https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9Fדורותה הושון - היסטוריית גרסאות2026-09-14T08:08:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%94_%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%9F&diff=894466&oldid=previmported>AutoMod: הסבה לתבנית (הארץ), עדכון שם תבנית2026-01-11T13:15:46Z<p>הסבה לתבנית (הארץ), עדכון שם תבנית</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{מדען}}<br />
'''דורותה הושון-פופקו''' (ב[[צרפתית]]: '''Dorothée Huchon'''; נולדה ב-[[23 בדצמבר]] [[1974]]) היא חוקרת [[אבולוציה]] מולקולארית [[ישראלים|ישראלית]]- [[צרפתים|צרפתייה]]. [[פרופסור מן המנין]] בבית הספר ל[[זואולוגיה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]] ומנהלת האוסף ה[[מולקולה|מולקולרי]] ב[[מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט|מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט בתל אביב]].<br />
<br />
תחומי המחקר העיקריים של הושון-פופקו הם [[פילוגנטיקה]], [[גנומיקה]] ואבולוציה מולקולרית ([[:en:Molecular_evolution|אנ']]), תוך התמקדות ב[[מיקסוזואה]], [[איצטלנים|אצטלנים]], [[ספוגיים]] ו[[יונקים|יונקים קטנים]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
דורותה הושון נולדה בעיר [[שולה (עיירה)|שולה]] בצרפת. אביה ברנרד הושון היה מנהל לענייני תרבות ב[[אוד]] ולאחר מכן סגן מנהל תרבות במועצה הכללית של [[בוש-דו-רון]]. אמה, פול מוטון, הייתה מורה ולאחר מכן מזכירה ראשית במועצה מקומית של מספר כפרים קטנים בצרפת.<br />
<br />
הושון קרובה רחוקה של [[אדואר פיליפ]] [[ראש ממשלת צרפת]] לשעבר.<br />
<br />
בגיל שש התגרשו הוריה והיא עברה עם אמה ושתי אחיותיה לכפר [[לאירייר]], כפר קטנטן בדרום צרפת אשר מכיל שלוש שמורות טבע. מאחר שלא היה בית ספר תיכון בכפר, מגיל 12 למדה בפנימייה ב[[נרבון]] שם סיימה בגרות בהצטיינות.<br />
<br />
=== השכלה ===<br />
הושון למדה לתואר ראשון וללימודי המשך ב[[ביולוגיה]], [[אקולוגיה]] ו[[אבולוציה]] בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת [[מונפלייה]] השנייה בצרפת (1995).<br />
<br />
היא קיבלה [[מוסמך אוניברסיטה|תואר שני]] ב[[מגוון ביולוגי]] ב[[אוניברסיטת פריז-סאקלה]] בהצטיינות יתרה (1997).<br />
<br />
בשנת 2000 קיבלה [[דוקטור]]ט ב[[פילוגנטיקה]] מולקולרית מהמכון למדעי האבולוציה של מונפלייה באוניברסיטת מונפלייה השנייה (צרפת). את הדוקטורט עשתה בהנחיית פרופסור עמנואל דוזרי ופרופסור פרנסואה קצפליס.<br />
<br />
בשנת 2001 הייתה [[פוסט-דוקטורט|פוסט-דוקטורנטית]] ב[[המכון הטכנולוגי של טוקיו|מכון הטכנולוגי של טוקיו]], [[יוקוהמה]], [[יפן]]. שם עסקה בפענוח היחסים ה[[אבולוציוניזם|אבולוציוניים]] של [[מכרסמים]] באמצעות שימוש ב[[רטרוטרנספוזון|רטרופוזונים]] של SINE בניהולו של פרופ' נוריהירו אוקאדה.<br />
<br />
בשנת 2002 הייתה פוסט-דוקטורנטית ב[[אוניברסיטת המדינה של פלורידה]], [[טלהסי]], [[ארצות הברית]]. המחקר עסק בחקר מכרסמים ממשפחת ה[[אוגריים]] בניהולו של ד"ר סקוט סטפן.<br />
<br />
=== באקדמיה ===<br />
באוקטובר 2003 התקבלה כחברת סגל בדרגת מרצה בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב. בשנת 2008 קיבלה קביעות ודרגת מרצה בכירה.<br />
<br />
בשנת 2010 ביצעה מחקר במרכז הלאומי ל[[הסינתזה האבולוציונית המודרנית|סינתזה אבולוציונית]] (NESCent), בדורהאם, [[קרוליינה הצפונית|צפון קרוליינה]], ארצות הברית.<br />
<br />
ב-2013 הפככה לפרופסור חבר וב-2021 [[פרופסור מן המניין]] בבית הספר לזואולוגיה של אוניברסיטת תל אביב.<br />
<br />
בשנים 2016 ו-2022 שימשה מרצה אורחת בשנת שבתון במחלקה ל[[מיקרוביולוגיה]] ב[[אוניברסיטת אורגון]], [[אורגון]], [[ארצות הברית]].<br />
<br />
הושון-פופקו היא [[אוצר (מקצוע)|אוצרת]] של האוסף המולקולארי של [[מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט|מוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט]].<br />
<br />
=== מחקריה ===<br />
עיקר מחקרה עוסק בהבנה טובה יותר של היחסים ה[[אבולוציוניזם|אבולוציוניים]] בין בעלי חיים. היא חקרה קבוצות בעלי חיים שונות: [[מכרסמים]], [[ספוגיים]], [[מיקסוזואה]] ו[[איצטלנים]].<br />
