https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9Cדוד מויאל - היסטוריית גרסאות2026-09-14T05:38:30Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9E%D7%95%D7%99%D7%90%D7%9C&diff=408409&oldid=previmported>AutoMod: סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך2026-01-17T15:58:49Z<p>סידור קטגוריות לידה ופטירה בסוף הערך</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות<br />
|תמונה=[[קובץ:David Moyal.jpeg|250px|עו"ד דוד מויאל]]<br />
|כיתוב=עו"ד דוד מויאל}}<br />
<br />
'''דוד מויאל''' ([[1 בפברואר]] [[1880]] - [[29 בינואר]] [[1953]]) היה [[משפטן]] בן היישוב הספרדי הוותיק ב[[יפו]]. כיהן כציר ב[[אספת הנבחרים]] הראשונה של יהודי [[ארץ ישראל]] וחבר ב[[הוועד הלאומי|וועד הלאומי]]. מראשוני ילידי ארץ ישראל שהוסמכו ב[[עריכת דין]].<br />
<br />
==קורות חיים==<br />
דוד בן יוסף מויאל נולד ב[[יפו]] ב-1 בפברואר 1880 ([[תרמ"א]]), כבן ל[[משפחת מויאל]] היפואית שמוצאה מ[[מרוקו]]. אביו היה [[יוסף ביי מויאל]], ואמו, שמחה, הייתה בתו של הרב משה פארדו, [[הרב הראשי]] ב[[אלכסנדריה]]. אחיו היה ד"ר [[שמעון מויאל]].<br />
<br />
בצעירותו קיבל שילוב של חינוך מסורתי ומודרני. התחיל את לימודיו ב[[תלמוד תורה|תלמודי תורה]] של הקהילה הספרדית ביפו, ולאחר מכן בבית ספר של [[כל ישראל חברים]]. בשנת [[תר"ס]] נסע ל[[ביירות]] ולמד בבית ספר היהודי "[[בית ספר תפארת ישראל|תפארת ישראל]]" בעיר. הוא המשיך ללימודים ב[[פריז]], שם למד [[משפטים]] והוסמך כ[[עורך דין]] בשנת [[1904]].<br />
<br />
הוא עבד הן כעורך דין פרטי והן בשירות מיזמים יהודיים. הצטיין בבקיאותו בחוק ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאני]], ובעיקר בחוקי הקרקעות. היה בקיא בשפה הערבית מימי לימודיו בביירות והוסיף להשתלם בלימוד השפה וספרותה מפי השייח' [[חוסיין אל-דג'אני]] ואחיו ד"ר שמעון מויאל. הוא התעמק בחקר השפה הערבית הקלאסית ואסף [[ספרות ערבית]], ולמד גם ממסורות ה[[חדית']] ופירושי [[הקוראן]]. הודות לבקיאותו במסורות העות'מאניות והערביות ולפעולתו המוצלחת כעורך-דין, זכה לידידות ולהוקרה מצד נכבדי הערבים ואנשי הממשל העות'מאני, והממשלה העות'מאנית העניקה לו את התואר "[[ביי]]".<br />
<br />
בקשריו הטובים הללו השתמש כדי לסייע ברכישת אדמות עבור [[היישוב|היישוב היהודי]]. הוא היה שותף ברכישות של עשרות אלפי דונמים של אדמה, וסייע להקמת שכונות ויישובים רבים ב[[ארץ ישראל]], במיוחד באזור שלימים יהיה [[תל אביב]]. בין השכונות שסייע בהקמתן כלולות [[כרם התימנים]], [[אהל משה (תל אביב)|אהל משה]], [[מחנה יוסף]], [[מגן דוד (שכונה)|מגן דוד]], וכן סייע לרכישת אדמות באזור הערים [[רחובות]] ו[[נס ציונה]] של כיום.<br />
<br />
בנוסף השתמש מויאל בקשריו הטובים עם הממשל העות'מאני כדי לנסות להביאו להתערב ולמנוע התקפות כנגד היישוב היהודי, או כדי להעניש פורעים לאחר שהם רצחו אזרח יהודי. במקרים אחרים הוא פעל כדי ליצור יחסי שכנות טובה בין היהודים ובין הערבים ולהשכנת שלום בעתות מתיחות. כך למשל גישר בין המושבה [[רחובות]] לכפר [[זרנוקה]] לאחר מתיחות שהתעוררה ביניהם. במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] פעל כדי לרכך את הגזירות מצד הממשל [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] כנגד היישוב היהודי.<br />
