https://www.yisraelpedia.com/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_%28%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99%29דוד לוין (במאי) - היסטוריית גרסאות2026-09-14T10:35:50Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.8https://www.yisraelpedia.com/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F_(%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99)&diff=343371&oldid=previmported>Kippi70: /* קריירה */ קישורים פנימיים2025-12-18T11:43:07Z<p><span class="autocomment">קריירה: </span> קישורים פנימיים</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{אישיות משחק<br />
|תמונה=David levine director.jpg<br />
|כיתוב={{תמונה להחלפה}}<br />
|התחלת פעילות= [[1952]]<br />
|סיום פעילות= [[2022]]<br />
}}<br />
'''דוד לוין''' ([[4 בדצמבר]] [[1934]] – [[29 בינואר]] [[2022]]) היה [[במאי תיאטרון]], [[מחזאי]] ו[[משורר]] [[ישראלי]] יליד [[הרפובליקה הפולנית השנייה|פולין]]. בשנים [[1978]]–[[1985]] שימש כמנהל האמנותי של [[תיאטרון הבימה]]. <br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
===ילדות ונעורים===<br />
דוד לוין נולד ב[[לודז']] שב[[פולין]] כבן הבכור לישראל ומלכה לוין, יהודים דתיים.<br />
צאצא של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]] ורבי [[חנוך הניך הכהן לוין|חנוך הניך לוין מאלכסנדר]].<br />
כתינוק עלה עם הוריו בשנת 1935 ל[[ארץ ישראל]] וגדל בשכונת [[נוה שאנן (תל אביב)|נוה שאנן]] ב[[תל אביב]]. אחיו הצעיר, [[חנוך לוין]], נולד ב-1943.{{הערה|שם=גינזבורג|{{הארץ|חגית גינזבורג|איש התיאטרון והמשורר דוד לוין מת בגיל 87|0000017f-e0e8-d38f-a57f-e6fa850b0000|30 בינואר 2022|מנויים=לא}}}}.<br />
בצה"ל הצטרף ל[[להקת פיקוד המרכז]], שבה היו חברים גם [[משה טימור]] ואהובה דיכטר{{הערה|שם=סלע|{{הארץ|מיה סלע|דוד לוין, לא מקנא באחיו חנוך ומביט עלינו בחדות|0000017f-e798-da9b-a1ff-efffad7b0000|21 בפברואר 2012}}}}.<br />
<br />
לאחר שחרורו מצה"ל עבד כמנהל הצגה ו[[עוזר במאי]] ב[[התיאטרון הקאמרי|תיאטרון הקאמרי]]{{הערה|שם=סלע|}}. באותן השנים החדיר באחיו הצעיר, חנוך, את אהבת התיאטרון{{הערה|{{הארץ|יצחק לאור|"להתאבד או לחכות לחורף וללבוש מעיל?"|0000017f-f950-ddde-abff-fd7564280000|16 באוגוסט 2018|מנויים=לא}}}}.<br />
<br />
=== קריירה ===<br />
