https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99דיגיטלי ואנלוגי - היסטוריית גרסאות2026-09-13T14:34:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%99%D7%92%D7%99%D7%98%D7%9C%D7%99_%D7%95%D7%90%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99&diff=33085&oldid=previmported>Shalomori123: /* ממיר אנלוגי לדיגיטלי */2025-04-28T19:16:41Z<p><span class="autocomment">ממיר אנלוגי לדיגיטלי</span></p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''דיגיטלי''' ו'''אנלוגי''' (ב[[עברית]]: '''ספרתי''' ו'''תקבילי''') הם תכונות של [[אות (סיגנל)|אות]]ות או סדרת התרחשויות. המושגים משמשים רבות בתחומי ה[[אלקטרוניקה]] וה[[מחשב|מחשוב]].<br />
<br />
ייצוג אנלוגי של אות יכול לקבל רצף של ערכים, כלומר מספר ערכים אין סופי. מקור המושג בהתקנים [[אות אנלוגי|אנלוגיים]] העוקבים אחרי מהלכם של אירועים ושל [[גודל פיזיקלי|גדלים פיזיקליים]] ממשיים (כמו [[תנועה (פיזיקה)|תנועה]], [[קול]] או [[טמפרטורה]]) ומבטאים אותם בצורה [[פלט]] אשר מקביל ("אנלוגי") לאירוע עצמו{{הערה|שם=פרידמן1984|פרידמן, א. (1984). לכסיקון המחשב. תל אביב: ספריית אנשים ומחשבים.}}. בהתקנים כאלו הייצוג האנלוגי מבטא על פי רוב פעולה שהיא גם מתמשכת ורציפה{{הערה|שם=פרידמן1984}}. במקרה זה, '''האות האנלוגי''' הוא אות '''[[זמן בדיד וזמן רציף|רציף]]''', כלומר יש לו ערך בכל נקודה בזמן ומספר הערכים שהוא יכול לקבל אינו סופי.<br />
<br />
לעומתו, '''[[אות דיגיטלי]]''' הוא אות שיכול לקבל מספר סופי של ערכים, ולכל אחד מערכים אלה ניתן לתת מספר שמייצג אותו. דוגמה לכך היא ההבדל בין מחוג הדקות בשעון מחוגים (אנלוגי) – היכול להיות בכל אחד מאינסוף המקומות שבין השנתות הסמוכות – לבין [[שעון דיגיטלי]], אשר יכול להראות רק 60 ערכים שונים בחיווי הדקות שלו. במערכות דיגיטליות רבות אות דיגיטלי הוא גם אות '''[[זמן בדיד וזמן רציף|בדיד]]''', הנוצר מ[[דגימה (עיבוד אותות)|דגימת]] האות בנקודות מסוימות בזמן.<br />
<br />
למעשה, התקן פיזיקלי קלאסי יהיה תמיד אנלוגי והגדלים הנמדדים בו יוכלו לקבל רצף של ערכים. הייצוג הדיגיטלי הוא למעשה רק קירוב המאפשר עבודה נוחה. כך, למשל, נוח לומר על נורת להט שיש לה שני מצבים – דולקת או כבויה; כאשר למעשה מתאפשר רצף של עוצמות תאורה בהתאם למתח על הנורה.<br />
<br />
== דוגמאות ==<br />
===טיונר במקלט רדיו===<br />
[[מקלט רדיו|מקלטי רדיו]] ישנים או פשוטים משתמשים ב'''[[טיונר]]''' אנלוגי ('''Tuner''', ההתקן שבאמצעותו מכוונים את המקלט ל[[תחנת רדיו|תחנות הרדיו]] השונות). בדרך-כלל מדובר בחוגה אותה יש לסובב עד שמגיעים לתחנה הרצויה. סיבוב החוגה, מטבעו, רציף; באופן תאורטי ניתן לסובב אותה 20 [[מעלה (זווית)|מעלות]], 2 מעלות, 0.2 מעלות, וכו'; חלוקת המרווחים האפשריים בין הערכים היא [[אינסוף|אינסופית]].<br />
<br />
