https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99דיולה אלפארי - היסטוריית גרסאות2026-09-14T06:38:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9C%D7%94_%D7%90%D7%9C%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99&diff=798891&oldid=previmported>Alhimik: /* הערות שוליים */2025-10-15T13:48:04Z<p><span class="autocomment">הערות שוליים</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות<br />
|שם בשפת המקור=Alpári Gyula<br />
|תמונה=Stamps of Germany (DDR) 1962, MiNr 0921.jpg<br />
|כיתוב=הנצחתו על בול של [[גרמניה המזרחית]]<br />
}}<br />
'''דיולה אלפארי''' (במקור '''משה אדלר''',<ref>[http://resolver.pim.hu/auth/PIM40430 Alpári Gyula]. Petőfi Irodalmi Múzeum (Hozzáférés: 2015. október 9.)</ref> ב[[הונגרית]]: '''Alpári Gyula''', ב[[גרמנית]]: '''Julius Alpári'''; [[דונפלדוואר]], [[18 בינואר]] [[1882]] – [[זקסנהאוזן]], [[17 ביולי]] [[1944]]) היה [[עיתונאי]], [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטי]] [[יהדות הונגריה|יהודי-הונגרי]] ואחר כך [[קומוניזם|קומוניסט]], סגן [[קומיסר העם (הונגריה 1919)|קומיסר העם]] לענייני חוץ (סגן שר החוץ) של [[הרפובליקה הסובייטית ההונגרית]], וה[[עורך ראשי]] בשפה הגרמנית של עיתון הוועד הפועל של ה[[קומינטרן]], העיתון הבינלאומי בשם Inprekorr (Internationale Presse-Korrespondenz). המערכת הראשית של העיתון פעלה בברלין, לעיתים קרובות העיתון הופיע בשמונה שפת בין השנים [[1921]]–[[1939]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
=== פועל צעיר סוציאל-דמוקרטי ===<br />
אלפארי בא לראשונה בקשר עם תנועת הפועלים כסטודנט בברטיסלאבה. משנת [[1902]] עבד כעיתונאי של [[נפסבה]], בשנת [[1903]] עבד במזכירות [[המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית]] (MSZDP), ולאחר מכן כחייל בצבא דיווח לנפסבה על המצב השורר בצבא. משנת [[1906]] היה אחד הפעילים המובילים בתנועת "הפועל הצעיר" ומשנת [[1907]] היה עורך כתב העת באותו השם. הוא לקח חלק בארגון ובעבודת המפגש הארצי הראשון של הפועל הצעיר שהתקיים ב-[[31 במרץ]] 1907. אלפארי השתתף בקונגרס המייסד של ארגון הפועלים הצעירים הסוציאליסטים ולאחר מכן קיבל עבודה בעיתונים הסוציאל-דמוקרטיים בגרמניה. בשובו להונגריה עבד כעוזר ספרן בבודפשט בבית העם של רובע 6, בתנועת הפועל הצעיר ובאיגודי פועלי הבניין והתחבורה. הוא ארגן סיעת אופוזיציה שמאלית מול הנהגת המפלגה. מסיבה זו, נפתחה נגדו חקירת משמעתית מפלגתית, ובמרץ [[1910]] גורש מה-MSZDP על ידי קונגרס המפלגה. אלפארי פנה לקונגרס הבינלאומי ב[[קופנהגן]] וביקר שם את הנהגת המפלגה בתזכיר. הוועדה לבדיקת המנדט של הנציגים הקונגרס לא הכירה במנדט שלו להשתתף, למרות מחאותיהם של [[ולדימיר איליץ' לנין]], [[רוזה לוקסמבורג]] ו[[קלרה צטקין]].<br />
<br />
=== קומוניסט ===<br />
באביב 1911 יזם אלפארי הקמת מפלגת עובדים חדשה. הוא הקים ועדת הכנה והשיק את העיתון בשם ה"סוציאל-דמוקרט". מטרותיו היו קרובות לתוכנית [[1903]] של ה-MSZDP, אך הוא סירב לשתף פעולה עם המפלגות הבורגניות ותמך בהפרדה בין המפלגה לבין האיגודים המקצועיים. הוא לא הצליח להשיג השפעה רבת היקף בתנועה הסוציאל-דמוקרטית באותה עת. בין השנים [[1911]]–[[1913]] היה הכתב בהונגריה של העיתונים הסוציאל-דמוקרטים הגרמנים. בשנת [[1916]] קיבל על עצמו עבודת עיתונאי בעיתון היומי האזרחי Neues Politisches Volksblatt כשהופיע בהונגריה. במאמריו תקף בחריפות את הממשלה ותמך בשאיפות השלום המתוארות בוועידת צימרוולד (המפגש הבינלאומי הראשון של קבוצות אנטי מלחמתיות שהתכנס בכפר השווייצרי צימרוולד, בהשתתפות 38 נציגים מ-11 מדינות: [[רוסיה]], [[פולין]], [[איטליה]], [[שווייץ]], [[בולגריה]], [[רומניה]], [[גרמניה]], [[צרפת]], [[הולנד]], [[שוודיה]], [[נורווגיה]]). בשנת 1917 הפך לחסיד המהפכה הבולשביקית. בתחילת 1919 הצטרף ל[[מפלגת הקומוניסטים של הונגריה]], שהוקמה מספר שבועות לפני כן. לאחר מעצרו בפברואר 1919, היה בקשר קבוע עם [[בלה קון]] שהיה כלוא כאחד הפעילים המובילים בארגון הקומוניסטי ההונגרי. בתקופת הרפובליקה הסובייטית ההונגרית היה ראש מנהלת העיתונות, חבר מערכת "העיתון האדום", חבר במועצת העובדים והצבא המחוזי ומה-[[24 ביוני]] סגן קומיסר העם לענייני חוץ (סגן שר החוץ). לאחר נפילת הרפובליקה הסובייטית היגר ל[[צ'כוסלובקיה]], שם השתתף בהקמת המפלגה הקומוניסטית המקומית.<br />
<br />
=== העורך הראשי של Inprekorr ===<br />