ב-[[1958]] נסע ל[[לונדון]] ללימודים ושהה שנה ב[[תיאטרון רויאל קורט]], שהיה אז בניהולו של ג'ורג' דוויין {{אנג|George Devine}}. לאחר מכן שהה כשנה בטיול ב[[סקנדינביה]], שם התוודע מקרוב לעבודתו של [[אינגמר ברגמן]]. לאחר שובו בסוף [[1960]] הקים את תיאטרון "במת שירה", מסגרת להמחזה וקריאה של שירי משוררים{{הערה|{{העולם הזה|1214|281260|תיאטרון - עלילה נפשית|22}}}}. הופעת הבכורה של "במת שירה" נערכה ב[[בית ציוני אמריקה]] בפברואר 1961, השחקנים [[נפתלי יבין|נפתלי בינשטוק]] ועמוס פרוז המחיזו שירים של 12 משוררים צעירים, בהם [[דוד אבידן]], [[דליה רביקוביץ]] ולוין עצמו{{הערה|{{למרחב|במת שירה|במה שירה|19610206|48}}}}. באותה שנה גם הוציא לאור קובץ שירים, בהוצאה עצמית, בשם "יחסי צבור"{{הערה|{{דבר|גבריאל מוקד|איך לא להיות מודרניסט|19620202|63}}}}.<br />
<br />
בקיץ [[1962]] שודר ב[[קול ישראל]] תסכית שכתב בשם "פרולן"{{הערה|{{הבקר|זיסי סתוי|מבחר פרטים לעונת הקיץ|19620427|102}}}}.<br />
<br />
בשנת [[1963]] הוזמן לביים ב[[תיאטרון חיפה]] ב"תיאטרון הקטן", מסגרת לתיאטרון נסיוני שהוקמה באותה עת{{הערה|{{למרחב||"התיאטרון הקטן" בחיפה יעלה 2 מחזות מקוריים|19630531|153}}}}, שני מחזות שכתב "עין ימין עין שמאל" ו"קרו קיימת"{{הערה|{{הארץ1||תיאטרון קטן בחיפה ליד התיאטרון העירוני|19630603|160}}}}. לוין גם עיצב וצייר את ה[[תפאורה|תפאורות]] להצגות, את המוזיקה הלחין [[פרנק פלג]] ו[[חיים טופול]] השתתף כזמר{{הערה|{{קול העם||הבמה הקטנה בחיפה|19630607|32}}}}. אחר כך המחזה "עין ימין עין שמאל" ייצג את [[תיאטרון חיפה]] ביחד עם "[[מעגל הגיר הקווקזי]]" בפסטיבל הבינלאומי של [[ונציה]], בספטמבר 1963{{הערה|{{דבר|לויה רוקה|עוד שבחים באיטליה לתיאטרון חיפה|19630925|28}}}}. לוין נשאר באיטליה למשך כשנה, לאחר שזכה במלגת לימודים לבית ספר לקולנוע ב[[מילנו]]{{הערה|{{מעריב|שרגא הר-גיל|ה"סוס" לא נגמר|19760222|209}}}}.<br />
<br />
ב-[[1965]] ביים בתיאטרון חיפה את המחזה "ערב מאושר בפרק אווניו", מאת [[יגאל מוסינזון]] ופיטר דאנוויר{{הערה|{{העולם הזה|1445|190565|תיאטרון - ערב של צעקות -"ערב מאושר בפרק אווניו"|22}}{{ש}}{{על המשמר|סטפאן גלברט|הצגות בכורה|19650429|26}}}}, ואת המחזה "אגדות למבוגרים" שכתב{{הערה|{{קול העם|א. דרור|שלוש נפשות מבקשות מחבר|19650505|30}}}}.<br />
<br />
בשנת [[1967]] ביים את "פיקניק בשדה הקרב" ו"פנדו וליז" מאת [[פרננדו ארבאל]] ב"תיאטרון פרסה" וכן את "ימים בין העצים" מאת [[מרגריט דיראס]] עם [[מרים ברנשטיין-כהן]]. המחזות הועלו ב[[צוותא]], ברחוב מאפו{{הערה|{{דבר|עזרא זוסמן|"ימים בין העצים" עם מ. ברנשטיין-כהן|19670721|60}}{{ש}}{{מעריב|נחמן בן-עמי|בת אנוש - "ימים בין העצים" מאת מרגריו דירא -ב"צוותא"|19670723|107}}}}.<br />
<br />
לוין ביים בתיאטרון הקאמרי את הצגת הילדים "הנסיכה והרועה" מאת ניקולאס סטיוארט גריי (1967){{הערה|{{דבר|חוה נובק|מחומר לילדים ב"קאמרי"|19671207|97}}}} ו"אי המטמון" (1968). כמו כן ביים את ה[[רביו]] ה[[סאטירה|סאטירי]] "[[קטשופ (מחזה)|קטשופ]]" מאת אחיו [[חנוך לוין]] (הועלה בקברט הסאטירי, במרתף [[קולנוע פריז]] ב-[[1969]]){{הערה|{{דבר|חוה נובק|כל העולם במה|19690205|122}}}}, ואת "[[מלכת אמבטיה]]" מאת חנוך לוין, שעלה