מקלטי רדיו חדשים ומשוכללים יותר מצוידים בטיונר דיגיטלי. הלה מצויד בדרך-כלל בלחצנים; לחיצה אחת על הלחצן מעבירה את [[תדירות|תדר הרדיו]] בערך קבוע ומדויק (0.1 [[מגהרץ]], לדוגמה). לפיכך, המרווח בין הערכים האפשריים בטיונר דיגיטלי הוא מוגדר וקבוע; כיוון התדרים בטיונר דיגיטלי אינו רציף.<br />
<br />
לעיתים, מטעמי עיצוב ונוחות, ייתכן שאף טיונר דיגיטלי יהיה מצויד בחוגה ולא בלחצנים. אף על פי שסיבוב החוגה עדיין רציף מטבעו, זה לא הופך את הטיונר לאנלוגי. החוגה מתוכננת כך שיש לסובבה מספר מעלות מינימלי כדי לגרום לשינוי בתדר. סיבוב של 5 מעלות, לדוגמה, מביא לשינוי של 0.1 מגהרץ. לפיכך, זהו טיונר דיגיטלי, למרות [[ממשק משתמש]] דמוי-אנלוגי.<br />
<br />
בדומה לטיונר, מכשירי רדיו ו[[טלוויזיה]] ו[[מגבר]]י [[סטריאו]] יכולים להיות מצוידים בהתקן '''הגברת [[קול]]''' ("ווליום") דיגיטלי או אנלוגי, וכן בהתקנים דומים לשינוי תכונות נוספות של הצליל: '''טרבל''' ('''Treble''', קולות גבוהים), '''[[קולות (מוזיקה)|בס]]''' ('''Bass''', קולות נמוכים), '''באלאנס''' ('''Balance''', חלוקת הצליל בין שני ה[[רמקול]]ים ב[[מערכת סטריאו]]).<br />
<br />
===שעון===<br />
[[קובץ:Windup alarm clock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|[[שעון]] אנלוגי]]<br />
[[קובץ:Radiocontrolledclock.jpg|שמאל|ממוזער|150px|שעון דיגיטלי]]<br />
<br />
[[שעון|שעונים]] יכולים להיות דיגיטליים או אנלוגיים. כל שעון שבו השעה מוצגת באמצעות [[ספרה|ספרות]] אלקטרוניות על-גבי [[צג]] דיגיטלי מטבעו; המרווח המינימלי בין הזמנים השונים (בדרך-כלל: [[שנייה]] אחת) קבוע ובלתי-רציף. שעון דיגיטלי לא מסוגל, למשל, להציג את השעה '''12:04:05.5''' (כלומר, חמש שניות וחצי).<br />
<br />
שעונים בעלי מחוגים מוגדרים כשעונים אנלוגיים, אך הגדרה זו אינה מדויקת תמיד. ברוב שעוני המחוגים נע מחוג השניות רק בכל שנייה עגולה, כך שהערכים התקפים הם רק סט סופי של ערכים, שהשעון מורה כאשר מחוג השניות אינו זז. העובדה שרק סט סופי של ערכים הוא תקף, הופכת את השעון בעצם לדיגיטלי, אף על פי שהמחוג עובר בסט אינסופי של נקודות. בשעוני מחוגים אחרים, לעומת זאת, נע מחוג השניות באופן רציף, ולא ניתן למדוד את המרווח המינימלי בין השעות שהוא מציג; אלו הם שעונים אנלוגיים במלוא מובן המילה.<br />
<br />
בדוגמת השעונים יש להבחין, אם כן, בין המנגנון לבין התצוגה, שכל אחד מהם יכול להיות דיגיטלי או אנלוגי.<br />
<br />
===אמצעים לאחסון מידע===<br />
בתחום ה[[אמצעי לאחסון מידע|אמצעים לאחסון מידע]] לדוגמה, [[סורק]] הופך מידע חזותי אנלוגי ל[[קובץ תמונה]] דיגיטלי. [[תקליט]]ים, סרטי קול ו[[קלטת שמע|קלטות שמע]] אנלוגיים, ואילו [[תקליטור|תקליטורי קומפקט דיסק]] דיגיטליים. [[סרט קולנוע|סרט הקולנוע]] (פילם) סרט ה[[וידאו|ווידאו]] או קלטות [[VHS]] אנלוגיים ואילו [[DVD]] ו-[[Blu-ray]] דיגיטליים. מערכת ה[[שמיעה]] ה[[אדם|אנושית]] אנלוגית; טווח ה[[צליל]]ים אותם אנו מסוגלים לשמוע רציף. על פי [[תורת הדגימה (עיבוד אותות)]], המרווח המינימלי בין הצלילים בהתקני השמע הדיגיטליים כה קטן, עד כי כמעט ולא ניתן לזהות הבדל בין הצליל הדיגיטלי והאנלוגי; נושא זה שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי במדיה אנלוגית כגון תקליטים ניתן להפיק צליל "חם" יותר מזה הבוקע ממדיה דיגיטלית, דוגמת תקליטור.<br />