<br />
נהג לכתוב מאמרים לעיתונות הארצישראלית, ופרסם מאמרים על ענייני השעה בעיתונים עבריים כגון [[דאר היום]] ו[[הד המזרח]]. בנוסף פעל כדי לרכך הסתה אנטי-ציונית או אנטי-יהודית בעיתונות הערבית, ופרסם מאמרים בעיתונים ערביים בניסיון לשכך את ההתנגדות הערבית למפעל הלאומי היהודי בארץ ישראל. בהקשר זה היה פעיל ב"[[המגן (אגודה)|אגודת המגן]]" שיזם אחיו ד"ר [[שמעון מויאל]].<br />
<br />
הוא ניצל את ידיעותיו ב[[ערבית]] כדי לכתוב חיבורי [[פרשנות המקרא]], בהם השתמש בערבית כדי להסביר ולבאר את פסוקי התנ"ך. חיבורו הראשון בנושא זה, "אור ממזרח", עסק בפרשנות ל[[ספר בראשית]], ובנוסף כתב פרשנויות גם לספרי [[איוב]] ו[[תהילים]]. חלק מפרשנויות אלו פרסם בטור "פנת הלשון" בעיתון [[הד המזרח]].<br />
<br />
נפטר ב-[[29 בינואר]] [[1953]] ונקבר ב[[קריית שאול]] בתל אביב.{{הערה|{{GRAVEZ|DC314471-8873-403A-A97A-BA89975B06B9}}}} אחד מבניו הוא המתמטיקאי-פיזיקאי פרופ' [[יוסף הנרי מויאל]].<br />
<br />
==מחיבוריו==<br />
*דוד בן יוסף מויאל, [http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?300178&lang=eng אור ממזרח], תל אביב: "אחדות", התש"א.<br />
*דוד מויאל, 'פירושים לספר איוב' בתוך: '''על חוג המקרא''', בעריכת ד"ר מ. נאור ונ. רבן, תל אביב: הוצאת חוג לחקר התנ"ך, תשי"ב<br />
<br />
==ממאמריו בעיתונות==<br />
*{{הד המזרח|דוד מויאל|פנת הלשון|19490722|16}}.<br />
*{{הד המזרח|דוד מויאל|פנת הלשון|19491111|27}}.<br />
*{{הד המזרח|דוד מויאל|פנת הלשון|19491007|26}}.<br />
*{{הד המזרח|דוד מויאל|ענייני לשון|19440707|16}}.<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
*[[ישראל בן זאב]], 'דוד מויאל ז"ל', בתוך: '''על חוג המקרא''', בעריכת ד"ר מ. נאור ונ. רבן, תל אביב: הוצאת חוג לחקר התנ"ך, תשי"ב.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{תדהר|2|1020|דוד מויאל}}<br />
* {{HebrewBooks|משה דוד גאון|יהודי המזרח בארץ ישראל|36724|חלק ב}}, עמ' 380: "דוד בן יוסף מויאל, ד"ר".<br />
* {{הארכיון הציוני|דוד מויאל}}<br />
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007504536005171|דוד מויאל}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:מויאל, דוד}}<br />
[[קטגוריה:עורכי דין ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:עיתונאים ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:בוגרי בית ספר כל ישראל חברים (יפו)]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]<br />
[[קטגוריה:פעילים ציונים ביישוב]]<br />
[[קטגוריה:יפו: אישים]]<br />
[[קטגוריה:חברי אספת הנבחרים הראשונה]]<br />
[[קטגוריה:חברי הוועד הלאומי]]<br />
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: מייסדי שכונות]]<br />
[[קטגוריה:משפחת מויאל]]<br />
[[קטגוריה:גואלי אדמות בארץ ישראל]]<br />
[[קטגוריה:גירוש תל אביב: אישים]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב ממוצא יהודי-מרוקאי]]<br />
[[קטגוריה:אנשי היישוב הוותיק ילידי ארץ ישראל במאה ה-19]]<br />
[[קטגוריה:יהודים בארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-20]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1880]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1953]]</div>imported>AutoMod