ב[[אולם נחמני]]. ההצגה שהועלתה ב-[[1970]], בעיצומה של [[מלחמת ההתשה]], על המערכונים והשירים שלה, עוררה מיד סערה ציבורית חסרת תקדים{{הערה|{{למרחב|צבי אייל|הקהל הפסיק הצגת "מלכת האמבטיה" בתיאטרון הקאמרי|19700419|37}}}}. בסוף [[1973]] ביים את המופע "המלחמה האחרונה" ב[[תיאטרון בימות]], קברט סאטירי שכתבו [[אפרים סידון]], [[ב. מיכאל]], [[קובי ניב]] ו[[יהונתן גפן]]{{הערה|{{על המשמר||"המלחמה האחרונה" (שם זמני) הוא שמה של תכנית חדשה במועדון "בימות"|19731205|49}}}}.<br />
<br />
ב"[[הבימה]]" ביים את "שעת האפס" (1968), "שמשון" (1969), "[[הכיסאות]]" (1970), "הארכיטקט והקיסר" (1971), "בקץ הימים" (1972), "[[אמא קוראז']]" (1975), "[[ריצ'רד השלישי (מחזה)|ריצ'רד השלישי]]" (1976), "[[המלך ג'ון (מחזה)|המלך ג'ון]]" (1976), "[[הנפש הטובה מסצ'ואן]]" (1977), "[[וויצק]]" (1978), "[[הקמצן]]" (1980), "[[מדיאה (מחזה)|מדיאה]]" (1981){{הערה|{{העיר|אמיר אוריין|הצגה - על השחיטה - תיאטרון הבימה מציג: "מדיאה", עפ"י אוריפידס. עיבוד ובימוי: דוד לוין; עריכה לשונית: אלי מלכא; תפאורה ותלבושות: איתן לוין מוסיקה: סולדי שעמן|19810918|56}}}}, "רומולוס הגדול" (1982), ו"[[אופרה בגרוש]]" (1982){{הערה|{{כותרת ראשית|שוש אביגל|איך בגדו בברכט|19821222|61}}}}.<br />
<br />
מ-1975 היה במאי בית וב-[[1978]] מונה למנהל האמנותי של "הבימה" וכיהן בתפקידו עד 1985{{הערה|{{מעריב|יעקב הכהן|"הבימה" באיזמל מנתחים|1979/08/02|35}}}}. בתקופת כהונתו הוזמן "הבימה" למקומות שונים בעולם: "[[הדיבוק]]" בבימוי [[ג'וזף צ'ייקין]] ל[[דיסלדורף]], "[[טרוילוס וקרסידה]]" שביים דוד אסריג לפסטיבל שייקספיר ב[[שטוטגרט]], "[[סיפור פשוט]]" שביים [[יוסי יזרעאלי]] לפסטיבלים ב[[בולטימור]] ו[[ציריך]] ו"מדיאה" שביים דוד לוין לפסטיבל הבינלאומי ב[[דנוור]].<br />
<br />
בשנת [[1986]] החל לביים באירופה. ביים בתיאטרון העירוני בדיסלדורף, בקאמרשפיל ב[[המבורג]], בתיאטרונים הלאומיים ב[[ברמן]], [[מינכן]] ושטוטגרט, בתיאטרונים העירוניים בקרפלד, [[מגדבורג]], בתיאטרון הלאומי ב[[שוורין]], בפסטיבל [[באד הרספלד]], בתיאטרונים העירוניים ב[[נירנברג]], [[בילפלד]], [[בזל]], [[אודנסה]], כמו כן ביים ב[[גלאזגו]] ובלונדון. ביים מחזות של [[סופוקלס]], [[אוריפידס]], [[הנריק איבסן|איבסן]], ביכנר, [[פרידריך שילר|שילר]], שקספיר, [[טנסי ויליאמס]], [[ארתור מילר]], [[יהושע סובול]], [[דייוויד מאמט]], חנוך לוין, [[מולייר]], [[ג'ק שאפארד]], [[ריצ'רד נלסון]], [[ברטולט ברכט]] ואחרים. בגרמניה ביים את "[[ריגולטו]]" ואת "[[לה טרוויאטה]]".<br />
<br />
בדצמבר [[1989]] העלה [[תיאטרון חיפה]] בבימויו של לוין את המחזה הקלאסי "[[איפיגניה באאוליס]]". בהיעדר מקום על הבמה נעשה שימוש ייחודי ב-15 מסכי [[טלוויזיה]] בהם [[קריין חדשות]] מילא את תפקיד ה[[מקהלה (תיאטרון יווני)|מקהלה]]{{הערה|{{חדשות|אמיר פלג|הלנה או איפיגניה איזו דילמה|19891208|224}}{{ש}}{{חדשות|צפי רום|הצגה -קאמבק גם בתיה בכתה|19891210|83}}}}.<br />
