריה של זכויות אדם בעולם על שם פרנק פורטר גרהם ב[[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל|אוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל]].<ref>{{Cite web|date=25 July 2022|title=A. Dirk Moses|url=https://www.ccny.cuny.edu/profiles/dirk-moses|access-date=11 August 2022|website=The City College of New York}}</ref><ref>{{Cite web|title=A. Dirk Moses Faculty Page|url=https://history.unc.edu/faculty-members/a-dirk-moses/|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20200805221439/https://history.unc.edu/faculty-members/a-dirk-moses/|archive-date=5 August 2020|access-date=21 July 2020|website=UNC History Department}}</ref> הוא חוקר מוביל של [[רצח עם]], במיוחד בהקשרים קולוניאליים, כמו גם של ההתפתחות הפוליטית של המושג עצמו.<ref>{{Cite book|last=Moses, A. Dirk|url=https://worldcat.org/oclc/1159607278|title=The problems of genocide : permanent security and the language of transgression|publisher=Cambridge University Press|year=2021|isbn=978-1-316-21730-6|oclc=1159607278}}</ref> הוא ידוע בטבעת המונח "מאה גזעית" בהתייחס לתקופה 1850–1950, ובתזת השאיפה ל"ביטחון קבע" (Permanent Security) כמפתח להבנת תופעת הג'נוסייד.<ref name=":0">{{הארץ|עודד היילברונר|התירוץ לכל הג'נוסיידים הוא "ביטחון קבע"|00000183-561f-d204-a99f-de5f37dc0000|21 בספטמבר 2022}}</ref> הוא העורך הראשי של ''כתב העת לחקר רצח עם'' (''[[:en:Journal_of_Genocide_Research|Journal of Genocide Research]])''.

== ראשית חייו והשכלה ==
דירק מוזס הוא בנם של [[אינגריד מוזס]], לשעבר קנצלרית אוניברסיטת קנברה, וההיסטוריון [[ג'ון א. מוזס]].<ref>{{Cite web|last=Estelle Boshoff|date=6 June 2024|title=Vale John Moses|url=https://blog.une.edu.au/pulsenews/2024/06/06/vale-john-moses/|access-date=29 August 2025|website=University of New England}}</ref>

קיבל את התואר הראשון שלו בהיסטוריה, ממשל ומשפטים מ[[אוניברסיטת קווינסלנד]] בשנת 1987. השלים [[תואר שני בפילוסופיה]] בהיסטוריה אירופאית של תחילת העת החדשה מ[[אוניברסיטת סנט אנדרוז]] בשנת 1989, תואר שני בהיסטוריה אירופאית מודרנית מ[[אוניברסיטת נוטרדאם]] בשנת 1994, ותואר [[דוקטור לפילוסופיה]] ב[[היסטוריה של אירופה|היסטוריה אירופאית]] מודרנית [[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|מאוניברסיטת קליפורניה, ברקלי]], בשנת 2000.<ref>{{Cite web|last=|first=|date=22 July 2016|title=Dirk Moses|url=https://theconversation.com/profiles/dirk-moses-285397|url-status=live|archive-url=https://web.archive.org/web/20181031194603/http://theconversation.com:80/profiles/dirk-moses-285397|archive-date=31 October 2018|access-date=17 May 2021|website=The Conversation}}</ref> עבודת הדוקטורט שלו מתמקדת באופן שבו אינטלקטואלים ממערב גרמניה דנו בעבר הנאצי ובעתיד הדמוקרטי של ארצם.