<br />
בתואר השני, בדוקטורט ובשני הפוסט דוקטורטים שעשתה חקרה הושון-פופקו מכרסמים. כשהגיעה לישראל המשיכה את מחקריה בתחום [[פילוגנטיקה|פילוגנזה]] של מכרסמים. היא הייתה חלק ממחקר על מין חדש של מכרסם בשם [[חולדת לאוס]]. מכרסם זה נמצא בשנת 2005 במדינת [[לאוס]] שב[[דרום-מזרח אסיה]]. אף על פי שמין זה מכונה "[[חולדה]]", פרופסור הושון גילתה כי מין זה התפצל מ[[שרקן]] ולא מחולדות. מחקרה התפרסם בשנת 2007 בכתב העת היוקרתי PNAS.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dorothée Huchon, Pascale Chevret, Ursula Jordan, C. William Kilpatrick, Vincent Ranwez, Paulina D. Jenkins, Jürgen Brosius, Jürgen Schmitz|שם=Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|כרך=104|שנת הוצאה=2007-05-01|עמ=7495–7499|doi=10.1073/pnas.0701289104|קישור=https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC1863447/}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dorothée Huchon, Pascale Chevret, Ursula Jordan, C. William Kilpatrick, Vincent Ranwez, Paulina D. Jenkins, Jürgen Brosius, Jürgen Schmitz|שם=Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=104|שנת הוצאה=2007-05|עמ=7495–7499|doi=10.1073/pnas.0701289104|קישור=https://pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.0701289104}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.newscientist.com/article/dn11697-genes-reveal-rock-rats-african-roots/|הכותב=#author.fullName}|כותרת=Genes reveal rock rat's African roots|אתר=New Scientist|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-10-10}}</ref><br />
<br />
ב-2015 הובילה מחקר בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת קנזס, מהרווארד, מהמרכז הלאומי לחקלאות ימית שבאילת וממכון CNRS שבצרפת. במחקר התגלה כי [[טפילות|טפיל]] [[מיקרוסקופיה|מיקרוסקופי]] בשם [[מיקסוזואה]] שחי בדגים הוא בעל חיים שקרוב אבולוציונית ל[[מדוזה|מדוזות]]" המחקר התפרסם בכתב העת היוקרתי PNAS.<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.tau.ac.il/research/myxosoa|כותרת=מהו בעל חיים? תגלית חדשה מאוניברסיטת תל-אביב עשויה לשנות את ההגדרות הבסיסיות ביותר|אתר=www.tau.ac.il|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=E. Sally Chang, Moran Neuhof, Nimrod D. Rubinstein, Arik Diamant, Hervé Philippe, Dorothée Huchon, Paulyn Cartwright|שם=Genomic insights into the evolutionary origin of Myxozoa within Cnidaria|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America|כרך=112|שנת הוצאה=2015-12-01|עמ=14912–14917|doi=10.1073/pnas.1511468112|קישור=https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/26627241/}}</ref>{{הערה|{{הארץ|Ruth Schuster|Microscopic Parasitic Jellyfish Defy Everything We Know, Astonish Israeli Scientists|0000017f-e2b0-d568-ad7f-f3fbebd00000|November 20, 2015}}}}<br />
<br />
ב-2020 גילתה כי מין אחד של ה[[מיקסוזואה]], ''Henneguya salminicola'', הנמצא על השריר של דג ה[[סלמון]] אינו נושם חמצן.{{הערה|{{הארץ|אסף רונאל|היצור הזה נראה כמו זרעון של חייזר, ויש לו יכולת חייזרית|0000017f-e604-d62c-a1ff-fe7fc50f0000|25 בפברואר 2020}}}}<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Dayana Yahalomi, Stephen D. Atkinson, Moran Neuhof, E. Sally Chang, Hervé Philippe, Paulyn Cartwright, Jerri L. Bartholomew, Dorothée Huchon|שם=A cnidarian parasite of salmon (Myxozoa: Henneguya) lacks a mitochondrial genome|כתב עת=Proceedings of the National Academy of Sciences|כרך=117|שנת הוצאה=2020-03-10|עמ=5358–5363|doi=10.1073/pnas.1909907117|קישור=https://pnas.org/doi/full/10.1073/pnas.1909907117}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.deccanherald.com/science/scientists-discover-animal-that-doesnt-need-oxygen-to-survive-808611.html|הכותב=PTI|כותרת=Scientists discover animal that doesn't need oxygen to survive|אתר=Deccan Herald|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref>התגלית עוררה הדים ברחבי העולם, כי הייתה זו הפעם הראשונה שהתגלה בעל חיים שאינו נושם חמצן. הממצא פורסם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences (PNAS).