<br />
בשנת [[1992]] ביים ב"הבימה" את "[[מחול המוות (מחזה)|מחול המוות]]" ואת "[[מסע ארוך אל תוך הלילה|מסע ארוך לתוך הלילה]]"{{הערה|{{חדשות|שוש אביגל|הצגה / שתיקות מתמטיות - "מחול המוות" הבימה|19920830|91}}}}.<br />
<br />
בשנת [[1994]] עבר לגור ב[[לונדון]] והמשיך לביים ברחבי אירופה, ואחרי חמש שנים עבר לעיר [[אדינבורו]] ב[[סקוטלנד]]{{הערה|שם=סלע}}.<br />
<br />
בשנת [[2003]] ביים את המחזה "[[פר גינט]]" ב-"Arcola Theatre" ב[[מזרח לונדון]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=The Independent|כותרת=David Levin: Odyssey of our times|אתר=The Independent|תאריך=2 בundefined 2003|כתובת=https://www.independent.co.uk/arts-entertainment/theatre-dance/features/david-levin-odyssey-of-our-times-130220.html}}|כיוון=שמאל}}.<br />
<br />
בשנת [[2009]] הוזמן לביים עבור [[פסטיבל אדינבורו|הפסטיבל הבינלאומי באדינבורו]] את הפואמה הדרמטית "עדותה של קרסיד" של המשורר [[רוברט הנריסון]] (Robert Henryson;{{כ}} 1425–1506){{הערה|{{קישור כללי|הכותב=Mark Fisher|כותרת=The Testament of Cresseid|אתר=[[The Guardian]]|תאריך=30 AUG 2009|כתובת=https://www.theguardian.com/culture/2009/aug/30/testament-of-cresseid-edinburgh-review}}|כיוון=שמאל}}. באותה שנה ביים ב[[פסטיבל הפרינג' באדינבורו]] את "אנשים" (People), רוויו מוזיקלי מפרי עטו{{הערה|שם=סלע}}.<br />
<br />
תיאטרון ה"פלזנס" (Pleasance Theatre) באדינבורו הפיק והעלה מופע שכלל 22 שירים שכתב לוין באנגלית והולחנו על ידי תשעה מלחינים.<br />
<br />
בשנת [[2012]] הועלה ב[[תיאטרון אנסמבל הרצליה]] המחזה "אברם" שכתב, בבימויו של [[עודד קוטלר]]{{הערה|{{הארץ|[[יובל בן עמי]], [[עכבר העיר]]|אברם: איך מדברים על התחנה המרכזית בלי פוליטיקה?|0000017f-f867-d47e-a37f-f97f0c1e0000|29 באפריל 2012}}{{ש}}{{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|אנשי התחנה המרכזית|0000017f-e8c2-dc91-a17f-fccffd2f0000|6 במרץ 2012}}}}.<br />
<br />
==חיים אישיים==<br />
לוין התגורר עם אשתו השלישית, אליסון ריאך, ב[[אדינבורו]] [[סקוטלנד]], קודם גר ב[[לונדון]] וב[[תל אביב-יפו|תל אביב]] מעת לעת. ללוין שני בנים: המחזאי והבמאי [[בן לוין]] ואסף לוין, ו-6 נכדים.<br />
<br />
לוין נפטר ב-[[29 בינואר]] [[2022]] בגיל 87{{הערה|שם=גינזבורג}}, והובא לקבורה ב[[בית הקברות קריית שאול]].{{הערה|{{GRAVEZ|3485F0DA-5B79-4FB8-AE20-EFF1225DCB1F}}}}<br />
<br />
==פרסים והוקרה==<br />
ב-1971 הצגה שביים, "הכיסאות" ב"הבימה", זכתה בפרס הצגת השנה, בטקס פרסי התיאטרון, מטעם המועצה הציבורית לתרבות ואמנות{{הערה|{{על המשמר|שלומית טויב|חולקו פרסי התיאטרון 1971|19711231|112}}}}.<br />