== קריירה ==
בין השנים 2000 ל-2010 ובין השנים 2016 ל-2020, לימד ב[[אוניברסיטת סידני]], שם מונה לפרופסור להיסטוריה בשנת 2016.<ref>{{Cite web|title=Professor Dirk Moses|url=https://sydney.edu.au/arts/history/staff/profiles/dirk.moses.php|archive-url=|archive-date=|access-date=31 July 2025|website=[[The University of Sydney]]}}</ref> בין השנים 2011 ל-2015, כיהן ב[[האוניברסיטה האירופית בפירנצה|מכון האוניברסיטאי האירופי]] כיו"ר להיסטוריה עולמית וקולוניאלית.<ref>{{Cite web|title=Dirk Moses|url=http://www.eui.eu/DepartmentsAndCentres/HistoryAndCivilization/People/Professors/Moses.aspx|url-status=dead|archive-url=https://web.archive.org/web/20161015091426/http://www.eui.eu/DepartmentsAndCentres/HistoryAndCivilization/People/Professors/Moses.aspx|archive-date=15 October 2016|access-date=16 August 2016}}</ref> ביולי 2020, מונה לפרופסור של כבוד להיסטוריה עולמית של זכויות האדם [[אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל|באוניברסיטת צפון קרוליינה בצ'אפל היל]] .

בשנים 2005-2004 הוא השלים מלגה בקרן צ'ארלס ה. רבסון במרכז ללימודי שואה מתקדמים ב[[מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה]] עבור הפרויקט "המאה הגזעית: ביו-פוליטיקה ורצח עם באירופה ובמושבותיה, 1850-1950". בשנת 2007 היה עמית קרן אלכסנדר פון הומבולדט במרכז למחקר זיתיסטורי בפוטסדאם, ובשנת 2010 היה עמית במרכז הבינלאומי לחוקרים ע"ש וודרו וילסון בוושינגטון. היה עמית אורח במרכז למדעי החברה לחוקה עולמית בברלין WZB בספטמבר-אוקטובר 2019, ועמית בכיר בקולג' ליכטנברג ב[[גטינגן]] בחורף 2019–2020.

עורך בכיר של ''כתב העת Journal of Genocide Research'' מאז 2011, ועורך שותף של סדרת הספרים War and Genocide עבור Berghahn Books.<ref>{{Cite web|title=Dirk Moses|url=https://www.ucd.ie/warstudies/members/dirkmoses/|archive-url=|archive-date=|access-date=29 August 2025|website=UCD Center for War Studies}}</ref> חבר בוועדות העורכים של ''Journal of African Military History, Journal of Perpetrator Research, Patterns of Prejudice'', ''Memory Studies'', ''Journal of Mass Violence Research'', ''borderland e-journal'', ו-''Monitor: Global Intelligence of Racism.'' בנוסף, חבר בוועדות המייעצות של מכון ויזנטל בווינה ללימודי השואה, מרכז המלחמה של אוניברסיטת קולג' דבלין, אגודת לימודי הזיכרון ופרויקט RePast. הוא גם ידיד היוזמה הבינלאומית לפשעי מדינה.

== מחקר ==
ככלל, עבודתו של מוזס עוסקת בהיסטוריה ביקורתית של המודרניות בכמה חזיתות. בספרו, ''"German intellectuals and the Nazi past''" (2007), בחן את תופעת "ההתמודדות עם העבר" במערב גרמניה, וטען כי היא קיבלה מעמד של מודל אוניברסלי לאינטרנציונליזם ליברלי. במקביל, הוא פיתח את הבנתו הרחבה של רפאל למקין את רצח העם ויישם אותה על המקרה של [[קולוניאליזם התיישבותי]]. הוא כתב בהרחבה על רצח העם של עמים ילידים באוסטרליה ובקנדה, ושילב את הרייך השלישי הנאצי והשואה בהקשר בין-לאומי של בניית אימפריות ומאבק במרידות מקומיות. עבודה זו, ובמיוחד האנתולוגיה ''"Empire, Colony, Genocide''" (2008), מצוטטת רבות וסייעה בקביעת סדר יום חדש במחקר.

מוזס כתב בהרחבה על תחולת המונח ג'נוסייד על אלימות בגבולות אוסטרליה והשואה. לדוגמה, הוא ערך את ''"Genocide and Settler Society"'' (2004). ספר זה מרכיב המחשות של רצח עם באוסטרליה וממקם אותם בהקשר אוניברסלי רחב יותר. מוזס מראה כיצד מתפתחת אלימות קולוניאלית על ידי הסברה כצורה של התקוממות נגד קיצונית.