<br />
===מחשב===<br />
ה[[מחשב]]ים הם המכשירים הידועים ביותר שפועלים באופן דיגיטלי. ה"דיגיטליות" בנויה בתוכם: ה[[מעבד]]ים, [[זיכרון גישה אקראית|זיכרון ה-RAM]] ורוב רכיבי המחשב האחרים מורכבים ממיליוני [[רכיב אלקטרוני|רכיבים אלקטרונים]] זעירים; יחידות אלו יכולות להיות במתח גבוה (מצב המוגדר כ-'''"1"''') או מתח נמוך (מצב '''"0"'''). זוהי מהותה של [[בסיס בינארי|השיטה הבינארית]], המאפיינת את המחשב. שיטה זו דיגיטלית מטבעה.<br />
<br />
היות שמחשבים מתקשרים לעיתים קרובות עם העולם החיצון, הכולל התקנים אנלוגיים רבים, הומצאו מכשירים רבים הממירים אותות אנלוגיים לדיגיטליים, ולהפך. המכשיר הידוע ביותר בקטגוריה זו הוא ה'''[[מודם]]''', הממיר אותות [[טלפון]] אנלוגיים לאותות מחשב דיגיטליים ולהפך. גם [[כרטיס קול|כרטיס הקול]] [[ADC|ממיר]] אות אנלוגי ([[קול]]) לאות דיגיטלי (הצורה שבה הקול מאוחסן במחשב) ולהפך.<br />
<br />
בראשית ימי המחשוב פעלו גם [[מחשב אנלוגי|מחשבים אנלוגיים]], למטרות ספציפיות. אלה נדחקו על ידי המחשבים הדיגיטליים.<br />
<br />
[[תקליטון]] ו[[דיסק און קי]] הם אמצעי אחסון מידע כלשהו דיגיטליים.<br />
<br />
===תצוגת תמונה===<br />
ה[[כרטיס גרפי|כרטיס הגרפי]] שבמחשב הוא דיגיטלי, וזאת בניגוד לרוב [[מקלט טלוויזיה|מקלטי הטלוויזיה]], שהם אנלוגיים. המחשב מסוגל לתת אך ורק הוראות מדויקות לרכיב הגרפי בנוגע ל[[צבע]] שאותו יש להציג בכל נקודה ([[פיקסל]]) על-גבי המסך. לכל צבע קיים ערך מספרי מוגדר, והמרווח (או ההבדל) המינימלי בין הצבעים השונים קבוע ובלתי-רציף. למרות זאת, במסכים הנוכחיים המרווח זעיר ביותר, ואינו רחוק מיכולת הפרדת הצבעים של ה[[עין]] האנושית, כך שתמונות המוצגות על-גבי צגי מחשב נראות רציפות ו"אמיתיות". במחשבים הישנים יותר כרטיס הגרפי היווה בעצם ממיר בין התמונה הדיגיטלית שהמחשב מייצר לבין ה[[צג]] העובד בשיטה אנלוגית, כיום יותר נפוצים כרטיסים גרפים עם חיבור דיגיטלי שתומכים בצגים דיגיטליים, בצורה זו התמונה הדיגיטלית עוברת ישירות מהמחשב למסך.<br />
<br />
מכשירי טלוויזיה פועלים בשיטה שונה; האות שהם מקבלים דרך ה[[אנטנה]] אנלוגי, ובהתאם לכך התמונה המוצגת. החל מסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] קיימות גם טלוויזיות בעלות תצוגה דיגיטלית.<br />
<br />
== המרה בין סוגי האותות ==<br />
[[קובץ:A-D-A Flow.svg|ממוזער|תהליך המרה של אותות אנלוגיים לאותות דיגיטליים ושוב לאותות אנלוגיים]]<br />
[[קובץ:Conversion AD DA.png|ממוזער|אות אנלוגי (למעלה) מומר לאות דיגיטלי (באמצע) ובחזרה לאות אנלוגי בעל שגיאת כימות (למטה).]]<br />