<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.thehitavada.com/Encyc/2020/2/27/Creature-that-doesn-t-need-oxygen-for-survival.html|כותרת=Creature that doesn’t need oxygen for survival|אתר=www.thehitavada.com|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ibtimes.com/scientists-discover-first-ever-animal-earth-doesnt-breathe-2928600|כותרת=Scientists Discover First-Ever Animal That Doesn't Breathe|אתר=International Business Times|תאריך=2020-02-25|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.foxnews.com/science/scientists-discovered-first-animal-survive-without-oxygen|הכותב=David Aaro|כותרת=Scientists discover first animal that can survive without oxygen|אתר=Fox News|תאריך=2020-02-27|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://metro.co.uk/2020/02/26/scientists-accidentally-discover-animal-doesnt-breathe-oxygen-12304587/|הכותב=Jeff Parsons|כותרת=Scientists accidentally discover animal that doesn't breathe oxygen|אתר=Metro|תאריך=2020-02-26|שפה=en|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><br />
<br />
ב-2020 הייתה מעורבת במחקר, בהובלת פרופ' [[עודד רכבי]], שחקר את המאפיינים הגנטיים של העורות עליהם נכתבו [[מגילות מדבר יהודה|מגילות קומראן]] וזאת על מנת להבדיל בין סוגי המגילות השונות. במחקר גילו שכל המגילות נכתבו על עור של כבשה.{{הערה|{{ynet|איתי בלומנטל|נחשף פאזל המגילות הגנוזות בעזרת DNA מחיות|5740993|2 ביוני 2020}}}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://scholar.google.co.il/citations?view_op=view_citation&hl=en&user=GsJCovEAAAAJ&sortby=pubdate&citation_for_view=GsJCovEAAAAJ:tS2w5q8j5-wC|כותרת=Illuminating genetic mysteries of the dead sea scrolls|אתר=scholar.google.co.il|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref><br />
<br />
במקביל, בשיתוף פעולה פרופסור [[נועה שנקר]] היא עוסקת בזיהוי מולקולרי של המינים השונים של איצטלנים.<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.timesofisrael.com/invasion-of-the-sea-squirt-could-threaten-eilat-coral-reef/|הכותב=Sue Surkes|כותרת=Invasion of the sea squirt could threaten Eilat coral reef|אתר=www.timesofisrael.com|שפה=en-US|תאריך_וידוא=2023-10-10}}</ref><br />
<br />
ב-2021 הייתה מעורבת במחקר בהובלת פרופסור נועה שנקר שגילתה שאחד מסוגי ה[[איצטלנים|איצטלן]], מהמין ''Polycarpa mytiligera'', שהוא מין יחידאי נפוץ ב[[מפרץ אילת]], מסוגל לחדש את כל איבריו: אם מחלקים אותו, אפילו לשלושה חלקים, כל חלק יודע לשחזר את כל מערכות הגוף החסרות תוך זמן קצר. הגילוי שמין זה יכול לשקם באופן מלא את [[מערכת העצבים המרכזית]] שלו תוך מספר ימים, הוביל לקו מחקר חדש ללימוד למידה ואחסון זיכרון במערכת מודלים של [[מיתרניים]] קדומים.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Tal Gordon, Arnav Kumar Upadhyay, Lucia Manni, Dorothée Huchon, Noa Shenkar|שם=And Then There Were Three…: Extreme Regeneration Ability of the Solitary Chordate Polycarpa mytiligera|כתב עת=Frontiers in Cell and Developmental Biology|כרך=9|שנת הוצאה=2021|doi=10.3389/fcell.2021.652466/full|קישור=https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fcell.2021.652466}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.hayadan.org.il/בעל-חיים-שמסוגל-לחדש-את-כל-האיברים-שלו|הכותב=אוניברסיטת תל אביב|כותרת=בעל חיים שמסוגל לחדש את כל האיברים שלו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים|אתר=הידען|תאריך=2021-05-01|תאריך_וידוא=2023-09-13}}</ref>{{הערה|{{מאקו|יונתן קפשוק|תגלית מפתיעה: בעל חיים שמחדש את כל איבריו – אפילו אם מחלקים אותו לשלושה חלקים|a3a7869a103f871026|news-science/2021_q2|21 באפריל 2021}}}}<br />