מוזס מתאר רצח עם כ"מושג פוליטי שמעוות הבנה היסטורית באמצעות מניפולציה של האמת" (סדרת הספרים "מלחמה ורצח עם", 2004). הוא גם מדגיש את מגבלות המונח "רצח עם", ומציע כיצד "היסטוריונים יכולים להשתמש בו בשירות המחקר" ("מלחמה ורצח עם", 2012). השקפה זו פותחה בספרו ''"The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of Transgression''" שיצא ב-2021. בספר הוא טוען כי המשפט הפלילי הבינלאומי, כמו גם זיכרון ומניעת רצח עם, מסתירים את ההיגיון האסטרטגי של אלימות המונית שהבטיחה את הדומיננטיות הגלובלית המערבית ב-500 השנים האחרונות. לעמדתו, הקרבה המושגית של רצח עם לשואה מפריע לההבנה הגלובלית של מלחמת אזרחים ומאבקים אנטי-קולוניאליים משום שהוא מתמקד בשנאה גזעית. הוא טוען כי "פשעי זוועה", כאשר רצח עם הוא "פשע הפשעים", מסננים את הציוויים הביטחוניים בפועל המניעים אלימות מדינתית.
[[קובץ:Dirk_Moses_on_This_is_Germany.jpg|ממוזער|מוזס על ''"זוהי גרמניה"'' בשנת 2021]]
ככלל, הוא מבקר פרדיגמות ישנות יותר בלימודי רצח עם על היותן "שיח מוסרי שניסה להסביר רצח עם על ידי ייחוס כוונות רעות למנהיגים פוליטיים". במקום זאת, הוא טוען, "מסיבות של המדינה ({{אנ|Reasons of state|Reasons of state}}), מנהיגי כמעט כל ממשלה יכולים לעסוק באלימות המונית נגד אזרחים כדי להבטיח את ביטחון גבולותיהם ואזרחיהם". מה שהופך משברים כאלה לרצחניים, הוא אומר, הוא "השאיפה לביטחון ''קבע'', הכוללת את סוף הפוליטיקה, כלומר קרע במשא ומתן ובפשרה עם גורמים שונים. ביטחון קבוע פירושו הרס או שיתוק של האחר הנתפס כמאיים".<ref>{{Cite journal|last=Anderson|first=Margaret Lavinia|last2=Reynolds|first2=Michael|last3=Kieser|first3=Hans-Lukas|last4=Balakian|first4=Peter|last5=Moses|first5=A. Dirk|last6=Akçam|first6=Taner|date=2013|title=Taner Akçam, The Young Turks' crime against humanity: the Armenian genocide and ethnic cleansing in the Ottoman Empire (Princeton, NJ: Princeton University Press, 2012)|journal=[[Journal of Genocide Research]]|volume=15|issue=4|pages=463–509|doi=10.1080/14623528.2013.856095}}</ref> הוא שאל את הביטוי ממבצע השואה הנאצי [[אוטו אולנדורף]], שאמר במהלך [[משפט האיינזצגרופן|משפטו]] שהרג ילדים יהודים כי אחרת הם יגדלו כדי לנקום את הוריהם. היה צורך להרוג את הילדים כדי להשיג ביטחון קבוע, טען אולנדורף. {{Sfn|Moses|2021|p=35}} מוזס קובע כי "ביטחון קבע הוא ציווי אוטופי עמוק ומרושע", שלא נבחן מספיק על ידי מחקרי ביטחון,{{Sfn|Moses|2021|p=34}} וכי במקום רצח עם (המעניק לקורבנות רצח גזעי עדיפות על פני סוגים אחרים של הרג אזרחים) "ביטחון קבע צריך להיות בלתי חוקי". {{Sfn|Moses|2021|p=1}} הוא מסייג, כי בעוד שחיפוש אחר ביטחון לאומי הוא לגיטימי, החתירה לביטחון תמידי בכל מחיר איננה לגיטימית.<ref>ד"ר איאן יפה, [https://www.colman.ac.il/media/djgfgyz2/geno.pdf "ג'נוסייד": שימוש לרעה וניצול לרעה]</ref>