בשנת [[1921]], על פי הצעתו של לנין, הקומינטרן השלישי הזמין אותו לעריכה ולארגון של העיתון Inprekorr (Internationale Presse-Korrespondenz) ב[[ברלין]]. מכאן ואילך, הוא ערך את דף המידע הבינלאומי של הקומינטרן בשפה הגרמנית תחילה עבור גרמניה, אוסטריה, שווייץ ולאחר מכן עבור [[צרפת]] במשך 20 שנה. בשנת [[1924]] השתתף בקונגרס החמישי של הקומינטרן ולאחר מכן הצטרף לוועדה המארגנת של ה-KMP. הוא נבחר כחבר בוועד המרכזי על ידי הקונגרס הראשון של ה-KMP. בוועד המרכזי מתח ביקורת על העמדה האולטרה-שמאלית של הנהגת המפלגה, ודחה את רעיון "ה[[דיקטטורה של הפרולטריון]] החדשה כיעד ישיר". בשל ניגודים עקרוניים ובשל עבודת העריכה שלו, הוא פרש מהוועד המרכזי של ה-KMP בתחילת [[1929]].<br />
<br />
אלפארי נסע ל[[ארצות הברית]] בשנת [[1927]] להוביל את המאמצים הקומוניסטים לסקר את משפט [[סאקו וונצטי]].<br />
<br />
משנת [[1935]], ב[[פריז]], ערך את יורשו של ה-Inprekorr, את ה-Rundschau. בשנות השלושים כתב מספר מחקרים בנושאי ה[[מרקסיזם-לניניזם]]. הוא פעל ב[[המפלגה הקומוניסטית של צרפת|מפלגה הקומוניסטית של צרפת]] משנת 1939. בקיץ 1940 נעצר על ידי ה[[גסטפו]] (אחרי כיבוש צרפת על ידי [[גרמניה הנאצית]] ביוני 1940). הוא נכלא ולאחר מכן נלקח ל[[מחנה הריכוז]] [[זקסנהאוזן]]. שם סירב לנאצים לכתוב את זכרונותיו מהקונגרסים של הקומינטרן ולכן הוא נורה למוות.<ref>''Munkásmozgalom-történeti Lexikon.'' Kossuth Könyvkiadó 1976. 28. old.</ref><br />
<br />
== עבודותיו ==<br />
* כתבים נבחרים (עורכת: מגדה אראנושי) בודפשט, 1960<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* Komját Irén: ''A kommunista mozgalom világlapja. Az Inprekorr története.'' Budapest, Kossuth Könyvkiadó 1977. 207 (אירן קומיאן: העיתון העולמי של התנועה הקומוניסטית. תולדות ה- Inprekorr) [[ISBN]] [[:hu:Speciális:Könyvforrások/9630908840|9630908840]]<br />
* Fritz Runge: ''Emlékezés Alpári Gyulára.'' Párttörténeti Közlemények, VI. évf. 3. sz. 1960. aug. 168–178. old. (פריץ רונגה: לזכור את דיולה אלפארי )Párttörténeti Közlemények, VI. évf. 3. sz. 1960. aug. 168–178. old. {{ISBN|9630908840}}<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [Államrendészeti zsebkönyv.] Bp., M. Kir. Belügyminisztérium, [1944]. 2 db. 1020, 140 o.<br />
* R. Gilicz Márta: Ifjúságunk példaképei. Válogatott bibliográfia a magyar munkásmozgalom nagy harcosairól. Bp., Fővárosi Szabó Ervin Könyvtár, 1965.<br />
* Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái. Bp., Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete, 1939-2002. 7. kötettől sajtó alá rend. Viczián János.<br />
* Horák Magda: A magyar értelmiség veszteségei az 1940-es években. [Bp.], Szerző, [1996].<br />
* Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.<br />
* A magyar antifasiszta ellenállás és partizánmozgalom. Főszerk. Liptai Ervin. Bp., Kossuth, 1987.<br />
* Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. [Részben 2. jav. és bőv. kiad. + Álnévlexikon] Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.<br />
* Munkásmozgalomtörténeti lexikon. Szerk. vezetője Vass Henrik. Bp., Kossuth Könyvkiadó, 1972.<br />
* Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.<br />
* Malý Slovenský Biografický Slovník. Hlavný redaktor Vladimír Mináč. Martin, Matica slovenská, 1982.<br />
* Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929.<br />
* Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.<br />
* Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub. I. köt.<br />
* Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.<br />
</div><br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:אלפארי, דיולה}}<br />
[[קטגוריה:עיתונאים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:עורכי עיתונים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:פוליטיקאים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:קומוניסטים יהודים הונגרים]]<br />
[[קטגוריה:חברי ועדת הניהול המרכזית (הונגריה)]]<br />
[[קטגוריה:יהודים קומיסרי העם (הונגריה 1919)]]<br />
[[קטגוריה:מהגרים מהונגריה לצרפת]]<br />
[[קטגוריה:נספים במחנה הריכוז זקסנהאוזן]]<br />
[[קטגוריה:יהודים שהוצאו להורג]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנולדו ב-1882]]<br />
[[קטגוריה:הונגרים שנפטרו ב-1944]]</div>imported>Alhimik