<br />
=== חיים אישיים ===<br />
פרופסור הושון-פופקו נשואה מ-2001 לפרופסור [[טל פופקו]], [[ביואינפורמטיקה|ביולוג חישובי]] אותו פגשה בכנס ב[[יוון]] ב-1998. לזוג ארבעה ילדים והם מתגוררים ב[[תל אביב-יפו|תל אביב]].<br />
<br />
== מורשת ==<br />
על שמה כונתה תולעת בשם ''Coeloplana huchonae'' ([[:en:Coeloplana_huchonae|אנ']]) תולעת קטנטנה עם נקודות ורודות ממשפחת ה[[מסרקנים]].<br />
<br />
== מבחר פרסומים ==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* Shenkar N., Koplovitz G., Dray L., Gissi C. & '''Huchon D.''' (2016) Back to solitude: solving the phylogenetic position of the Diazonidae using molecular and developmental characters. Molecular Phylogenetics and Evolution. 100:51-56<br />
* '''Huchon D.''', Szitenberg A., Shefer S., Ilan M. & Feldstein T. (2015) Mitochondrial Group I and Group II introns in the sponge orders Agelasida and Axinellida. BMC Evolutionary Biology. 15:278<br />
* Chang S. E., Neuhof M., Rubinstein N. D., Diamant A., Philippe H., '''Huchon D.''' & Cartwright P. (2015) Genomic insights into the evolutionary origin of Myxozoa within Cnidaria. Proceedings of the National Academy of Sciences USA. 112:14912–14917<br />
* Ashkenazy H., Cohen O., Pupko T. & '''Huchon D.''' (2014) Indel reliability in indel-based phylogenetic inference. Genome Biology and Evolution. 6:3199–3209<br />
* Shpirer E., Chang S., Diamant A., Rubinstein N., Cartwright P. & '''Huchon D.''' (2014) Diversity and evolution of מיקסוזואה minicollagens and nematogalectins. BMC Evolutionary Biology. 14:205<br />
* Rubinstein N. D., Feldstein T., Shenkar N., Botero-Castro F., Griggio F., Mastrotorato F., Delsuc F., Douzery E. J. P., Gissi C. & '''Huchon D.''' (2013) Deep sequencing of mixed total DNA without barcodes allows efficient assembly of highly plastic ascidian mitochondrial genomes. Genome Biology and Evolution. 5:1185–1199<br />
* Churakov G., Sadasivuni M.K., Rosenbloom K., '''Huchon D.''', Brosius J. & Schmitz J. (2010) Rodent evolution: back to the root. Molecular Biology and Evolution. 27:1315-1326<br />
* Belinky F., Cohen O. & '''Huchon D.''' (2010) Large-scale parsimony analysis of metazoan indels in protein-coding genes. Molecular Biology and Evolution. 27:441–451<br />
* Blanga-Kanfi S., Miranda H., Penn O., Pupko T., DeBry R.W. & '''Huchon D.''' (2009) Rodent phylogeny revised: analysis of six nuclear genes from all major rodent clades. BMC Evolutionary Biology. 9:71<br />
* '''Huchon D.''', Chevret P., Jordan U., Kilpatrick W. C., Ranwez V., Jenkins P. D., Brosius J. & Schmitz J. (2007) Multiple molecular evidences for a living mammalian fossil. Proceedings of the National Academy of Sciences USA. 104:7495–7499<br />
</div><br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{פרופילי מדענים}}<br />
* [https://www.tau.ac.il/profile/huchond דורותה הושון-פופקו], באתר [[אוניברסיטת תל אביב]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
[[קטגוריה:ביולוגים יהודים צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגיות ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגיות מולקולריות ישראליות]]<br />
[[קטגוריה:ביולוגים מולקולרים צרפתים]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות ילידות צרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים ילידי צרפת]]<br />
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: זואולוגיה]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי אוניברסיטאות ומכללות בצרפת]]<br />
[[קטגוריה:ישראליות שנולדו ב-1974]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1974]]</div>imported>AutoMod