את האותות האנלוגיים והדיגיטליים ניתן להמיר מסוג אחד לשני. המרת אותות לייצוג דיגיטלי נקראת לרוב "דגימה", והמרת האותות לייצוג אנלוגי נקראת לרוב "שחזור". [[תורת הדגימה (עיבוד אותות)|תורת הדגימה]] היא התחום המדעי העוסק במגבלות ודרישות ממערכות המבצעות דגימה של אותות וסינתזה שלהם. המשפט המרכזי של תורת הדגימה הוא משפט הדגימה של שנון-נייקוויסט, שאומר שיש לדגום בתדר שהוא לפחות פי 2 מתדר השידור על מנת להימנע משגיאות. תדר זה נקרא לרוב [[תדר נייקוויסט]].<br />
<br />
===ממיר אנלוגי לדיגיטלי===<br />
{{ערך מורחב|ADC}}<br />
<br />
'''[[דגימה (עיבוד אותות)|דגימה]]''' הוא התהליך שבו ממירים [[אות (סיגנל)|אות]] [[אנלוגי]] ("פיזיקלי" ורציף) לאות [[דיגיטלי]] (ספרתי ו[[זמן בדיד וזמן רציף|בדיד]]).<br />
<br />
'''ADC''' הן ראשי התיבות של '''A'''nalog-to-'''D'''igital '''C'''onverter, נקרא גם: '''A/D''' או '''A to D''', או ממיר אנלוגי לדיגיטלי, הוא התקן [[אלקטרוניקה|אלקטרוני]] המבצע המרה של [[אות (תקשורת)|אות]] [[אות אנלוגי|אנלוגי]] כמו [[קול]] שנקלט על ידי [[מיקרופון]] לאות [[אות דיגיטלי|דיגיטלי]].<br />
<br />
ההמרה כרוכה בכימות (קוונטיזציה) של המידע הנכנס ולכן בהכרח הוא מוסיף אלמנט של שגיאה, הנקראת שגיאת כימות, והיא אחד מהסוגים של [[שגיאת קירוב]]. בנוסף, במקום לבצע המרה בצורה רציפה, ADC מבצע המרה מחזורית, כשהוא דוגם את האות הנכנס. התוצאה היא רצף ערכים מספריים אשר הומרו מאות אנלוגי, רציף בזמן ובאמפליטודה, לאות דיגיטלי, עם זמן ואמפליטודה דיסקרטיים.<br />
<br />
===ממיר דיגיטלי לאנלוגי===<br />
{{ערך מורחב|DAC}}<br />
<br />
תהליך '''שחזור''', ולעיתים גם תהליך "פריסה", הוא התהליך שבו ממירים [[אות (סיגנל)|אות]] [[אות דיגיטלי|דיגיטלי]] לאות [[אות אנלוגי|אנלוגי]] שהוא אות רציף, אשר יכול למשל לייצג תופעה פיזיקלית.<br />
<br />
'''DAC '''הן [[ראשי תיבות]] של '''D'''igital-to-'''A'''nalog '''C'''onverter, נקרא גם: '''D/A''' או '''D to A''', או ממיר דיגיטלי לאנלוגי. זהו מכשיר הממיר מידע דיגיטלי, בדרך כלל [[בסיס בינארי|בינארי]], ל[[אות (תקשורת)|אות]] אנלוגי (לדוגמה [[מתח חשמלי|מתח]] או [[זרם חשמלי|זרם]]). בשונה מאותות אנלוגיים, מידע דיגיטלי ניתן לטיפול, עריכה או אחסון ללא שינוי או איבוד נתונים, אולם לפעמים בעזרת מכשור יותר מורכב ויקר. למרות זאת, DAC נדרש כאשר רוצים להפוך מידע דיגיטלי ל[[אות אנלוגי]], כדוגמת אות [[שמע]] שמוזן לאוזנית, או [[מגבר]] כדי להפיק [[צליל]].<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[זמן בדיד וזמן רציף]]<br />
* [[עיבוד אותות ספרתי]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{מיזמים|ויקימילון=ספרתי}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]<br />
[[קטגוריה:אלקטרוניקה]]<br />
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:עיבוד אותות]]<br />
[[קטגוריה:מדיה דיגיטלית]]</div>imported>Shalomori123