<br />
== ספרי שירה ==<br />
ב{{ה|עשור הראשון של המאה ה-21}} פרסם לוין שירים בכתב העת "[[מטעם]]". ולאורך השנים, פרסם 12 ספרי שירה:<br />
* '''לישון ילדה לישון: 10 שירי ערש ליעל''' (תל אביב: לירי, תשי"ח 1958)<br />
* '''שירים על עניינים פרטיים''' (תל אביב: לירי, תשי"ח 1958)<br />
* '''יחסי צבור: שירים''' (תל אביב: דוד לוין, 1961)<br />
* '''אווה גארדנר מתה: שירים''' (תל אביב: [[ירון גולן]], תש"ן 1990)<br />
* '''הרצון ללטף נמר גובר: מחזור שירים''' (תל אביב: ירון גולן, 1991)<br />
* '''מצב המעוף והמשתנים: שירים''' (תל אביב: ירון גולן, תשנ"ט 1999)<br />
* '''אדוני גברתי, גברתי אדוני: שירים''' (תל אביב: ירון גולן, תשס"א 2001)<br />
* '''שורה ארוכה: שירים''' (תל אביב: ירון גולן, תשס"ג 2003)<br />
* '''איך בידיים ריקות''' (תל אביב: [[קשב לשירה]], תשע"א 2011), שני מחזורי שירה: איך בידיים ריקות -- שורה ארוכה<br />
* '''היה שלו לב: שני מחזורי שירים''' (תל אביב: קשב לשירה, תשע"א 2011)<br />
* '''שירים 9''' (בני ברק: [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], תשע"א 2011)<br />
* '''רק על זה''' (תל אביב: הוצאת קשב לשירה 2012)<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{פרופילי קולנוענים-מוזיקאים}}<br />
* {{לקסיקון הספרות|00301|דוד לוין}}<br />
* {{nrg|[[שרית פוקס]]|חנוך ואני: דוד לוין נזכר באחיו|932/326|22 באוגוסט 2009|47|1}}<br />
* [http://elihirsh.com/?p=2975 בבלוג אלי הירש קורא שירה]<br />
* דליס. "איך בידיים ריקות" מאזנים כרך פ"ה גיליון 3 אוגוסט 2011<br />
* רפי וויכרט "להצית תשוקה בתשוקה" ווינט 11 ביולי 2011<br />
* עדינה בן חנן. על "היה שלו לב" [[עתון 77]] גיליון 359 ינואר פברואר 2012 עמוד 17<br />
* [http://www.nillydagan.com/סופ-ש-שירה-מספר-20/399-דוד-לוין דוד לוין באנתולוגיה מקוונת לשירה עברית, באתר של נילי דגן]<br />
* דוד ילין, [http://www.orot-books.com/2012/10/blog-post_2.html חוכמת הגלגל], באתר [[אורות (כתב עת)|כתב העת אורות]]<br />
* {{מטעם|דוד לוין|תשעה שירים|08-023-029|דצמבר 2006}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:לוין, דוד}}<br />
[[קטגוריה:במאי תיאטרון ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:אנשי העלייה החמישית]]<br />
[[קטגוריה:משפחת אלתר]]<br />
[[קטגוריה:משפחת לוין (גור)|דוד]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שהיגרו לממלכה המאוחדת]]<br />
[[קטגוריה:חברי להקת פיקוד המרכז]]<br />
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות קריית שאול]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1934]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2022]]</div>imported>Kippi70