== פרסומים ==
=== ספרים ===
<div style="direction: ltr;">
* {{Cite book|last=Moses|first=A. Dirk|title=German intellectuals and the Nazi past|date=2007|publisher=[[Cambridge University Press]]|isbn=978-0-511-51190-5|publication-place=Cambridge|oclc=191719860}}
* {{Cite book|last=Moses|first=A. Dirk|title=The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of Transgression|date=2021|publisher=[[Cambridge University Press]]|isbn=978-1-009-02832-5}}<ref name=":0" /><ref>{{הארץ|יהודה באואר|השואה היתה קולוניאליזם? זה מגוחך {{!}} דעה|00000183-ad3d-d5eb-a3af-fdbf158a0000|6 באוקטובר 2022}}</ref><ref>{{הארץ|דירק מוזס|ג'נוסייד הוא אולי נדיר אך השאיפה לביטחון מוחלט נהפכה לשגרתית {{!}} דעה|00000184-3d2e-dde2-affd-7fffabc10000|3 בנובמבר 2022}}</ref>
* ''Nach dem Genozid: Grundlage für eine neue Erinnerungskultur'' (Berlin: Matthes & Seitz, 2023).
</div>
=== בעריכתו ===

<div style="direction: ltr;">
* ''Decolonization, Self-Determination, and the Rise of Global Human Rights Politics'' (Cambridge: Cambridge University Press, 2020).
* {{Cite book|last=Antōniou|first=Giōrgos|title=The Holocaust in Greece|last2=Moses|first2=A. Dirk|date=2018|isbn=978-1-108-67990-9|publication-place=New York|oclc=1060605809}}
* ''Postcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970'' (Abingdon: Routledge, 2018)(with Bart Luttikhuis).
* ''Colonial Counterinsurgency and Mass Violence: The Dutch Empire in Indonesia'' (Abingdon: Routledge, 2014).
* ''The Oxford Handbook of Genocide Studies'' (Oxford: Oxford University Press, 2010).
* ''Genocide: Critical Concepts in Historical Studies'', six vols. (Abingdon: Routledge, 2010).
* ''The Modernist Imagination: News Essays in Intellectual History and Critical Theory'' (New York and Oxford: Berghahn Books, 2009).
* Colonialism and Genocide (London: Routledge, 2007/paperback 2008). Contributing co-editor with Dan Stone. {{מסת"ב|9780415464154}}[[ISBN (identifier)|ISBN]] [[Special:BookSources/9780415464154|<bdi>9780415464154</bdi>]].
* ''Genocide and Settler Society: Frontier Violence and Stolen Indigenous Children in Australian History'' (New York: Berghahn Books, 2004/paperback 2005).
* ''Empire, Colony, Genocide: Conquest, Occupation and Subaltern Resistance in World History'' (New York and Oxford: Berghahn Books, 2008/paperback 2009). This book won the H-Soz-Kult Book Prize – Non-European History Category in 2009.<ref name="ec">{{Cite web|title=Empire, colony, genocide : conquest, occupation, and subaltern resistance in world history | WorldCat.org|url=https://search.worldcat.org/title/212908747|access-date=31 July 2025|website=search.worldcat.org}}</ref>
</div>
=== מאמרים ופרקים נבחרים ===
<div style="direction: ltr;">
* {{Cite web|date=14 November 2023|title=More than Genocide|url=https://www.bostonreview.net/articles/more-than-genocide/|access-date=|website=Boston Review}} "The law occludes the abhorrent violence routinely perpetrated by states in the name of self-defense."
* "Fit for Purpose? The Concept of Genocide and Civilian Destruction", in: Donald Bloxham and A. Dirk Moses (eds.), ''Genocide: Key Themes'' (Oxford University Press, 2022), 12–44.
* "[https://geschichtedergegenwart.ch/der-katechismus-der-deutschen/ Der Katechismus der Deutschen]", in: ''Geschichte der Gegenwart'', 23 May 2021.
* "Decolonisation, Self-Determination, and the Rise of Global Human Rights Politics", (2020).
* “The Nigeria-Biafra War: Postcolonial Conflict and the Question of Genocide, 1967-1970,” in A. Dirk Moses and Lasse Heerten, eds., P''ostcolonial Conflict and the Question of Genocide: The Nigeria-Biafra War, 1967–1970'' (New York and London: Routledge, 2018), 3-43. Written with Lasse Heerten.
* {{Cite journal|last=Moses|first=A. Dirk|year=2017|title=Empire, Resistance, and Security: International Law and the Transformative Occupation of Palestine|journal=Humanity|publisher=Project Muse|volume=8|issue=2|pages=379–409|doi=10.1353/hum.2017.0024|issn=2151-4372}}
* ''“Das römische Gespräch'' in a New Key: Hannah Arendt, Genocide, and the Defense of Republican Civilization", ''Journal of Modern History'', 85:4 (2013), 867-913.
* {{Cite journal|last=Moses|first=A. Dirk|year=2011|title=Genocide and the Terror of History|journal=Parallax|publisher=Informa UK Limited|volume=17|issue=4|pages=90–108|doi=10.1080/13534645.2011.605583|issn=1353-4645}}
* "Toward a Theory of Critical Genocide Studies." In: Jacques Semelin (ed.), ''Online Encyclopedia of Mass Violence.'' (2008)(pp. 1-5).
* "Genocide And Settler Society in Australian History." In Dirk Moses (ed.), ''Genocide and Settler Society: Frontier Violence and Stolen Indigenous Children in Australian History'', (pp. 3-48). New York: Berghahn Books, 2004.
* “Conceptual Blockages and Definitional Dilemmas in the Racial Century: Genocide of Indigenous Peoples and the Holocaust,” ''Patterns of Prejudice'', 36:4 (2002), 7-36. Extracted in Berel Lang and Simone Gigliotti, eds., ''The Holocaust: A Reader'' (Oxford: Blackwell, 2005), 449-63. Reprinted in A. Dirk Moses and Dan Stone, eds., ''Colonialism and Genocide'' (Abingdon: Routledge, 2007), 148-180.
* “Coming to Terms with the Past in Comparative Perspective: Germany and Australia,” ''Aboriginal History'', 25 (2001), 91-115. Reprinted in Russell West and Anja Schwarz, eds., ''Polycultural Societies and Discourse: Interdisciplinary Perspectives from Australia and Germany'' (Amsterdam and New York: Rodopi, 2007), 1-30.

</div>

== לקריאה נוספת ==
* עופר אשכנזי, עודד היילברונר, אריה דובנוב, רוני מיקל־אריאלי, דורון אברהם, שולחן עגול בעקבות ספרו של א׳ דירק מוזס: ''The Problems of Genocide: Permanent Security and the Language of'' '',Transgression'' '''היסטוריה''' (כתב עת) גיליון 52–53, 151-119 (2024)

== קישורים חיצוניים ==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{אתר רשמי}}
* {{הארץ|דירק מוזס|ג'נוסייד הוא אולי נדיר אך השאיפה לביטחון מוחלט נהפכה לשגרתית|00000184-3d2e-dde2-affd-7fffabc10000|3 בנובמבר 2022}}
* [[עמר ברטוב|עֹמר ברטוב]], דירק מוזס, [[ג'יימס לפלר]], [https://hazmanhazeh.org.il/genocide/ דיון: רוויזיה לרצח עם], '''[[הזמן הזה]]''' (2022)
* דירק מוזס, [https://www.dirkmoses.com/uploads/7/3/8/2/7382125/moses_zmanim.pdf מבנה הזהות הגרמנית לאחר השואה], '''[[זמנים (כתב עת)|זמנים]]''' 101, 54-42 (2008)
* [[שאול פרידלנדר]], [https://holocaustjournal.haifa.ac.il/images/35_Hebrew/פרידלנדר.pdf פשע יסודי], '''[[דפים לחקר השואה]]''' מאסף לה (2022)
{{פרופילי מדענים}}

== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:חוקרי ג'נוסייד]]
[[קטגוריה:אוסטרלים ממוצא גרמני]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת נוטרדאם]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת פרייבורג]]
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]]
[[קטגוריה:חוקרי השואה]]
[[קטגוריה:היסטוריונים אוסטרלים]]
[[קטגוריה:ילידי 1967]]

דירק מוזס - היסטוריית גרסאות

imported>AutoMod: אותיות מיוחדות באמצעות אמפרסנד